ראיון עם פרופ`ח יגאל שוחט, ראש המגמה לניהול הבנייה אונ` בן גוריון

א. הצגת המרואיין
ב. גוף הראיון

הראיון שערכתי עם פרופ`ח יגאל שוחט נועד להביא בפני הגולשים, מועמדים והמתעניינים בלימודי הנדסה, את מגוון התכנים אותן מציעה אוניברסיטת בן גוריון, במסגרת המחלקה להנדסת בניין - המסלול לניהול הבנייה. בנוסף, סקרן ועניין אותי להבין ולדעת, כיצד מתחיל וצומח תהליך של הקמת פקולטה ומסלול לימודים חדש, החל מ"רעיון", דרך בניית "תוכנית לימודים מוכרת" ועד מתן תעודת סיום, לבוגר הראשון.

א. הצגת המרואיין
 

ספר על עצמך
שמי יגאל שוחט ואני ראש המסלול לניהול הבנייה במחלקה להנדסת בניין באוניברסיטת בן גוריון משנת 2004. בעבר הייתי חבר קיבוץ יגור.

את התואר הראשון (בהצטיינות), השני והשלישי השלמתי בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון. בשנת 1995 יצאתי לארצות הברית, על מנת להשלים את הפוסט דוקטורט שלי, באוניברסיטת ניו-מקסיקו, בה עסקתי במגוון תחומים מעניינים והקרובים לליבי, ביניהם אוטומציה בבנייה, רובוטיקה וניהול הבנייה. כעבור שנה חזרתי לטכניון, למכון הלאומי לחקר הבנייה ולפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, משנת 1996 עד 2004. ב 2004 עזבתי את הטכניון והצטרפתי לאוניברסיטת בן גוריון בנגב. שם התחלתי בפרוייקט הקמת התוכנית לניהול הבנייה במחלקה להנדסת בניין.
 

מהי ההתמחות שלך ומדוע בחרת להתמחות דווקא בתחום זה ?
ההתמחות שבחרתי להעמיק בה היא ענף ניהול הבנייה. ענף זה החל להתפתח ב - 60 השנה האחרונות,
תחום ניהול הבנייה הוא תחום שלדעתי יש בו פערים בין המצב הרצוי למצב המצוי בוודאי אם נשווה אותו לתחום הנדסת מבנים או הנדסת קרקע. כשאני מדבר על פערים, אני מתכוון בעיקר לחידושים, לטכנולוגיה, לחומרים ולמגוון האפשרויות ול"השדות הלא מעובדים" שיש צורך עוד לחרוש ולזרוע ובהמשך, גם לקצור.

השטחים שלטעמי זקוקים להעמקת מחקר הם: ניהול סיכונים בבנייה, תיעוש, אוטומציה, תחזוקת מבנים, טיפול במבנים לאחר אסונות ועוד. תחומים אלה ותחומים נוספים, יש להגדירם תחילה, למסד אותם, להגדיר את הצרכים ולכונן את המושגים המקצועיים בתחום ורק אז ניתן להתחיל ולבנות עבורם את התשתית.

הרגשת החלוציות, הרחבת הידע והאופקים האישית, הם אלה שמשכו את תשומת ליבי ולכן החלטתי להקדיש את חיי המקצועיים לכך.

מהביקורים השונים שלי בחו"ל, ניכר שלישראל יש שם מצויין ומוערך בעולם בכל הקשור לחדשנות, פיתוחים חדשים ומקוריים ויש ציפייה מאיתנו להמשיך ולהוביל חדשנות בתחומים כמו אירועים חריגים, שיטות אנליטיות לתחזוקה, ניהול סיכונים בתשתיות ועוד.
 

ספר קצת על העולם שמחוץ לאקדמיה
כשאני לא עובד (ולא לוקח עימי את העבודה הביתה...) אני נהנה מאוד מטיולי סוף השבוע בטבע, הליכה, קריאה ושחייה 3-4 פעמים בשבוע - כשעה שעה עד שעה וחצי בכל פעם.
 

