יורדים לשטח - הקריה הלאומית לארכיאולוגיה

פותחים את הסקירה עם תמונת מבנה הקריה הלאומית לארכאולוגיה וסביבתו. את אמצעי הזיהוי הבולט ביותר לסביבת הקריה מספק עבורנו המבנה המוכר והלבן של היכל הספר שבחצר מוזאון ישראל. את החלק המרכזי בתמונה תופס כמובן מבנה הקריה שמשמאלו מצוי מוזאון ארצות המקרא. מימין למבנה הקריה נמצאת תחנת הדלק פז בעלת הגג העגול אשר נמצאת בין פינת הרחובות נחמן אביגד וסטפן וייץ. המבט בתמונה מופנה מזרחה ועל פיו ניתן להבחין באגף המזרחי של מבנה הקריה אשר ישמש כמרכז מבקרים ובאגף המערבי אשר ישמש את היחידות השונות של רשות העתיקות. בפינה הימנית התחתונה של המבנה ניתן להבחין בכניסה אל חניון הקריה מרחוב סטפן וייץ.

מבט אל מבנה הקריה הלאומית לארכאולוגיה מהפינה הצפון־מערבית של המבנה. מעל מרכז המבקרים מתנוססת יריעה ענקית בצורת משפך אשר מדמה את אוהלי החפירות הארכאולוגיות של רשות העתיקות. המבנה כולו מחופר בצלע הגבעה וההגעה אל הפונקציות השונות של הקריה מתבצעת מקומה 0 ועד מינוס 9. עניין זה ממשיך את הרעיון האדריכלי שמבטא חפירה ארכאולוגית, כפי שהדבר נעשה בתלי עתיקות. בדופן המבנה הצפונית נמצא מעבר הולכי רגל אשר מוקם בין מבנה הקריה למבנה מוזאון ארצות המקרא. 

"אוהל החפירה" של מבנה הקריה נמתח מעל מרפסת מרכז המבקרים אשר נמצאת במפלס מינוס 3.במפלס זה נמצאת גם הקפטריה שתהיה פתוחה לציבור הרחב. האוהל מעוגן למבנה באמצעות מוטות מתיחה וביכולתו לשרוד כ-20 שנה ללא תחזוקה מיוחדת. מעבר לאפקט האדריכלי שיוצרת יריעה זו, היא מייצרת צל על הרחבה עבור השוהים בה. היריעה בנויה בצורת משפך גדול שמנקז את מי הגשמים אל בריכה שנמצאת ברחבה ומסביבה יימצאו כיסאות ושולחנות הקפטריה. מבריכה זו ינוקזו המים אל מערכת הניקוז העירונית. 

הגן שנראה בתמונה הקודמת. מעבר לגן זה מתאפשר באמצעות גשרון ממפלס מינוס 1. בגן ניטעה צמחייה מקומית ונסלל שביל העובר בתוכו. כל אלה הם המשך ישיר לרעיון האדריכלי של חפירה ארכאולוגית בסביבה ארצישראלית.

מפלס 0, מבט צפונה -  מפלס הכניסה למבנה הקריה הארכאולוגית מכיוון מזרח. ביתן השומר נבנה על גשר שחולף מעל אולם הגלריה שמתחתיו, שבו תוצגנה תצוגות מתחלפות לציבור הרחב. עוד בתמונה: מעלית בדופן הצפונית ולה תחנה אחת בלבד ופסיפס שהורכב בחצר המבנה.

ממשיכים לתור את מרפסת הכניסה וכעת לפנינו פסיפס ענק ויפהפה שהובא לחצר המבנה. הפסיפסים, יחד עם מרכיבים נוספים בתוך המבנה ומחוצה לו, מציגים את תחומי פעילותה השונים של רשות העתיקות ומקרבים את הציבור אליהם.

דמות מקצועית מוערכת שפגשנו באתר היא האדריכלית אירית כוכבי. המעט שהצלחנו לשמוע ממנה היה מעניין ובחטף, אבל אנו כבר מכירים אותה מפרויקט הקמת הזרוע הרביעית של טרמינל 3 בנתב"ג ויודעים שמדובר באשת מקצוע מעולה. 

מרכיב שתופס כנראה את השטח הגדול ביותר במרכז המבקרים הוא האודיטורים. שלא כמקובל, חדר המכונות של מיזוג האוויר באולם הותקן מתחת למשטח המשופע של האודיטוריום והאוויר מוזרם לחלל האולם מתחת לכיסאות. בתמונה הבאה נכיר פריט ביצוע מעניין ונוסף שנמצא באולם האודיטוריום.

פריט ביצוע מעניין ונוסף שהותקן בקירות האודיטוריום הוא משרביות עץ. המשרבייה היא  אלמנט שמקורו באדריכלות האסלאמית שמטרתה ליצור הבדלה בין פנים הבית לחוץ. באודיטוריום הותקנו משרביות עם שכבות של חומרים אקוסטיים ויחד עם תאורה אחורית שמייצרת אפקט תאורה בלתי ישירה בחלל האולם.

