תיעוד מידע פיסי במבנים לשימור

• BIM נותן יותר מאשר תצוגה תלת מימדית דינאמית של המבנה, הוא מערכת הפועלת בצורה חכמה ומשולבת ע"י שימוש באלמנטים פרמטריים חכמים שהם גם קונטקסטואליים וגם סמנטיים. כלומר, לכל אלמנט וירטואלי, המייצג עצם פיסי, צמודות תכונות, המתארות את העצמים עצמם וגם את היחסים ביניהם בקונטקסט של הפרויקט. המודל מאפשר עושר סמנטי ע"י הגדרה של היחס בין עצמים בצורות שונות. ןבאופן שניתן לערוך אותם לצורך אנליזה או סימולציה.
• בנוסף, מגדיר ה-BIM מודל גיאומטרי חזק, נאמן, מדויק ודינאמי. מודל המאפשר עדכון אוטומטי של שינויים בכל המבטים הנדרשים. (במודל דינאמי אפשר להסתובב בתוכו, לשנות אותו לגזור אותו ולחבר לו חלקים חדשים מבלי לפגוע בשלמות המודל של הבניין כולו).
• ה-BIM משמש כמכרה מידע לביצוע סימולציות וחישובים על פי נתוני המודל. מאחר וכל המידע הנדרש נגיש לביצוע אנליזות וסימולציות ומועבר לכל הגורמים השונים בצורה מהירה ויעילה בפורמט IFC הפתוח.
• BIM נחשב למודל עשיר, שבו כל העצמים מכילים תכונות ויחסים מוגדרים. ניתן להרחיב את המידע לפי משמעות האובייקט אם לפי ספריה קיימת או על ידי הגדרת תכונות מיוחדות.
• מודל BIM מאחסן את כל האינפורמציה במאגר אחד, המבטיח עקביות, דיוק ונגישות למידע. המודל מאפשר אינטגרציה של התכן בפורמט פתוח ומשותף לכולם. וגילוי התנגשויות מיידי.
• מודל BIM מאפשר אפיון סמנטי של האלמנטים, הכולל שלבי ביצוע, לוחות זמנים ומחירים. ותומך בניהול הבניה והתחזוקה לאורך כל חיי המבנה.
• הכנת מודל BIM מחייבת הבנה בתכן מבנים. למעשה, במקרים של מבנים קיימים מתבצע מעין תכנון לאחור (reverse engineering). הבדיקה, לעומת זאת פשוטה יחסית ומגלה מיידית אי התאמות.
• בנייה של כל מודל מחייבת מידע שלם, מוגדר ומוחלט של כל מרכיבי התכנון. בתהליך תכנון מבנה חדש, הבעיה היא שבשלבים הראשוניים, שבהם הרעיון מתגבש, לא כל הנתונים ידועים ואי אפשר לספק אותם ל-BIM. במבנים קיימים ובכללם מבנים לשימור, ניתן להפיק את כל הנתונים ממדידות בשטח.
• הערך המוסף של BIM הוא יכולת תפעול בין תחומית בכל שלבי הבניין. מבנים לשימור הם בדרך כלל מורכבים, הן על פי הגדרתם וגם על פי תפקודם העתידי. צוות התכנון והבקרה מכיל הרבה יועצים והאינטגרציה של המידע חיונית לתכן – design.
• תנאי להפעלה יעילה של BIM במבני שימור, הוא קיומם של תכונות מוגדרות מראש בפורמט IFC המתאימות למבנים היסטוריים. כמו כן נדרשות תכנות אנליזה וסימולציה היכולות לקלוט ולייצא קבצים בפורמט הנ"ל.
• נקודת המפתח היא הקליטה של מודל ה-CAD המתקבל מעיבוד סריקת הלייזר והמרה שלו למודל BIM. לשם כך נזכור שמודל CAD הוא מודל גיאומטרי של פוליגונים מרחביים, ומודל BIM הוא מודל פרמטרי המכיר בכל תכונות הקירות, החלונות והדלתות, למשל. לשם כך צריך להקנות לישויות הגיאומטריות תכונות מבניות ואחרות. תהליך שנעשה ידנית כיום, אך ניתן להאצה באמצעות מנועי חיפוש ואוטומציה של שינויי המאפיינים באלמנטים דומים. לאחר הקניית התכונות לעצמים, ניתן לייצא את המודל בפורמט IFC לתכנת BIM.

לסיכום, למרות שמדובר בטכנולוגיה חדשה (חלקה בפיתוח) האינטגרציה שבין סריקת לייזר ומידול המידע היא הדרך הנכונה לטיפול במבנים היסטוריים, בעיקר במבנים מורכבים, המתוכננים לקיים ארוך, והיא תיושם לדעתי בשנים הקרובות.