אתגרי הבנייה בישראל הופכים למסובכים יותר ויותר

אחרי שהיזם מיקסם את זכויות הבנייה, האדריכל תכנן את הבניין עליו חלם, ושניהם ביחד עשו הכל כדי לבדל ולמתג את הפרויקט החדש - נדרש מהנדס הבניין להפוך את אותן התוכניות למציאות של ממש.

אמיר נחום, מנכ"ל אורתם סהר, סיפר בעבר כיצד האדריכל דניאל ליבסקינד נתן לו לבנות את בניין וואהל סנטר באוניברסיטת בר אילן, מבנה שלא כולל כמעט אף קיר ישר. בכניסה לפגישה קימט האדריכל הבינלאומי בידיו דף נייר שהיה מונח על השולחן, ושאל - "את זה אתה מסוגל לבנות? אם כן, תוכל לבנות את הבניין שלי".

דני מריאן, יו"ר איגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות, מציין כי בשנים האחרונות ניתן לראות בישראל יותר ויותר פרויקטים המתאפיינים בתכנון אדריכלי והנדסי פורצי דרך, היוצרים אתגרים גדולים מבחינת הביצוע בשטח. מריאן מציין כי האתגרים הגדולים מחייבים את המהנדסים, את מנהלי הפרויקטים ואת הקבלנים המבצעים להציע פתרונות יצירתיים ומקוריים ולאמץ טכנולוגיות חדשות, בניסיון לממש את החזון היצירתי ויוצא הדופן של היזמים והאדריכלים.

עם חמורים ודליים

בית הכנסת החורבה שוחזר לפני שנים אחדות כמעט יש מאין, לאחר שבית הכנסת המפואר נחרב על ידי הליגיון הירדני בשנת 1948.

הבעיה: בית הכנסת נמצא באמצע הרובע היהודי, ובעת בנייתו לא ניתן היה להעביר חומרי בנייה כמקובל, בשל הדרכים הצרות והתקרות הנמוכות המובילות לאתר. "העבודות באתר בוצעו בתנאים פרימיטיביים ביותר, כפי שבנו לפני למעלה ממאה שנה", אומר אברהם קוזניצקי, יו"ר קבוצת מנרב שהקימה את בית הכנסת מחדש. "אפילו בטון היינו צריכים להכין בעבודת ידיים, ואת חומרי הבנייה העברנו בדליים. את הציוד העברנו עם בהמות משא בגלל המעברים הצרים שלא אפשרו כניסת ציוד כבד כגון משאיות, מערבלי בטון וטרקטורים".

מה מחזיק את הקובייה

לאחרונה נחנך בהרצליה בניין אפל, שנבנה על ידי חברת בסט בנייה עבור חברת גב ים נכסים ובניין. האלמנט המרכזי ואחד האתגרים ההנדסיים בבניין הינו קוביית מתכת קונזולית (בולטת מהבניין). זוהי קובייה בגובה חמש קומות ששטח כל אחת מהן 300 מ"ר, אלמנט הנדסי שלא היה קיים עד היום בישראל. המונח ההנדסי לסוג אלמנט זה הוא "מסבך וירנדל", המאפשר לקובייה לבלוט ללא תמיכה בקצה של עמודים תומכים וללא אלכסונים בתוך המסגרות.

9 עגורנים במגרש אחד

הסיוט הגדול של פרויקטים מסוג פינוי בינוי או תמ"א 38 מתחיל בשלב ההקמה. בנייה בלב עיר, ולא בגבעה בתולה בעיבוריה, היא מטרד וסכנה לתושבים ולקבלנים הבונים. אחת השכונות הגדולות במסגרת פינוי בינוי מוקמת היום בצפון ת"א. חברות מטרופוליס, אלקטרה השקעות ו-SGS מקימות את שכונת גרין פארק בנווה שרת, פרויקט ענק במסגרתו נהרסו 10 בנייני רכבת ובמקומם בונים שכונה חדשה. באתר עובדים 9 עגורנים הפרוסים על 10 דונם, במטרה לעמוד בקצב הקמה של 120 דירות בחודש. בשל כך, המנופים ממוקמים כל אחד בגובה שונה - על מנת לאפשר את צידודם המלא.

חיפוי קשקשים ידני בגובה 40 מטר

הקמת האצטדיון החדש בחיפה היתה אחד המבצעים המורכבים והייחודיים שנעשו פה בשנים האחרונות. גג הפלדה מורכב מ-32 אגדים, שעליהם הורכב חיפויי קשקשים זהובים באופן ידני - בגובה של 40 מטר באוויר. את הפרויקט ביצעו אלקטרה בניה ובסט שבנו בין השאר שרשרת עמודים מרחביים, כל אחד מהם במשקל 90 טון, שעליהם הורכבו קורות הטריבונה. בניגוד לאצטדיונים אחרים, הטריבונות נבנו בהפרשי גובה כדי לייצר חוויית צפייה משופרת. כדי להניח את כל האלמנטים הטרומיים בתיאום מוחלט, אומר יוסי שריד, המהנדס הראשי באלקטרה, עבדו באתר 10 עגורנים במקביל.

