"הליכי הרישוי בבנייה מחייבים מכוני בקרה - אך אין מכוני בקרה"

"האבסורד הוא, שמתחילת חודש אוגוסט יש תקנות רישוי חדשות שמחייבות את מהנדסי הערים, אבל לא ניתן לעבוד לפיהן, בין השאר כי הרישוי מחייב עבודה דרך מכוני בקרה. אבל אין עדיין מכוני בקרה, שלא לדבר על הבלבול הקיים בנוסח המוצע כרגע, שמחייב רוויזיה ופישוט של התקנות" - כך אמר היום (ד') בשיחה עם "גלובס" מהנדס הבנייה הבכיר ישראל דוד, מ"מ יו"ר איגוד מהנדסי הבנייה והתשתית.

יומיים אחרי האסון הקטלני של קריסת החניון התת-קרקעי ברמת החייל שבצפון ת"א, אמר לנו היום מהנדס בכיר בענף הבנייה: "הממשלה כולה - ובעיקר שר האוצר משה כחלון שלקח את סמכויות התכנון - צריכה ללחוץ ולזרז את תהליך התקנת התקנות להקמת מכוני הבקרה העצמאיים בענף הבנייה. מכון כזה היה בודק את איכות תכנון הקונסטרוקציה של חניון 'הברזל', ואת תקינות היישום של התוכנית בשטח, ואולי היה נמנע אסון".

הקמת מכוני בקרה עצמאיים הייתה אחת ההמלצות המרכזיות של ועדת זיילר שהוקמה אחרי אסון ורסאי בשנת 2001. ועדה המשנה לבנייה ותקנות של מינהל התכנון פעלה עד אמצע דצמבר 2015 במשרד האוצר בראשות עו"ד שירה ברנד, כדי לגבש את התקנות והכללים להפעלת המכונים. אחרי דיון במועצה הארצית לתכנון ובנייה בתחילת ינואר השנה, הועברו ההמלצות לשר כחלון. ממשרד האוצר נמסר שכחלון הניח את התקנות בעניין התשלום למכונים בוועדת הפנים של הכנסת ב-28 ביולי, וממתינים למועד לדיון. עוד נמסר כי הוועדה הבטיחה לקדם את הדיון גם בפגרת הכנסת, והפעלת מכוני הבקרה צפויה בחודש נובמבר.

"להמציא את הגלגל"

בשנתיים האחרונות, במסגרת ההכנות להקמת מכוני הבקרה המוסמכים, הוכשרו קרוב ל-200 בקרי תוכן וביצוע, שהתאגדו בעמותה שבראשה עומדת האדריכלית גילה הרץ. "מכוני בקרה קיימים זה מכבר בכל המדינות בעולם המערבי המפותחות, והבקרה שם מבוצעת על פי מודל מקצועי מוגדר וברור, המיושם על ידי אנשי המקצוע, בקרים, על פי הנחיות ושיקול דעת מקצועי" אמרה לנו הרץ. "אבל במקום לאמץ את המודל האירופי או האמריקאי, תוך שינויים מחייבים לשיטה הישראלית, החליטו פה להמציא את הגלגל. התקנות כפי שהן מובאות לאישור ועדת הפנים ושר האוצר ממש בימים אלו, מסרסות ולעתים אף מרוקנות מתוכן את המטרה לשמה ביקש המחוקק להקים את הבקרה.

"מדובר כאן בעצם בניהול סיכונים, והמגמה שמסתמנת היא להעמיס על מכוני הבקרה את האחריות לסיכונים, כמו למשל דרישת סף לביטוח בגובה 10 מיליון שקל, והעברת סמכויות הפיקוח הצמוד למבקרים, בלי להבין שבקרה איננה פיקוח צמוד - אלא עבודה שעיקרה מדגמית. עד עצם היום הזה, כפי שנאמר בדוח מבקר המדינה ב-2015, בקרת הבנייה לא שונה מהמצב באסון ורסאי, ולדעתי המצב אף החמיר. במקום להקים את הבקרה ולהחילה על הבנייה בישראל, מתעסקים כיום במנגנוני שליטה של הרגולטור על מכוני הבקרה".

"למנוע את האסון הבא"

בשיחה עם "גלובס" אמר איתי פנקס ארד, חבר מועצת עיריית ת"א-יפו, יו"ר ועדת המכרזים וחבר בוועדת התכנון והבנייה כי "המדינה כבר הפנימה שסוג הבקרה הנדרשת על אתרי הבנייה בישראל מחייב להוציא מידיה את הבקרה ולהעביר אותה לידי מכוני בקרה פרטיים מורשים, שיבקרו בעבורה את כל תהליכי התכנון והבנייה - מנקודת האפס ועד להשלמתם. תיקון 101 לחוק התכנון והבנייה, שקובע את מיקור החוץ הזה, כבר אושר - והמכונים על סף הפעלה כבר בסוף השנה הזו. אבל בהחלטה אבסורדית של מינהל התכנון ומשרד האוצר, תחולת הבקרה תהיה רק על מבני מגורים עד 9 קומות. זהו ישראבלוף מוחלט. אם המדינה הבינה שנדרשת בקרה על מיזמי בנייה - מדוע להגביל אותה רק למיעוט של אתרי הבנייה הקיימים כיום?

"בקרה אפקטיבית של מכוני הבקרה הללו על כלל מיזמי הבנייה תצמצם למינימום את התכנות האסון הבא. ההתעקשות לצמצם את מנדט המכונים לכל כך מעט פרויקטים תביא לכך שהמדינה תמשיך לא לדעת על תקלות שקורות, כנראה, מדי יום באלפי אתרי הבנייה הקיימים בישראל. אני קורא לשר האוצר כחלון - תמנע את האסון הבא. זה בידיך, וההחלטה הזו לא דורשת תוספת תקציב או הליכי חקיקה".

לכתבה המלאה לחץ כאן