האנשים שבונים את העתיד: מהפכת החדשנות בענף הבנייה

מה קורה כששלושה אנשי מפתח מהחברות המובילות בתעשייה, נפגשים לשוחח על חדשנות?

דניאל מירמן מחברת מנרב, עדיאל כהן מחברת ברן (ישראל) ומאיה פייאר מקבוצת אשטרום - שלושה אנשי מקצוע שמובילים מהפכה שקטה (ולא כל כך שקטה) בעולם הבנייה והתשתיות – פתחו בפנינו את מה שקורה מאחורי הקלעים: איך נראה תהליך חדשנות אמיתי, היכןמתחבאים האתגרים, ואילו רעיונות יכולים לשנות את כללי המשחק בתעשייה.

בשנים האחרונות עוד ועוד חברות בענף הבנייה והתשתיות מגייסות מנהלי חדשנות. אם בעבר מנהלי החדשנות היוו בחלק מהמקומות מעין סימון וי כדי להגיד - "גם לנו יש", היום מנהלי החדשנות חובקים בתוכם גם אספקטים ואחריות על תחום הקיימות או הפיתוח העסקי של החברה ובכך הופכים לפונקציה חשובה אשר מכוונת את הארגון כולו בדרכו קדימה. 

 

דניאל מירמן, מנהל תחום חדשנות בקבוצת מנרב הוא בוגר הטכניון בהנדסה אזרחית. מירמן מילא שלל תפקידים בתחום הביצוע בחברת תשתיות גדולה, המשיך לתכנון מבנים וניהול פרויקטים בתחום תשתיות תחבורה.

 

איך הגעת לעולם החדשנות בענף הבנייה והתשתיות? 

איפהשהו בשנת 2018 נתקלתי בסטארט אפ בשם דאטומייט שהתחיל להכניס טכנולוגיה של תאום דיגיטלי מבוסס צילומי רחפן בעולם התשתיות ושם נפתחה לי הדלת לעולם המרתק של טכנולוגיות בעולם הבנייה והתשתיות. לאחר 5 שנים מרתקות בהן עברתי שלל תפקידים בעולם הטק ובסטארט-אפ חזרתי לעולם ההנדסה לקבוצת מנרב כמנהל החדשנות במהלך יוצא דופן בעולם הבנייה ואמון חסר תקדים של קבוצת מנרב שהצליחו לראות את הפוטנציאל והבינו שיש יכולת לבצע שינויים אמיתיים ע"י הטמעת חדשנות בכל חברות הקבוצה ובדגש על השטח.

 

איך מוגדרת החדשנות בקבוצת מנרב, ואיך היא משתלבת באסטרטגיה העסקית?

מנרב, כחלק מחזונה לבנות את ישראל של המחר, שמה לעצמה יעד אסטרטגי לקדם את החדשנות בכלל הקבוצה, ובדגש על חטיבות הבניה והתשתיות. החדשנות מחולקת למטה ולשטח וכוללת דיגיטציה מלאה של כלל התהליכים החל ממעבר לעולם הדאטא ועד הטמעת טכנולוגיות בעבודה היום יומית בשטח. החדשנות משתלבת בצורה מהותית באסטרטגיה העסקית של כלל הקבוצה ונועדה לשפר את רווחיות הפרויקטים ולבסס קבלת החלטות על בסיס דאטא אמיתי, תוך שיפור הבטיחות, העלאת האיכות ומזעור סיכונים באופן ניכר.

 

 

אילו אתגרים אתה פותר במסגרת התפקיד שלך? 

האתגרים מוכרים ולצערנו כולנו סובלים מהם, החל מחריגה בתקציב ולוחות זמנים ועד בעיית כוח אדם וייעול תהליכים שנעשים היום בצורה ידנית. בגדול אנחנו רוצים לשחרר את אנשי הביצוע מהעיסוק בניירת וכל עבודה ידנית ומיותרת ולתת להם להתעסק בבנייה והנדסה, כי אחרי הכל כולנו בחברה מחויבים לתוצאות ולתהליכי עבודה יעילים יש תרומה משמעותית לכך.

 

אילו מגמות טכנולוגיות משפיעות כיום על ענף הבנייה והתשתיות? 

גל ה-AI מאוד מורגש וישנם המון פיתוחים בניסיון לייצר מוצרים מבוססי AI שייכנסו לענף הבנייה לייעל מגוון תהליכים. בנוסף, התאום הדיגיטלי מתחיל לתפוס תאוצה החל ממודלים מבוססי צילום (רחפנים, מצלמות גו-פרו) ועד למודלי BIM למגוון אוטומציות וכלי ניהול ובקרה באתרים.

 

מהן הטכנולוגיות החדשניות שהחברה שלכם אימצה לאחרונה, ומה הייתה ההשפעה שלהן? 

טכנולוגיה לניהול השטח בצורה דיגיטלית לחלוטין הכוללת בטיחות, יומני עבודה תכניות ועוד מגוון תהליכים. בנוסף אימצנו טכנולוגיה מבוססת רחפנים לניהול הביצוע באתרי תשתיות. ההשפעה אדירה. הטכנולוגיות מאפשרות למהנדסים שלנו בשטח כוח וידע לנהל בצורה מקצועית ואיכותית את אתרי הביצוע – האיכות עולה, זמן נחסך ורווחיות הפרויקטים עולה בהתאם. תהליכי הטרנספורמציה הדיגיטלית החדשנית בכלל אתרי הביצוע שלנו נותנים ערך חשוב לא פחות והוא חיזוק מחוברות העובדים לקבוצה דרך יצירת סביבת עבודה נוחה וידידותית יותר. אנו מקשיבים לצרכים שלהם, נותנים להם מענה ומאפשרים להם להיות בקדמת הטכנולוגיה בענף.

 

איך אתה רואה את העתיד של הדיגיטציה והאוטומציה בענף? 

הענף כולו משתנה לנגד עינינו, אמנם זה קורה לאט אבל מתחילים להרגיש את התזוזה של המחוג. צרכי הבנייה רק מתעצמים ונהיים מורכבים יותר וגדולים יותר, מושקעת כמות אדירה של כסף וזמן בפיתוח שלל טכנולוגיות שכל אחד מזיז קצת ועושה שינוי קטן באספקט אחד בענף הבנייה והמכלול של המאמצים יתחיל להזיז את הספינה לכיוון הנכון.

