השלכותיה הנפשיות של הפקעת שטח וכיצד להתמודד איתה

הפקעת שטחו של אדם יכולה להיות עבורו אירוע טראומתי ששום פיצוי כספי לא יתקן, מעבר למרכיב הקנייני, קיים במהותה של ההפקעה גם מרכיב רגשי, כזה שבמקרים רבים נוטה בית המשפט להתחשב בו אך גם על המחוקק לקדם חקיקה המעניקה פיצוי גדול יותר.

אין חולק על הצורך להעניק למדינה סמכות לרכוש בכפייה מקרקעין לסלילת כבישים, להקמת גנים, לבניית מבני ציבור, וכן לצרכי ציבור אחרים לצורך פיתוחה. ברם, סמכותה זו של המדינה באה לכלל התנגשות עם אחת מזכויות היסוד החשובות ביותר של הפרט, הלא היא זכות הקנין, שקיבלה במשפט הישראלי מעמד חוקתי על-חוקי בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו.

הפגיעה בזכות הקנין מתחדדת עוד יותר כאשר מדובר בהפקעת נכס שהוא בית מגורים או בית עסק. הפקעתו של בית מגוריו של אדם, שבמקרים לא מעטים נרכש בעמל כפיים של שנים, או הפקעתה של נחלת אבות, שבה התגורר אדם בשלווה ובבטחה במשך שנים, או אף הפקעתו של מפעל משפחתי, גורמים לפגיעה רגשית קשה בבעלים. במקרים רבים אין בעיניו של הבעלים תחליף לביתו או לעסקו, הוא לא חפץ בפיצוי כספי לפי שוויו של הנכס והוא רוצה להוסיף ולהתגורר בנכס עד סוף ימיו או מקווה לנהל את עסקו עד שיכלו כוחותיו או להנחילו לדורות הבאים .

סילוקו מהנכס, אף כנגד פיצוי ריאלי, הינו במקרים רבים אירוע טראומתי מבחינתו שעלול לחרוט צלקות על נימי נפשו לאורך שנים. דמו בנפשכם כי לצורך הכנת הקרקע למטרתה הציבורית, נאלץ בעל החלקה לחזות בטרקטורים העולים על השטח ובדריסת רגל גסה מחריבים את הבית שבנה במו ידיו.

בהתנגשות בין שני אינטרסים אלה - הצורך הציבורי בהפקעת מקרקעיו של הפרט, מחד גיסא, וזכותו של הפרט להוסיף ולהיות בעל הזכויות בחלקתו, מאידך גיסא - גובר על-פי-רוב האינטרס הציבורי שבהפקעת המקרקעין, ובעל הזכויות נאלץ לוותר בעל-כורחו על זכויותיו בהם למען הציבור. עצם קיום זכות לרכישה כפויה של שטח המצוי בבעלות פרטית מלמד, כי המחוקק סבר, שבנסיבות מסוימות, גובר האינטרס הציבורי על זכות הקניין של היחיד.

למרות זאת במקרים יוצאי דופן עשוי בית המשפט להתחשב בנסיבות רגשיות מיוחדות. 

בני הזוג יצחק וספיראן שערבני הגישו לפני מספר שנים עתירה נגד עיריית רמת גן וועדת התכנון המקומית, אשר ביקשה להפקיע שטח ברחוב אהוד 5 ברמת גן לצורך הרחבתו של כביש שמטרתו לחבר בין שני רחובות. לצורך כך היו אמורים בעלי החלקה לפנות כ 538 מ"ר משטחם. הקושי המרכזי והעיקרי של בני הזוג שערבני לפנותה היה בשל קיומו של חדר הנצחה שהקימו בגינה לבנם שנפל במלחמת יום כיפור. במסגרת פשרה בתיק התחשב בית המשפט במקרה המיוחד וסוכם כי כל עוד בני הזוג בחיים לא תופקע הקרקע מידיהם והכביש לא יורחב.

מעבר לפגיעה הרגשית יש גם לזכור כי הפקעה, עלולה להוריד אדם מנכסיו ולא רק להסב לו נזק בגין איבוד שוויה. לנזק הישיר עלולים להתווסף שורה של נזקים עקיפים בגין הפקעת ביתו או שדהו שהיווה לא רק את מקור פרנסתו אלא גם את מקור מחייתו.

לפי דיני ההפקעה, פיצויי ההפקעה הינם על-פי שווי השוק החופשי, הנמדד בפרמטרים אובייקטיבים. באופן זה, אין בעל הזכויות במקרקעין זכאי לפיצוי בגין עוגמת-הנפש שעמד בה עקב ההפקעה, הערך הסנטימנטלי של המקרקעין בעיניו, חוסר הנוחות שבעזיבת בית מגוריו או פיצוי בשל העובדה, שהנכס המופקע הוא נחלת אבותיו. מצב דברים זה אינו מניח את הדעת. לאור אופיה הכפוי של ההפקעה, בשונה מעסקה רצונית, אין הצדקה שהמחוקק לא יביא בחשבון במקרים המתאימים גם פרמטרים רגשיים ויאפשר לפסוק לבעל הזכויות פיצויים נוספים בעד פגיעות אלה.