יורדים לשטח - פרויקט הספרייה הלאומית בירושלים

1. את צילומי הספרייה הלאומית אנו פותחים באופן הטבעי ביותר - בכניסה למבנה מרחוב קפלן. בכניסה זו ניתן להבחין במוטיב אדריכלי שמופיע בבתים ובמוסדות ירושלמים רבים: צמד "אריות". האריה הוא סמלה של העיר ומופיע גם ב'שער האריות' שבחומת העיר העתיקה. שני "אריות" הספרייה הלאומית הם שני מבנים עשויים בטון בגמר אדריכלי. מראה "האריות", שמוצבים משני צידיה של הכניסה מרחוב קפלן, הוא כמראה של שני פסלים. ההגעה למראה זה כללה אתגר גדול בביצוע - יציקת בטון אחת בגמר אדריכלי (ללא השלמות טיח או צבע). את הכניסה משלים מבנה אדריכלי מרחבי מפלדה. מבנה זה הוא הקנופי אשר הותקן על האריות ומשמש גג לכניסה הראשית. צמד "האריות" שבכניסה למבנה אינו המוטיב האדריכלי היחיד אשר מבוצע בפרויקט בהשראת מוטיבים אדריכליים ירושלמים. מוטיבים נוספים מופיעים במיקומים אחרים במבנה, חלקם יוצג בסקירה זו. פרט בעל משמעות אדריכלית נוספת הוא צורתו של הגג שנראית כעין ספר פתוח. המבנה כולו נראה כקד קידה מול בניין הכנסת שנמצא מעברו האחר של הרחוב. מימין לכניסה מופיע מבנה המעלית אשר אינו נראה בתמונה. מעלית זו מחברת את כל קומות החניון התת קרקעי עם מפלס הכניסה שברחוב קפלן. 
 

2. מבנה הספרייה הלאומית משתרע על פני שטח בן 46,000 מ"ר וכולל 11 מפלסים. חמישה מהם בתת הקרקע (שסימונם השתנה בינתיים לאות P במקום B) ושישה מעליו. בתרשים המצורף מוצגים חלקית שימושיו הרבים של המבנה. המבנה כולל שלושה מפלסי תת"ק ובהם 313 מקומות חניה. פרט מעניין אשר תורם למורכבותו הרבה של המבנה הוא השונות הרבה שמתקיימת בין כל מפלסי המבנה. לכל מפלס קיימת גאומטרייה ושטח אשר שונים בצורתם ובגודלם מכל מפלס אחר במבנה. 

3. למבנה הספרייה הלאומית הוענק תקן Leed Platinum שהינו התקן האמריקאי הגבוה ביותר לבנייה ירוקה. בתרשים המצורף מוצג שלל היישומים המרכזיים שבגינם הוענק למבנה תקן זה. חלקם של אמצעים אלה (פאנלים סולאריים, בידוד תרמי, Skylights) מוכר מפרויקטים אחרים, אך ביניהם נמצאים גם אמצעים נוספים ופורצי דרך אשר מיושמים לראשונה בארץ. מחסן הסלעים ה-Rock Store הוא אחד מאמצעים ייחודיים אלה ואנו נעסוק בו בסקירה זו. 
 

4. לפנינו עוד כברת דרך לעבור בטרם ניכנס למבנה. לפנינו מראה הקיר החיצוני של בניין הספרייה הלאומית. בתמונה זו נעסוק בעיקר במשמעויותיו האדריכליות של הקיר ובהמשך נכיר את כלל מרכיביו, כפי שהם נראים מתוך המבנה. ובכן, קירות הספרייה הלאומית מורכבים מפריקסט אבן. פריקסט האבן הוא אלמנט טרומי שמיוצר במפעל "וולפמן" בחיפה. אל המפעל הובאו אבני "מצפה זהוב" שנחתכו ע"פ מידות מתוכננות. במפעל בוצע סיתות לחלקי הבטון שבין האבנים ועם סיום הייצור הובא הפריקסט לאתר העבודה והורכב על קיר הבטון של המבנה. מבט אל המוצר הסופי, כפי שהוא נראה בתמונה זו, מגלה דמיון רב לאבני הכותל המערבי ואפילו גם להרכב האבנים שבו: האבנים התחתונות שבפריקסט גדולות יותר ומזכירות את האבנים ההרודיאניות שמהן בנוי הכותל. החלונות שבקירות הפריקסט שונים בגודלם ובצורתם זה מזה. חלונות אלה מדמים את הבליה הטבעית של האבן שבפינות הכותל. מי שירצה יוכל להעניק פרשנות נוספת למופע זה של האבנים בדמות חומות העיר העתיקה.
 