 

האם יש טכנולוגיה שניסיתם להטמיע ולא הצליחה? 

כחברה ששמה בפרונט את ערך האיכפתיות והדאגה להון האנושי, ניסינו להטמיע טכנולוגיה המאפשרת מענה אישי לפועלים בעת נפילה מגובה. לאחר בחינה מעמיקה זיהינו שהטכנולוגיה נוגדת את תפיסת שמירת הפרטיות של מנרב ולכן פסלנו אותה. החיבור האישי של מנרב לכלל עובדיה מהווה ערך עליון בערכי הקבוצה.

 

כיצד אתם מזהים ומנהלים רעיונות חדשים בתוך החברה? כיצד רותמים את העובדים למשימה? 

הסוד להטמעה מוצלחת של טכנולוגיה זה חיבור לבעיה, התמקדות בכאב ובצורך אמיתי, ובטכנולוגיה המהווה מענה בצורה טובה. לכן, כמעט כל הרעיונות מגיעים מהשטח מסיורים קבועים באתרי הביצוע שלנו. הסיורים בשטח בונים אמון, תקשורת והבנה אמיתית בהתמודדות היום יומית של אנשי הביצוע ומשם אנחנו שואבים רעיונות חדשים. ברגע שהתהליך מתחיל מהשטח אין קושי לרתום את העובדים כי כולם כבר מגוייסים ורוצים להכניס ולהטמיע את הטכנולוגיה שתתן פתרון למשהו שמתמודדים איתו ביום יום באתר וכמו בכל המהלכים המנצחים במנרב, בסוף האנשים הם אלה שבונים את ההצלחה.

 

מהם האתגרים המרכזיים בהטמעת חדשנות בעף מסורתי יחסית כמו ענף הבנייה והתשתיות? 

כל טכנולוגיה עולה כסף, ולפעמים גם הרבה כסף ברמה החודשית. אתגר מרכזי זה להראות ערך והצדקה למחיר הטכנולוגיה – ברגע שכולם רואים את הערך קל מאוד גם לגייס את התקציב.

 

האם יש לכם שיתופי פעולה עם סטארט-אפים, אוניברסיטאות או גופי מחקר? איך זה עובד? 

יש לנו שיתופי פעולה עם סטארטאפים בסגנון design partner שיתוף מידע ועזרה בקידום פיתוח לצרכים מתואמים לשטח, בנוסף יש לנו שיתופי פעולה עם גופי מחקר בניסיון להשפיע על קידום החדשנות ברמה הממשלתית והרגולטורית  - אנחנו רואים את עצמנו כשותפים לשינוי תפיסה בעולם הבנייה וקידום אימוץ טכנולוגיות ויצירת שינוי אמיתי ברמה הלאומית, במיוחד אחרי 07/10.

 

כמה חשובה לדעתך ההכשרה של עובדים ואנשי מקצוע על טכנולוגיות חדשות, ואיך אתם מיישמים זאת? 

ההכשרה מאוד מאוד חשובה כי בסופו של דבר לא משנה כמה נוצצת תהיה הטכנולוגיה, אם האנשים בשטח לא ישתמשו בכלי ולא יאמצו תהליכי עבודה חדשים אז כל העבודה שלנו לא שווה כלום. לכן, במנרב בנינו תכנית מותאמת עבור כל טכנולוגיה שנכנסת לקבוצה ברמת התפקיד, ממש חליפה אישית לכל תפקיד עבור השימושים שלו בטכנולוגיה המוגדר כשם קוד "ניהול השינוי" – וכך בונים מעטפת שלמה שמלווה את ההטמעה עד לאימוץ מוצלח לכל בעל תפקיד.

 

איך הרגולציה בישראל משפיעה על קצב האימוץ של טכנולוגיות חדשות? 

לצערי הרגולציה לא רק שלא מעודדת אלא מעכבת אימוץ של טכנולוגיות. הדבר מתבטא בחוסר רצון לחדש תקנים שיעזרו ויקדמו טכנולוגיות וכן בחוסר עידוד ע"י שינויים ברמת המכרזים שיכולים להכריח יזמים וקבלנים לאמץ טכנולוגיה. הרגולציה והממשלה צריכות להוביל את הספינה קדימה ע"י בניית מעטפת שלמה שתפקידה לעזור לקבלנים בקצה לאמץ ולהטמיע טכנולוגיה שבסוף כולם ייהנו ממנה – לוחות זמנים יתקצרו, ריווחיות הפרויקטים תעלה ואיכות הבנייה תשתפר משמעותית.

 

אילו יתרונות כלכליים ושיפור בתהליכים אתם רואים כתוצאה מהשקעה בחדשנות? 

השקעה בחדשנות מביאה עמה יתרונות כלכליים משמעותיים ושיפור מהותי בתהליכים. ראשית, היא מאפשרת ייעול תהליכים תפעוליים, צמצום זמני ביצוע ומשאבים, והפחתת עלויות תפעוליות באמצעות אוטומציה, דיגיטציה ושימוש בטכנולוגיות מתקדמות. שנית, חדשנות מובילה להגדלת הפרודוקטיביות ושיפור ביצועים, על ידי אימוץ פתרונות מתקדמים המאפשרים תהליכי עבודה חכמים, מדויקים ומהירים יותר. היא גם תורמת לצמצום סיכונים ושיפור הבטיחות, בעיקר באמצעות טכנולוגיות חיזוי, ניטור בזמן אמת והטמעת סטנדרטים חדשניים. מהפן הכלכלי, השקעה בחדשנות תורמת לשביעות רצון גבוהה יותר של לקוחות ועובדים, מה שמוביל לנאמנות ארוכת טווח ולהפחתת עלויות גיוס ושימור כוח אדם. בסופו של דבר, חדשנות היא מנוע צמיחה אסטרטגי שמאפשר לארגונים לפעול ביעילות רבה יותר, להפחית הוצאות וליצור ערך מוסף בר-קיימא.

 

האם לדעתך קצב האימוץ של חדשנות בענף הבנייה בישראל עומד בקנה אחד עם העולם? 