מה כולל תפקיד ראש המסלול לניהול הבנייה (סדר יום) ?
סדר היום שלי מאוד מגוון. מאחר ואני מרכז את התוכנית לניהול הבנייה, אני אמון על התכנים של התוכנית במחלקה. תוכנית הלימודים העוסקת בניהול הבנייה היא תוכנית מאוד דינמית מבחינת תוכן ואנו נמצאים עם היד על הדופק בכל הקשור לאופן ולתוכן המועבר בקורסים שלנו.

מדי שנה אנו עורכים הפקת לקחים, בודקים היכן הצלחנו והיכן אנו צריכים להשתפר. התוכנית לניהול הבנייה מורכבת ומקיפה מגוון רחב של תחומים ונושאים, ביניהם - שיטות ביצוע, ציוד בבנייה, בקרה תקציבית, מיכון בבנייה, תכן טפסות, ניהול סיכונים, ניהול איכות ומשאבי אנוש, תקשורת ומשא ומתן, מנהיגות ועוד.
 
המטרה במגוון הקורסים הרחב שאנחנו מציעים לסטודנטים שלנו, מאפשרת לנו להכשיר את אותם במיטב הכלים המקצועיים והעדכניים, על מנת להביאם לנקודת התחלה מעולה, אשר תקנה להם יתרון, מיד עם תום הלימודים.

כחלק מהתפקיד שלי, עלי להיות מעודכן כל הזמן בתכנים ובמסלולי הלימוד הניתנים באוניברסיטאות אחרות ברחבי העולם, עלי לבחון אותם וללמוד את ה State of the art שלהם - על מנת להביא לסטודנטים, תכנים וחומרים מן המעודכנים בענף. תוכניות מומלצות להנדסה אזרחית (ניהול וביצוע בבנייה) ניתנות במוסדות מובילים כגון Berkeley ,UC Davis ,M.I.T ועוד... כמו גם בתוכניות אירופאיות אחרות.

מדי שנה, אני נוהג לבקר באוניברסיטאות ברחבי העולם, להשתתף בכנסים בין לאומיים, ימי עיון מקצועיים, הרצאות מובילות ועוד. דרך התנסויות אלה, גבשנו לעצמנו (אני ועמיתי למחלקה) את אופי המחלקה ואת התפיסה אותה היא מעוניינת להעביר לסטודנטים שלנו.

הקונספציה אצלנו במחלקה, דוגלת בהוראה ולימוד רוחבי של נושאים ובכך מאפשרת נגיעה מקצועית לכלל הנושאים המשיקים לתחומי ההתמחות של כל חברי הסגל.

יום העבודה שלי מתחיל ב7:00 וכולל קריאה ומענה על מיילים, טיפול וקריאה של הצעות למחקר, מענה לשאלות שמעבירים אלי עמיתים מהתעשייה, קריאת מאמרים מקצועיים, ענייני סטודנטים וליווי שני סטודנטים דוקטורנטים הנמצאים בשלבים מתקדמים בלימודים.

בנוסף, אני חבר פעיל באיגוד המהנדסים ובמכון התקנים הישראלי בו אני חבר ב-3 וועדות שונות ומעורב בכתיבתם ועריכתם המקצועית של התקן הישראלי לניהול מבנים, כמו גם בוועדות תקינה אירופאיות. כלל העיסוקים הנ"ל, מאפשר לי להשאר מעודכן באחרוני החידושים והתקנות - אותן אני משתדל להעביר לכלל הסטודנטים וסגל ההוראה.

יום העבודה שלי מסתיים לקראת השעה 18:00.
 

האם בנוסף להיותך ראש המגמה הינך גם מרצה בפועל ?
סדר היום שלי כולל שני קורסים אותם אני מעביר במהלך הסמסטר, במהלך שנות הקמת התוכנית כתבתי תוכניות מפורטות לכ - 12 קורסים ולימדתי רבים מהם. ארבעה קורסים חביבים עלי במיוחד: שיטות ביצוע, אירועים חריגים - מבוא לניהול אירועים, תכנון וניהול פרויקטים וסטטיסטיקה.
 

