בעלי המקצוע באתר הבנייה - חלוקת אחריות משפטית

הקדמה

המפגש בין עולם הנדסת הבניין ועולם הביטוח הינו מורכב, ונדרש ידע בתחומים רבים, על מנת להתנהל נכון, למזער סיכונים ולהימנע מטעויות.

ממשקי המפגש הינם רבים: בין בעלי המקצוע השונים באמצעות חוזים והסכמים, מול חברות הביטוח באמצעות פוליסות, מול הרשויות השונות מכוח הדין ועוד.

• בין מהנדס ויועץ ביסוס לבין אדריכל, בין יזם לקבלן ראשי וקבלני משנה, מיהם בעלי התפקידים השונים, מהי חלוקת התפקידים ביניהם ובעיקר מהי חלוקת האחריות ביניהם?
• איזו פוליסת ביטוח על כל אחד מבעלי התפקידים להחזיק, איך נכון לבנות אותה, איזה כיסויים ביטוחיים קיימים בה ומהם החריגים?
• מילון מונחים הכרחי להכרת עולם הביטוח ההנדסי ופוליסות אחריות מקצועית.
• כיצד להתנהל מול חברת ביטוח ומהי הדרך הנכונה לקבל כיסוי ביטוחי ותגמולי ביטוח במקרה של נזק.
• כיצד לפעול כאשר חברת הביטוח מסרבת להעניק כיסוי ביטוחי או לשלם תגמולי ביטוח ?

בעלי התפקידים השונים בענף הבנייה

במשך שנים, ענף הבנייה סובל מהיעדר התייחסות רצינית של המחוקק, כאשר רוב הפונקציות הפועלות בשטח כלל לא מוזכרות על ידי המחוקק, אין הגדרה ברורה בחוק של התפקיד, הסמכויות ותחומי האחריות, ומכאן, שבמקרים של תאונות או נזקים, גם לא לגמרי ברור מהי מידת אחריותו של כל אחד מהמעורבים, ולעתים פסיקת בית המשפט נותרת בגדר הנסתר והבלתי צפוי, ממש עד פרסום פסק הדין.

בעקבות שני אסונות קשים, אסון גשר המכביה בשנת 1997 וארבע שנים אחריו, אסון ורסאי בשנת 2001, מונתה בחודש יולי 2001 ועדה בראשות השופט בדימוס ורדימוס זיילר, אשר פורמאלית נקראה בשם ועדת החקירה הממלכתית לעניין בטיחות מבנים ומקומות המשמשים ציבור.

הועדה התבקשה לבדוק את תחום הבנייה והתכנון בישראל בדגש על בטיחות המבנה, הן של מבנים חדשים והן של בניינים קיימים, והאחריות על בטיחות המבנים של הגורמים העוסקים בתחום, ולגבש מסקנות והמלצות.

בחודש דצמבר 2003 פרסמה ועדת זיילר את ממצאיה. דו"ח הועדה דיבר על כשל מערכתי בענף הבנייה בישראל וצורך בשינוי מבני ותפיסתי. ההמלצות עסקו במגוון היבטים-טכניים, ארגונים ומשפטיים, בתחום הטיפול של מספר גופים.

כחודשיים לאחר פרסום דו"ח הועדה, החליטה הממשלה למנות צוות היגוי מצומצם בן שישה חברים. צוות ההיגוי התבקש להעביר לממשלה המלצות, כיצד יהיה נכון ליישם את מסקנות ועדת זיילר.

עיקר המלצותיה של ועדת ההיגוי היו:

• עריכת קוד בנייה- מסמך המרכז את ההוראות החוקיות השונות, תוך הבחנה בין הנושאים הטכניים לנושאים בעלי עניין ציבורי.
• עריכת תקני הבנייה, עדכונם והעברת תכנים טכניים מתוך תקנות.
• "המפרט הכללי לעבודות בנייה" - קידום סטנדרטיזציה של מסמכי חוזה והטמעתם במגזר הציבורי כנוסח מחייב, עם אפשרות להכנסת התאמות.
• יצירת הבחנה בין תהליכים הדורשים התייעצות ציבורית לתהליכים שבמהותם טכניים.
• לחייב תיאום של כל החקיקה או הנחיות בנושא תכנון ובנייה, טרם פרסומם, עם הרשות לתכנון ולבנייה.
• הקמת מכוני בקרה פרטיים לפיקוח על תכנון והקמת מבנים. (חשוב להדגיש, כי בימים אלה מוקמים מכוני בקרה כאמור, וסוף סוף אנו עדים ליישום, ולו של פסיק קטן, מדו"ח ועדת זיילר והמלצות ועדת ההיגוי)
• פישוט הליכי בקשת היתר בנייה ומתן האחריות לאישור הנדסי למכוני בקרה ואישור התאמה לתוכנית לוועדה המקומית.
• חובת אחזקה למבנים קיימים.
• קיצור הליכים לעבודות בנייה מצומצמות.