לא. רחוק מאחור. קשה לשים את האצבע על הסיבה אבל ככל הנראה מדיניות הממשלות והרגולציה הקשה מאיטים את קצב האימוץ של חדשנות בארץ. ניקח לדוגמה את עולם ה-BIM. בעולם קיים סטנדרט קבוע ומוכר מאד בעולם, ואילו בארץ אנחנו עוד רחוקים מכך. אולי רק פרויקטים של משרד הביטחון אימצו לגמרי את המתודולוגיה.

 

האם יש כנסים בתחום בארץ ובעולם, וכיצד הם תורמים להתפתחות וחדירת החדשנות לענף? 

יש הרבה כנסים, גם בארץ וגם בעולם, וזה מבורך ומקדם מאוד. הסיבה לריבוי הכנסים הוא הכסף הרב שמושקע בפיתוח טכנולוגיות בתעשיית הבנייה. התרומה של הכנסים נמדדת בכמה רמות: קודם כל מבחינת המודעות סביב הנושא שמקל מאוד על אימוץ ומקדם החלטות רגולטוריות בנושא. תרומה נוספת ברמה של היכרות עם הפיתוחים החדשים בתחום - יש הרבה חברות חדשות והרבה מהחברות פעילות רק בחו"ל בגלל פערי האימוץ בין חו"ל לישראל וחשוב להכיר את היכולות של כל חברה על מנת להתאים את זה לצרכים שעולים מהשטח. בנוסף, הכנסים מהווים תרומה חשובה מבחינת הנטוורקינג וקשרים שנוצרים כי בסופו של דבר כולנו מתמודדים עם אותם אתגרים ושיתוף הידע והניסיון עוזר לקדם את הענף כולו.

 

אילו שינויים לדעתך נראה בענף בשנים הקרובות מבחינת טכנולוגיה וחדשנות?  

הענף הולך לעבור דיגיטציה מואצת עם שימוש נרחב יותר ב-BIM ובינה מלאכותית לניהול פרויקטים. נראה יותר שימוש ברובוטיקה באתרי בנייה בעיקר בשל מצוקת כוח אדם שהחריפה לאחר 07/10. בנוסף, טכנולוגיות בעולם של איכות הסביבה וחומרים ברי קיימא יהפכו לנפוצים יותר, כתוצאה מלחצים רגולטוריים עולמיים והצורך בהפחתת פליטות פחמן.

 

אילו כישורים ומיומנויות יהיו הכי חשובים למנהלים בענף בעתיד? 

מנהלים בענף הבניה בעתיד יצטרכו יכולת עבודה עם דאטא ושימוש נכון במידע לקבלת החלטות מבוססות דאטא, הבנה טכנולוגית, יכולת להטמיע ולמנף טכנולוגיות חדשות ע"י הובלת אימוץ אצל כל בעלי התפקידים בפרויקט, הסתגלות מהירה לשינויים ויכולת מנהיגותית להוביל צוותים מגוונים ורב תחומיות שכוללות פועלים פשוטים מהנדסים ספקים וגם ומומחי טכנולוגיה ודאטא.

 

אם היית יכול להטמיע טכנולוגיה אחת שתשנה את הענף באופן משמעותי - מה היא הייתה? 

מערכת שתוכל לנתח את התקדמות הפרויקט בזמן אמת, לזהות עיכובים אפשריים, להתריע על כשלים צפויים ולהציע אופטימיזציה ללוחות זמנים ולעלויות. שילוב כזה של AI עם IoT (חיישנים חכמים ומצלמות באתר) יכול לצמצם בזבוז, למנוע טעויות ולשפר את הפרודוקטיביות בענף שבדרך כלל מתמודד עם חריגות תקציביות וזמני ביצוע לא צפויים.

 

עדיאל כהן, סמנכ״לית חדשנות ופיתוח עסקי ברן ישראל היא מהנדסת תעשייה וניהול עם התמחות במערכות מידע ובעלת תואר שני במנהל עסקים עם התמחות כפולה בניהול ארגונים ומערכות מידע. 

 

איך הגעת לעולם החדשנות בענף הבנייה והתשתיות? 

במהלך הקריירה שלי תמיד חיפשתי דרכים לשלב חדשנות טכנולוגית עם פתרונות מעשיים, ובענף הבנייה והתשתיות זיהיתי פוטנציאל עצום לשיפור תהליכים באמצעות אוטומציה, דיגיטציה ושימוש בבינה מלאכותית.

 

איך מוגדרת החדשנות בקבוצת ברן, ואיך היא משתלבת באסטרטגיה העסקית?

חדשנות בקבוצת ברן כוללת שלושה ערוצים מרכזיים: התייעלות במקום העבודה הכוללת שינויים במבנה הארגוני, עיצוב תפקידים, שיפור תהליכי קבלת החלטות ופיתוח התרבות הארגונית; פרקטיקות עסקיות חדשות המתמקדות בניהול ידע, ניהול פרויקטים, שיפור תהליכי עבודה ושימוש בטכנולוגיות מידע מתקדמות; וכן יחסים חיצוניים המתבטאים ביצירת שותפויות חדשות, פיתוח שיטות חדשות לניהול ויישום שיטות חדשות לשיתוף פעולה וניהול יחסי לקוחות. זוהי תפיסה מקיפה המדגישה שחדשנות בקבוצה אינה מתמקדת רק במוצרים חדשים, אלא גם בשיפור מתמיד של תהליכים ארגוניים, פרקטיקות עסקיות ויחסים עם בעלי עניין חיצוניים.

 

אילו אתגרים את פותרת במסגרת התפקיד שלך?

אני מתמודדת עם מגוון אתגרים הקשורים להטמעת חדשנות בענף ההנדסה והתשתיות, שהוא מטבעו שמרני מאוד. האתגר המרכזי הוא כיצד להכניס טכנולוגיות, תהליכים, כלים ושיטות חדשניות לסביבה שמתקשה לאמץ שינויים - החל מדיגיטציה בסיסית כמו מעבר משרטוטים על נייר למודלים תלת-ממדיים, ועד לשימוש באייפדים באתרי בנייה. טכנופוביה היא אתגר משמעותי שאני נדרשת להתמודד איתו. חלק מהעובדים, במיוחד המבוגרים יותר, חוששים מטכנולוגיה ומתקשים להסתגל אליה. זה מחייב אותי להשקיע בהכשרות ובהדרכות, אך האתגר האמיתי הוא לרתום אותם לתהליך - להסביר שלמרות חוסר הנוחות הראשונית, בטווח הארוך השינוי יקל על עבודתם וישפר את התוצאות. 

