לפרק פרויקט | על המחסור בידיים עובדות וכיצד פירוק פרויקט לשלביו יכול לסייע בהתמודדות עם המשבר

ענף הבנייה והתשתיות בישראל מתמודד בחודשים האחרונים עם מחסור חסר תקדים בידיים עובדות. עם פרוץ מבצע חרבות ברזל נסגרה הגישה לעובדים מהרשות הפלסטינית, מספר שנע בין 80,000 ל-100,000 עובדים. 

ע"פ מרכז המחקר והמידע של הכנסת, חסרים בפועל כ-75% מהעובדים בענף. 57% מהמנהלים בענף הבינוי מגדירים את המצב הביטחוני כמגבלה חמורה לחברתם. להשוואה, במהלך מבצע צוק איתן המספר עמד על 17% בלבד. 

כדי להתמודד עם החוסר הוצע לאפשר להביא עובדים זרים באופן פרטי ולא במסגרת הסכמים בילטרליים, שמימושם אורך יותר זמן. לדברי מנכ"ל משרד השיכון, להצעה הזו יש התנגדות גורפת מצד כל משרדי הממשלה המעורבים. כמענה נוסף למחסור בעובדים קודמה תוכנית עידוד תעסוקה בענפי הבנייה והחקלאות באמצעות מענקים לעובדים. 

את המחסור בכוח האדם המדינה מנסה להשלים באמצעות מתן אישורים לקבלנים לעבוד כתאגידי כוח אדם ולגייס עובדים זרים באופן עצמאי ללא תיווך המדינה. המדינה והתאחדות הקבלנים בוני הארץ גם מכשירות עובדים בהודו ובסרי לנקה אבל קצב הגעתם איטי מדי והמספרים שלהם נמוכים.

בדיון של ועדת הכספים במהלך חודש מאי הודה שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופף כי מתחילת המלחמה נכנסו אל המדינה 14,000 עובדים זרים בלבד. מהשטח עולים קולות הטוענים שגם המספר הזה גבוה בהרבה ממספר העובדים שבאמת הגיע. מעבר לכך, משבר המסחר עם טורקיה, תוצר לוואי של המלחמה, הביא לכך שעלויות חומרי הגלם הולכים ועולים, מה שמשפיע באופן דרמטי על עלויות הבינוי.

גיא חיימוביץ', סמנכ"ל השיווק והמכירות של אשטרום תעשיות, טוען שהמחסור בעובדים מאיים על יציבות הענף ומשפיע באופן ניכר על הכלכלה הישראלית. "המלחמה הובילה להיעדרותם של כ-65,000 עובדים פלסטינים שהיוו עמוד השדרה של ענף הבנייה. בנוסף, גיוס נרחב למילואים הוציא מהשוק אלפי עובדים ישראלים. נכון להיום, הענף סובל ממחסור של כ-50,000 עובדים. זהו פער משמעותי המהווה כ-20% מכוח העבודה הכולל בענף טרום המלחמה".

חיימוביץ' מסביר שלדבר יש השפעה על הכלכלה הישראלית כולה שכן ההאטה בקצב הבנייה מצביעה על ירידה של 30% בקצב הבנייה למגורים, ומנגד גידול של 15-20% בעלויות הבנייה. התוצאה המתבקשת - עלייה עתידית במחירי הדיור.

"יש גם השפעה על התמ"ג", מספר חיימוביץ'. "הערכות מצביעות על פגיעה של כ-1.5% בתמ"ג כתוצאה מהאטה בענף הבנייה, וצמיחתה של אבטלה עקיפה שכן כ-25,000 עובדים בתעשיות נלוות נפגעו כתוצאה מההאטה."

המדינה עושה מספיק? 

