הכן דירתך לחורף: טכנולוגיות וחומרים חדשים באיטום מבנים

למרות, ואולי בגלל מזג האוויר הדל יחסית בגשמים, קבלנים רבים לא שמים דגש על איטום המבנה. התוצאה על פי מחקרים: 50-30 אחוז מהמבנים בארץ סובלים מבעיות איטום. באיגוד קבלני השיפוצים, אלו שעליהם נופלת האחריות לתקן את מה שלא נעשה כהלכה בעת הבנייה, טוענים שהמספרים אפילו גבוהים יותר ומגיעים עד ל-70 אחוז. התיקונים, שמטופלים על ידי חברות האחזקה, מסתכמים בהיקף שנתי של מיליוני שקלים שיוצאים ברובם מכיסי הדיירים. לפי מחקרים אחרים, כ-80 אחוז מהכשלים בדיור מבוססים על בעיות הקשורות למים.

מעבר להתעלמות של הקבלן מהגשם הישראלי, גם השימוש בשיטות ובחומרים מיושנים - מתוך שמרנות בסיסית של הענף ומתוך ניסיון תמידי לחסוך ולעשות את המינימום ההכרחי - תורם לבעיית הרטיבות. לכך מתווספת הדרישה המתמדת ללוח זמנים מקוצר ומזורז לטובת צמצום הוצאות. בשנים האחרונות גם מערכות גשם חזקות הנובעות משינויי האקלים הגלובליים מקשות על השארת מי הגשם מחוץ למבנה.

הסיבות לאיטום לא תקין וההשפעות השליליות שלו

הניסיון להתמודד עם שיטות מיושנות, ולחסוך בזמן ובכסף על חומרים בסטנדרט נמוך, מתורגם לרטיבות. מעבר לכך שרטיבות פוגעת בנראות של הנכס, היא גם עלולה לסכן את בריאות הדיירים; מחקרים אף טוענים שכ-20 אחוז מבעיות האסטמה וקוצר הנשימה בישראל קשורות לרטיבות הקיימת בבתי המגורים שלנו. 

מעבר לנראות ולבריאות, איטום לא תקין מערער את עמידות המבנה. מים שחודרים מכילים סולפטים, כלורידים וחומצות. התרכובות המזיקות הללו גורמות לאיכול ברזל הזיון ולקורוזיה. החלודה שנוצרת בברזל תופסת מקום רב יותר בבטון, מה שמייצר עליו לחץ, מרחיב וסודק אותו. הסדקים הללו מאפשרים למים ולתרכובות נוספות לחדור פנימה, ובסופו של דבר להוביל להמשך הפגיעה במבנה.   

החידושים המעודדים בתחומי עבודות האיטום

כיום יש טכניקות וחומרים חדשים, שחלקם לא מוכרים מספיק בארץ, שמפחיתים באופן ניכר את היקפי הרטיבות ומונעים את הישנותה בשנים הבאות. 

חנן ריזקאן, מנהל תחום מוצרים ייעודיים באשטרום תעשיות, סבור שגם עבודה לעומק מחייבת התמודדות עם בעיית רטיבות, בעיקר במרתפים ובחניונים תת קרקעיים. הבנייה של המטרו ושל גורדי שחקים מצריכה חפירה לעומק ובנייה בסמיכות גדולה למי תהום. לדבריו, גם כאשר מבצעים עבודת יציקה בשיטת ברנוביץ עם חיפוי אבן טבעית נוצרים קיני חצץ ש"מזמינים" חדירת מים שנראים לעתים רק בחלוף שנתיים-שלוש מיום היציקה. 

"באשטרום תעשיות ניתן למצוא חומרי איטום למריחה חיצונית ישירות על הקיר או כתוסף לבטון המייצרים תכונה אוטמת שמונעת מהבטון לספוג לכלוך או מים, גרפיטי או כל דבר אחר", הוא מסביר. "לדוגמה, במוצר זה השתמשנו ברצפת המפעל החדש של חברת ביגיבונד בבית גוברין". 