אתגר נוסף הוא מיזוג תרבויות ארגוניות, במיוחד כשחברות קטנות נרכשות על ידי ארגון גדול כמו ברן. למשל, לאחרונה רכשנו חברה עם כ-20 עובדים, והיה צורך להטמיע תהליכים מסודרים ופורמליים במקום ההתנהלות הגמישה והספונטנית שהייתה נהוגה בה. זה כולל תהליכי עבודה כמו הכנת הצעות מחיר מסודרות, מערכות מעקב אחר לקוחות, שיטות תיוק מסמכים, ונושאי אבטחת מידע והרשאות. 

בסופו של דבר, התפקיד של מנהל חדשנות מתמקד בשיפור ניהול הידע הארגוני ובייעול תהליכי העבודה ושיטות עבודה. אני פועלת למנוע בזבוז זמן על חיפוש מסמכים וכפילויות בעבודה, וליצור סביבה שבה הטכנולוגיה משרתת את העובדים ומאפשרת להם להתמקד בעבודה המקצועית שלהם, במקום להיאבק עם תהליכים מסורבלים.

 

אילו מגמות טכנולוגיות משפיעות כיום על ענף הבנייה והתשתיות?

ענף הבנייה והתשתיות עובר מהפכה טכנולוגית משמעותית בשנים האחרונות, כאשר מספר מגמות מרכזיות מובילות את השינוי. בינה מלאכותית (AI) הפכה לכלי חיוני להערכת סיכונים ולשיפור ניהול פרויקטים. מערכות נתמכות בינה מלאכותית מאפשרות ניתוח מתקדם של נתונים, חיזוי בעיות פוטנציאליות וקבלת החלטות מבוססות נתונים בזמן אמת, מה שמוביל לחיסכון משמעותי בזמן ובעלויות. 

מודלים מבוססי BIM הם מגמה מרכזית נוספת שמשנה את פני הענף. מדובר בשיטה המאפשרת ניהול אינטגרטיבי של כל שלבי הפרויקט - מהתכנון הראשוני, דרך הביצוע ועד לתחזוקה השוטפת. יתרונה הגדול הוא ביכולת לאחד את כל המידע של הפרויקט במודל תלת-ממדי אחד, המעודכן בזמן אמת ונגיש לכל בעלי העניין.

גם השימוש ברחפנים לניטור אתרים בזמן אמת הפך לנפוץ יותר ויותר. רחפנים מאפשרים מעקב יעיל אחר התקדמות הפרויקט, זיהוי בעיות בטיחות, ביצוע מדידות מדויקות ויצירת תיעוד מפורט. הם מספקים גישה למקומות שקשה להגיע אליהם ומצמצמים את הצורך בעבודה בגובה, מה שמשפר את הבטיחות.

רובוטיקה היא מגמה צומחת שנועדה להפחית את התלות בכוח עבודה אנושי, במיוחד לביצוע משימות מסוכנות, חזרתיות או הדורשות דיוק גבוה. רובוטים בבנייה כבר משמשים לפעולות כמו הנחת לבנים, ריתוך, וצביעה אוטומטית.

לבסוף, טכנולוגיות ענן הופכות למרכזיות לניהול חכם של נתונים בענף. הן מאפשרות אחסון, שיתוף וניתוח של כמויות עצומות של מידע, וכן גישה מרחוק למידע מכל מקום ובכל זמן. זה מאפשר שיתוף פעולה יעיל יותר בין כל הגורמים המעורבים בפרויקט ושיפור בקבלת ההחלטות.יחד, מגמות אלו מובילות לענף בנייה ותשתיות חכם ויעיל יותר, המסוגל להתמודד עם האתגרים המורכבים של המאה ה-21.

 

מהן הטכנולוגיות החדשניות שהחברה שלכם אימצה לאחרונה, ומה הייתה ההשפעה שלהן?

אציין שלושה מקרים מרכזיים: ראשית, ביצענו השקעה בסטארט-אפ RAPIDA, שעבורו אנו כעת מפתחים הזדמנויות עסקיות באיטליה ובגרמניה. מדובר בסטארט-אפ מסקרן במיוחד עם פוטנציאל גדול, שמפתח מנוע מבוסס AI בענן עבור מהנדסים ומפקחים. הפלטפורמה משתמשת ב-LiDAR, ראייה ממוחשבת ו-3D Computer Vision כדי לספק תובנות מתקדמות על מצב מבנים ותשתיות, וכך מאפשרת תחזוקה חכמה, מדויקת ופרואקטיבית. זוהי דוגמה לאופן שבו החברה שלנו לא רק משתמשת בטכנולוגיות חדשניות, אלא גם משקיעה בהן ומרחיבה את נוכחותן בשווקים בינלאומיים.

שנית, הטמענו מערכת ERP מקיפה וחדשנית שמשמשת לניהול כולל של הארגון. מערכת זו מאגדת תחתיה ניהול CRM, כספים, פרויקטים ותחומים נוספים. המעבר למערכת זו איפשר אינטגרציה של תהליכים שונים בארגון תחת פלטפורמה אחת.

שלישית, עברנו לעבודה בסביבת (BIM (Building Information Modeling בכל מערך התכנון שלנו. המעבר כולל יישום של מנהל מודל והטמעת מתודולוגיה זו בכל תהליכי התכנון. שיטת ה-BIM מאפשרת תכנון מתקדם יותר, שיתוף מידע יעיל בין הגורמים השונים המעורבים בפרויקט, וניהול מדויק יותר של תהליכי הבנייה.

חשוב לציין שאופי פעילותנו כחברת ניהול ותכנון אינו מתמקד בהטמעת טכנולוגיות ישירות באתרי בנייה, אלא בליווי וייעוץ ללקוחות בתהליכי אימוץ טכנולוגיות, בסיוע להם למצוא שותפים מתאימים ובמתן תשומות מקצועיות לגבי אופן יישום התהליכים. 

