שואפים גבוה: מורכבות מערכות גילוי אש במגדלי מגורים רבי קומות

קו הרקיע הישראלי ממשיך ומתמלא ברבי קומות, אך אם עד לפני שנים בודדות רוב המבנים הללו יועדו למשרדים, היום יותר ויותר מגדלים כאלו נבנים לטובת מגורים. 

התקנת מערכת גילוי אש במגדלי מגורים רבי קומות ותחזוקתה דורשות מיומנות רבה בתכנון ובביצוע ונדרש תכנון ותאום מתחילת הפרויקט ולאורך כל הדרך, תוך התאמות למשתנים הרבים, בניית תרחישים לאירועי חירום וביצוע אינטגרציה בין גורמים רבים המעורבים בהקמת המגדל.

כדי לעמוד על מורכבות העבודה לקחנו כמקרה בוחן את מגדל "היי טאואר" בגבעתיים המונה 55 קומות ו-5 קומות חניון.

אשר פוגלר הוא סמנכ"ל ביצוע בחברת טלפייר אשר תכננה וביצעה את מערכת בטיחות האש במגדל. פוגלר מסביר שרבי-קומות של מגורים מציבים אתגר גדול במיוחד ללוחמי האש. במבנים נמוכים ניתן לפנות את הדיירים בעת אירוע אש דרך המדרגות בצורה סדורה, ואף לחלץ לכודים באמצעות סולם הידראולי וכבאית, אך במגדל מגורים ההליך מורכב משמעותית.

"בזמן אירוע אש במגדל רב-קומות מתבצעת התרעת פינוי ע"י מערכת כריזת חירום לקומת האירוע, קומה מעליה וקומה מתחתיה. מערכת ניהול העשן מפעילה את מערכת יניקת העשן, מפוחי האוויר והדמפרים. המעליות משמשות לפינוי אנשים מהקומות הדורשות זאת, וההחלטה לפנות קומות נוספות תלויה בהתפתחות האש."

אשר פוגלר, סמנכ"ל הביצוע של טלפייר (צילום: מתן נעים)

כדי שהמערכת תעבוד בצורה חלקה ומדויקת מחויבת מצד אחד הערכות מתאימה בשלבי התכנון, ההקמה, התקנת המערכת, ומצד שני גם שמירה על התקינות של המערכות המורכבות וביצוע ההתאמות הנדרשות לאורך השנים. 
"המבנה הרב קומתי המודרני", מספר פוגלר, "כולל מערכות בטיחות רבות. חלקן עם יכולת הפעלה אוטונומית וחלקן מופעלות ע"י פיקוד ממערכת גילוי האש. לכל סוג מערכת קיימת דרישת תקן פרטנית. בעת ביצוע אינטגרציה בין המערכות נדרשת הקפדה על מניעת התנגשות בין דרישות התקנים השונים."

אז איך ניגשים לתכנון וביצוע של פרויקט בסדר גודל של היי טאואר? 

"אנחנו מתחילים בעבודה מאוד מעמיקה על גרמושקת בטיחות. "שדירת היועצים", שהינה צוות המומחים של טלפייר לתכנון מערכות גילוי אש מורכבות, עובר, יחד עם היועץ המתכנן, על הדרישות והמורכבויות. משם ממשיכים לבצע את הקומה לדוגמא ברמה מאוד קפדנית, כך שהקומה תשקף את כל שאר הקומות. 
זו הקומה לדוגמה שתוטמע, בהתאמות אלו ואחרות, בכל 54 הקומות הנוספות. אנחנו מתקינים את כל האביזרים בהתאם לדרישות היועץ, האדריכלים והתקן הישראלי. 
"האדריכל יכול אפילו להעמיד דרישה לכל צבע נתון עבור האביזרים של מערכות בטיחות האש, כדי שהצרכים הבטיחותיים לא יעיבו על הקו הנקי של העיצוב האדריכלי. אנחנו גם עושים כל מאמץ כדי למקם את האביזרים השונים בסמיכות לפתחי מיזוג האוויר והשילוט במגדל, כשהמטרה היא שהקומה תראה "נקייה" והמערכות יהיו כמעט בלתי נראות או לכל הפחות בלתי מורגשות לעין לא מיומנת."  

