אחריות מהנדס הבניין לליקויי בניה

מאמר זה דן באחריותו של מהנדס הבניין המתכנן את הבניה ו/או מפקח עליה, בנוסף לאחריותו של הקבלן המבצע את הבניה. למאמר זה השלכה ונגיעה ישירה לכלל הציבור הבונה/ מרחיב/ משפץ את ביתו/ דירתו.

 

פסק דינו של כבוד השופט אורנשטיין מתמקד בעיקר בנושא האחריות והרשלנות אותם הוא מייחס למהנדסת אשר תכננה את בניית הבית ואמורה הייתה גם לפקח על הבניה, ולגבי הסדיקה הקשה שהופיעה בבית בנוסף, מתייחס ביהמ"ש בפסק דינו גם לאחריות הקבלן לנזק.

 

לפסק דין זה השלכות ונגיעה לגבי כלל הציבור הבונה ו/או משפץ את ביתו ובא להבהיר כי על כתפיו של המהנדס הנשכר ע"י מזמין העבודה לצורך תכנון הבית והפיקוח על בנייתו מוטלת אחריות רבה , ולעיתים- אחריות עיקרית ומכרעת לקיומם של ליקויי הבניה.

 

אנשים שבונים או משפצים את ביתם, באופן אינטואיטיבי, נוטים לייחס את כל "חוליי" הבניה לקבלן אשר בנה את הבית, ולא מודעים לעובדת קיומו של "שחקן" נוסף בדמות המהנדס/האדריכל/המודד, שלעיתים, אחריותם של אלה גדולה פי כמה וכמה מאחריותו של הקבלן המבצע, כפי שהיה במקרה זה המובא להלן.

 

המהנדסת פאר חתמה במהלך הבניה על מספר אישורים מהותיים הנדרשים לקבלת היתר בניה וחיבורי תשתית כמו גם היתר לאכלוס הבית, כדלקמן:

לפי התכנון, ביסוס הבית הנו על כלונסאות לעומק של 7 מ`, על מנת להפריד בין הבית לבין הקרקע, בהתחשב בכך שהאדמה במקום היא כבדה, המשנה את נפחה בעקבות שינויי לחות. הקבלן החל בביצוע הבניה לפי התוכניות שהוכנו. קודם יציקת הרצפה הראשונה החליט התובע להגביה את המפלס התחתון של הבית, מעבר למאושר בהיתר הבניה. בעניין זה התעוררה מחלוקת בין הצדדים שכן לטענת הנתבעים הדבר נעשה על מנת לאפשר לתובע לבנות בעתיד מרתף או תוספת בניה אחרת בתחתית הבית בניגוד להיתר, טענה זו הוכחשה על ידי התובע. אין ספק כי ההגבהה האמורה חייבה שינויי בקונסטרוקציה של השלד, דבר אשר בדיעבד, התברר כי לא נעשה ולא שונה, והתכנון ההנדסי נשאר כמות שהיה. עוד עולה כי לא ניתן לשינוי האמור כל ביטוי בתוכניות להפרש הגבהים ואין כל פרטים למדרגות החיצוניות שהוספו, בעקבות השינוי בבניה
(להלן: "השינוי בבניה"). השינוי בבניה גם חייב פתרון של ניקוז מי הגשמים נוכח הפרשי הגובה שלא נעשה.

 

בין לבין, התגלו בבית סדקים בקירות, אשר מופיעים הן בחלקו החיצוני והן בחלקו הפנימי של הבית. התובע פנה למומחה מטעמו, המהנדס בן חורין, שערך ביקור בבית והגיש ביום 5.8.2002, חוות דעת. בחוות הדעת, פרט בן-חורין את ממצאיו בדבר קיום סדקים ניכרים וליקויים, וכן פירט את עלויות התיקון הניכרות. בהסתמך על חוות הדעת של בן-חורין דרש התובע לחייב את הנתבעים בעלות תיקון הליקויים, אך אלה כפרו בחבותם כמו גם בקיום סדקים הנטענים.

 

בית המשפט מינה מומחית מטעמו לבדיקת הכשלים וליקויי הבניה וחלוקת האחריות בין המעורבים השונים במהלך הבניה.