 

איך את רואה את העתיד של הדיגיטציה והאוטומציה בענף?

העתיד של הדיגיטציה והאוטומציה בענף הבנייה והתשתיות נראה מבטיח במיוחד. כיום אנחנו נמצאים בנקודת פתיחה נמוכה מאוד - זהו הענף שהכי מתקשה לאמץ דיגיטציה ולעבור להתייעלות באמצעות מערכות ממוחשבות. למעשה, רבים עדיין משתמשים בעיפרון ובדפים במקום בפתרונות דיגיטליים. דווקא בגלל שנקודת הפתיחה היא כה נמוכה, הפוטנציאל להתקדמות ולשיפור הוא עצום - אין לנו לאן ללכת אלא קדימה.

בעתיד נראה שימוש נרחב יותר בבנייה מתועשת, בינה מלאכותית ובמערכות אוטונומיות לניהול אתרי בנייה, כולל עגורנים חכמים, רחפנים לסריקות מבנים ורובוטים לביצוע עבודות מדויקות. המגמה היא מעבר למודלים מבוססי נתונים, שיאפשרו למנהלות ומנהלי פרויקטים לקבל החלטות מושכלות בזמן אמת.

אני מאמינה שהתהליך הזה ילך וייגבר ככל שחברות יבינו את היתרונות העסקיים והתפעוליים של הטמעת טכנולוגיות אלו - חיסכון בזמן, צמצום טעויות, שיפור בטיחות, וייעול תהליכים. ענף שהיה ידוע כשמרני ומסורתי עומד בפני מהפכה טכנולוגית שתשנה לחלוטין את האופן שבו אנו מתכננות, בונות ומתחזקות תשתיות ומבנים.

 

 

כיצד אתם מזהים ומנהלים רעיונות חדשים בתוך החברה? כיצד רותמים את העובדים למשימה?

זיהוי וניהול רעיונות חדשים בברן מתבסס על מספר מנגנונים: קיום האקתונים פנימיים, יצירת שיתופי פעולה עם סטארטאפים וביצוע סדנאות חדשנות לכלל העובדים. למרות שהארגון נתפס לעתים כמיושן, רבים מהעובדים שלנו למעשה משוועים לחדשנות ולכלים טכנולוגיים מתקדמים. לדוגמה, כשהתחלתי להטמיע אייפדים למפקחים באתרי בנייה ובחרתי שני פרויקטים לפיילוטים, העובדים התלהבו מאוד. הם נרגשים מהרעיון, מהגאדג'ט עצמו ומהאביזרים התומכים שנועדו להפוך את האייפד לכלי עבודה אמיתי באתר בנייה - עם כיסוי מוקשח להגנה, מקלדת נלווית לכתיבת דוחות בשטח וכד'. 

גורם משמעותי נוסף להצלחה בתחום זה הוא התמיכה של ההנהלה. ההנהלה שלנו רתומה למשימה ומבינה את היתרונות של שילוב טכנולוגיות חדשות. למרות שלפעמים יש קושי בהטמעה, בסופו של דבר גם הם מכירים בערך המוסף שטכנולוגיות אלו מביאות לחברה ולתהליכי העבודה.

 

מהם האתגרים המרכזיים בהטמעת חדשנות בעף מסורתי יחסית כמו ענף הבנייה והתשתיות?

הטמעת חדשנות בענף הבנייה והתשתיות מלווה במספר אתגרים משמעותיים. האתגר המרכזי הוא לאזן בין הרצון לחדש לבין המגבלות המעשיות של עבודה בענף שמרני. אנחנו מתמודדים עם זה על ידי בחירה מדוקדקת של פיילוטים, ליווי צמוד של העובדים בתהליך האימוץ, והדגשת התועלות המיידיות שהטכנולוגיות החדשות מביאות לעבודה היומיומית שלהם.

רגולציה מיושנת מהווה אתגר משמעותי נוסף המעכב אימוץ של פתרונות חדשניים. דוגמה מצוינת לכך היא Skyline Cockpit – פתרון שמאפשר הפעלת עגורן מהקרקע במקום מתוך תא בגובה רב, מה שתורם לבטיחות, ליעילות, ולחיסכון משמעותי בעלויות כוח אדם. למרות שהפתרון כבר מוכיח את עצמו בעולם, הרגולציה הישראלית עדיין מעכבת את האימוץ המלא שלו בשוק המקומי. 

חוסר מודעות ורתיעה משינוי מצד קבלנים ועובדים הוא אתגר תרבותי משמעותי. רבים מהעובדים בענף הורגלו לשיטות עבודה מסוימות במשך שנים רבות, וקיים חשש טבעי מפני טכנולוגיות חדשות. לעתים קרובות הדבר נובע מחוסר הבנה של היתרונות או מחשש שהטכנולוגיה תחליף את מקומם.

עלויות גבוהות של פתרונות טכנולוגיים חדשים מהוות חסם כניסה משמעותי, במיוחד עבור חברות קטנות ובינוניות. ההשקעה הראשונית בטכנולוגיות חדשות יכולה להיות גבוהה, וההחזר על ההשקעה עשוי להתפרש על פני תקופה ארוכה, מה שמקשה על קבלת החלטות עסקיות לטובת החדשנות.

לבסוף, קיים מחסור בכוח אדם עם ידע בניהול טכנולוגיות מתקדמות. הטמעת טכנולוגיות חדשות דורשת כוח אדם מיומן ומקצועי שיכול להפעיל, לתחזק ולנהל אותן. במקרים רבים, חסר בענף כוח אדם עם הכישורים הטכנולוגיים הנדרשים, מה שמעכב את תהליך האימוץ של חדשנות. התמודדות עם אתגרים אלו דורשת גישה אסטרטגית, סבלנות ומחויבות ארוכת טווח. זו אינה רק שאלה של טכנולוגיה, אלא גם של שינוי תרבותי ומחשבתי בענף כולו.

 

האם יש לכם שיתופי פעולה עם סטארט-אפים, אוניברסיטאות או גופי מחקר? 