האצטדיון החדש החיפה. צילום: יח"צ.

17 קומות על בניין קיים

בניין קריסטל ברמת גן נבנה במקור ללא אפשרות תוספת קומות. בדיעבד, כדי להוסיף לא פחות מ-17 קומות חדשות, דרש המהנדס ישראל דוד מהיזמים להוסיף יסודות חדשים בתוך המרתף התחתון, נוסף להצמדת עמודים חיצוניים שתומכים את המבנה העילי וגרעין מבטון חדש שעובר בחלל מרכזי שהיה במבנה הקיים.

חניון מתחת לקירות תלויים

שימור הוא עניין מסובך בכל מקרה. מאות בניינים משנות ה-20 של המאה הקודמת, רובם בתל אביב, עוברים הליכי שימור מאתגרים. חברות הביצוע מחויבות לשימור מחמיר: לשחזר את הבניין עד המשקופים או חדר המדרגות והידיות בדלתות הכניסה. ואם זה לא מספיק, בשל העובדה שכיום העירייה מחייבת לבנות חניה תת קרקעית, חברות הביצוע חייבות לתלות את הבניין כדי שיוכלו לחפור את קומות המרתף בלי לפגוע במבנה העתיק.

אחת החברות המתמחות בשימור היא צ.פ חברה לבניין. לדברי איתמר כהן, מנהל מחוז תל אביב בחברה ומומחה לשימור, "תליית הבניין נעשית בכמה שלבים. בשלב הראשון אנחנו דואגים לתמוך בבניין באמצעות קונסטרוקציות פלדה. לאחר מכן אנו מבצעים קידוח ראשוני על מנת לבנות יסודות זמנים שיחזיקו את המבנה. לאחר בניית היסודות יש צורך לבצע חביקה של המבנה באמצעות קורות פלדה והשענתו על גבי היסודות הזמניים. החביקה נעשית בחלק התחתון של הבניין (מפלס אפס).בשלב האחרון מתבצע ניתוק מבוקר של המבנה הישן מהיסודות הישנים והשענתו על מערכת היסודות הזמניים. לאחר מכן ניתן בעצם להרוס את היסודות הישנים ולחפור מרתפים על פי התוכנית החדשה". כל התהליך הזה של "תליית בניין", עוד לפני שמתחילים בבנייה עצמה, לוקח בממוצע כשלושה חודשים.

שימור פלוס מגדל

פרויקט אחוזת בית בשד' רוטשילד נראה כמו אחיזת עיניים. מדובר בבניין מגורים בן 17 קומות שמרחף מעל בניין לשימור בן 2 קומות, מהבניינים הראשונים שנבנו בעיר תל אביב. "אגדים מפלדה, בגובה של 3 קומות, רתומים לגרעין המגדל ומחזיקים את שלד המבנה כשהוא מרחף מעל המבנה לשימור. זהו פרויקט מאוד מסובך לביצוע מבחינה הנדסית ולא בוצע בעבר בישראל. זהו הפתרון היחידי שמאפשר למבנה ולמגדל שמעליו להתקיים בכפיפה אחת", אומר גיא גבע, מנכ"ל ושותף בוקסמן גוברין גבע, החברה שניהלה את הפרויקט עבור היזמים, אקרו נדלן וקנדה ישראל. ובכלל, פרויקטים לשימור מציבים אתגר לא פשוט במקומות רבים. פרויקט השימור הראשון ברמת גן הוקם ברחוב שפירא 10. המבנה, שנבנה בשנת 1934 בסגנון אקלקטי-בינלאומי, עבר תהליך מורכב וחדש יחסית שכלל שילוב בין תמ"א 38/2 - הריסה ובנייה מחדש - ושימור.

חברת שלום את נתן שביצעה את הפרויקט שימרה בשלב הראשון את חזית הבניין ו-2 הקומות הראשונות וחיזקה את היסודות. בשלב השני החברה בנתה עוד שש קומות. מעטפת המבנה הקיים היתה צריכה לעמוד תוך כדי חפירת חניות תת קרקעי ובניית מגדל מגורים חדש מעל. במהלך העבודות, המהנדסים, הקונסטורקטורים ומנהלי העבודה נאלצו לבחון מדי יום את התמיכות המיוחדות שהותקנו על מעטפת הבניין הישן, בעיקר בזמן בניית החניון התת קרקעי.

• המאמר פורסם באדיבות גלובס, ונכתב על ידי דרור מרמור. לכתבה לחץ כאן.