האם תרצה לספר על המחקרים בהם לקחת חלק ?
במהלך השנים האחרונות עסקתי במחקר, ניהול ותחזוקת מבנים, אירועים חריגים בתשתיות, תוצאות המחקרים מיושמות במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי. מודלים לתחזוקה שפתחתי בעשור האחרון מצוטטים רבות ומיושמים ברחבי העולם המפותח.

ב. גוף הראיון

פרטים אודות המחלקה להנדסת בניין (מספר סטודנטים, בוגרים וכו`)
המחלקה הוקמה לפני 8 שנים וכרגע לומדים בה כ - 340 סטודנטים. את הלימודים בפקולטה סיימו כבר למעלה מ- 200 בוגרים, בארבעה מחזורים.

הבוגרים שלנו נקלטים במקומות העבודה הטובים והנחשבים ביותר במשק. ניתן למצוא את הבוגרים במשרדי התכנון, הניהול ובחברות הקבלניות המובילים וזאת הודות להערכה שיש לסקטור המקצועי בענף הבניייה כלפי אוניברסיטת בן גוריון בכלל והמחלקה.

מבחינת תמהיל הסטודנטים, מדובר על כ 10%-15% סטודנטיות ו 90%-85% סטודנטים. מבחינת ההישגים, הסטודנטיות נמצאות בחציון העליון של כלל הסטודנטים - כלומר בין ה 40% הסטודנטים המובילים בפקולטה (!), אנו עושים מאמץ להגדיל את מספר הסטודנטיות בתחום.
 

מה מייחד את המחלקה ?
המחלקה משתדלת להעביר תכנים באופן חוויתי, זאת בנוסף ללימוד הפרונטלי המקובל. מדי שנה, אני שולחים את הסטודנטים שלנו להתנסות בעבודה מעשית וזאת לאחר שרקמנו מערכת קשרים  ענפה עם התעשייה. למחלקה קשרים ענפים עם איגוד המהנדסים, דרכו עם כ - 25 משרדי תכנון מהמובילים בארץ ועם כ- 30 חברות ניהול וביצוע. חשוב לי להדגיש כי בוגרי המגמה לניהול הבנייה מקבלים בסיס רחב בתכן, זוהי המתכונת שלדעתנו תכשיר אותם להיות מהנדסי ביצוע ומנהלי פרויקטים איכותיים.

התוכנית האקדמית שלנו ממוקדת בהנדסת מבנים, כמו גם בניהול הבנייה וכאן הערך המוסף שאנו מעניקים לסטודנטים שלנו. אנו עושים הכל על מנת לתת לסטודנטים שלנו את מגוון הכלים הרחב ביותר ולכן הקורסים אותם הם יקבלו ישקפו את מדיניות זו.

אתן לך דוגמא מעשית. הסטודנטים שלנו במסלול ניהול הבנייה חייבים לגשת לקורס "בטון דרוך" - קורס הניתן במסגרת הנדסת מבנים. המטרה היא להעביר לסטודנטים את ההבנה התכנונית  שתאפשר להם לנהל את הפרויקט באופן מקצועי תוך הבנת התכנון, גם אם החליטו לקשור את עתידם בביצוע ובניהול.

בנוסף, אציין כי הפרוייקטים שבהם עוסקים הסטודנטים, הנו מורחב ומעמיק ביותר - ולכן גם משקל הפרוייקט מהווה 10 נק` (במוסדות לימוד אחרים - מקובל כי משקל הפרוייקט לא יעלה על 5 נק`).

אנקדוטה נוספת - כמה חברות בהן נערכו פרויקטי גמר שלנו "אמצו" את הפרוייקטים של הסטודנטים והכניסו למערכת השיקולים הפנימיים שלהם את שיטות האנליזה והתוצאות אליהם הגועו הסטודנטים. זו מחמאה גדולה הן לסטודנט והן למחלקה.
 

האם האוניברסיטה מאפשרת להשלים מהנדסאי - למהנדס ? אם כן - באילו תנאים ?
אין אפשרות רשמית לכך. כל סטודנט יתקבל ללימודי ההנדסה, בהתאם לכישורים האישיים ובכפוף לכל תנאי הקבלה המקובלים במוסד ובמחלקה.
 