אחד הפרויקטים המרכזיים שלנו בתחום החדשנות הוא CivicLabs, מרכז חדשנות שהקמנו ביקנעם בשיתוף רשות החדשנות ויחד עם שותפים בינלאומיים. המרכז מתמקד בקידום ופיתוח טכנולוגיות מתקדמות לעולמות ה"סביבה הבנויה", כולל בנייה חכמה, ניהול תשתיות, אוטומציה ודיגיטציה של אתרי עבודה.

CivicLabs פועל כאקוסיסטם פתוח, שבו חברות סטארט-אפ, מהנדסים, אוניברסיטאות וגופי מחקר יכולים לפתח, לבחון ולהטמיע פתרונות חדשניים בסביבה אמיתית של פרויקטי בנייה ותשתיות. אנו מציעים לפיתוחים הללו גישה לאתרי ניסוי, תשתית מתאימה ושותפות עם חברות מהתחום, מה שמאפשר להם לבצע Proof of Concept) POC) מהיר ויעיל.

מצד אחד הפעילות ב-CivicLabs מאפשרת לנו לבחון את הפתרונות החדשניים לפני אימוץ מלא באתרי הבנייה שלנו. מצד שני, לסטארט-אפים זה מספק סביבה אמיתית לבדיקת טכנולוגיות ונתונים חיוניים שיכולים לשפר את המוצרים שלהם. אנו רואים בזה Win-Win  לכל הצדדים, ובשאיפה בעתיד הקרוב נוכל להרחיב את הפעילות גם לפרויקטים בינלאומיים.

כמו בכל תחום חדשני, האתגרים הם רגולציה, שמרנות בענף והטמעה בפועל. אחת המשימות המרכזיות שלנו היא לרתום את השוק – מהיזמים ועד הרגולטורים – כדי ליצור תשתית שבה הטכנולוגיות הללו יהפכו לסטנדרט. בקיצור, CivicLabs הוא לא רק מרכז חדשנות – אלא מנוע צמיחה שמאפשר לשנות את הדרך שבה תעשיית הבנייה והתשתיות מאמצת טכנולוגיות מתקדמות.

 

אילו יתרונות כלכליים ושיפור בתהליכים אתם רואים כתוצאה מהשקעה בחדשנות?

ההשקעה בחדשנות מניבה מגוון יתרונות כלכליים ושיפורים משמעותיים בתהליכי העבודה בחברה שלנו. אחד היתרונות המרכזיים הוא קיצור לוחות זמנים בפרויקטים - כאשר אנו מטמיעים כלים טכנולוגיים מתקדמים כמו אייפדים באתרי בנייה או מערכות BIM בתכנון, אנו מצליחים לזרז תהליכים שבעבר היו ארוכים ומסורבלים. למשל, דו"ח פיקוח שבעבר דרש מספר שעות להכנה יכול כעת להיות מופק תוך מספר דקות בלבד, כשהמפקח מדווח ישירות מהשטח. 

יתרון משמעותי נוסף הוא שיפור הדיוק והפחתת טעויות. המעבר ממערכות ידניות למערכות דיגיטליות מצמצם באופן דרמטי את הטעויות האנושיות, מאפשר בקרה טובה יותר ומייצר סטנדרטיזציה בתהליכים. תכנון בסביבת BIM, למשל, מאפשר לנו לזהות התנגשויות בין מערכות שונות כבר בשלב התכנון, לפני שהן מתגלות (באופן יקר הרבה יותר) בשלב הביצוע.

החיסכון בכוח אדם ובעלויות תחזוקה הוא יתרון כלכלי מובהק נוסף. מערכות אוטומטיות וייעול תהליכים מאפשרים לנו להשיג יותר עם פחות משאבים. ניהול נכון של מערכות מידע ומסמכים מפחית את הזמן המבוזבז על חיפוש מידע וכפילויות בעבודה, ומאפשר לעובדים להתמקד במשימות בעלות ערך מוסף גבוה יותר.

בנוסף, אנו רואים שההשקעה בחדשנות מביאה לשיפור בשביעות הרצון של העובדים ובתחושת המסוגלות שלהם, וכן לשיפור בחוויית הלקוח ובתפיסת החברה בשוק. אלה אמנם קשים יותר למדידה במונחים כספיים מיידיים, אך יש להם השפעה ארוכת טווח על ההצלחה העסקית שלנו.

 

האם לדעתך קצב האימוץ של חדשנות בענף הבנייה בישראל עומד בקנה אחד עם העולם?

ישראל מציגה תמונה מורכבת בכל הנוגע לאימוץ חדשנות בענף הבנייה והתשתיות. בתחומים מסוימים ישראל מובילה, במיוחד בפיתוח טכנולוגיות. ישראל נחשבת "אומת סטארט-אפ" וההון האנושי והיזמות הטכנולוגית חזקים מאוד. אנחנו רואים חברות ישראליות מפתחות פתרונות חדשניים בתחומי הבנייה והתשתיות שמיוצאים לעולם. עם זאת, ביישום בשטח ובהטמעה של טכנולוגיות אלו, אנחנו עדיין מפגרים משמעותית אחרי מדינות מובילות בעולם. התופעה הזו מתבטאת באופן מובהק בכך שאפילו ה-POC (הוכחת היתכנות) של טכנולוגיות שפותחו בישראל נעשה בחו"ל. יזמים ישראלים נאלצים לפנות לשווקים בינלאומיים כדי להוכיח את הטכנולוגיה שלהם, מכיוון שהתעשייה המקומית אינה מוכנה מספיק להטמיע טכנולוגיות חדשות.

הסיבות לפער זה הן מגוונות: רגולציה מיושנת ומסורבלת, שמרנות בענף, היעדר תמיכה מוסדית מספקת, ותרבות עסקית שמתקשה לאמץ חידושים. בעוד שבמדינות מתקדמות יזם יכול לקבל תשלום על ביצוע פיילוט, בישראל הוא צריך "להתחנן" דרך מכרים וקשרים אישיים רק כדי לקבל התייחסות מינימלית. 

התוצאה היא שרבים מהיזמים והחברות הטכנולוגיות נאלצים "לברוח" לחו"ל כדי להוכיח את הטכנולוגיה שלהם ולמצוא שווקים ראשוניים. זהו פרדוקס מצער - אנחנו מפתחים טכנולוגיות מתקדמות שמשנות את פני הענף בעולם, אך המשק הישראלי עצמו נהנה מהן פחות ומאוחר יותר משווקים אחרים.

