ביצוע מורכב של מערכות גילוי אש במגה פרוייקטים

מערכות גילוי אש במגה פרויקטים הן מערכות מורכבות מאוד, הדורשות התאמה מיוחדת לפרויקט. התאמה הנגזרת מתוך היקפי הפרויקט, התכנית שלו והייעודים השונים שלו הדורשים אינטגרציה מרובה והתאמות במוצרים. ישבנו עם אשר פוגלר, סמנכ"ל הביצוע של טלפייר ותומס אקרלינג, מנהל התחום המסחרי בחטיבת הביצוע של טלפייר, כדי שיספרו לנו קצת איך הדברים עובדים מאחורי הקלעים. 

 

בשיתוף טלפייר

 

בניינים מודרניים רבי קומות ובעלי יעודים שונים - מגה פרויקטים - מציבים אתגרים רבים בעת אירוע אש. בעת אירוע תתבצע התרעת פינוי באמצעות מערכת כריזת החרום לקומת האירוע, קומה מעל וקומה מתחת, ומערכת ניהול העשן תפעיל את מערכת יניקת העשן, מפוחי האוויר הצח והדמפרים, בהתאם. פינוי קומות נוספות יתבצע כתלות בהתפתחות האש. בעבר מעליות שימשו במצב רגיעה בלבד - בעת אזעקת אש, ניתנה פקודה למעליות להגיע ולעצור בקומת הכניסה. כיום, בבניינים הגבוהים, משמשות המעליות לפינוי האנשים מהקומות המעורבות באירוע האש. מבנה מרובה יעוד כולל מספר מפלסי חניונים תת קרקעיים, קומות מסחר, משרדים ומעליהם  מגדלי מגורים. כמות הקהל הגבוהה המתוכננת במבנה יחד עם יעודים שונים, מחייבים הערכות מתאימה בשלבי התכנון, התאמת המוצרים, ההקמה ואף תכנון התחזוקה השוטפת.

נתחיל מההסבר הבסיסי של אופן פעולתה של מערכת גילוי אש במבנים סטנדרטים: לכל שריפה לפי המיקום שלה יש תרחיש לפיו מועברות פקודות לשאר המערכות. במהלך אירוע מתרחשים מספר דברים אוטומטיים במקביל: יוצאת קריאה למערך הכבאות, מערכות הספרינקלרים פורקות מים,  מערך המפוחים מתחיל לפנות עשן, ויוצאת הודעת פינוי דרך מערכת הכריזה.

 

אשר פוגלר, סמנכ"ל הביצוע של טלפייר (צילום: מתן נעים)

 

אבל, זהו התרחיש הפשוט שלרוב יתרחש במערכת השולטת במבנה מגורים, ולעיתים גם במבנה מסחרי סטנדרטי. בעוד רבים מניחים שמערכות גילוי וכיבוי אש במבנים מונות בעיקר גלאי עשן ומערכת ספרינקלרים, בפועל, ובמיוחד בפרויקטים מורכבים ומשולבי ייעוד, כוללות המערכות הללו אלפי רכיבים, ונדרשת אינטגרציה בינם לבין מערכות אחרות במבנה. לא רק הייעודים השונים דורשים מערכות גילוי אש שונות בהתאם לתצורה ולשימוש, אלא גם השוני באפיון המאכלסים בין הקומות דורש מענה המותאם לייעוד של אותה קומה.

ייעודים שונים של מבנה מכתיבים מערכות כיבוי שונות בשל נוכחות חומרים מיוחדים אשר דורשים טיפול מיוחד. מים הם לא תמיד התשובה הטובה ביותר לטיפול בדליקה ולעיתים יכולים להסב נזק לא פחות קטן (ברמה הנקודתית לאותו חלק במבנה) מאשר האש עצמה. "אם בקומה מסוימת בפרויקט יש מעבדות למשל" מסביר תומס, "ויש שם שימוש בחומרים כמו חנקן או אוויר נקי, נדרש טיפול שונה ויכולות הכיבוי הן שונות לעומת קומה שיש בה עמדות עבודה רגילות". בחדרי שרתים, למשל, לא נשים ספרינקלרים של מים. גם למערכת פינוי העשן יש מגבלות תפוקה וצריך למקד אותה בפינוי עשן מהאזור הנכון ובעוצמה הנכונה". כך, בהתאם לצרכים ולמגבלות, מערכת גילוי אש למעשה מנהלת את האירוע וצריכה "לדעת" לעשות תיעדוף לפי אופי האירוע והמאפיינים.

 

איך בעצם עובדת מערכת גילוי אש?