מערכות החירום הן רבות ומקושרות ביניהן בעת חירום. בלב המערכות פועלות מערכת גילוי האש, טלפון כבאים, לוח ניהול עשן ומערכת כריזת חירום. המערכות המנוהלות הן: דלתות אש, שערי חירום, מערכות מיזוג אוויר, חלונות עשן, מפוחי עשן, דמפרים, גנרטורים, כיבויים אוטומטים, לוחות חשמל ניתוקים, ספרינקלרים אוטומטיים ומעליות.
כדי שהכל יעבוד בצורה תקינה נדרש סנכרון חכם בין המערכות ע"פ לוגיקה מורכבת הנקבעת ע"פ דרישות הכבאות ועל פי דרישות היועץ. בפרויקט "היי טאואר" של אשטרום ברחוב אריאל שרון בגבעתיים היועץ המתכנן למערכות מתח נמוך בפרויקט היה מר ג'קי פרידמן. 
הפרויקט מרשים ביותר וכולל 55 קומות מגורים, 2 קומות מסחר ו-5 קומות חניון. הותקנו בו מערכות גילוי אש טלפייר, מערכת כריזה, אינטרקום ופאנל ניהול עשן UUKL הגדול בארץ. את כל הרכיבים הללו ייצרה והתקינה טלפייר שתבצע גם את השירות על מנת לשמור על רמת תקינות גבוהה לאורך השנים וביצוע התאמות שיתעוררו עם הזמן.

כיצד נבנים התרחישים עמם מערכת האש מתבקשת להתמודד? 

"התרחישים מוכתבים ע"י משטר הפעלות של יועץ הבטיחות שמאושר ע"י הכבאות ואנחנו צריכים להודיע לו שאנחנו מסוגלים להתמודד עמם ולהניף דגלים אדומים במקרים בעייתיים, ואז אנחנו מגבשים ומציעים מענים חלופיים. ע"פ דרישת היועץ המתכנן, הוכנו ונבדקו כ-200 הפעלות ותרחישים שונים למגדל היי טאואר."

ומה בעצם מבדיל תכנון ובניית תרחישים כאלו למערכת אש במגדל מגורים לעומת מגדל משרדים? 

"בבניין משרדים גם אחרון ההייטקסיטים מסיים מתישהו לעבוד, ולקראת שמונה-תשע לא תמצא כמעט אף אחד בבניין, אבל במגדל מגורים הדריכות של המערכת צריכה להיות 100%, 24/7 כי הבניין מאויש כל הזמן. יש כאן ילדים, זקנים, תינוקות. זה דבר שצריך להיות מודעים אליו ולתכנן את המערכת בהתאם."

גובה המגדל הינו 125 מטר, ולכן חלים עליו תקנים מאוד מחמירים. אבל תיאום המערכות בשעת פעולה הוא לא התיאום היחיד עמו טלפייר התמודדה בעת הביצוע. ירדן שמעוני, מנהל פרויקטים בכיר אזור דרום בחברת טלפייר מסביר שיש גם ענייני שינוע של ציוד ותיאום העבודה מול כל שאר הקבלנים. "אתה צריך לעבוד בסנכרון מאוד גבוה מול שאר בעלי המקצוע, גם בתיאום של העבודה וגם בתיאום של המערכות. לשם כך נבנית תוכנית סופרפוזיציה בה ממוקמים בשכבה על שכבה כל האביזרים, כדי שתתאפשר אינטגרציה של יותר מעשר מערכות ותתאפשר עבודתם של יותר מעשרה ספקים רק עבור מערכת גילוי האש."

ירדן שמעוני, מנהל פרויקטים בכיר

"הלו"ז הוא מאוד קפדני וצריך לראות שאם תכננו לעשות בגאנט משהו אבל יש חריגה, אתה חייב לעדכן את מנהל הפרויקט. לשם כך מתקיימות פגישות שבועיות וחודשיות, לא רק בשביל הסנכרון בעבודה אלא גם לטובת ביצוע התאמות מול כל הספקים והתקדמות שוטפת תקינה." שמעוני מגלה ששבוע לפני האינטגרציה הסופית של המערכת היה שינוי בלתי צפוי בפרויקט. "תוך ימים בודדים בצענו את כל ההתאמות ביסודיות ובמהירות בזכות שיתוף פעולה מצד הקבלן המבצע. היתרון שלנו כחברה היצרנית היחידה בארץ למערכות גילוי אש מתקדמות, התבטא בכך שיכולנו לתת מענה לשינויים שהיו בפרויקט בלו"ז קצר. מי שאחראי על הגילוי אש הוא השחקן המשמעותי ביותר בתהליך טופס 4 והוא מנהל האינטגרציה למערכות הבניין. הוא קובע את היכולת לעמוד בלו"זים המאתגרים של הקמת הבניין."  