מדוע עלה הצורך בהקמת פקולטה להנדסה בניין באוניברסיטת בן גוריון ?
ה mission statement של המחלקה התגבש לאחר שועדת שמיר שהוקמה בסוף שנות ה-90, ובחנה את מצב ההנדסה בישראל, המליצה על הקמת פקולטה להנדסה אזרחית נוספת, שתתמקד בהנדסת מבנים וניהול הבנייה וזאת על מנת לעורר חדשנות ומצוינות בתחום. זו המטרה אותה שמה לפניה המחלקה שלנו ובהתאם לכך אנו פועלים.
 

מהו התהליך אשר עברה המחלקה על מנת לקבל את אישור המועצה להשכלה גבוהה ?
כל הפקולטה חדשה, נמצאת תחת וועדות המפקחות על התפתחותה - מטעם המל"ג (המועצה להשכלה גבוהה). אנו עברנו 3 וועדות וכרגע נמצאים תחת בדיקתה של וועדה רביעית. הוועדה בוחנת את תכני הלימוד, איכות ההוראה והסגל, רמת הסטודנטים ועוד.
 

מראיון שקיימנו עם רשם המהנדסים והאדריכלים הובהר לנו כי אין מניעה מבוגרי אוניברסיטת ב"ש לגשת ולהבחן לרישוי מבנים, באיזה שלב היה קיים אי וודאות בנושא ומדוע ?
אין שום מניעה לסטודנטים שלנו להרשם במדור מבנים, גם כמהנדס רשום וגם כמהנדס רשוי (כמובן בכפוף לעמידה בתנאי הרישום והרישוי של רשם המהנדסים והאדריכלים).

ראיון עם רשם המהנדסים והאדריכלים, ניתן למצוא כאן

מאחר ואנו מחלקה חדשה, לפני כשנה - ביקש רשם המהנדסים לבדוק את הפרוייקטים שהסטודנטים הגישו אצלנו (פרוייקטי גמר) אולם כיום - בקשה זו כבר לא קיימת.
 

האם צפויות התמחויות נוספות בפקולטה, בנוסף להתמחויות בהנדסת מבנים וניהול הבנייה ?
לא כרגע. אנחנו מתמקדים בתחומים הנדסת המבנים וניהול הבנייה ואלה התחומים בהם אנו שואפים להתפתח כרגע, על מנת לתת ייחודיות וערך מוסף משמעותי - לבוגרים שלנו.
 

מהו מסלול הקריירה עליו תמליץ לבוגר המחלקה ?
לבוגרים בניהול הבנייה, אני ממליץ לעסוק בביצוע ורק לאחר מכן (במידה והבוגר מתעניין בכך) לעבור לניהול ופיקוח.

לבוגרים בהנדסת מבנים, אמליץ להתנסות בתכנון באחד מהמשרדים הגדולים, על מנת ללמוד ולצבור ידע מגוון. בד"כ במשרדי התכנון הגדולים, ייחשף הבוגר למגוון פרוייקטים (תשתיות, מגורים, ציבורי ועוד...) ופחות בכך, במשרדים הקטנים. אנו ממליצים לסטודנטים שלנו להיות סבלניים בפיתוח הקריירה המקצועית, אנו רוצים לראות בוגרים שלנו רצים למרחקים ארוכים ולא לחפש הישגים קצרי טווח.
 

מה דעתך על התגמול לבוגרים ?
לדעתי הנושא טעון טיפול מיידי, בעיקר כשמדובר על שכר העוסקים בתכנון. הטיפול בבעייה צריך להיעשות דרך ארגוני המהנדסים השונים ודרך הסברה כלפי נותני העבודה ובראשם הממשלה והגופים המוסדיים. במקביל גם המהנדסים צריכים להתייחס בכובד ראש ובכבוד כלפי עבודתם ולהביא זאת לידי ביטוי מול הסקטורים האחרים במשק. מאחר והכל מתחיל שם. אם רוצים כי ההנדסה תמשיך להתפתח, חייבים לטפל בתגמול עבור המהנדסים.
 

