"ישראלים יכולים לעשות הכל". ראיון עם ג'ורג' גואן, מנכ"ל CCECC הסינית בישראל.

אתרי הבנייה בישראל הם ערב רב של תרבויות. אנשי מקצוע מכל העולם עובדים כאן – מטורקיה, ממולדובה, מאיטליה ועוד. נוכחות משמעותית יש לעובדים הסינים. 

לאחרונה ניכר שהנוכחות הסינית בארץ, על כל תחומי המומחיות שלה, נראית בכל מקום במדינה. מפרויקטי תשתיות גדולים, דרך תחבורה ועד פרויקטי מגורים – נראה כי החברות הסיניות נמצאות כאן כדי להשאר.

ג'ורג' גואן

מהו המניע שלהן להשתלב פה? מה אנשי המקצוע חושבים על ענף הבנייה שלנו? ועל אנשי המקצוע? לג'ורג' גואן, מנכ"ל ענקית הבנייה CCECC בישראל, יש את התשובות לכל השאלות האלה. ואולי תופתעו לגלות, אבל החברה שלו עובדת כאן כבר לא מעט שנים. "CCECC, או בכינויה China Civil, היא החברה הראשונה שהחלה בפעילות בישראל", הוא מציין. "ב-1992 סין וישראל מיסדו יחסים דיפלומטיים וכבר ב-1993 הגענו לכאן עם אנשי מקצוע שיעבדו עבור קבלנים מקומיים וביצענו את עבודות הגמר במלון מלכת שבא באילת. ב-2006 חתמנו על הסכם קבלנות משנה עם חברה קבלנית מקומית לטובת פרויקט מנהרות הכרמל, בדגש על מנהור – זו המומחיות שהבאנו איתנו  - בטכנולוגית NTM. הצלחנו למסור את החלק שלנו בפרויקט ארבעה חודשים לפני הזמן. לאחר מכן, חתמנו על שותפות עם דניה סיבוס לטובת פרויקט מנהרת גילון, בצפון הארץ, גם שם עשינו את המנהור. גם אז, מסרנו את החלק שלנו בפרויקט ארבעה חודשים לפני המועד. עכשיו אנחנו עובדים על הרכבת הקלה, בחלק המזרחי ותחנת קרליבך, עם דניה סיבוס. המנהור הושלם ועכשיו אנחנו עובדים על התחנות – אם המושבות, אהרונוביץ ובן-גוריון. כמו כן, בפברואר 2019 קיבלנו סיווג ג'5 כדי שנוכל לבנות פרויקטי מגורים. אלון שמואלי משמש המהנדס הראשי של פרויקטי המגורים שלנו. בנובמבר 2017, אגד, אנחנו ושנג'ן מטרו חתמנו על שותפות וחתמנו עם נת"ע על עבודות האופרציה והתחזוקה לרכבת הקלה, למשך 14 שנה. 

"אני משמש כמנכ"ל או מנהל כללי, של החברה בישראל. יש לנו 105 סניפים בכל העולם ו-95 אחוז מהפעילות שלנו היא מחוץ לסין. תפקידי הוא לדאוג לכל מה שאנחנו עושים פה. כמו כן, אני משמש כנשיא התאחדות החברות הסיניות בישראל – לא רק בתחום הבנייה אלא כל החברות הגדולות שפה. אני בישראל כבר שנתיים אבל אני עובד מחוץ לסין כבר 19 שנה – באפריקה, באיחוד האמירויות, ועכשיו כאן". 

לדבריו של גואן, יש יתרון לעובדים סינים בפרויקטי בנייה. "הפועלים הסינים אולי לא עולים פחות, אבל אפקטיביות העבודה שלהם טובה יותר וכך ניתן להוריד את המחירים", הוא מבהיר. "בסופו של יום, זה ביזנס. מצאנו בארץ שוק שבו אנחנו יכולים להשתלב ולתרום מהידע שלנו בתחומים השונים של הבנייה – מנהור, מגורים, פועלים וכו'". 