 

מחוות הדעת עולים ממצאים חד משמעים באשר לקיומם של סדקים, מקור הסדקים כמו גם פתרון לתיקונם:

התברר כי קיימים סדקים אופקיים, אנכיים ואלכסוניים בקירות, בתקרה, ברצפה ובעמוד מרכזי מתחת לרצפה. הסדקים הגדולים ביותר הם האלכסוניים המצויים בקיר החזית אשר נפתחו עד עובי של כ- 8 מ"מ משני צדי הקיר.

 

המומחית אישרה את קיומם של כל הסדקים המצוינים בחוות דעתו של המומחה מטעם התובעים בנוסף, גילתה המומחית מטעם ביהמ"ש סדקים נוספים שכנראה עדיין לא התפתחו בעת ביקורו של מומחה התובעים בבית. מדובר בסדקים העוברים לכל רוחב הבניין בתחתית הרצפה המוגבהת ובערך באותו מקום גם בתחתית תקרת הבטון בכניסה, סלון ומטבח.

 

המומחית מטעם ביהמ"ש חילקה את הסדקים למספר סוגים, כאשר לדעתה, מקור כל סוג סדקים, נובע בחלקו משינויים אקלימיים רגילים ומוכרים להם נדרש פתרון מסוים וסדקים אחרים, נובעים כתוצאה מהשינוי בבינוי, דהיינו הגבהת מפלס הקרקע מבלי שהוסדר המתחייב כתוצאה מכך בתחום ההנדסי ולכך פתרונות שונה, כמפורט להלן.

 

לסיכום, סברה המומחית כי הסדקים האלכסוניים הגדולים הקיימים בבית, הם הסדקים המשמעותיים, המצריכים טיפול יסודי, נוצרו עקב התרוממות יסודותיו בצורה לא    אחידה, בייחוד בחלקו הקדמי, עקב כמויות המים הגדולות שהצטברו מתחתיו, בחורף והתייבשו בקיץ וזאת כתוצאה מהשוני בין התוכניות לבין הבינוי בפועל. שאר הסדקים הקיימים הם אופייניים לבתים חדשים ומתוקנים בדרך כלל בתום תקופת הבדק השנתי ע"י הקבלן ואינם מופיעים שוב.

           

כל הצדדים המעורבים בתיק זה הגישו תצהירי עדות ראשית ואף נחקרו ארוכות בבית המשפט.

לאחר שמיעת העדויות בתיק הגיע כבוד השופט למסקנה לפיה יש לייחס למהנדסת פאר, את החבות העיקרית לכשל בהתהוות הסדקים האלכסוניים בקובעו כי המהנדסת פאר היא האחראית על הבנייה והיא לא חלקה על היותה אחראית על הפיקוח העליון לנושא השלד.

 

עדותה של המהנדסת לדברי בית המשפט שזורה בתשובות בלתי מהימנות, אינן מתיישבות עם המסמכים, התוכניות והעדויות האחרות, דבריה, סתורים על פניהם, והדברים הגיעו עד כדי הימנעות להשיב על שאלות מחמת הפללה עצמית.התנהגותה של המהנדסת עוררה תוגה בלבו של השופט בדבר התנהלות מהנדסת בישראל, שלא בחלה ליתן אישורים לוועדה לתכנון ובנייה, בידיעה שאלה אינם משקפים את המציאות, על כל ההשלכות החמורות של הדבר.

 

ביהמ"ש קבע, כי המהנדסת פאר הודתה למעשה, כי לא עשתה מלאכתה נאמנה שעה שחתמה על כל האישורים, ביום אחד, מבלי לרשום תאריכים ומבלי שיכלה ליתן הסבר לפשר התנהגותה. זאת ועוד, היא לא ווידאה האם אלה משקפים נאמנה את המצב. חמור מזאת, המהנדסת פאר אף נמנעה מלהשיב על שאלות בהקשר זה מחמת הפללה עצמית, הימנעות העומדת כנגדה.

