האתגרים מול דרישות התקינה בבידוד תרמי

במהלך חודש אוגוסט אירופה חוותה גלי חום עוצמתיים ועשרות אלפי אנשים פשוט מתו כתוצאה ממכת חום. לא חלפו ימים בודדים ואירופה חוותה שיטפונות קשים שמחקו כפרים שלמים. משבר האקלים כבר כאן וגם ענף הבנייה חייב להתמודד איתו.

בשנים האחרונות מתעדכנים שוב ושוב שינויי התקינה סביב סוגיית הבידוד התרמי בענף הבנייה. כחלק מהניסיון להתמודד עם שינויי האקלים ברמה הגלובלית והלאומית, ובניסיון ליצור סביבות מגורים ועבודה מקיימות, מנסה הרגולטור לדייק ולהחמיר את התקן הקיים. ההתמודדות עם האתגר עומדת לפתחו של כל יזם וקבלן והשוק מנסה למצוא פתרונות.

התקינה הישראלית נמצאת במגמה של אימוץ התקינה האירופית המחמירה יותר, מתוך מודעות למשבר האקלים ומחויביות לחיסכון באנרגיה.

דורון ליפשיץ מילר, מנהל חברת אשקלית 268 מקבוצת אשטרום תעשיות, עובד ללא הרף על פיתוח, יבוא ושיווק של מוצרים לבידוד. רוב המוצרים הנמצאים היום בשימוש בארץ מיוצרים בחו"ל, ובשל כך מתאימים לאקלים שונה מהאקלים הישראלי, לדרישות תקן שונות ולשימוש עם חומרי בנייה שונים מאלו שנמצאים בשימוש נפוץ בארץ, כך שההתמודדות היא יותר מורכבת מאשר אך ורק למצוא את המוצר הבא.

דורון ליפשיץ, מנהל חברת אשקלית

מה קורה היום בענף הבנייה בתחום הבידוד התרמי? כיצד השוק מתמודד עם התקינות החדשות?

"השוק הוא שוק תחרותי, אבל גם מאוד שמרן, ובשל כך רואים מעט מאוד שיפורים, וההתפתחויות הינן איטיות ביחס לתחומים אחרים. אנחנו רוצים כל הזמן לנסות ולהביא את המוצר הבא שייתן ערך מוסף. דרישות הסף של התקינה התרמית הוחמרו, ועמן גם הדרישות לבנייה ירוקה. התקן התרמי הוחמר ועמו גם והדרישות לבנייה ירוקה הוחמרו. היום כולם מבינים שהתקנים מחייבים. ליזמים חשוב מאוד לעמוד בתקנים וכדי לקבל היתר הם חייבים לקחת יועצים במגוון תחומים. תכנון המבנה והליך הרישוי הפכו לתהליך שהוא הרבה יותר מוקפד ובסופו של דבר הדיירים מרוויחים מזה. אמנם השיפורים הנדרשים ליישום בבניה גוררים את הקבלנים לגידול בהוצאות כך שהדירה בסוף התהליך מתייקרת אך הדיירים מרוויחים דירות מבודדות יותר , נהנים מחיסכון אנרגטי ותורמים גם לשימור סביבתי ."

"בשנים האחרונות" מסביר ליפשיץ-מילר "קרו שני תהליכים שמקשים על הספקים בארץ להביא מוצרים משופרים: מצד אחד דרישות הסף של התקן לבידוד תרמי הוחמרו כך שאנו נדרשים לספק מוצרים בעלי מוליכות תרמית נמוכה יותר , קרי - מוצרים מבודדים יותר. מצד שני יש לחץ מטעם היזמים לבנות קירות חיצוניים דקים ככל הניתן (על מנת להגדיל את שטח הדירות) , כך שישנו מאמץ מתמיד מצד היזם להקטין את עובי קירות החוץ , כך שעובי שכבת הבידוד התרמי בקיר הופכת לדקה יותר. כתוצאה משני תהליכים אלו , אנו נדרשים לספק מוצרים מבודדים יותר אך בעובי נמוך יותר. האתגר הוא להביא מוצרים דקי דופן ומתאימים לשימוש בקירות חוץ , שהמוליכות התרמית שלהם נמוכה יותר (מבודדים יותר) ושבאותה העת גם עומדים בתקני אש,  ושעומדים בשליפה של חומרי מליטה וגמר. ככל שחומר מבודד יותר הוא בדר"כ קל יותר אוורירי וחלש יותר, ופחות עמיד באש, כמו למשל קלקר. אנו כמובן מאתגרים את עצמנו במציאת מוצרים מבודדים שיתנו פתרון תרמי משובח בעובי שכבה מינימלי".