תחום בפריחה

במהלך השיחה שלנו, אנחנו מדברים על איך עובדים על פרויקטים במדינה כמו ישראל. "בעיניים שלי, תחום התשתיות כאן אינו גדול", הוא אומר. "יש פה רק 9 מיליון איש ואין פה יותר מדי מקום לתשתיות גדולות. מספיק שדה תעופה אחד, נמל או שניים. אבל בכל מה שקשור לבנייה למגורים, יש בהחלט בום גדול והתחום בפריחה. העניין הוא שרבים חושבים שישראל היא מקום להרוויח בו כסף רב, שזו חממה לעסקים וזה באמת הרושם שמתקבל בסין. אלא שזה לא ככה בדיוק כי כסף לא קל להרוויח פה - צריך לעמוד במומחיות הנדרשת, בתקנים המתאימים, בסיווגים שונים (למשל, של בטיחות) וכיו"ב. הדרישות הן לסטנדרטים גבוהים. כמו כן, המהנדסים בישראל יכולים לעשות הכל ונהדר, חוץ ממה שאין פה את הידע לגביו – במקרה שלנו כרגע, זה מנהור ו-TBM. אבל את מה שעושים עכשיו, אנשי המקצוע המקומיים ילמדו ולפרויקטים הבאים המומחיות כבר תגובש ותדעו לעשות גם את זה. לכן אני אומר – הישראלים יכולים לעשות הכל וצריכים אותנו, הסינים, בשביל המומחיות המקצועיות שאין פה ובשביל הבנייה עצמה".

גואן (מימין) ושמואלי (במרכז) במהלך סיור באתר הבנייה בשוהם

ואיך אתה רואה את השוק במונחים של תמחור, היקפים, תחרות וכו'?

"מכיוון שרק עכשיו נכנסנו לבנייה למגורים, קשה לי לומר במדויק מדוע המחירים גבוהים. אבל אני חושב שאם עובדים לפי הדרישות, הגיוני שהעלות תהיה גבוהה. צריך להעסיק מהנדסים מקומיים, לעמוד בכל דרישות הבטיחות, להעסיק ממונה בטיחות, מנהלי עבודה מוסמכים ופועלים עם כל ההסמכות, עוזרי בטיחות וכיו"ב". 

אלון שמואלי, שמשמש מהנדס ראשי בחברה, מוסיף מצדו כי בחברה עובדים לפי הכללים ושומרים על החוק, בלי יוצא מהכלל. "משלמים פה את כל הזכויות, הפנסיה, תנאי מחייה הוגנים וראויים לפועלים וכל מה שצריך", הוא מדגיש. "אנו לא חוסכים במתן הדרכות ופיקוח על הבטיחות באתרי החברה, דוחות ממונה הבטיחות מגיעים גם לג'ורג', שבודק אותם באופן אישי. אנחנו מתחרים באנשים שלא תמיד שומרים על החוק. בהקשר זה, ניתן להסתכל על האתר שלנו בשוהם – הוא כולל ממונה בטיחות במשרה מלאה, מנהלי עבודה מוסמכים, עוזר מנהל בטיחות מוסמך, ממונה בטיחות, כל הצוות אוחז בהדרכות הרלוונטיות ועכשיו הוספנו אפליקציה לניהול הבטיחות , בקרת כניסה עם זיהוי פנים שתאפשר כניסה רק למורשים ועוד. אנחנו רוצים להיות הכי טובים שאפשר והאתר שלנו יהיה דוגמה לאיך אתר צריך להראות. כיוון שהמטרה היא להיות הכי טובים שאפשר, זה עולה כסף ומזמיני העבודה עדיין לא כל כך מבינים ורוצים לשלם עבור עלויות נוספות אלה. הסינים מתחייבים לאיכות ולעמידה בזמנים". 