"המדינה מצידה מנסה להתמודד עם המצב ע"י הגדלת מכסות עובדים זרים בעיקר מהודו, אשר לצערנו לא הגיעו עם ידע וניסיון ומועסקים כיום בעיקר כעובדי ניקיון באתר. ישנן עוד תוכניות עבודה להבאת 20,000 עובדים נוספים, יעד להכשרת 10,000 ישראלים לעבודה בענף תוך 6 חודשים וקידום מענקים של עד 15,000 ש"ח לעובדים ישראלים חדשים בענף."

חיימוביץ' מגלה שלמרות כל הניסיונות, מומחים מעריכים כי יידרשו לפחות 18-24 חודשים עד שהענף יתאושש באופן מלא, ולכן יש צורך לתת פתרון מידי. "הפתרון המיידי הוא לאמץ את האתגר ולהפוך  אותו להזדמנות. התקופה יכולה לאלץ את הענף המיושן שלנו לסגל מוצרים ושיטות עבודה אשר יצמצמו את התלות בכוח אדם." לטעמו של חיימוביץ' הפתרון - נמצא בבטון. 

חנן ריזקאן, מנהל תחום מוצרים ייעודיים ופתרונות חכמים בישראבטון, חברת בת של אשטרום תעשיות, מספר שעד לפני כמה שנים תחום הבטון היה מאוד בסיסי, כל עוד לא נכנסו מוספים  מאירופה, והשימוש נסוב בעיקר סביב סוגי בטון סטנדרטי. כיום תחום המוספים התפתח והתחדש.
 

מה השתנה? 

"היום נוצר מצב שאנחנו נותנים מענה למהנדסים וקבלנים עם דרישות שונות. לדוגמה בפרויקטים רבים מחליטים לצמצם את עובי העמודים ונוצר ליזם יותר שטח מסחר בקומות וזה בזכות מוספים ותוספים  לבטון. בנוסף ההכרה של התקן האירופאי בישראל פתח אפשרויות נוספות . גם האדריכלים מעדיפים  שאין להם עמודים בומבסטיים באמצע המבנה."

כניסתם של התוספים האלו לארץ משפיעה גם על האופן שבו עובדים גם בתחום התשתיות?

"בוודאי. למשל עם עבודות הרכבת התחתית בתל אביב, כתוצאה מכורח ביקשו מאיתנו תערובת שיכולה לשמור על עבידות. בתערובות מסויימות אנחנו מאפשרים עד 5 שעות זמן עירבול ועבידות במקום 90 דקות שהיה עד היום. אפשר אפילו להעביר למיקסר פנימי לעומק המנהרה. אנחנו מאפשרים לקבלנים לעמוד בדרישות מיוחדות. בנמל אשדוד היו לנו יציקות מורכבות מאוד שדורשות צוללנים כדי לצקת ביסוס לנמל מתחת למים אז הבאנו כימיקלים מיוחדים שמאפשרים לצקת בטון במים ושהתמיסה לא תתפרק. אפשר גם להשתמש בתמיסות הללו גם בפרויקטים פשוטים יותר, כמו למשל בהיווצרות פקק מים של מי תהום כשחופרים יסודות."

ריזקאן מודה שאת חוסר העובדים מרגישים מצויין, ובארבעת החודשים הראשונים של המלחמה גם הורגש גם באשטרום תעשיות המחסור הזה בעקבות גיוס נרחב של אנשי מקצוע של הקבוצה למילואים. ההבנה שחוסר כוח אדם לא ייחודי לאשטרום הוביל את ריזקאן להציע לקבלנים מוצר שמאפשר שירוע עצמי, ישראפלו, ובעצם מסייע בצימצום כוח האדם הנדרש לעבודות שונות. 

"המוצר מאפשר לבטון להשתרע בצורה עצמונית." מסביר ריזקאן. "לא צריך שלושה אנשים עם ויברטור אלא נגיעות קטנות של פועל אחד עם ריטוט, וניתן גם להזמין אותו בדרגות ריטוט שונות. בכל מקום שבו יש ברזל צפוף הבטון הזה יכול לתת מענה, וכך אתה גם מונע חדירות מים למבנה, אחת נקודות התורפה בשיטת ברנוביץ' ובנייה בתבניות." 