5. מבט שמסכם את השונות הרבה שנראית בדופן המבנה. המבט שמופנה דרומה קולט בחלקו את הפיתוח הנופי שבוצע בצד הכניסה הראשית שמרחוב רופין. עוד בעומק התמונה: מיצג האומנותי של האמן מיכה אולמן. מיצג זה הוא תחנתנו הבאה בסקירה לפני כניסתנו אל המבנה. 
 

6. כחלק מפרויקט הספרייה הלאומית הוקם בחצר הספרייה מיצג "אותיות האור" של האמן הנודע וחתן פרס ישראל, מיכה אולמן. מיצג רב הבעה זה בנוי מחלק שהוקם מעל הקרקע ומחלק נוסף תת קרקעי, שאותו נראה בהמשך. החלק העילי בנוי ממעגל פסלי אבן שכאשר קרני השמש פוגעות בהם, נוצרת הצללה על הקרקע ובתוכה כל אותיות האל"ף בי"ת העברי כשהן מוארות. במרכז המעגל קיימים שלושה פתחים (מכוסים בעת הצילום) שנמצאים מעל חלל תת קרקעי. בתמונה הבאה נראה כיצד נראה חלל זה מתוך המבנה התת קרקעי ונעמוד על הרעיון שמביע המיצג האומנותי. 
 

7. הכניסה אל החדר התת קרקעי שבמיצג האומנותי, עוברת דרך מסדרון קצר ומשופע, שתחילתו בגובה הקרקע. בתקרת חדר זה נראים שלושת הפתחים שנראו בגובה הקרקע. כאשר קרני השמש פוגעות בזכוכית שמכסה פתחים אלה, היא מקרינה לתוך החדר האפל את צורתן של האותיות אל"ף שבעברית, אליף שבערבית והאות A הלטינית. אותיות אלו, שהגייתן דומה בכל שלוש השפות, הן גם אלו שפותחות את סדר האותיות שבשלושתן. לכל שפה קיימת נקודת התחלה כרונולוגית. בכל ספר שנמצא בספרייה הלאומית מופיעות אותיות האל"ף בי"ת - בין שהינן בעברית או בין אם הן בשפה אחרת. לבחירתו של האמן למקם את שלוש האותיות הראשונות בתת הקרקע קיימת משמעות כרונולוגית ומשמעות שנגזרת מהפונקציה העיקרית שאותה ממלאת הספרייה הלאומית. הבחירה באותיות ובאור שמופיע בשם היצירה אינה מקרית והיא מממשיכת דרך של יצירה אחרת של אולמן אשר מוצגת בברלין: "הספרייה הריקה."
 

8. במיצג "הספרייה הריקה" שבברלין הציג מיכה אולמן חדר תת קרקעי ריק וסגור, שאותו ניתן לראות רק מפתח מכוסה זכוכית שבמפלס הרחוב. בחלל הריק נבנו מדפי ספרייה שיכולים להכיל את כל כמותם של הספרים שנשרפו ע"י המשטר הנאצי ב-1933. רעיון החלל הריק שבחדר בברלין מבטא את החלל התרבותי העמוק שהשתרר לאחר שריפת הספרים ולבחירה בחדר תת קרקעי קיימת משמעות של זיכרון, תודעה וכרונולוגיה. יצירת "אותיות האור" שבספרייה הלאומית היא ביטוי להתחדשותו התרבותית של העם היהודי בארצו ובכישלונו של הצורר הנאצי לחסל פיזית ותודעתית כל זכר לתרבות זו. "אותיות האור" אינן חלל ריק והן מוצבות מול בית המחוקקים של מדינת ישראל העצמאית. 
 