"לכל שריפה, לפי המיקום שלה והשימוש המתוכנן של הקומה, מתוכנת ברכזת גילוי האש תרחיש לפיו מועברות פקודות לשאר המערכות. במהלך אירוע המעליות משמשות לחילוץ ומורידות אנשים לקומת קרקע, אלא אם יש שם שריפה ואז המערכת יודעת לכוון את האנשים למקום אחר. בנוסף יוצאת קריאה למערכת הכבאות. מערכות כיבוי פורקות מים, אבקה או גז, מערך המפוחים מתחיל לפנות עשן, באופן מובנה והדרגתי ובהתאם לצורך. יוצאת הודעת פינוי דרך מערכת הכריזה. אם השריפה מתרחשת בקומה מסוימת, הקומות והאזורים הרלוונטיים מקבלים התייחסות מותאמת. אם יש אירוע בשטחים הציבוריים התרחישים שונים לגמרי ולעתים מערבים גם את הגנרטור במבנה".

בפרויקטים מורכבים תכנון מערכות הגילוי מהווה אתגר. מערכות גילוי שונות מקבלות פקודות שונות לפי סוג האירוע, המיקום של האש, ונדרשות מערכות מתוחכמות שעוברות התאמה ייחודית לעומת מתחמי מגורים בהן רוב הקומות חוזרות על עצמן ובעלות ייעוד דומה ושאינו ייחודי. דרישות כיבוי האש והיועץ המלווה מגדירות כמות גדולה ביותר של תרחישים של כלל המערכות הרלוונטיות לכל יעוד ומיקום שונה.

 

תומס אקרלינג, מנהל התחום המסחרי בחטיבת הביצוע של טלפייר (צילום: מתן נעים)

 

"המורכבות בשטחים כאלה", מסביר תומס, "היא הרבה מעבר לשטחי מגורים באותו גודל. בשטחים המסחריים יש לפעמים 6-7 מערכות שונות לגילוי אש שכמובן גם נדרשות לתקשר אחת עם השנייה באופן מלא. אנחנו נדרשים להכיר ולהתחבר למערכות הממשקיות – מפוחים (אילו סוגי מפוחים יש ומה היכולות שלהם), מעליות, לוחות חשמל, גנרטורים, התקנים חכמים למיניהם, תקשורת (טלפון כבאים), פאנל כבאים (שמספק מידע מכל הרכזות ומאפשר לקצין כבאות לנהל את האירוע מהפאנל), מערכת כריזה, מערכות כיבוי שונות ועוד. אחרי שהכרנו את כל המערכות הרלוונטיות לאירוע אש בפרויקט, אנחנו מתכננים, מייצרים ומבצעים התקנת מערכת מתאימה, משולבת וכוללת לפרויקט כולו".

כשמבצעים תכנון או פרויקט במתחם משולב או כמה מתחמים משולבים, לכל מתחם יש את החיים משלו והכל צריך להתחבר לאותן יחידות שמנהלות את כל העולם הזה. יחד הן מהוות את המוח שמחלק את ההוראות והתרחישים למערכות הממשקיות, וככל שהמתחם יותר גדול ומרובה יעודים, כך גם התכנון של מערכות גילוי האש מורכב יותר. מערכת גילוי האש מנהלת את האירועים וחייבת להתממשק למערך הכבאות, ולהיעשות בתיאום מלא מול הקבלן והיזם מתחילת הפרויקט ובכל שלב ההקמה במיוחד במגה פרויקטים.

 

מקרה בוחן

כמקרה בוחן ניתן להתייחס לפרויקט דה וינצ'י בפינה הדרום-מערבית שהיוותה בעבר חלק ממחנה רבין בת"א הידוע בכינויו "הקריה". יזמית הפרויקט היא חברת קנדה-ישראל והביצוע של חברת אשטרום. במתחם שני מבני מגורים של 42 קומות כ"א, 8 וחצי קומות של משרדי בוטיק, שטחי מסחר, אזור ציבורי של עיריית תל אביב ומתחת להכול 5 וחצי קומות חניון תת-קרקעי. 

 

 את פרויקט דה וינצ'י ליווה תומס עוד משנת 2019 (צילום: מתן נעים)

 

תומס מספר שהוא מלווה את הפרויקט עוד משנת 2019, משלב שהיה בשטח רק בור באדמה ועד למסירת המערכות לפני מספר שבועות. לשמחתו, הניהול המתודולוגי של אשטרום הכתיב שילוב שלו בפרויקט משלב התכנון ואיפשר אינטגרציה מיטבית מול כל הגורמים הרלוונטיים.

"אחרי שבדקנו את הכל לרמת הבורג החלו לעלות שאלות ומשלב השיח המפורט עברנו לשלב תכנון לביצוע. גם לאחר שנבנות תוכניות ראשוניות, עושים התאמות בהתאם לשינויים בשטח ואז מתחילים לתכנן את המערכות מצילות חיים בליווי היועץ המלווה, וגם פה ממשיכים לעשות התאמות בהתאם לאילוצים ושינויים. שנתיים נמשך התכנון של המערכות והאינטגרציה ביניהן עד שהתקבל אישור של הכבאות לתכנון. לאחר התכנון המפורט, את כל חלקי המערכות ייצרנו תוך שלושה חודשים. כאן", מסביר תומס, "נכנסת לתמונה הרלוונטיות של העובדה שטלפייר היא חברה ישראלית מקומית, מה שמאפשר לה לעשות את השינויים הנדרשים במערכות בצורה זריזה ומהירה. כשאנו נדרשים לעשות התאמות, בגלל שאנחנו יצרנים זה הרבה יותר פשוט. כל פיצ'ר קטן אצלנו מקבל התייחסות."