מהן לדעתך התכונות מהן עשוי מהנדס איכותי ?
חשיבה יצירתית, חשיבה "מחוץ לקופסא" גם כשלעיתים נדמה כי הפתרון טרוויאלי - בכך תבוא לידי ביטוי היכולת האישית של המהנדס. נושא נוסף בעל חשיבות הוא הבנת האקראיות - מבחינתי אין "מזל", מהנדס צריך לדעת ללמוד ולהבין את האקראיות של האירועים ובכך ללמוד לצפות אותם. המהנדס הטוב ידע לחבר את הפזל שעומד לפניו, להבין את חלקיו ואת התמונה אותה היה רוצה לראות. תכונה חשובה נוספת המאפיינת מהנדס טוב היא ידע ועבודה עצמאית כמו גם עבודה קבוצתית. יכולת חשובה נוספת - יכולת להציג את הרעיונות שלך, מול האנשים אותם אתה צריך להפעיל או להציג בפנייהם. 
 

האם לדעתך קיים נתק בין האקדמיה לפרקטיקה במידה וקיים - כיצד ניתן לגשר עליו ?
קיים נתק, אי אפשר להתעלם ממנו. אנו בתור אוניברסיטה ואנשי האקדמיה, משתדלים לעשות הכל על מנת לקרב את הסטודנטים לנעשה הלכה למעשה בשוק. את הפרוייקטים של הסטודנטים מלווים מנחים מהאקדמיה, כמו גם מנחים מן החוץ - מהפרקטיקה. המנחים מן החוץ יכולים להיות מנהלי פרוייקטים, מהנדסי ביצוע וכו`.

במחלקה קיימים שלושה סוגים של פרוייקטים:
1. פרוייקטים מהתעשייה - לפרוייקט זה שני מנחים - מנחה אקדמי, כמו גם מנחה מקצועי מהתעשייה.
2. פרוייקטים אקדמיים - עבודות מחקר ופרוייקטים תיאורטיים, המונחים על ידי מנחים מקצועיים.
3. פרוייקטים מחקריים - פרוייקטים אלה בוטלו מאחר שלא עמד בדרישות רשם המהנדסים והאדריכלים. 
במקביל אנו פותחים את דלתנו בפני המהנדסים בנגב ומזמינים את ציבור המהנדסים לסמינרים ואירועים מקצועיים באוניברסיטה במסגרת תא המהנדסים המשותף לאוניברסיטה ואיגוד המהנדסים.
 

מהם הכלים הנוספים שהסטודנטים שלך מקבלים בנוסף ללימודים הפורמליים ?
1. מעבדות - המחלקה קיימות מעבדות מתקדמות ומגוונות, הממחישות לסטודנטים הלכה למעשה, את התכנים הנלמדים בלימודים הפרונטליים.
2. כנסים - אנו מעודדים את הסטודנטים משנה ג`+ד` להשתתף בכנסים מקצועיים (בעיקר של איגוד המהנדסים וכו`). אנו מעודדים את הסטודנטים שלנו להשתתף ב 2 כנסים לפחות במהלך שנת הלימודים האחרונה ללימודם. 
3. הרצאות אורח, במסגת האוניברסיטה אנו מארחים את תא באר שבע של איגוד המהנדסים ובו מתקיימים 3-4 סמינרים מדי שנה.
4. מרצים מן החוץ - כשליש מהקורסים שלנו ניתנים על ידי מומחים ומהנדסים מן השורה הראשונה שאינם מן האקדמיה (אינג` רז מור, אינג` שמואל אנגל, ד"ר איתי לויתן, אינג` איתמר גליל, ד"ר רמי בן ישי ועוד).
 

האם אתה ממליץ על לימודי המשך, אם כן, אילו (האם יש מסלול המשך במחלקה) ?
אנו מאוד ממליצים על לימודי המשך. אנו כרגע בונים תוכנית ללימודי המשך (תואר שני) שתתמקד בתשתיות ואירועים חריגים (רעידות אדמה,ניהול אסונות ועוד). אני מאוד ממליץ על לימודי המשך בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול,שלנו, תואר שיקנה לסטודנטים פרספקטיבה נוספת ורחבה עוד יותר - על ניהול פרוייקטים.