מה השינוי המהותי בגישה של הרגולטור?

"אנו רואים בשנים האחרונות מגמה של הוצאת שכבת הבידוד התרמי מחלקו הפנימי של קיר החוץ במבנה  לחלקו החיצוני של קיר החוץ. המטרה היא ליצור קיר חוץ מבודד בחלקו החיצוני אך כבד ובעל מסה תרמית גבוהה יותר בחלקו הפנימי. אלמנט כבד ובעל מסה תרמית בחלקו הפנימי של קיר החוץ (כמו בטון למשל), מקנה נתוני אגירת אנרגיה משופרים בתוך המבנה. מסה תרמית בחלקו הפנימי של המבנה מגדילה את ספיחת ואגירת החום במבנה ומסייעת לשמירת הנוחות התרמית בבית. ליועצים תרמיים ויועצים לבניה ירוקה עומד אתגר למצוא שילוב נכון של בידוד גבוה , מסה תרמית והצללות מתאימות , שיהוו שילוב המשפר את תנאי המחייה בבית והמביא לחיסכון בהוצאות האנרגיה במבנה".

נשמע הגיוני ופשוט. מה הבעיה?

"זה שינוי גדול שלא מתאים לכל שיטות הבנייה בישראל. לא כל השיטות מאפשרות בנייה כזאת. למשל בבנייה רוויה, בבנייה בשיטות המתועשות כמו שיטת ברנוביץ' ושיטות הבנייה הטרומיות. בשיטה הזו הבידוד מיושם בדרך כלל בחלק הפנימי של הדירה. התקינה מעודדת ליישם את שכבת הבידוד בחלקו הפנימי של קיר החוץ. מאמצינו כיום מתרכזים במתן שילוב פתרונות שיאפשר לקבלן לבחור מוצרים לבידוד חיצוני ולבידוד פנימי בהתאם לצרכיו בפרויקט."  

אז מה עושים? איזה חומרים מפתחים?

"המטרה היא שיהיה מענה מבחינת מוצרים ובידוד תרמי לכל מגוון השיטות. למשל, אנחנו משיקים  בימים אלו מוצר חדש שנקרא NANO THERM. המוצר הינו מזרון מבודד המיועד ליישום בבנייה בשיטת עיגון יבש. המוצר אוטם את הקיר למים וגם מבודד את הקיר תרמית , כך שהקבלן יכול לפרוש את המזרן בקלות ממעקה הגג כלפי מטה על קירות החוץ במבנה ולקבל גם פתרון של איטום למים וגם פתרון של בידוד תרמי משובח".

"בדר"כ מוצרים המשמשים לבידוד תרמי, אינם בעלי יכולת לאיטום למים כך שישנו צורך לתת פתרון לאיטום למים במבנה ופתרון נוסף לבידוד תרמי. ייחודו של מזרן ה-NANO THERM הוא ביכולתו לתת גם פתרון לאיטום הקיר למים ובאותה העת גם לבודד את הקיר מבחינה תרמית. המזרן מקנה בידוד תרמי משובח ביותר, רמת המוליכות התרמית שלו נמוכה מאוד, באופן כזה המספיק לפרוש מזרון בעובי של 2 ס"מ כדי לעמוד בדרישות הסף של התקן הישראלי בכל אזורי הארץ".

חנן ריזקאן, מנהל תחום מוצרים ייעודיים באשטרום תעשיות, מכיר את הנושא מקרוב.

"היום יש מודעות יותר גבוהה לכל הנושא של משבר האקלים והתחממות כדור הארץ. לכן יש התקדמות בתהליך. 15 הערים הגדולות מובילות את הנתונים בהקשחה מבחינת הדרישות לבנייה ירוקה ומנסות להוביל את כל ענף הבנייה לקיימות. אנחנו רואים יותר כניסה של תנאים מקשיחים, יותר פיקוח על מפעלי הבטון בנושא איכות הסביבה".

ריזקאן מסביר שעד היום שיטות הבנייה הקיימות התרכזו סביב מספר מצומצם של שיטות איזולציה. בשיטות הללו, אחרי בלוק איזולציה דוגמת 268 או איטונג, נעשה שימוש בצמר סלעים וגבס או שימוש בבידוד מוקצף. במסגרת השימוש בשיטות הללו נהוג לבנות קיר חיצוני מבטון ואז באחת השיטות מיישמים את פנים החדר.