חתימת החוזה על תפעול ותחזוקת הקו האדום של הרכבת הקלה

ג'ורג', מה דעתך על העבודה בישראל? 

"בהחלט לא פשוט לעבוד כאן, אצל ישראלים לכל אחד יש אופי משלו וצריך להתחבר. זה משול לזוג נשוי – לכל אחד יש אופי משלו ומתחברים על בסיס זה, כל אחד עם תכונות האופי שלו. ככה זה לגמרי גם בבנייה. חשוב לציין כי בכל מדינה שבה אנחנו עובדים, זה שונה. עלינו להכיר את האופן שבו הדברים עובדים בכל אחת מהמדינות שבהן אנחנו עובדים ולשאול את השאלות הנכונות: איך עובדים יחד? מי הפונקציות הרלוונטיות? מהי תרבות העבודה? איך להשתלב במסורת הענף כאן? עלינו לקבל את כל האתגרים".

שמואלי: "יש לנו המון מה ללמוד מהסינים וגם להם יש מה ללמוד מאיתנו, אני באופן אישי מרגיש שיש לי עם ג'ורג' שיח שעם מנכ"ל ישראלי מעולם לא היה לי. התרבויות שונות וזה גם ייחודי. יש לנו המון מה ללמוד מהם וזה מעניין ביותר לעבוד יחד, כשמדובר באנשים עם רקע שונה". 

גואן: "כמי שבא לעבוד כאן, חשוב לי מאוד להקשיב לאלון ובכלל, לאנשי המקצוע פה. אם אני לא אקשיב להם, לא אוכל להכיר את תרבות העבודה פה. אני חייב להקשיב למומחים המקומיים ואני חייב לכבד אותם. לחברה שלנו יש כבר ניסיון והבנה של איך לעבוד כאן כי עבדנו בישראל לא מעט ואנחנו יודעים איך הדברים עובדים, אבל תמיד חובה להקשיב, כמה שיותר, למומחים המקומיים ואלון מכיר ויודע איך הדברים עובדים כי הוא חי את הענף פה בישראל. בנוסף לכך, בישראל עובדים לפי תקנים אירופאים ואמריקאים וכל דבר חייב לעבור ולעבוד לפי תהליך מאוד מובנה, אחד אחד. זה טוב מאוד. מעבר לזה, למדתי המון מאלון כי הוא כל הזמן לומד דברים חדשים ובכלל, אתם בישראל לומדים הרבה ולא מפסיקים ללמוד. וזה טוב. למשל, בנושאי חדשנות". 

בוודאי יש גם אתגרים.

"בהחלט. הליכי העבודה פה מאוד מאתגרים. כל נושא הבירוקרטיה קשה מאוד לפעמים. התהליכים יכולים לקחת הרבה מאוד זמן וכל אחד אחראי לפונקציה מסוימת. למשל, לקבל אישורים ממשלתיים יכול לקחת חודשים בעוד שבסין – ביום אחד. בעיקר בערים בדרום סין, המפותחות, אם הולכים למשרדים המתאימים, אפשר להוציא את כל האישורים בבת אחת, אפילו באינטרנט. פה בארץ לפעמים צריך לחכות, לכתוב אימייל ואז להתקשר לוודא שהוא בעבודה וכו וכו'. אם מישהו חולה – אין עם מי לדבר והכל תקוע". 

שמואלי: "הבירוקרטיה שלנו לפעמים מביכה, התהליכים לפעמים יכולים להיות מתישים". 

גואן: "זה לא נושא שייחודי רק במקרה של החברה שלנו, אלא זו בעיה לכל החברות הסיניות. דברים יכולים להתקע הרבה מאוד זמן וזה מעכב מאוד את העבודה. זו בהחלט בעיה לממשלה כי כולם עובדים מאוד קשה ואתם באמת רצים מאוד מהר, אבל אם הדברים נתקעים שם, בעניינים הבירוקרטים, זה מפריע לעבודה ומעכב הכל. מעבר לזה, יש את נושא פתיחת התחרות. עכשיו משרד הבינוי הנפיק אישורי סיווג ג'5 לחברות מסין כך שאם זה ימשיך התחרות תגדל מכיוון שאם עוד חברות יתחרו זו בזו העלות תקטן. העניין הוא שהתחרות יכולה להיות מורכבת. אנחנו מצידנו עובדים לפי כל הדרישות הממשלתיות לגבי הכל". 