"כדי להימנע מקיני חצץ ביציקת תבניות, אנו ממליצים ללקוחות שלנו להשתמש במוצר Isra Scc Walls. המוצר הזה מצמצם את תופעת קיני החצץ ומשפר את נושא אטימות הקיר לחדירות מים עתידיות. בנוסף, ישנם מוצרים שפיתחנו במיוחד לטובת עבודה בעומק. ניתן לראות שכל תחום התוספים הקריסטלים בישראל מתפתח. תוסף קריסטלי לבטון נותן ללקוח מענה לשנים הבאות. בסדרת ה-Water Block בישראבטון ניתן למצוא מוצרים שעונים על מספר רמות של איטום בדגש על שילוב חומרים ופתרונות בהתאם לתקן הישראלי". 

"יכולת ריפוי עצמי"

ריזקאן גם מספר כיצד נגרמות חדירות מים מהקירות: "לרוב, כתוצאה מתזוזה קלה של הקרקע והמבנה  נוצרים סדקים נימים באלמנט. הסדקים הללו יהיו לרוב בעובי 0.1 עד 0.5 מילימטר. אחת מהתכונות המיוחדות לתוספים קריסטלים היא 'יכולת ריפוי עצמי', ואותם סדקים נימים נסגרים פלסטית ותורמים להפסקת חדירות המים דרכם. איטום קריסטלי מגשר על סדקים בעובי של עד 0.5 מ"מ, עמיד בלחץ הידרוסטטי של 140 מ', ועמיד גם בפני אותם כימיקלים שמועברים במים החודרים". 

ריזקאן מציין כי העבודה על האיטום מתחילה במפרט הטכני שמרכיב הקבלן מול יועצי האיטום, שאמונים על הנוהל ועל אופן עבודת האיטום. זוהי דוגמה נוספת להתמקצעות של ענף הבנייה בישראל.

חניונים, מרתפים, גגות – לכל מקום, איטום משלו

שי מזור, מנכ"ל חברת איטומית, מאיר זווית "ירוקה" בעבודת האיטום. הוא מספר שקבלנים מבקשים לעבוד עם חומרים "ירוקים" ככל האפשר. "לא מעט פעמים בסוף הפרויקט מבקשים מאיתנו אישור על היותם של המוצרים שלנו ירוקים כדי לקבל טופס 4". 

בחניונים יש שיטה מוכרת לאיטום - התזה דו-רכיבית של שני חומרים שהופכים לגומי שנדבק על הקירות. "המינוס בשיטה הזאת הוא השימוש ביד אדם, מה שמצריך בדיקה ווידוא של קבלת מינימום 4 מ"מ עובי, אבל יש גם יתרונות", מסביר מזור. "אם נעשה בחומר הזה חור עם מסמר, הוא יידע להשלים את עצמו באמצעות לטקסים בתוך המוצר שיודעים לגשר על פגיעות קטנות שונות בבטון. יש גם ניסיונות להכניס התזות על בסיס חומרים כמו פוליאוריאה - עמידים וקשיחים, אבל אלו חומרים יקרים ליישום ודורשים הרבה הכנות. היום משתמשים בזה בעיקר במאגרי מים של כל בניין, במיוחד בבניינים גבוהים". 