9.  מעבר מהמיצג האומנותי אל ההנדסה. בתמונה נראה הזיז הדרומי של המבנה. זיז זה תלוי באוויר בשיאו, במרחק שמסתכם ב-27 מטרים. להישג הנדסי יוצא דופן זה תורמים 17 "גרעינים" של הבניין אשר נושאים עליהם את המבנה העליון. קדמו להגעה להישג זה השלמת הגרעינים והמבנה התחתון, ביצוע המבנה העליון כולל הגג ותוך תמיכה של הזיזים באמצעות מגדלי פלדה. רק לאחר מספר חודשים שבהם הגיעה המבנה העליון להתקשחות ולחוזק הנדרש, פורקו מגדלי התמיכה. יש לציין, כי צידו הצפוני של המבנה רחב יותר מצידו הדרומי, אך הזיז הצפוני חורג פחות מקו הגרעין. 
 

10. נכנסים למבנה הספרייה הלאומית. משרדי חברת "פורן שרים" נמצאים באחת מקומות המרתף שבאתר העבודה. ערן פולק, מנהל הפרויקט, מקדם את פנינו ובפיו הסברים מקצועיים לעילא על הפרויקט ותולדותיו. ערן מנהל את הפרויקט עוד מימיו הראשונים, הוא כבר הספיק לצבור ניסיון מקצועי רב שנים בפרויקטים בארץ ובחו"ל. יכולתו לתאר בשפה ברורה ומובנת, פרויקט כה מורכב ושונה בנוף הפרויקטים המקומי, היא יכולת  מרשימה ומעוררת התפעלות. זה המקום להודות לערן על האירוח הלבבי בפרויקט ועל הסיוע המקצועי המועיל בהכנת הסקירה. 
 

11. ממשיכים עם הצוות של חברת הניהול. עכשיו הגיעה העת להכיר גם  את עמי פורן, מנכ"ל "פורן שרים". הייתה זו הפתעה נעימה מאוד להכיר מנכ"ל שבקיא עד מאוד בפרטים הקטנים ביותר של הפרויקט. פרויקט הספרייה הלאומית הוא הפרויקט השני של "פורן שרים" אשר מתועד בקבוצת CivilEng ויש לקוות שאינו האחרון. עמי יודע לספר על פרויקטים ציבוריים נוספים ומרתקים, שאותם מנהלת החברה. בתמונה זו הוא ניצב ליד ה-Rock Store - יישום יחידי בארץ והגדול מסוגו בעולם. עמי יודע עליו הכול. על כך בתמונה הבאה. 
 

12.  ה-Rock Store הוא מחסן סלעים והינו אחד ממאפייני הקיימות הבולטים ביותר שבפרויקט. פרויקט הספרייה הלאומית הוא הראשון והיחיד בארץ שעושה שימוש באמצעי זה. מדובר בכמות בת כ-630,000 סלעים אשר נופו לגודל של 20 ס"מ, מהחפירה שבוצעה באתר בין השנים 2016 ל-2017. הסלעים  מאוחסנים בכלובי רשת (גביונים) בגודל 1.5×1.5 מ' ומשתרעים על שטח בן 1,200 מ"ר. שטח זה הוא הגדול ביותר בעולם לאופן השימוש בו. עיקרון הפעולה של מחסן הסלעים - אוויר קר מוזרם בלילה מחוץ אל פנים המבנה ומקרר את הסלעים. ביום מתבצעת שאיבה של האוויר החם ע"י מפוחים. אוויר חם זה מועבר דרך הסלעים שהתקררו, מתקרר ומוזרם חזרה אל המבנה מבלי שיתעורר הצורך בהפעלת יחידות המיזוג. 
 

13. בתמונה - מסנני האוויר של מחסן הסלעים. מערכות ה-Rock Store כוללות בנוסף מפוחים, דמפרים ששולטים בזרימת האוויר בין הסלעים, נורות אולטרא סגול כנגד בקטריות וחיישנים. מחסן הסלעים חוסך כ-50% מסך האנרגיה השנתית שנדרשת לקירור המבנה. לשימוש במאגר הסלעים קיימים יתרונות נוספים גם בהשוואה לחלופת אנרגיה דלה אחרת שמיועדת לקירור הבניין. השוואה שנערכה בין השיטות מצאה, כי בטכנולוגיית מאגר הסלעים יש כמות פחמן גלום שקטנה פי 4 מהחלופה. זאת, בשל עלויות ההובלה המינימליות שלה והעובדה שהיא מורכבת מחומרים טבעיים. בנוסף, מאגר הסלעים מפחית את טמפרטורת האוויר הנכנס בשלוש עד 6 מעלות צלזיוס. לנתון זה חשיבות רבה באשר ליכולתו של המבנה להתמודד, לאורך עשרות שנים, עם העלייה בטמפרטורה שצפויה ע"פ מחקרים להתרחש עקב ההתחממות הגלובלית. 
 