הפתרונות הללו מסייעים רק בעבודה עם בטון?

"לא, הפתרונות גם מגיעים לתשתית לריצוף, יש לנו תערובות מיוחדות במשקל נמוך יותר להפחתת עומס על הבניין. ניתן לקבל ISRA MEDA LIGHT  המיועד לתשתית לריצוף - הגנה וכיסוי על תשתיות. המוצר מגיע כחומר רטוב אשר יוצקים אות על רצפת המבנה ולאחר הייבוש מקבלים  הגנה צמנטית על תשתיות שיטה זו באה להחליף  שיטות ישנות כמו חול או שומשום".   

קבלנים מאמצים את החומרים החדשים האלו, למרות שהם לא מכירים אותם?

"כן, אלו טכנולוגיות שנותנות מענה באופן מדהים ומאפשרות לצמצם את כוח האדם הנדרש. לרוב קבלנים מבינים את המשמעות של הטכנולוגיה ואנחנו גם מלווים אותו בצורה מלאה עם טכנולוג צמוד בשטח שבוחן את הבטון ומאשר אותו ליציקה."
 כדי להטמיע את המוצרים ולאפשר את ההתמודדות עם המחסור בידיים עובדות אשטרום תעשיות מקיימים סדנאות והרצאות ללקוחות. יותר ויותר קבלנים מבינים שאפשר לחסוך הרבה בכוח אדם, והמסר מחלחל. ריזקאן מספר שבקבוצה יוצרים קשר עם קבלנים ומנהלי עבודה שמבינים מה כל מוצר נותן ומדייקים את ההזמנות שלהם.
"בשנים האחרונות אנו מרגישים שתחום הבנייה נפתח לשיטות חדשות ואנו שמחים על כך. ברור לנו שיש חוסר חמור בדירות ואנחנו חייבים להעלות את הקצב. ולכן אנו אוהבים שמאתגרים אותנו למציאת פתרונות חדשים לבעיות שעולות מהשטח."
אחד הפתרונות האלו הוא ISRA THERMI . הוא פותח בישראבטון במשך שנתיים לאחר ניתוח נקודות התורפה של הענף . "הבנו שאם נצמצם שלב בתהליכי הבנייה זה יהיה מענה מושלם כי כל יום של אתר בנייה פעיל זה כסף. כיום שיטות היישום של בידוד התרמי מורכבים מבלוק איזולציה או בלוק גבס או צמר סלעים וקיר גבס או פוליסטירן מוקצף. התקן החדש דורש ליישם בידוד תרמי חיצוני ושיטה זו אינה מועדפת  על הקבלנים, תוצאה מסיבות אלו ניגשנו לפתרון הבעיה והתחלנו לייצר בטון עם בידוד תרמי. בתערובת זו  אנחנו משתמשים באגרגט פומיס, כאשר הפומיס הוא תוצר של פעילות געשית וידוע בתכונות של בידוד תרמי ואקוסטי. ביצענו קרוב למאה ניסויים עד שמצאנו את התערובת המדויקת, קיבלנו ליווי מיועצים תרמיים ומתכננים. ויש כבר מספר פרויקטים שמיישמים את המוצר הזה כמענה לבידוד תרמי במבנה. 
מוצר זה גם מספק מענה לגשרי קור, הנמצאים בחיבור שבין הקיר לתקרה. כיום מניחים קלקר במרחק מטר מהקיר החיצוני וכתוצאה מזה מאלצים את המתכננים להגדיל את עובי התקרה ב-2 ס"מ לכל אורכה, עם המוצר שלנו מצמצמים הוצאה זו."
 
ריזקאן מגלה שבישראבטון עוסקים כל היום במציאת ופיתוח פתרונות המתאימים לאקלים ולבנייה הישראלית וגם מחפשים דרכים לחסוך לקבלנים בתהליך הבנייה . 
תערובת מדויקות, חיבור של אגרגטים - הבטון כבר הפך למדע בפני עצמו. העבודה עצמה מסתמכת על כימיה של ממש, ומצריכה ביצוע של הרבה ניסויים והבנה כיצד מוצר אחד לא יפריע לשני. כך גם עלה הרעיון של פירוק פרויקטים.