 

האם יש כנסים בתחום בארץ ובעולם, וכיצד הם תורמים להתפתחות?

ישנם כנסים מקומיים ובינלאומיים כמו BIM World, ConTech, CIVTECH , World Water Tech שמאפשרים למנהלי חדשנות ולמהנדסים להיחשף לטכנולוגיות חדשות וליצור שיתופי פעולה גלובליים.

 

אילו שינויים לדעתך נראה בענף בשנים הקרובות מבחינת טכנולוגיה וחדשנות?

בשנים הקרובות אנו צפויים לראות מספר שינויים משמעותיים בענף הבנייה והתשתיות. ראשית, התפתחות הבינה המלאכותית (AI) תשנה באופן דרמטי את ניהול התהליכים בענף. נראה מערכות AI שמנתחות נתונים בזמן אמת, מזהות בעיות פוטנציאליות לפני התרחשותן, ומציעות פתרונות אופטימליים. מערכות אלו יוכלו לנהל תהליכים באופן חכם ויעיל יותר, לקצר לוחות זמנים, לצמצם עלויות ולשפר את איכות הביצוע.

שימוש מלא ברחפנים וסנסורים לניטור יהפוך לסטנדרט בענף. רחפנים אוטונומיים יבצעו סריקות יומיות של אתרי בנייה, יזהו סטיות מהתכנון, יעקבו אחר התקדמות הפרויקט ויתריעו על בעיות בטיחות. רשת של סנסורים תתפרש באתרי בנייה ובתשתיות קיימות, ותספק מידע רציף על מצבם. טכנולוגיות אלו יאפשרו ניטור מרחוק של פרויקטים, יצמצמו את הצורך בביקורים פיזיים, ויספקו תמונת מצב מדויקת ועדכנית.

המעבר לרובוטיקה באתרי בנייה יואץ משמעותית. בעוד שכיום השימוש ברובוטים בבנייה עדיין מוגבל, בשנים הקרובות נראה רובוטים שמבצעים משימות מורכבות יותר ויותר, כולל עבודות יציקה, בנייה, ריתוך, וגימור. הרובוטיקה תעזור להתמודד עם המחסור בכוח אדם מיומן, תשפר את הבטיחות על ידי ביצוע משימות מסוכנות, ותביא לסטנדרטיזציה ולאיכות גבוהה יותר בביצוע.

שילוב של טכנולוגיות אלו יוביל למהפכה של ממש בענף שהיה שמרני מאוד עד כה. אנו נמצאים בנקודת מפנה, שבה הטכנולוגיה והחדשנות הופכות מיתרון תחרותי לתנאי הכרחי להישרדות. חברות שלא יתאימו את עצמן למציאות החדשה עלולות למצוא את עצמן מאחור, בעוד שאלו שיאמצו את השינויים בחוכמה יוכלו להוביל את הענף לעידן חדש של יעילות, בטיחות וקיימות.

 

אילו כישורים ומיומנויות יהיו הכי חשובים למנהלים בענף בעתיד?

העתיד של ענף הבנייה והתשתיות ידרוש ממנהלים סט כישורים שונה מזה שהיה נדרש בעבר. חשיבה טכנולוגית ואנליטית תהיה קריטית, שכן המנהלים יצטרכו לקבל החלטות מבוססות נתונים, להבין טכנולוגיות מתקדמות ולדעת כיצד לנצל אותן ליתרון תחרותי. היכולת לנתח מידע, להבין מגמות ולזהות הזדמנויות טכנולוגיות תהפוך למיומנות בסיסית לכל מנהל בענף.

יכולת להטמיע חדשנות ולנהל שינויים תהיה מיומנות מפתח. למעשה, זו אולי המיומנות החשובה ביותר, שכן השינוי הטכנולוגי נוגע בראש ובראשונה לאנשים. המנהלים יצטרכו להתמודד עם התנגדויות טבעיות לשינוי ("מי הזיז את הגבינה שלי?"), לדעת כיצד לרתום את העובדים לתהליך, ולהוביל את הארגון דרך תקופות של שינוי מתמיד. הבנה עמוקה של התנהגות אנושית והנעת עובדים תהפוך לנכס חיוני.

הבנה במערכות מידע ודיגיטציה תהיה הכרחית גם היא. המנהלים של העתיד יצטרכו להבין לעומק את ההשלכות של מערכות דיגיטליות, יכולות אוטומציה, ובמיוחד את האינטגרציה ביניהן. הענף מתקדם לקראת פלטפורמות בגישה הוליסטית המשלבות טכנולוגיות כמו IoT, BIM ובינה מלאכותית לניהול אתרי בנייה באופן כמעט אוטונומי. מנהלים שיבינו את המערכות הללו, יוכלו לקבל החלטות טובות יותר לגבי השקעות טכנולוגיות ותהליכי עבודה.

מנהיגות בעידן הדיגיטלי תדרוש יכולת לאזן בין הטכנולוגיה לבין האנושיות - להבין את הטכנולוגיה מספיק כדי לנצל את יתרונותיה, אך גם להבין את האנשים מספיק כדי להוביל אותם בהצלחה דרך השינויים המתמידים שהטכנולוגיה מביאה איתה.

 

אם היית יכול להטמיע טכנולוגיה אחת שתשנה את הענף באופן משמעותי - מה היא הייתה?

מערכת AI לניהול בנייה אוטונומי, שתשלב BIM, IoT ובינה מלאכותית כדי לנהל אתרי בנייה באופן חכם, להפחית טעויות ולשפר ביצועים.

 

מאיה פייאר, מנהלת קיימות וחדשנות בקבוצת אשטרום החלה את דרכה המקצועית בכלל בעולם בעולם הפיננסים, המשפטים וההשקעות, שם עסקה בניהול עסקאות מורכבות, בזיהוי מגמות שוק ובהובלת מהלכים אסטרטגיים. המעבר לקבוצת אשטרום סימן עבורה נקודת מפנה – חיבור בין חשיבה עסקית רחבה לבין עשייה פרקטית בשטח, תוך מיקוד בפיתוח טכנולוגי מתקדם. 