14. מבט מתוך המבנה החוצה מגלה מבנה מורכב של המעטפת החיצונית של הבניין. להלן סדר השכבות של המעטפת מהחוץ פנימה:

א. פריקסט האבן שתואר בתמונה 4. 
ב. חלון קבוע מסוג חלון פאנץ' (Punch Windows) - החלון עשוי מיציקת אלומיניום וזכוכית קבועה אשר מחוברת אל קיר הבטון ותואמת במדויק אל הפתח שבאלמנט הטרומי.
ג. שכבת בידוד בעובי 5 ס"מ. השכבה עשויה מצמר סלעים. 
ד. איטום בשתי שכבות של "סיקה". 
ה. קיר בטון בעובי 15 ס"מ. 
ו. כריות אוויר - בתמונה זו נראה שלד העץ שעליו מורכב הציפוי האקוסטי שעשוי בד. עיצוב הבד נעשה ע"י גלי כנעני מ"שנקר" יחד עם HDM. הבד מיוצר בגרמניה בהתאם לעיצוב, בעוד שלד העץ נשלח לרפד אשר מרכיב עליו שכבת ספוג ואת ציפוי הבד. 
בתמונה נראים פסים שחורים על שלד העץ. אלו הם סקוצ'ים. אליהם מחוברות הכריות, שאותן נראה בתמונה הבאה. 

15. מראה הכרית לפני ההרכבה על הקיר. מעבר למראה האסתטי ותפקידן כחיפוי פנימי של הקיר, לכריות הקיר קיימת בנוסף גם פרשנות אדריכלית. הכריות הן העתק מדויק בצורה ובגודל של אבנים מהקיר החיצוני. מבט מקרוב על הבד מגלה קווים אופקיים רבים אשר מזכירים דפים רבים של ספר אשר מונח אופקית על משטח. הכריות מופיעות בגוונים של כחול, ירוק ולבן, בקיר המזרחי של הבניין ובגווני אדום, בורדו ולבן, בקיר המערבי של הספרייה הלאומית.  
 

16. הרכבת הכריות באזור בית הקפה שבספרייה הלאומית. ניתן לחזור אל תרשים שימושי הבניין שבתחילת הסקירה כדי לאתר את מיקומו במבנה.  
 

17. פטיו (חצר פנימית) אחת מתוך שתיים שבקומת המשרדים. בחצר זו נעשה שימוש בבטון בגמר אדריכלי, כלומר, מראה הבטון הוא בדיוק כפי שנראה לאחר היציקה וללא תוספות. גוון הבטון נבחר קרוב ככל האפשר לגוון האבן החיצונית שמצפה את הבניין.  השמירה הקפדנית על קו עיצובי נראית בכל רחבי המבנה וניתן להבחין בה גם במרכיבים נוספים. לתוצאה הסופית והמדויקת תרמה נוכחות יומיומית של אדריכלים במהלך הביצוע וצוות גדול של חברת הניהול. 
 

18. אולמות הקריאה - שם צנוע שניתן לרוטנדה של המבנה. אנחנו מעדיפים את "היכל הקריאה" כשם שראוי יותר לקרוא למראה מרשים ופנטסטי זה. קצרה היריעה מלתאר את הנראה כאן ולכן נתייחס למספר מצומצם של מרכיבים. ראשית, ה-Skylight הגדול שבתקרת האולם. באמצעותו חודר אור טבעי שעובר דרך מפלסי המבנה העליון ומגיע עד ל"באר החוכמה" שבתחתית המבנה העליון - אותו אזור בעומק המבנה העליון, שמדרגות ספירליות מוליכות אליו. האור הטבעי עובר מאות אלפי ספרים בדרכו אל "באר החוכמה", שממנה ניתן לגשת אל אולם הקריאה של האוספים המיוחדים והנדירים, או לצפות במטמון הספרים האוטומטי אשר מאחסן בקרבו מיליוני ספרים. היכל הקריאה, שהינו הלב הגדול והפועם של הספרייה הלאומית, מבטא בשלמות את הקשר שבין אור, (לא רק במשמעות פיזיקלית) קריאה וחוכמה. 
 