לעומת זאת, במרתפים נעשה שימוש ביריעות שנדבקות לבטון. לאחר פרישת היריעות, יוצקים את הבטון כנגדן, ובתום 5-4 ימים מסתיימת הפעולה הכימית והיריעה נדבקת לבטון והופכת לחלק אינטגרלי מהאלמנט, והמים לא מצטברים מאחורי הקיר או מתחת לרצפה. בהקשר הזה, ריזקאן יודע לספר כי בעבודה עם יריעות גדולות לא ידעו בעבר מהיכן מגיעה לעתים חדירה של מים: 

"בגגות, תקן האיטום רץ כבר הרבה שנים, להבדיל ממרתפים, שם זו רק בגדר המלצה. הענף מתייחס היום בכובד ראש יותר מפעם לאיטום, בעיקר משום שמעל ל-70 אחוז מהתביעות בתחום נזקי בנייה הם סביב האיטום. לכן קבלנים מוכנים לשלם היום קצת יותר בשביל לקבל מוצר אמין. הרוב המכריע לא אוהב להוציא כסף על דבר שהוא לא רואה, אבל לשלם 300 דולר למטר על השיש בלובי - לאף אחד אין בעיה עם זה. יחד עם זאת, בשנים האחרונות התחילו קצת להפנים שגם מה שלא מנקר את העיניים - שווה השקעה". 

אסף מנחם, מנהל מחלקת בטון ותשתיות בחברת בי ג'י בונד, מספר אף הוא על כך שלצד השיטות הקונבנציונליות, תמיד נכנסים ומפתחים חומרים חדשים ורלוונטיים לתקופה הנוכחית. 

"טכנולוגית האיטום הקריסטלי יוצרת גבישים בעלי מבנה של מנסרות משושות וארוכות הממלאות את הנימים והסדקים המיקרוסקופיים בתוך הבטון. הגבישים עצמם אינם עשויים רק מהקריסטלים אלא צומחים מחלקיקי צמנט שהגיבו באופן חלקי עם מים. כל עוד יש לחות, הגבישים ממשיכים לצמוח במסת הבטון ומגיעים לאורכים של סנטימטרים רבים במשך הזמן. ברגע שהבטון יבש, הקריסטלים נשארים רדומים עד חדירה חדשה של מים (כמו בעת היווצרות סדק חדש) שגורמת לתגובה הכימית להתרחש שוב".

הטכנולוגיה הקריסטלית לא מצריכה הרבה כוח אדם ליישומה, לאחר יציקת הבטון הבטון אטום לחדירות מים ובמידה ומתרחש כמו שציינו חדירה של מים הקריסטלים יודעים לטפל עצמאית בחדירה של המים מהסדק ע"י תגובה הכימית מתרחשת.

 העבודה עם תוספי קריסטליים מקצרת את לוחות הזמנים, מסביר מנחם. אין צורך בהתזות והמתנה של 48 שעות. אין צורך בהכנות מיוחדות לאיטום.

 יש חומר איטום משלים מיוחד חסר צורה הניתן ללישה, דבק עצמי לעיבוד ידני. החומר נשאר פלסטי לצמיתות ואינו מתקשה. משמש לאיטום צנרת חודרת שיוצא מקירות, תקרות ורצפות, מעבר כבלים ומעברי מים. באופן כללי, הוא משמש לאיטום פנימי וחיצוני שאינם חשופים למזג אוויר ישיר.

למרות שאלו נשמעות כמו טכנולוגיות חדשניות, מנחם מסביר שכל החומרים הללו הם לא חומרים חדשים אבל הם שודרגו והם מתאימים לשימוש נוח יותר, בטוח ובריא יותר וליישום פשוט יותר. "החומרים הללו עברו בדיקות, אישורים ואלו חומרים ירוקים שנותנים לקבלן גם ביטחון לאיטום בסביבת מי שתייה. החומרים האלו לא מכילים תרכובות אורגניות נדיפות. אלו חומרים בטוחים גם לפועלים וגם ללקוחות הקצה. "

 אבל הוא מתריע - הדבר הכי חשוב זה הכנות טובות ושימוש נכון בחומרים הללו, וליישם את החומרים לפי הוראות יצרן. ואם נעשה את הכול כמו שצריך נוכל לומר כמעט לגמרי שלום ולא להתראות לבעיות האיטום בענף הבנייה הישראלי.