מגמות בשוק הבטון בישראל

לאורך השנים משתנות בתחום הבנייה והתשתיות שיטות הבנייה, כלי העבודה, אמצעי התכנון וחומרי הגמר. דבר אחד כמעט ולא משתנה – חומר הבסיס – הבטון. התערובת הזו נמצאת בשימוש לבנייה עוד מזמן האשורים והבבלים, ולמרות שעיקרון פעולתה נותר כפי שהוא לאורך כל השנים, ההרכב וההתנהלות סביב  הבטון מתאימים עצמם לסביבת בנייה מודרנית

שתי חברות מובילות בתחום ייצור הבטון הן שפיר ואשטרום. שוחחנו עם גיא חיימוביץ', סמנכ"ל שיווק ומכירות באשטרום תעשיות, ועם אייל אררה, מנהל מכירות ארצי משפיר, כדי לקבל תמונת מצב מלאה על המגמות השונות בייצור הבטון בארץ.

מימין לשמאל: גיא חיימוביץ' ואייל אררה (צילומים: אוסף פרטי)

כיצד משפיעה תנופת הבנייה של השנים האחרונות על היקף הזמנות הבטון?

גיא: תנופת הבנייה הביאה לגידול משמעותי באספקת הבטון. כבר היום מורגש עומס על מפעלי גוש דן אשר נמצאים כבר מעל שנה בשיא יכולת ייצור בעקבות שני גורמים מרכזים: האחד – הביקוש עולה על יכולת הייצור. השני – הרשויות המקומיות לא מעוניינות בהקמת מפעלי בטון בחצר האחורית שלהן ולא נותנות אישורים להקמתם בשטחיהן, בדגש על אזור המרכז. במידה והמדינה לא תתערב על מנת לפתור את בעיית יכולת הייצור של הענף יהיו לכך השלכות במספר מישורים עיקריים: מחירים - כאשר הביקוש יעלה על ההיצע הדבר יגרור עליית מחיר נוספת במחירי הבטון. זמני אספקה - נכון להיום מי שמגדיר את היום והשעה לקבלת הבטון הוא הלקוח, אך בעתיד אני חוזה שהמצב ישתנה והמפעל יגדיר את היום והשעה שבהם הוא מסוגל לספק את הבטון לאתר. כמובן שלכך יהיו השלכות על עיכוב במשך הבנייה.  

אייל: תנופת הבניה בשנים האחרונות מגדילה בצורה ניכרת את הביקוש לבטון. מצד ההיצע יש צורך של הגדלת אמצעי ייצור וכפועל יוצא מזה הקמת מפעלי בטון חדשים, שיווק מחצבות נוספות מצד המדינה, והגדלת כמויות של משאיות להובלת חומרי הגלם והבטון. תוספת המשאיות הנדרשות רק תגדיל את העומס בכבישים שממילא עמוסים ותוסיף לפגיעה באיכות הסביבה, ותגדיל את הביקוש  לנהגי משאיות שממילא יש חוסר גדול בנהגי משאיות בישראל. הסטנדרטים להקמת  מפעלי הבטון שחברות כמו שפיר מקפידות עליהם הינם מחמירים ולכן יש להם טביעת רגל סביבתית נמוכה יחסית. העומס בכבישים והפחתת כמות הבטון המותרת להובלה במיקסר מגדילה את הביקוש לנהגים וצריך פתרון רחב לכך כגון שינוי רגולציה בכך שהמדינה תאפשר להביא נהגים בעלי ניסיון ממדינות זרות, תכניות לחיילים משוחררים שיוכלו להיכנס לענף ההובלה ועידוד אוכלוסיות נוספות להיכנס לתחום ההובלה. בנוסף יש הרבה הגבלות על שעות הפעילות באתרי הבניה מה שגורם לעיכוב בהקמת הפרויקט ולעלויות נוספות לכל מ"ר בניה. כלל הגורמים שציינתי מקשה מאד לספק את הדרישה כתוצאה מגידול היקף ההזמנות, מוריד את הפריון ותורם להתייקרות המחיר הסופי ללקוח בקניית דירה.

 פרויקטים של תשתיות יעזרו לישראל לצאת מהאינפלציה - פרויקט נתיב מהיר בגלילות (צילום: באדיבות גיא חיימוביץ', אשטרום תעשיות)

פרויקט הנתיב המהיר (צילום: באדיבות אייל אררה, שפיר)

מאיפה מגיעות יותר הזמנות – תשתיות, מגורים או משרדים?

אייל: ככלל השוק מאופיין כ-45% למגורים, 30% למסחר, משרדים וציבורי ו-25% לתשתיות. יחד עם זאת זה משתנה מאזור לאזור בארץ, בהתאם לפיתוח האזורים השונים והקמת פרויקטים לאומיים. אנו צופים בשנים הקרובות עלייה מאוד גדולה בתחום התשתיות עם התקדמות הפרויקטים המסילתיים הרבים שבתכנון.

גיא: מרבית הפרויקטים היום הם בנייה רוויה ותשתיות, כמעט ולא נפתחים פרויקטים חדשים של מגדלי משרדים. אני צופה שבעתיד הקרוב תהיה ירידה גם בבנייה רוויה ויהיה גידול בפרויקטים של תשתיות אשר יעזרו למדינה לצאת מהאינפלציה.