כבר מהיום הראשון בתפקיד היה לה ברור שהמטרה היא להכניס חדשנות שתשפיע בפועל, ולא תישאר ברמה התיאורטית. פייר הובילה בקבוצה תהליכים לאיתור טכנולוגיות פורצות דרך, חיבור לסטארטאפים מובילים ושיתופי פעולה עם גורמים טכנולוגיים. בהמשך הרחיבה את תחום החדשנות גם לעולמות הקיימות, מתוך תפיסה שטכנולוגיה מתקדמת לא רק משפרת יעילות, אלא גם מפחיתה את ההשפעה הסביבתית ומעניקה יתרון תחרותי. היום היא יודעת לספר שבקבוצת אשטרום מפתחים ומטמיעים פתרונות שמייעלים תהליכי בנייה, משכללים את ניהול הנכסים ולראייתה, מגדירים מחדש את הדרך שבה הענף עובד.

 

 מהם האתגרים המרכזיים בהטמעת חדשנות בענף הבנייה והתשתיות?

חדשנות בענף מסורתי כמו ענף הבנייה והתשתיות נתקלת בכמה אתגרים ייחודיים, והראשון שבהם הוא רמת הבשלות הטכנולוגית - לא כל פתרון מתאים לתנאי השטח המורכבים, לעומסי העבודה או לסטנדרטים ההנדסיים המחמירים. מעבר לכך, ריבוי פתרונות וניסויים עלול להכביד על הצוותים, להאט תהליכים ולהקשות על יישום רחב. 

אתגר נוסף הוא הפער בין יזמים לבין הצרכים בשטח. סטארטאפים רבים מציעים פתרונות טכנולוגיים מבריקים, אך לעתים חסר להם חיבור עמוק לעולם הביצוע, מה שעלול להוביל לקשיים בהטמעה. בנוסף, כדי שטכנולוגיה תצליח, היא צריכה לעמוד לא רק באתגר ההנדסי אלא גם במודל עסקי בר קיימא. 

לבסוף – הרגולציה: מצד אחד, היא הכרחית כדי להבטיח בטיחות ואיכות, אך מצד שני היא עלולה להאט את הכנסת החידושים. עם זאת, בתחומי הבנייה הירוקה וההתייעלות האנרגטית, רגולציה דווקא מהווה זרז לחדשנות.

באשטרום, אנו פועלים להטמעה חכמה של טכנולוגיות – אנו מזהים פתרונות בעלי ערך ממשי ויוצרים שיתופי פעולה עם סטארטאפים וגופי מחקר, כדי להבטיח שכל חדשנות תביא ערך מוסף אמיתי בתהליכי הבנייה והתפעול.

 

 

איך מוגדרת החדשנות בחברה שלך, ואיך היא משתלבת באסטרטגיה העסקית?

באשטרום, חדשנות היא חלק בלתי נפרד מהאסטרטגיה העסקית שלנו. היא אינה מטרה בפני עצמה, אלא מנוף לצמיחה, לשיפור ביצועים ולהתייעלות. אנו משלבים טכנולוגיות מתקדמות, חומרים חדשניים ושיטות עבודה חכמות בכל שלבי שרשרת הערך – משלב התכנון ועד לניהול הנכסים. 

ההשפעה המשמעותית ביותר היא בתחום חומרי הבנייה, שם אנו משקיעים בפיתוח פתרונות מתקדמים כמו בטון מופחת פחמן, חומרים מבודדים חכמים ושיטות ייצור חדשניות. לצד זאת, אנו מקדמים שיתופי פעולה עם סטארטאפים, אקדמיה ורגולטורים כדי להבטיח שכל פתרון שאנו בוחרים להטמיע יהיה גם מתקדם טכנולוגית, וגם ישים בשטח.

 

אילו מגמות טכנולוגיות משפיעות כיום על ענף הבנייה והתשתיות?

הענף נמצא בעיצומה של מהפכה שניכרת במיוחד בשלושה מישורים: תכנון חכם, חומרים חדשניים ואוטומציה באתרי הבנייה. מערכות מידול מידע (BIM) ובינה מלאכותית מאפשרות תכנון יעיל ומדויק יותר, בעוד שחומרים ירוקים כמו בטון דל-פחמן ומערכות בידוד מתקדמות משנים את הדרך שבה אנחנו בונים. במקביל, השימוש ברחפנים, חיישנים חכמים ורובוטים הופך את הבנייה לבטוחה ויעילה יותר.

כחברה מובילה, אנו עוקבים אחר המגמות הללו ומשקיעים בזיהוי ופיתוח של פתרונות ישימים, שיכולים להשתלב בתעשייה, משפרים איכות ומצמצמים עלויות. 

 

איך אתה רואה את העתיד של הדיגיטציה והאוטומציה בענף?

בעשור הקרוב, הדיגיטציה והאוטומציה ישנו באופן דרמטי את הדרך שבה אנו מתכננים, בונים ומנהלים נכסים. מערכות תכנון דיגיטליות ומודלים חכמים יאפשרו לתכנן פרויקטים מהר יותר, לזהות כשלים מראש ולמנוע עיכובים יקרים. במקביל, האוטומציה באתרי הבנייה תהפוך למשמעותית יותר – עם רובוטים שמבצעים משימות חזרתיות, רחפנים שמנטרים את התקדמות הבנייה, ומערכות חיישנים שמפקחות על בטיחות ואיכות הביצוע.

במקביל, חומרי הבנייה יעברו טרנספורמציה. פיתוח של חומרים חכמים, כמו בטון מופחת פליטות ומערכות בידוד מתקדמות, ישנה את הדרך שבה אנו מתכננים מבנים מבחינה סביבתית ותפעולית. החיבור בין דיגיטציה לחומרים חדשניים יאפשר לנו לייעל את תהליכי העבודה ולהציע פתרונות מותאמים אישית ללקוחות.

האתגר הגדול יהיה להטמיע את החידושים הללו בצורה חכמה שלא תכביד על תהליכי העבודה, אלא תתמוך ותשפר אותם. החברות שיידעו לשלב בין חדשנות פרקטית לבין הבנה עמוקה של אתגרי השטח הן אלו שיובילו את הענף בשנים הקרובות.