בעיה אקוטית באופן בנייה שכזה היא שבסופו של דבר לתקרה יש גשר קור שמכניס את הקור והחום החיצוני לתוך הבית. כדי להתמודד עם זה משאירים מגרעת של מטר כדי ליישם בידוד מוקצף וכך יוצרים הגנה מפני גשר הקור. "אנחנו הבנו שיש כאן מקום לפתח רעיון ובמשך שנתיים של מחשבה ובחינת כל הנתונים ומעל מאה ניסויים מצאנו פתרון של שימוש בפוומיס, תופעה געשית, אפר וולקני שעף לאוויר ונסגר ומבודד תרמית ואקוסטית."

חנן ריזקאן, מנהל תחום מוצרים ייעודיים באשטרום תעשיות

איזה מענה מספק החומר הזה?  

"המוצר נותן מענה לתקן 1045 שמגדיר את התקנים לגבי שימוש במבנים ומהן הדרישות המינימליות, וגם מענה לתקן בנייה ירוקה 5281 שעוסק בדרישות למבני מגורים ומבנים, כמו גם תקן 5282 שנוגע לאנרגיה ובניין."

ולאן עוד אפשר להתקדם?

"אני חושב שכל נושא הבנייה הירוקה והבידוד התרמי למבנה אלו תהליכים שנלמדים בעשייה. גם היום אני יודע שעוד שנה-שנתיים ייכנסו עוד חלקים לתקן שידחפו את שכלול המוצר. כל נושא האקלים משפיע על המוצרים וזה מאוד חשוב להביא חדשנות ומוספים מיוחדים שנותנים מענה."

עד כמה זה אקוטי בעיניך?

"אנחנו מתמודדים עם משבר אקלים מאוד גדול. בגלל זה אנחנו מנסים לחשוב מחוץ לקופסה ואנחנו הולכים על דברים שהם מעבר לסטנרדט. אין במדינה היום חומרי גלם כמו חול וחצץ. אנחנו מחפשים כל הזמן פתרונות בדמות חומרים חדשים כמו פומיס, אגרגטים כמו לקה, חומרים מתחום המחזור. אני קורא לרגולטור לאמץ תקנים אירופאים ולאמץ חומרים חדשים שייתנו לקבלנים מענה להתמודדות ההיסטורית הזו עם שינויי האקלים."

למרות הרביזייה בשינויי התקינה בישראל, שני מושגים חשובים עדיין לא הוטמעו עד הסוף. EPD - Environmental Product Declaration או הצהרת מוצר סביבתית, ו-LCA, Life Cycle Assessment - הערכת מחזור סביבתית.

בעולם ההסמכות הללו קיימות כבר מספר לא מבוטל של שנים וזוכות להתייחסות גוברת בתקנות אבל לארץ הן עשו עלייה בשנים האחרונות. אלו שתי הסמכות של גוף חיצוני שמאמת את כמות פליטת הפחמן של המוצר בתהליך הייצור, השינוע והשימוש בו, ומאמת הארכת מחזור חיים של המוצרים. כל הרעיון מאחורי הבחינות הללו הוא לבחון עד כמה המוצר בו אנחנו משתמשים מזהם ומהן ההשפעות הסביבתיות שלו. הבחינה הזו מספקת תמונה מלאה על כמות המזהמים ועל סמך כך ציון למוצר, ועל סמך זה בסופו של דבר גם ציון לפרויקט.

"הרעיון הוא להגיע לבניינים שהם מאוזנים בכמות האנרגיה שלהם וגם מבחינת המזהמים שלהם", מסביר פיני אוסט, מנהל חברת אשבונד מקבוצת אשטרום. "חלק גדול מהתעשייה בארץ נכנס לתהליכים כאלה ביחד עם התאחדות התעשיינים. אלו תהליכים בינלאומיים שחברות כמו מיקרוסופט ואינטל היו הראשונות בארץ לדרוש כחלק מתקן LEED שדרשו עבור פרויקטים שלהם. תקן LEED כולל אפילו דברים היקפיים לפרויקט כמו הקירבה שלו לתחבורה ציבורית. זה קונספט שלם, מעבר למוצרים ולמבנה עצמו" מסביר אוסט. 

פיני אוסט, מנהל חברת אשבונד מקבוצת אשטרום

איך מקבלים את התקן?

"היום אין בארץ שום גורם שמאשר ומסמיך EPD ו-LCA. יש חברות יועצים של בנייה ירוקה שקשורים למכוני הסמכה מחו"ל. אנחנו קיבלנו הסמכה של שני התקנים הללו במהלך השנה החולפת והלכנו בעקבות אורבונד, שותפים של אשבונד. אורבונד זה קונצרן בינלאומי והם מחוייבים לזה, ואנחנו יישרנו איתם קו".