כיצד פירוק פרויקט לשלבים יכול לאפשר איתור הזדמנויות לחיסכון בעלויות הבנייה? 

"זוהי הנישה שאני נוגע בה אישית, אנו מגדירים תהליך זה  כפתיחת מלאכה. לפני שמנהל הפרויקט מבצע הזמנת בטון ראשונית אני מגיע לאתר לפגישה איתו, שם אנו מגדירים ביחד את אופי הפרויקט ומה הדרישות והצרכים, כמובן שבסיום התהליך הלקוח מקבל מסמך מתועד עם התאמה של מוצר לאלמנט כך שהלקוח יודע לכל שלב מה הוא מזמין מול מפעל הבטון ונחסך לו זמן וטעויות הזמנה. לגבי המתכננים, הבנו שיש פער בין הלימודים לבין המוצרים שקיימים בתעשייה ולכן אנו מבצעים ימי סיור והרצאות במשרדי תכנון כך שאנו מנגישים את המידע בתקווה שהמתכנן כבר ידע ליישם ולהתאים את המוצרים לדרישות האלמנט בתוכניות הביצוע." 

פיני אוסט, הוא מנהל אשבונד, אף היא מקבוצת אשטרום תעשיות. החברה עוסקת בייצור של בלוקי גבס. הגבס מיובא מקפריסין ומעובד בישראל. בלוקי הגבס  מדויקים ומיוצרים  בתבניות, הבלוק נבנה ממש כמו לגו עם שקע-תקע מדוייק. הדבר מאפשר בנייה יבשה ללא חגורות, ללא יציקות ובגמר שפכטל והקיר מוכן לגמר. 
אוסט מסביר שזו איננה שיטת בנייה מסובכת יותר משיטת מחיצות, והיא מספקת חיסכון במלאכה שלוקחת הרבה מאוד זמן וחיסכון בעלויות. 
 
"מתחילת המלחמה קרו שני תהליכים" מספר אוסט. "מהרגע הראשון העדר ידיים עובדות והורדת מלאכה של טיח גרמה להרבה מאוד קבלנים לחפש אלטרנטיבות, הענף כל כך שמרני שאפילו השיטה שלנו, נחשבת לשיטה חדשנית על אף שאנחנו קיימים כבר 30 שנה, רק בחוסר קיצוני מעדיפים לחפש חלופות ולא להמשיך לדבוק בשיטות המסורתיות".  
 
המתמטיקה פשוטה: בעבודה עם בלוקים לבנים בנאי בודד בונה ביום ממוצע של 40-50 מ'ר. בעבודה עם בלוק שחור - רק 15 מטר ביום. הפועלים סינים לא מוכנים לעבוד עם בלוקים שחורים כי כבד להם. הרבה קבלנים, גם כאלה שכבר היו להם בלוקים באתר, הפסיקו עבודה עם בלוק שחור- פשוט לא היה מי שיבנה. 
בנוסף העבודות הרטובות אלו עבודות שמצריכות הרבה ידיים. אחד החוסרים הבולטים הוא חוסר של טייחים קבלנים רבים שעבדו עם בלוקים לבנים הבינו שגם הם בבעיה מכיוון שאין להם טייחים. 

מה עוד השיטה הזו מאפשרת?