19. מפלס LO - הכניסה הראשית למבנה מרחוב קפלן. מאולם זה ניתן להשקיף על הרוטנדה המרשימה. ממרכז האולם יורד גרם מדרגות מרשים בצורת האות S אל אולם הקריאה. 
 

20. דגם שמציג את מהלך גרם המדרגות שבתמונה הקודמת. המדרגות, שצורתן כצורת האות S, יורדות מאולם הכניסה אל אולם הקריאה הראשי. לצורך יציקת דופן המעקה נעשה שימוש בתבנית מיוחדת שיוצרה במפעל חברת "Linger - תבנית אשדוד". כבדרך אגב, נזכיר את התבנית הייחודית של פיר הדרגנועים האלכסוני בתחנת הרכבת נבון בירושלים. תבנית פיר הדרגנועים יוצרה אף היא במפעל באשדוד וזכורה לנו היטב בשל יכולתה העצמאית לטפס בשיפוע החד ביותר בעולם עבור תבניות מסוגה. 
 

21. מבט נוסף על גרם המדרגות שצורתו כצורת האות S. עניין שצד מיד את העין הוא ההקפדה על הגוון שניתן לבטון ואשר מייצג נאמנה קו עיצובי מוקפד שתחילתו מחוץ למבנה והמשכו עד למרחב הפנימי של הספרייה הלאומית. 
 

22. מבט אל דלפק הקבלה שבאולם הכניסה. גם מתמונה זו ניתן להתרשם מהביצוע והשמירה המוקפדת על הקו העיצובי שנבחר עבור המבנה. 
 

23. אחת מקומות המשרדים, ממוקמת במפלס L-1. ניתן להבחין באור טבעי שחודר דרך התקרה. אור זה מגיע מ-Skylights שהותקנו על גג המבנה. בנוסף ל-Skylight הענק והמרכזי של הרוטנדה, הוקמו עשרות Skylights קטנים על גג המבנה. אלה מספקים אור טבעי לחדרים ואולמות נוספים שבמבנה העליון. 
 

24. אולם הקריאה המרכזי  מציע למשתמשים בו אמצעים נוחים כדוגמת תאורה אישית, עמדות אינטרנט, מאות אלפי ספרים בקרבה נגישה ועוד. בנוסף, בקרבת אולם הקריאה קיימות כיתות לימוד מבודדות ובהן מסכי טלוויזיה ואמצעי עזר נוספים. כל אלה נמצאים בסביבה נעימה ומרוהטת בעץ אלון. כל שימושי העץ בפנים ומחוץ למבנה נעשו בעץ אלון. לעץ זה קיימות פורמולות שונות לציפוי והגנה. עבור העץ החיצוני שבפרויקט נערכו ניסיונות במעבדה במשך מספר חודשים. ניסיונות אלה דימו התיישנות של העץ למשך שנים. עם סיומן של בדיקות המעבדה, נקבע הציפוי שמתאים לעץ החיצוני ונמסרו הנחיות לתחזוקה רבת שנים. 
 

25. עוד מאולם הקריאה - ההקפדה חסרת הפשרות על הקו העיצובי נמשכת גם כאן. הכריות האקוסטיות מופיעות גם כאן וממשיכות במדויק את צורת האבנים שמופיעות בקירותיו החיצוניים של המבנה. התאורה הרכה בוקעת מפתחים בפינות האבנים שצורתם כצורת חלונות הקירות החיצוניים. 
 

26. לפני שנרד למעמקי הספרייה, נציץ להתרשמות ובחטף במספר שימושים של המבנה העליון. הראשון שבהם - מרכז המבקרים שבמפלס L-0.   
 

27. האודיטורים שבחלקו הדרומי של המבנה. האודיטורים משתרע על פני מספר מפלסים של המבנה העליון. 
 

28. אולם לתערוכות מתחלפות במפלס L-0.
 

29. מפלס L-2: אולם ספרים ע"ש גרשום שולם לחקר החסידות והקבלה. 
 

30. בשל קוצר היריעה, נאלצנו לדלג על מספר מיקומים במבנה העליון כדוגמת בית הקפה, המסעדה, אולם התערוכות הקבועות ומרכז החינוך. בתמונה זו מופיע שוב אולם הקריאה הראשי. הפעם הוא מגיע כדי שנביט אל הפתח העגול שבתחתית האולם. מדרגות לולייניות מובילות מפתח זה מטה אל שני מיקומים משמעותיים במבנה הספרייה הלאומית. על כך בתמונות הבאות. 
 