כדי להבהיר את המורכבות הזו במספרים, ניתן למנות את תתי המערכות שהותקנו במסגרת ביצוע מערכת גילוי האש ב"היי טאואר": 4 רכזות טלפייר בעלות 28 לופים, 1500 התקנים כתובתיים, 1250 התקנים לניהול עשן, 750 אביזרים שקטים ו-700 רמקולים לכריזה שלטובתם הוקלטו הודעות שונות לכל קומה.
בכל קומה זוגית יש תחנה נפרדת עם משאבות נפרדות לכל צד, מנגנונים לפתיחה וסגירה אוטומטית של שערים, מנגנוני ניתוק לוחות חשמל, מערכות כיבוי מים בהתניה, תריס אש מנהרה, מערכת פינוי עשן ומערכת פיצוי אוויר.
בנוסף, ארונות מרכזים ברמת תכנון וביצוע גבוהה מאוד הוקמו בקומות, על מנת לייעל את התחזוקה והשירות העתידיים.
לכל זה יש גם מערכת שליטה המופעלת מתוך אפליקציה בטלפון נייד, ומאפשרת לראות את המערכת מרחוק על כל ההתראות שבה, ובכך מוגברת הבטיחות באופן משמעותי. 

היי טאואר, גבעתיים

איך מערכת מורכבת כל כך, שנסמכת על מספר גדול של אביזרים ורכיבים, בכלל מסוגלת להמשיך לתפקד בשריפה ולא נשרפת בעצמה? 

"מערכות בטיחות האש חייבות לתפקד במצבים קיצוניים בעתות חירום. הדבר נעשה עם דגש לתשתיות, סוגי כבילה, שיטות כבילה ועוד, על מנת להבטיח את שרידות המערכת בעת אירוע אש. בתקן אש כל הכבילה בפרויקט תתבצע בתוך מובילים, צינורות או תעלה. זה אומר שכל הכבלים נמצאים בתוך צינור מעכב בעירה והמערכות הקריטיות מורכבות בתוך צינור חסין אש שנמצא בעצמו בתוך צינור מעכב בעירה. כדי שזה באמת יעבוד אנחנו עוברים קומה-קומה ובודקים כל רכיב ונותנים תשומת לב יתרה לבטיחות".

המערכת בעיקרון אוטונומית? בעת אירוע היא מתנהלת עצמאית, או שיש צורך בהתערבות גורם חיצוני בדמות מנהל בניין או מכבי אש? 

"חד משמעית אוטונומית. יש לחצני אש שמפוזרים בכל קומה והמערכת מתחילה להפעיל את התרחישים ברגע שמופעל לחצן אש כזה."

מערכת גילוי האש המרכזית בהיי טאואר

בפרויקט מסוג כזה יש גם מקום לחדשנות?

"בגלל שרשמית זה בניין המגורים הכי גבוה בארץ, אלו מערכות שלראשונה נדרשנו לשלב בפרויקט. יש כמות מטורפת של תרחישים שהיה צריך לתכנת את המערכות לפיהן ופאנל ניהול עשן הכי גדול בארץ שבנינו במשך כשלושה חודשים במעבדות הפיתוח שלנו, כדי שיוכל להכיל את כל התרחישים ואת כל האביזרים.
בנוסף, המערכת מחוברת לאפליקציית אלרטו+, ששולטת ומבקרת על מערכות גילוי האש מכל מקום ובכל שעה.

עכשיו, כשהעבודה הסתיימה, יכולים פוגלר ושמעוני להירגע רגע ולהתרווח לפני שממשיכים לפרויקט הבא, ולספר שהנוף מקומה 55 פשוט עוצר נשימה.