 

עוד קבע ביהמ"ש בפסק דינו, כי המהנדסת פאר נתנה ידה לבניה שונה מהמותר מבלי לוודא את התאמת הקונסטרוקציה. על המהנדסת פאר היה לדאוג לתכנון ולבניית קורות קשר או קורות תחתונות ברצפת הבטון, דבר שהיה מונע התפתחות הסדקים (עמוד 7 לחוות דעת המומחית). וכי לא היה בפי המהנדסת פאר הסבר מדוע לא רשמה תאריכים על האישורים עליהם היא חתמה לא כל שכן, אישרה שחתמה עליהם ביום אחד, לאחר סיום הבניה.

 

ביהמ"ש לא קיבל את ניסיונה של המהנדסת פאר להסיר מעליה את האחריות על ידי טענה כי חשבה שהשרטט הוא אדריכל והוא האחראי לכשלים בקובעו כי אין עסקינן בהנדסאי אלא בשרטט, דבר שהיה ידוע היטב למהנדסת פאר שכן השניים עבדו שנים רבות ביחד ויש להניח שהמהנדסת פאר מודעת להכשרתו ועיסוקו. מעל ומעבר, אם היה השרטט אדריכל ולא רק שרטט, אזי הוא היה חותם על הבקשה להיתר ולא הייתה נדרשת רק חתימתה.

 

ביהמ"ש הגיע לכלל מסקנה כי המהנדסת פאר לא קיימה את המוטל עליה כאחראית על פיקוח עליון של הבניה, וכקבוע בתקנה 2 לתקנות וכפי שפורש בהלכה. לפיכך על המהנדסת פאר היה גם לוודא כי נושא הניקוז מוסדר, על מנת למנוע חדירת מים לחלל מתחת הבית, שעלול לפגוע ביסודות, ובהמשך לגרום להתהוות הסדקים. מכל המקובץ מתבקשת מסקנה אחת, המהנדסת פאר, התרשלה בביצוע מלאכתה. ביהמ"ש ייחס למהנדסת פאר חבות של 80% לקיום הסדקים האלכסוניים.

 

באשר לקבלן - הגם שביהמ"ש סבר כי חלקו של הקבלן הנו שולי באשר להתהוות הסדקים האלכסוניים וזאת כי בנה לפי תוכניות שהיו בידו ואינו מוחזק כמומחה לעניין קונסטרוקציה. עם זאת, הקבלן פעל בידיעה ברורה כי בניית השלד בפועל על ידו, שונה וחורגת מהיתר הבניה, ואינה תואמת איפוא את תוכניות ההנדסאיות. מחקירתו בבית המשפט עלה כי הקבלן בחר שלא להפעיל שקול דעת, וקבל את כל ההנחיות שנתנה לו המהנדסת פאר, הקבלן לא ביצע בפועל שינוי קורות בהתאם לשינוי המבנה והגבהתו. בחקירתו בבית המשפט ניסה הקבלן למזער את חלקו, כאשר נשאל לגבי אנשי מקצוע נוספים אשר לקחו חלק בתכנון השלד טען כי לא ידע מי הם. בחקירתו בבית המשפט הודה הקבלן כי היה מודע לכך שהבניה שבוצעה על-ידו אינה בהתאם להיתר וביהמ"ש סבר כי קיימת חובה על קבלן אשר מודע לכך שיש שינוי בבנוי בין ההיתר הקיים והתוכניות שניתנו קודם למתן ההיתר, לבדוק אם כתוצאה מהשינוי, לא נדרשת התאמה של תכנון השלד, כגון שינוי בקורות, בכמות הבטונים, החיזוקים וכדומה.

 

למצער, חובה הייתה עליו , לפי קביעת ביהמ"ש לפנות למהנדסת פאר ולהסב תשומת לבה לכך, או לשאול את מזמין העבודה, דהיינו התובע האם נתן דעתו לכך שכתוצאה מהשינוי שהוא מבקש, יש לבחון את ההשלכות ההנדסיות. קבלן בנייה, אינו אמור לטמון ראשו בחול, להתעלם מהמציאות כהווייתה, לבנות לפי תוכנית קיימת, כאשר ברור לו שישנם שינויים מהותיים. לפיכך, אני קובע את חבות הקבלן בשיעור 10% להתהוות הסדקים האלכסוניים. התובעים היו מיוצגים ע"י עו"ד צבי שטיין מרמת-גן.