31. הגענו אל חדר הקריאה של הספרים הנדירים, שנמצא במפלס P1. מיקום זה הוא היוקרתי והשמור ביותר ברחבי המבנה. כל הפריטים שבו עוצבו במיוחד עבורו. את רצפת האולם מכסה שטיח עבה במיוחד בגוון בורדו. השטיח נמצא גם בחלק העליון של הקירות, שם הוא מופיע בצורה קשתית. השטיח מתחבר לתקרת ענק שמשמשת כגוף תאורה שלו רשת מתכת בגוון נחושת. במרכזו של האולם נמצאים שולחנות מאורכים עם עמדות קריאה ומנורה אישית מעוצבת. את קירות החדר מעטרות ויטרינות עץ לצורך אחסון חלק מהספרים. ספרים נדירים במיוחד מאוחסנים בנפרד ותחת אבטחה קבועה.  
 

32. את התמונה הזאת חובה להגדיל וחובה להביט בה אל בין המדפים. העובדים שנראים בין המדפים מעניקים פרופורציות לאולם מטמון הספרים הענק של הספרייה הלאומית. מדובר בחלל תת קרקעי בגובה 20 מ' עם כמות מדפים שיכולה להכיל 4.8 מיליון ספרים. בשלב זה מאוחסנים בספרייה 4.1 מיליון ספרים. מן החובה לציין, שרובו המכריע של האחסון בשנים האחרונות מבוצע באמצעות עותקים דיגיטליים.
 

33. מטמון הספרים שנראה בתמונה הקודמת הוא מתקן אחסון אוטומטי ללא מגע יד אדם. פועלים בו ארבעה עגורנים רובוטיים שנעים ע"ג מסילות. בתמונה זו נראה אזור ליקוט הספרים, שאליו מגיעים הספרים בתוך ארגזים ועל גבי מסועים. כל ספר שבארגז (כ-80 בממוצע בארגז) מסומן בברקוד וכך גם לגבי כל ארגז. כל ספר שנבחר נסרק עם הברקוד וכך המערכת יודעת האם הספר הוא ספר שמוחזר או ספר שנלקח. 
 

34. מערכת "רידוד חמצן". לפנינו מערכת נוספת שמופיעה ומותקנת לראשונה בישראל וגם זכתה לקבל את אישור כיבוי האש. המערכת עובדת במטמון בחלל אטום וביכולתה לקחת את האוויר שיוצא מהבניין ולהחזירו עם אחוזי חמצן מופחתים ועם תוספת לאחוזי החנקן. האוויר שיוצא מהחלל האטום חוזר באמצעות מערכת צינורות כאוויר שבו שיעור החמצן הוא 14% במקום 21% במצב טבעי. במצב שכזה בעירה אינה אפשרית. מערכת רידוד החמצן סופקה ע"י Isilcell האיטלקית והותקנה ע"י "סמדר מערכות" הישראלית. 
 

35. בית הכנסת שבמפלס P1, לפני הכנסת הריהוט אליו. ה-Skylight ממוקם בדיוק מעל מיקומו של ארון הקודש. 
 

36. תם, אך לא לגמרי נשלם. מפאת קוצר היריעה, הושמטו מסקירה זו חלקים מעניינים ולא מעטים מהפרויקט. עם זאת, אנו ב-CivilEng מקווים שהצלחנו להעביר את עיקריו של פרויקט ייחודי ומרתק זה. זו העת לסיים עם מפקח הבנייה איאן ריד, שכיתת רגליו עם צוות CivilEng בכל פינותיו של המבנה הענק. איאן הוא מהנדס רב פעלים וזכויות בארץ ובחו"ל. בעברו המקצועי רשומים פרויקטים כגון: כביש 6, השגרירות האמריקאית, פרויקטים באנגליה ובארצות הברית, תכנון גשרים ועוד. תודתנו הגדולה לאיאן ולכל הצוות המקצועי הנהדר של חברת "פורן שרים" על האירוח בפרויקט ועל שיתוף פעולה וסיוע מקצועי יוצאי דופן באיכותם. נתראה בסקירה הבאה.