האם משהו בתקינה השתנה בתקופה האחרונה או אמור להשתנות באופן שאמור להשפיע על שוק הבטון לטובה או לרעה?

גיא: לא היו שינויים משמעותיים בשנים האחרונות מאז תקן 118, אשר בא להבטיח שהבטון שמסופק לבניינים יישמר לאורך 50 שנה ללא קשר למיקום בו בונים.

אייל: לא השתנה משהו מהותי, יחד עם זאת ישנה מחשבה על הכנסת חומרים ממוחזרים לבטון. אנו עדים לכניסת בטון בחוזק גבוה במיוחד HPC (high Performance Concrete) שכרגע אין אליו התייחסות בתקינה הישראלית ומאמינים שתעודכן לפי התקינה האירופאית שעליה אנו מתבססים. בנוסף, בתור יצרן צמנט אנו עושים כל הזמן בדיקות על מנת לשפר את איכות הבטון שלנו ולהקטין את ההשפעות הסביבתיות שלו. 

אילו טכנולוגיות חדשות נכנסו לבטון בשנים האחרונות, ואילו טכנולוגיות נוספות אמורות להיכנס?

אייל: אנו מאמינים שהדרישה לבטונים קלים תלך ותגבר, דבר שיאפשר להקטין את העומס על המבנה ולהצר את העמודים. בשנים האחרונות אנו עדים לכך כי הדרישה להיפר מדה מתחת לריצוף עולה, ויותר פרויקטים מעדיפים להשתמש במוצר זה על פני הסומסום, כל שכן ישנו מגוון של היפר מדה מתחת לריצוף שיכול לתת פתרונות שונים ללקוח, למשל חוזקים יותר גבוהים , קלים יותר וכו'. כידוע, היום בונים יותר ויותר לגובה ולכך נדרש בטון בעל חוזק גבוה ובעל תכונות מכניות נוספות HPC (high Performance Concrete). יש מספר פרויקטים של מגדלים שעובדים עם בטונים בעלי חוזק גבוה מעבר למה שהיה מקובל עד היום, עובדה המאפשרת בין היתר קיימות גבוה יותר והארכת אורך חיי המבנה, כמו כן שימוש  בטכנולוגיה של תבנית מתרוממת, אשר מאפשרת קיצור זמן הפרויקט.

גיא: הבטון בעשר שנים האחרונות עבר שינויים רבים, 99% מהבטון זה אגרגטים טבעיים, מים וצמנט ופחות מ-1% אלו כימיקלים שמאפשרים לנו לגרום לייצר ערכים נוספים לבטון שלא היו קיימים בעבר כגון: יכולת שירוע, קצב התייבשות מהיר/איטי ועוד מגוון רחב של תכונות אשר נותנות מענה טוב יותר לבעיות שנולדות בשטח. יש היום מספר פרויקטים של מגדלים שעובדים עם בטונים בעלי חוזק גבוה מעבר למה שהיה מקובל עד היום, עובדה המאפשרת בין היתר קיימות גבוה יותר והארכת אורך חיי המבנה, כמו גם שימוש בטכנולוגיה של תבנית מתרוממת, אשר מאפשרת את קיצור זמן הפרויקט.

קייסון נמל אשדוד: יציקה בטון בתבנית מתרוממת (צילום: באדיבות גיא חיימוביץ', אשטרום תעשיות)

האם ישנם פיתוחים חדשים או ניסיון למצוא מענה טכנולוגי לדרישות חדשות שמציבים לקוחות?

גיא: לישראבטון מחלקת מו"פ אשר אחראית לפתח תערובות בטון מתוך מענה לצרכים של הלקוחות שלנו. בשנה האחרונה פיתחנו מעל עשר תערובות בטון אשר נותנות מענה לצרכים שנולדו בשטח. התערובת האחרונה שפיתחנו היא תערובת בטון שהולכת להיות פורצת דרך ולעשות שינוי אמיתי בשיטת הבנייה בישראל. ע"פ תקנים 1045 ו-5281 קיימת דרישה שהבידוד התרמי יהיה בחלקו החיצוני של המבנה על מנת לייצר למבנה שכבת הגנה בדומה לשמיכה תרמית. הבעיה – בפועל לא ניתן ליישם את הדרישה. בידוד תרמי מיושם כיום בעזרת בלוק איזולציה שלא ניתן לשים בחלק החיצוני של המבנה בשיטת בנייה קונבנציונלית. הפתרון שפיתחנו - ISRA THERMI - בטון תרמי קונסטרוקטיבי אשר נותן מענה תרמי למבנה ע"פ דרישות התקן. על הדרך המוצר פתר גם בעיות נוספות כמו טיפול בגשרי קור, עמידות גבוהה לאש, חסכון בכח אדם ופחת, והכי חשוב - מוריד את הצורך בבניית בלוק איזולציה במעטפת המבנה ובכך חוסך שלב בנייה בפרויקט.