מתחמים בגודל ובמורכבות של מתחם דה וינצ'י קיימים וממשיכים להיבנות הרבה יותר מבעבר. במתחם אחד שכזה ניתן למנות במערכת גילוי האש, אלפי גלאים, מאות לחצנים ידניים, עשרות יחידות הפעלה שמפעילות את מערך המפוחים והמעליות, דלתות אוטומטיות או כאלו שמופעלות באמצעות כרטיס בזמן אירוע באופן סלקטיבי (מערכות בקרת כניסה), רמקולים, והכי חשוב: שמונה רכזות - יחידות המוח של המערכת שמעבירות את כל האינפורמציה הרלוונטית לאותו מתחם באותו רגע, ומקבלות את ההחלטות הנכונות.

 

אשר ותומס ליד אחת ממערכות גילוי האש בפרויקט דה וינצ'י (צילום: מתן נעים)

 

בניין אפל, פרויקט של חברת גב ים, הוא דוגמא נוספת למורכבות העניין. "בפרויקט זה", מספר תומס "כל המערכות התומכות נמצאות בשטחים הציבוריים ועובד שנמצא במשרד תמיד יצא לשטחים הללו באירוע אש וכשקורה משהו במשרד כלשהו הרכזת מקבלת את המידע ומנהלת את האירוע".

בבניין ישנן בין היתר מעבדות, ובשל חשש לליבוי אש אין במעבדות ספרינקלרים. לכן, קיים צורך בהתקנת מערכות כיבוי אחרות, למשל גז מסוים שמוריד את אחוז החמצן, ו"חונק" את האש. אולם, ירידת אחוז החמצן מסכנת את השוהים במעבדות, לכן המערכת צריכה לדעת לנהל פינוי של האנשים מאותה מעבדה, ולא להפעיל מפוחים כדי שפעולת הגז "החונק" תהיה יעילה.

שטחי המסחר בפרויקט ארוכים וגדולים וחולשים על 13 קומות מעל 3 קומות חניון שבו ישנם מחסנים ומעבדות. במקרה של שריפה לא תמיד ניתן להפעיל את כל המערך ביחד אלא נדרשת הפעלה סלקטיבית בשביל לתת את הזמן לפנות את האנשים ולעצור את העשן והאש עד הגעת כוחות הכיבוי. "חשוב גם להבין שככל שמתקדמים בגובה הבניין, בריבוי יעודים ובשנתון, מערכות גילוי האש מתקדמות יותר ועוברות אינטגרציה עם מערכות שגם הן עוברות התפתחות לאורך זמן", מסביר אשר.

 

מה התהליך הנכון של היזם או הקבלן המבצע בעת עבודה מול ספק מערכות גילוי האש?

"פעם הייתה חשיבה שמערכת גילוי עשן היא מערכת עצמאית בתוך הבניין וזו לא חשיבה נכונה. זו מערכת מצילת חיים שמנהלת את אירועי האש. בגלל שזו מערכת קריטית שמתממשקת לכל המערכות ומנהלת אותן, היא צריכה לוודא שהכל יתנהל כמו תזמורת מקצועית. גם אם כל המערכות האחרות עומדות בכל התקנים והדרישות, גורם אחד חייב לוודא שכל המערכות ינגנו יחדיו בצורה המיטבית במקרה של פריצת דליקה וזה משהו שחייב להיעשות בשלב התכנון. ללא תכנון מקדים, ללא התאמות תכנוניות מבעוד מועד, מגלים את הבעיות בחיבור המערכות והתאמה לתרחישים הנדרשים ע"י הכבאות והיועץ המלווה בשלב מאוחר מדי הדורש שינויים, שבירת קירות ובנייה מחדש, ואלו הוצאות כבדות ליזמים שגם יוצרות עיכוב מיותר לפרויקט".

אשר מסכם - "מערכת ניהול אש זו לא מערכת Stand alone, היא מנהלת את אירועי האש וחייבת שתהיה לה אינטגרציה לכל המערכות הרלוונטיות. חשוב וצריך לשתף אותנו בתכנון ולאורך כל הדרך כדי שהכל "ינגן" כמו תזמורת, וכן שמערכות גילוי האש יותאמו למכלול הדרישות".

 

טלפייר היא חברת גילוי האש המובילה בארץ, המפתחת ומשווקת מערכות גילוי אש מתקדמות כבר 44 שנה בייצור כחול לבן וכן מפתחת ומשווקת מערכות שליטה ובקרה על בניינים: בקרת מבנה, בטחון וגילוי אש. החברה גם מבצעת מגה פרוייקטים של כלל פתרונות מתח נמוך: גילוי אש, בקרת מבנה ובטחון. לאתר החברה הכנסו כאן.

 

 

 

על המחבר