"אחד היתרונות הנוספים של השיטה הוא האפשרות להשתמש בבלוקים לחדרים רטובים שעמידים לא רק בציפוי שלהם אלא בכל החתך של הבלוק, ובחדרים הרטובים לא צריך לאטום את הקירות ואתה חוסך את העבודה הזו."
אוסט מספר שהגל הראשון והשני של עלייה בביקוש לחומרים חדשניים באו ממקום של אין עובדים ומתוך כוונה להפחית מלאכות, להפחית משכים ולהפחית עלויות . "הכנה לטיח לקומה נמשכת כחמישה ימי עבודה. עם בלוקי גבס אתה חותך את הימים האלה. זו רק שמרנות והרגל. כל שינוי שיטה מצריך הרבה שינויים מסביב, ומה שרגילים ועובד - מעדיפים לא לשנות. אבל מי שנתפס פעם אחת כבר לא יכול להיגמל, כמו שאמר מאיר אריאל. ברגע שאתה עובד בשיטה חדשה ויעילה פעם אחת אתה מבין את היתרונות. אין שיטה מושלמת ולכל שיטה יש יתרונות וחסרונות, אבל חלק מהחוויה שאנחנו יוצרים להם - זו הצלחה. ככה בונים היום באירופה וארה"ב, במוצרי גבס. אני משוכנע שעוד 30 שנה זו יהיה הסטנדרט בישראל".
אבל אוסט מזכיר שאחרי הגל הראשון והשני של העלייה בביקוש הגיע גם הגל השלישי, תוצאה ישירה של החרם הטורקי. "כמעט כל הבלוקים הלבנים  שמבייאים לישראל מיובאים מטורקיה. להערכתי עד לא מכבר בין 40 ל-100 אחוז ( מפעילותם של חברות הפעילות בבלוקים הלבנים) יובאו מטורקיה. גם במלט ובזכוכית נוצר  חוסר אבל בבלוקים היה לזה אימפקט משמעותי. קבלנים שבכלל לא רצו לחפש פתרונות חדשים, התקשרו אלינו מייד כשהחרם הטורקי נכנס לתוקף וחיפשו תחליפים המיוצרים בישראל ללא תלות ביבוא מחו"ל".

אתם מקבלים רוח גבית ממשרדי הממשלה?  

"מדינת ישראל במשך שנים התעללה לא רק בחקלאות אלא גם בתעשייה. מי שקונה היום מוצר בייצור מקומי, דקה אחרי המלחמה, אחרי שטורקיה תסיר את החרם - הוא ישכח את הכחול-לבן. 
המדינה צריכה לעודד ייצור וצריכה מקומיים בכל הענפים - בלוקי גבס, אלומיניום, הכל! תחרות עם שווקים בחו"ל בלי הגנות רגולטוריות - יש לזה מחיר שמשלמת עליו התעשייה הישראלית". 

אסף מנחם, מנהל תחום בטון ותשתיות בחברת בי ג'י בונד של אשטרום תעשיות, מספר שגם הם מרגישים ורואים כיצד הענף כל הזמן משתנה מתפתח, דבר שמצריך מחברת כמו שלו לחשוב תמיד צעד אחד קדימה ומחוץ לקופסא, מה שנעשה היום לא מתאים למה שנעשה בעבר.
"יש המון תוספים ומוספים לבטון שיודעים להביא לביצועים ותוצאות טובות, דבר שיכול להפחית בכמות כוח האדם או לעזור להתמודד עם סוגיית כוח האדם. למשל, היום בונים בניינים לגובה. לגובה זה אומר גם לעומק, דבר שמצריך מאתנו לתת התייחסות גם לעניין איכות הבטון שמגיע לגבהים של 100-200 מטר וגם להתייחס לאתגרים שניצבים בפנים חפירה לעומק (מי תהום, סוג קרקע בעייתית, רכבת תחתית וכו').
"היום כל מטר שווה המון כסף במיוחד באזורים שבונים את המגדלים (אזור המרכז), גם לגובה וגם למטה (חניות, מחסנים, חדרים טכניים וכו'). לכן, מתכננים קירות מאוד דקים בעוביים מאוד מינימליים ובצפיפות ברזל יחסית גבוהה, מה שדורש בטונים לא רגילים שיאפשרו כניסה לתוך האלמנט ולשמור על איכות הבטון."
בין היתר, בעקבות מקרים כאלו פותחו מוספים ותוספים שמאפשרים לבטון לזרום ולהיכנס לתוך החללים בתוך האלמנט ובכך לאפשר לבטון לזרום ולהגיע לכל המקומות באלמנט ללא שום בעיה ובכך להפחית בביצוע ויברציה שיאפשר לבטון להתפזר באלמנט ולשמור עליו הומוגני, פיתוחים אלה של בטונים חכמים ביחד עם המוספים הנכונים יאפשרו הפחתה בידיים עובדות.