יציקת בטון מיוחד שלא נהרס במגע עם מים בעזרת צוללנים (צילום: באדיבות גיא חיימוביץ', אשטרום תעשיות)

אייל: מערכת ה-AI תיכנס לתעשייה במערכות היצור וכך נוכל לחזות טוב יותר שינויים באיכות חומרי הגלם שתיקונם ישפיע על איכות הבטון תוך כדי ייצור והשגת יתרונות טכנו כלכליים. מערכת ה-AI תוכל לשפר את השירות ללקוח תוך כדי כך שתיכנס לניהול מערך ההובלה ללקוח ותוכל לתת לנו יכולת לנצל טוב יותר את מערך ההובלה ללקוח. החברות הגדולות הכניסו אפליקציות שעוזרות ללקוח להזמין את הבטון מבלי להתקשר למפעל הבטון, והלקוחות יכולים לראות בזמן אמת את סטטוס ההזמנה ואיפה נמצא המערבל בדרכו אליהם על המפה. ככלל, אנו רוצים לעבור לדיגיטציה מלאה וכך להחליף את תעודות המשלוח, ההסכמים ושאר הניירת. כך, נשפר את השירות ללקוח והכל יהיה מהיר יותר וכמובן ירוק יותר. במקביל אנו שותפים אסטרטגיים של מספר סטרטאפים אשר מקטינים את כמות הבטון הנדרשת בקונסטרוקציה, מאפשרים ניהול ותכנון קטלוגי טוב יותר ברמת ה- BIM ומבצעים כמאויות בצורה חדשנית.

הלקוחות יכולים לראות בזמן אמת את סטטוס ההזמנה ואיפה נמצא המערבל (צילום מסך: באדיבות אייל אררה, שפיר)

כיצד נושא הבנייה הירוקה משפיע על שוק הבטון בישראל?

גיא: פיתחנו לא מעט מוצרים ירוקים ולצערי לא נראה שהלקוחות מעוניינים לשלם בשלב הזה מחיר יותר גבוה עבור מוצר ירוק. נושא הבנייה הירוקה משפיע כרגע בעיקר בפרויקטים של חברות מחו"ל אשר מעוניינות שהספקים בפרויקט יהיו בעלי EPD. ה-EPD (Environmental Product Declaration) הוא למעשה הצהרה המודדת את הערך הסביבתי של המוצר. זהו כלי המחשב את ההשפעות השונות של המוצר על הסביבה, ומתאר בצורה הטובה ביותר את הפרופיל הסביבתי שלו בהתייחס לניתוח מחזור החיים של המוצר.

אייל: קיימת מגמה בתקינה ובענף לעשות שימוש בחומרים ממוחזרים/מושבים ובחומרים בעלי פליטת פחמן דו חמצני נמוכה יותר, ולהיות חלק מהגורמים שיהפכו את הכדור שלנו ירוק יותר לדורות הבאים.

פרויקט עזריאלי שרונה - לשם השוק הולך: כל העמודים הם מבטון ב-100 (צילום: באדיבות גיא חיימוביץ', אשטרום תעשיות)

העתיד תמיד לוטה בערפל מסוים. למשל, ככל שיגבר השימוש בטכנולוגיית בנייה מודולרית נזדקק לפחות בטון... אז כיצד יצרניות הבטון מתכוננות לעולם הבנייה העתידי?

גיא: יחידות מודולריות עשויות משילוב של בטון ופלדה, למדנו את הנושא והבנו שאחת הבעיות המרכזיות היא משקל היחידה מכיוון שהמשקל ישפיע בצורה ישירה על עלויות השינוע והנפת היחידה לגובה. לשם כך פיתחו בטון קונסטרוקטיבי שנותן מענה לפרויקטים אלו בשני מישורים: האחד - קל משקל. הבטון שוקל 38% פחות מבטון סטנדרטי. השני - מהיר התחזקות והתקשרות. הבטון מגיע לחוזק בגיל מוקדם, תכונה שמאפשרת פירוק תבניות בקצב מהיר ובכך מתקצר זמן הייצור של היחידה.  

אייל: הטכנולוגיות של הבנייה המודולרית מתקדמות באיטיות בישראל ודורשות שטחי אחסנה רבים. מאחר שבאזורי ביקוש עלות הקרקע יקרה מאד, וההובלה מאזורי הפריפריה כרוכה בעלויות גבוהות, אנו מעריכים כי בזמן הקצר/בינוני שיטות הבנייה בישראל יישארו מסורתיות. אנו גם עדים לטכנולוגיות של בטון בהדפסת תלת ממד, ורק לאחרונה, במסגרת תחרות האקתון גדולה שערכנו, ניצחה קבוצה שעוסקת בהדפסה בתלת מימד. בשלב הזה יש ניסיונות לבנייה כזו, אבל עוד חזון למועד וניתן להעריך שהטכנולוגיה תתאים פחות לבנייה לגובה בדמותם של מגדלים, ולשם השוק הולך.

יציקה מונוליטית עם מגדלי תמיכה בבני ברק לראשונה בישראל (צילום: באדיבות שפיר)

מתחם ג'נרי 3 בירושלים (צילום: באדיבות שפיר)