שמואלי: "אנחנו רוצים להשתפר אבל רוב היזמים יתנו עבודות לקבלנים הזולים יותר. שיקולי בקרת איכות או ניהול בטיחות זה עדיין לא שיקול בבחירת קבלן אצל הרבה מהחברות היזמיות. במשאים ומתנים הדיון נסוב בעיקר סביב המחיר וחבל שכך, יש ערך מוסף אדיר לביצוע ע"י עובדים מקצועיים ממושמעים ושמגיעים כל יום לעבודה". 

באילו תפקידים אנשי מקצוע ישראלים השתלבו בחברה?

"נכון להיום, עובדי החברה הם בעיקר אנשי מטה. אלון (שמואלי) משמש מהנדס ראשי ומהנדסים נוספים שמשמשים מנהלי פרויקטים באתרים. כמו כן, יש אנשי מקצוע ישראלים במחלקה הפיננסית. במחלקת המכרזים עובד חיים, שלו ניסיון רב בתחום המכרזים, לצד אנשי מקצוע סינים. כמו כן קיימת מתרגמת שמתרגמת חומרים מעברית לאנגלית, עובדת שמטפל בנושא הויזות ועניינים דומים וכו'". 

ג'ורג', על אילו פרויקטים אתם עובדים היום?

"כאמור, סיימנו את הכרייה עם ה-TBM לרכבת הקלה ועכשיו אנחנו עובדים על פרויקטי מגורים. יש לנו פרויקט בשוהם שבו חשובים האיכות, לוח הזמנים והבטיחות. העבודה המשותפת שלנו עם היזם טובה. בשוהם מדובר ב-312 יחידות בבנייה. כמו כן, באשקלון יש לנו פרויקט למגורים שכולל 12 בניינים ושבו אנחנו קבלני המשנה. ובנוסף לכל אלה, אנחנו גם עובדים על בניין של 10 קומות ליד נמל תל אביב. העבודה שם עוד לא החלה".  

"לא קר כאן מדי, זה טוב"

כבר שנתיים שהוא כאן, גואן. מתוודע לענף, לומד אותו, חוקר אותו - וגם את ישראל והאדמה הזו. אחרי 19 שנה במקומות רבים על הגלובוס, מאיחוד האמירויות ועד אפריקה, הוא מתרגל לחיים בישראל ונהנה. "בנתיים מאוד נחמד פה", הוא מציין ללא היסוס. "אני לומד מכל הקולגות שלי ואני בקשר טוב עם רבים. ביקרתי אצל אלון, עשינו ברביקיו, למדנו להכיר אחד את השני. האוכל פה מצוין, די דומה לאוכל באיחוד האמירויות ומזג האויר טוב כי לא קר מדי. זו ארץ מאוד עתיקה, יותר מ-3,000 שנות היסטוריה, כך שהיא מאוד מעניינת. ביקרתי בירושלים, בכותל, ובעוד באזורים חשובים. קראתי סיפורים היסטוריים על המקום, למדתי את התרבות. מעבר לזה, כמעט כל בוקר אני קם בחמש וחצי והולך לשחות קילומטר. אני גר ברמת אפעל ויש שם קאנטרי קלאב שבו אני נפגש עם חברים מקומיים ואנחנו שוחים יחד. בכל אחד מהחגים הישראלים, אנחנו עושים מסיבה קטנה בבריכה עם אוכל וקצת משקאות. בהחלט, אלה חיים טובים ונעימים".