מעבר לבנייה המוכרת, יש היום בעיה של שטחים וצפיפות בישראל והבנייה כיום במגמה של לבנות מגדלים חלק מהם גורדי שחקים, דבר הגורם חשיבה שונה בכל הקשור לתכנון המבנה, גם לשם יש פתרונות חדשים?

"בהתמודדות עם מקרים כאלה אנו נאלצים לתכנן את המבנה בצורה שונה מכיוון שבמגדלים אלו, כמו שציינו למעלה, יש חפירה לעומקים גדולים מתחת לאדמה ובמיוחד באזור תל אביב והמרכז ונתקלים בבעיות מורכבות כמו מי תהום, קרקע בעייתית, הרכבת התחתית וכו'. "כיום יש מוצרים שיודעים לתת מענה לאיטום שמגיע בתוך הבטון ויודע לשפר את איכות הבטון, טכנולוגיה הנקראת איטום קריסטלי.

"הטכנולוגיה מייצרת ראקציה כתוצאה מחדירת מים שמתפתחים מסדקים נימים ומיקרוסקופים שמתרחשים בתוך הבטון, הקריסטלים ממלאים את הסדקים ובכך סוגרים ואוטמים את המים להיכנס למבנה.

"טכנולוגיה חכמה כזאת יודעת להיות פעילה לאורך כל חיי הבטון."

עד כמה זה חשוב?

"כיום טכנולוגיה כזאת יכולה להביא ערך גדול ליזם ולקבלן. צריכה נמוכה של חומר, היישום קל ומהיר, אין פחתים, יש ליווי צמוד של טכנולוג מטעם החברה לאורך כל היישום של החומר וכמובן חוסכת המון זמן בלוחות הזמנים של הפרויקט דבר שמפחית משמעותית את הכוח אדם באתרים."

אסף מסביר שהיום קיימים כמה אופני איטום קונבנציונלי והשכיחים הם בטון בהתזה או לחילופין יריעות. שתי השיטות, שהן מצוינות וטובות, מצריכות ידיים עובדות, זמן והכנות טובות.
"בשביל לסייע ולעזור ללקוח אנחנו יושבים איתו ביחד ומתכננים איתו את שלבי הביצוע בפרויקט, יש לנו מחלקה שלמה שמתעסקת רק בתחום הזה, כמובן אנחנו לא מתפשרים על איכות העבודה והמוצר, דורשים ובודקים שעובדים לפי המפרטים והנחיות היצרן של החומרים. שיטה זאת מקדמת את הקבלן ולא מפריעה לא להמשיך להתקדם בפרויקט. יצקת? האלמנט אטום.
מה שיפה, כמו שציינו בהתחלה, זה שהמערכת לא מתיישנת, פעילה לכל החיים, ובמידה ותהיה חדירה של מים בעתיד - החומר יטפל ויסגור את הסדק (מפחית בשיקומי בטון והתעסקות עם תקלות וכמובן טיפול פיזי של כוח אדם).
"חשוב לציין שהיום חברתנו יודעת לתת מענה בתחום הזה לכל בעיה/ מערכת שמתמודדת עם קשיים ובעיות בתחום. כך נחסך הצורך בידיים עובדות לפני היציקה לטובת ההכנות לאיטום והאיטום עצמו, נחתכים לוחות הזמנים והצורך בהמתנה להמשך עבודה."
אז מסתבר שיש פתרונות קסם, רק צריך לדעת לחפש אותם.