אוסט מספר שהגבס שהם מייצרים אוחז בתביעת פחמן יחסית נמוכה למרות שחומר הגלם מיובא מקפריסין.  "זה חומר גלם שמקבל מראש ציון גבוה כי במעגל החיים שלו אין בעיה למחזר אותו בצורה מלאה. תהליך הייצור שלו לא דורש כמויות גבוהות של אנרגיה לעומת צמנט וחומרים אחרים, וגם פה אנחנו מקבלים ניקוד מאוד גבוה. היום, כשממחזרים צמנט לרוב אי אפשר להשתמש בו אלא בתשתיות להובלת ביוב".

"ה-LCA מתייחס למחויבות למיחזור. התקן מבקש להציג את כל תהליך הייצור והשימוש בחומר ודורש להראות שיש לך את היכולות לעשות את כל מה שאתה מצהיר. מבחינת התהליכים, הם מאוד דומים אבל אם המפעל שלך סמוך למחצבה שמייצרת גבס אתה מקבל על זה יותר נקודות כי אתה משנע את החומר מעט ולשינוע יש חלק מאוד משמעותי בתביעת האצבע הפחמנית שהמוצר מותיר".

אבל מעבר לתביעת האצבע הפחמנית, איזה יתרון "ירוק" מביא איתו הגבס מבחינת בידוד?

"היום חלק גדול מהרביזיות בתחום של בנייה ירוקה מדבר על בניינים בריאים. בניינים שיוצרים עבור המשתכן סביבה בריאה יותר ומפחיתים את הסיכונים הבריאותיים. בשנים הבאות הרביזיות יתפתחו בעיקר סביב העניין הזה".

"אנחנו מכירים שימוש של חומרים לא בריאים שאם אתה שם אותם בתוך הבית אתה חי עם תרוכובות נדיפות. יש למשל את העניין של גז ראדון במרתפים וממ"דים, והוספת ברזל שגורם ליינון גבוה יותר של מכשירים סלולריים. גם צמנט מהבחינה הזאת הוא חומר מאוד בעייתי. אבל גבס הוא חומר בריא, לא מנדף, לא מכיל חומרים מסוכנים".

הליבה של נושא הבנייה הירוקה, מסביר אוסט, נסוב סביב הסוגייה של אופן ייצור בניין תרמי שהוא מבודד טוב יותר. ככל שהבידוד התרמי טוב מבחוץ, המבנה יעיל יותר. אמנם הדרישות התרמיות משתנות מאזור אקלים אחד לשני אבל בסך הכל הן די אחידות. חשוב לזכור שרובנו חושבים על אירופה הקרה והמושלגת אבל התקנים של האיחוד תקפים גם לאיזורים כמו מדבריות בספרד, ויודעים לתת התייחסות גם לבידוד חיצוני וגם לבידוד פנימי.

מה בכל זאת עושים אחרת בארץ?

"בארץ רוב האיזולציה נעשית באמצעות בידוד פנימי. יש נטייה לעבור לבידוד בחלק החיצוני של הבנייה. גבס לא עמיד כפתרון חוץ, הוא משמש רק כמחיצות פנימיות ומעבר לזה גבס כחומר מבודד הוא לא יעיל מבחינה אנרגטית וכדי לפתור את זה הלכנו ופיתחנו שני חומרים. לקחנו את בלוק הגבס הרגיל בעובי 6 ס"מ והוספנו לו זכוכית מותפחת ופרליט, וקיבלנו בלוק עם התנגדות תרמית הרבה יותר גבוהה. עשינו את זה לאור העלייה בדרישות של הבידוד התרמי, דרישות שכל הזמן הולכות ומחמירות, ובצדק".

"פיתוח נוסף שזכה לתמיכה של רשות החדשנות ומשרד הבינוי והשיכון הוא הגרין בונד. שני הגופים יצאו בקול קורא לפיתוח חומרים ייעודיים לבנייה ירוקה שמסייעים בבידוד התרמי. את הגרין בונד בונים כמו בלוק רגיל אבל הוא מקבל את הערך התרמי הכי גבוה ביחס לכל מוצר שנמצא בשוק. בין לוחות גבס רגילים לקיר החיצוני חייבים להוסיף צמר סלעים, אבל אל הבלוק הזה הדבקנו פלסיב עם רדיד אלומיניום ונוצר חתך שלא מתרחק מהקיר ולא מקטין את שטח הדירה והוא מאוד יעיל מבחינת בידוד".

אז פתרונות יש, והפיתוח לא פוסק לרגע. עכשיו תורם של הצרכנים לדרוש, של הקבלנים להרים את הכפפה ולהתגאות בפרויקטיים הירוקים שלהם וכל הענף יצעד קדימה לעתיד בריא יותר לנו ולעולם שלנו.