ממשיכים עם מרכז המבקרים ואנו בקומה מינוס 3 שממנה ניתן להשקיף על המעבדה לשימור כלי חרס, שנמצאת בקומה מינוס 4.

מבט נוסף על המרכז לשימור כלי החרס והםעם מקומה מינוס 4. למקום זה יגיעו חרסים שמקורם בחפירות ארכאולוגיות. החרסים יעברו מיון, פריסה  הרכבה מחדש והשלמה של חלקים חסרים תוך ביצוע שימור בטכניקות מתקדמות. כל אלה עתידים להתבצע לעיני הציבור שצופה בהם קומה אחת מעל.

אנו עדיין במרכז המבקרים, ממשיכים באיתור מרכיבי ביצוע מעניינים. לפנינו גרם מדרגות לולייני שנמצא באטריום שבין קומות מינוס 1 למינוס 3. במבנה הקריה הלאומית לארכאולוגיה תימצאנה 11 מעליות בסה"כ אשר 7 מתוכן תשמשנה את הציבור הרחב והיתר את עובדי וצורכי רשות העתיקות.

יוצאים לרגע אל רחבת הקפטריה שבקומה מינוס 3 של מרכז המבקרים. לפנינו הבריכה שאליה מתנקזים מי הגשמים שמגיעים אליה מאוהל המשפך שמעל. 

הכנה ליציקת תקרה בקומה מינוס 4. ריבועי הקלקר שבתמונה נועדו להפחית מנפח היציקה. עבודות מהסוג הנ"ל כבר לא ניתן למצוא יותר בפרויקט.

קומה מינוס 9. הגענו למקום הנמוך ביותר במבנה. בשונה מהמקובל, מערכות מיזוג האוויר (הצ'ילרים) הותקנו כאן ולא על גגות המבנה. למערכות אלו ניתן פתרון מיוחד במסגרת הפרויקט עבור גישה נדרשת לאוויר החופשי. 

ממשיכים עם ענייני מיזוג האוויר ואנו בחדר מכונות מיזוג אוויר קומתי. בכל קומה של המבנה קיימים שישה חדרי מכונות כאלה אשר בהן עובר האוויר טיפול ומיזוג בהתאם לצורך.

אנו באגף המערבי ובאחת מקומות אגף זה נמצאת קומה מעניינת במיוחד ובה אולם גדול שהותקן בו גשר הולכי רגל תלוי מהתקרה. לגשר זה יש הסתעפויות לכל חלקי האולם וליציאות חירום מהמבנה. אלה שיזכו ללכת על גשר זה יוכלו לצפות בפריטים וממצאים ארכאולוגיים ייחודיים של רשות העתיקות והמדינה.

חניון הקריה הלאומית לארכאולוגיה נפרס על פני שתי קומות ובו כ-250 מקומות חניה.

עוד אחד מאותם המקומות המעניינים שיש לאגף המערבי להציע הוא חדר הספרים הנדירים.  פרט מעניין מתחום המערכות שבחדר זה הוא מכל הכיבוי באמצעות גז שהותקן בחדר. זאת, כדי לא לפגוע בשלמות הספרים. 

עוד אזור באגף המערבי, שהכניסה אליו תהיה מוגבלת ובתיאום. לפנינו מסדרון שהותקנו בו חלונות תצפית אל פריטים מיוחדים וחשובים במיוחד של הרשות.

הגענו אל 'קודש הקודשים' בפרויקט  - המרכז לאחסון מגילות מדבר יהודה. מטבע הדברים, בחדרים שבהם תימצאנה המגילות משקיעה רשות העתיקות את מרב המאמצים להבטיח את שימורן למשך שנים רבות קדימה. ליעד זה קיים ביטוי הדוק עם ביצוע העבודות שנערכות בחדרי העבודה והאחסון של המגילות. 

חדר המעבדה לשיקום ושימור מגילות מדבר יהודה. מקום זה מקבל מיזוג אוויר מיחידת מיזוג אוויר חיצונית ובתנאי טמפרטורה ולחות מדויקים, שמטרתם לספק את התנאים הנדרשים לשמירה על המגילות מפני נזקים אפשריים. בתמונה הבאה נראה אמצעי נוסף שגויס למשימה זו.

את כבלי החשמל במעבדה לשימור המגילות עוטפת צנרת שרשורית ממתכת ולא צנרת פלסטית אשר עלולה לפלוט לאוויר חומרים שעלולים לגרום נזק למגילות בעת מעבר זרם חשמלי דרכה.

סיום הסקירה מגיע עם מבט לעבר שלוש הרחבות הגדולות של הקריה הלאומית לארכאולוגיה של רשות העתיקות. בעליונה מביניהן כבר עסקנו, האמצעית תשמש כחצר לצרכים לוגיסטיים של הרשות. הרחבה הקרובה אלינו בצילום תהיה רחבת המסעדה ובה יתקיימו בנוסף הפעלות שונות של הרשות עבור הציבור. נתראה בסקירה הבאה.