ספר על פרוייקט גמר של אחד הסטודנטים שהרשים אותך במיוחד
הנדסת מבנים - פרוייקט שהרשים אותי במיוחד, היה של סטודנט, פאבל חלבינין  שתכנן את מגדל הפיקוח של נמל התעופה Vnukovo במסקווה בהנחית אינג` זאב צופנת במשרד ש.אנגל מהנדסים. הסטודנט ערך תכן מפורט לפרוייקט הייחודי וכיום עובד במשרד שמואל אנגל. פרוייקט נוסף יוצא דופן נוסף, היה של סטודנט גל מרום שתכנן מבנה גבוה בשיטת Top Down  בהנחייתו של מהנדס טומי ברגולה במשרד ישראל דוד מהנדסים.

ניהול הבנייה - פרוייקט של רענן בן סיני שנעשה בשיתוף עם אינג` צבי טל-יוסף ממשרד וקסמן גוברין ובו ביצע הסטודנט תכנון קרוב לאופטימלי של עבודות עפר. 
 

היכן משתלבים בוגרי המחלקה ? האם תוכל לתת דוגמה לבוגר המחלקה העובד בתעשייה ?
ניתן למצוא את הבוגרים שלנו בכל המשרדים הגדולים. מהנדסי מבנים - משרד תכנון שמעיה בן אברהם, לויתן מהנדסים, שמואל אנגל ועוד. הסטודנטים שלמדו ניהול מועסקים במשרדים כמו א.אפשטיין, האחים מרגולין, ספיבק, ברן מהנדסים ועוד.
 

האם מתקיים מחקר אקדמי במחלקה ?
בהחלט. בנוסף להוראה, חברי הסגל עוסקים במחקר בנושאים הבאים:
1. חומרי הבנייה (ד"ר עלווה פלד)
2. מיגון מבנים (פרופ` דוד אורנאי).
3. התנהגות מבנים בעומסים דינמיים (פרופ` רוברט לוי)
4. מודלים בשיטת אלמנטים סופיים (Computational Mechanics) (ד"ר ארז גל).
5. במסגרת ניהול הבנייה - תחזוקת בניינים עתירי מערכות.
6. בטיחות בבנייה.
 

איזה טיפ תתן למתעניין בלימדי הנדסה אזרחית ?
המועמד ללימודי הנדסת מבנים, צריך לדעת שהנושא מעניין אותו ושהוא מתאים לתחום. צריכה להיות לו ראייה מרחבית ויכולת אנליטית טובה. המועמד המתעניין בהתמחות בניהל הבנייה - צריך להיות בעל יכולת להניע אנשים, להשתלב בצוות כמו גם לעבוד באופן עצמאי ואנדיבידואלי, לצד כמובן יכולות אנליטיות גבוהות.
 

טיפ ומסר לבוגרים שלך ?
לימודים לתואר ראשון אינם סוף החיים האקדמיים... יש חשיבות גבוהה להמשיך וללמוד כל העת, השתלמויות, הרצאות במסגרת איגוד המהנדסים, תא המהנדסים בנגב ועוד.
 

תמונות ממעבדות המחלקה

בתמונה: המעבדה לבטון מזוין באוניברסיטת בן גוריון, הסטודנטים חווים את תהליך הבנייה משלב האנליזות ועד פרטי הזיון והיציקה.
 

בתמונה: מכבש הידראולי לביצוע העמסות על קורות אותן מתכננים ויוצקים הסטודנטים.

בתמונה: המעבדה לדינמיקה, שולחן רעידות 2 דרגות חופש.

למידע נוסף, אתר הפקולטה להנדסת בניין - אוניברסיטת בן גוריון בנגב כאן

פורטל CivilEng להנדסה אזרחית, בנייה וסביבה - שמח להגיש לכם סדרת ראיונות עם אנשי מקצוע ובעלי תפקידים במשק.
מטרת המייזם - חשיפת מגוון התפקידים והאפשרויות בענף, ומתן במה לדעות ומחשבות של הקהילה האקדמית והמקצועית.
תכני הראיונות יעסקו בנושאים אקדמיים, מקצועיים, ענייני סטודנטים, אקטואליה ענפית, קריירה ועוד...