המסקנה העיקרית של ועדת זיילר היתה, במילים פשוטות – קיים חוסר סדר וחוסר בהירות באשר לפונקציות השונות בענף הבנייה וליחסי האחריות והגומלין ביניהם. הדבר העצוב הינו שמאז פרסום מסקנות הועדה חלפו כמעט 15 שנים, ומעט מאוד השתנה לטובה.

ניקח לדוגמא, גורם משמעותי בענף – יזם נדל"ן. קיים פער עצום ברמת הידע והמעורבות, של מי שקיבל בירושה בניין ישן והחליט להרוס אותו ולבנות במקומו בניין אחר, לבין אנשי נדל"ן שזהו ועיסוקם.

בדרך כלל, לצורך ביצוע העבודה שוכר היזם את שרותיה של חברה קבלנית או חברות קבלניות, ואלו שוכרות, כל אחת בתורה, את שירותיהם של קבלני משנה. וכאן הגענו לצומת הראשונה שיש לשים אליה לב.

האם כאשר יזם שכר את שרותיה של חברה קבלנית הועברה לאותה חברה כל האחריות ? האם כאשר הקבלן מתקשר מול קבלני המשנה, התשובה שונה מאשר מצב בו היזם מתקשר מול כל אחד מהקבלנים ? מהי פוליסת הביטוח הנכונה למצב זה ומיהם המבוטחים בה ? ארחיב על כך בהמשך.

בנוסף לקבלן ולקבלני המשנה, נדרשים כמובן בעלי מקצוע נוספים, על מנת שפרויקט יקרום עור וגידים. אדריכל, קונסטרוקטור, יועץ ביסוס, מפקח צמוד או מנהל פרויקט, אלו הם בעלי התפקידים העיקריים.

בהתאם לסוג ואופי הפרויקט, היקפו וגורמים נוספים, אנו נמצא בפרויקט בעלי תפקיד נוספים כגון מתכננים בתחומים השונים ומומחים בתחומים ספציפיים.

את הדיון על בעלי המקצוע השונים באתר בנייה אתחיל במפקח. תפקיד אשר יכול להיות רב השפעה וקריטי, ואשר לעתים לא לגמרי ברור, מהן גבולות הסמכות והאחריות שלו.

אנו מכירים שני סוגי פיקוח. פיקוח צמוד ופיקוח עליון. מי שאינו מכיר את ענף הבנייה, על החוקים והתקנות השולטים בו, עלול לחשוב שפיקוח עליון הינו משהו המצוי בדרגה גבוהה מזו של פיקוח צמוד, אולם הדברים הפוכים, וכדאי להכיר אותם.

מפקח צמוד הינו המצאה של השטח, תפקיד שלא הוגדר על ידי המחוקק. מכאן, שגם לא נמצא, בספר החוקים, תנאי כשירות למפקח צמוד, מה הוא צריך לדעת, מה צריכה להיות ההשכלה שלו, מהם תחומי אחריותו ומהן סמכויותיו. אולם אל תתבלבלו. כל זה לא מפריע לבתי משפט לחייב מפקחים צמודים באחריות ובתשלום פיצויים, ולהרשיע אותם בעבירות.

תפקיד המפקח הצמוד נולד מהצורך של היזם, לפקח על בעלי המקצוע אשר פועלים מטעמו באתר הבנייה. הגורמים לכך רבים, והעיקריים שבהם הינם הצורך לרסן את הפיתוי של הקבלן לחסוך בהוצאות, והרצון לוודא שהפרויקט נבנה באיכות ראויה, לפי התוכניות, ועומד בדרישות הדין. ועדת זיילר הגדירה את המפקח הצמוד: "כלב השמירה של המזמין באתר הבנייה".

לעתים, המפקח הצמוד הינו גם מנהל הפרויקט. את כפילות התפקיד אנו נראה בדרך כלל בפרויקטים קטנים יותר.

הנושא של פיקוח עליון מופיע בתקנות התכנון והבנייה, אשר מחייבות את מי שמגיש את הבקשה להיתר בנייה, מתכנן השלד וכל מתכנן אחר, לבצע פיקוח עליון, כל אחד בתחומו.

על כל מתכנן להגיע לאתר הבנייה, בנקודות הקריטיות, ולוודא שהעבודות מתבצעות על פי התכניות שתכנן והגיש לביצוע. הדברים אולי נשמעים פשוטים, אך המציאות הרבה יותר מורכבת.

על מי החובה להודיע ליועץ הקרקע על מועד חפירת כלונסאות או למתכנן השלד על מועד יציקת התקרה ? מה בדיוק אמור לוודא אותו מתכנן בהיותו באתר ? מה עליו לעשות אם בעלי מקצוע אחרים אינם נשמעים להוראותיו ? גם תשובות בתי המשפט לשאלות אלה, אינן עקביות.

סיכום

אם ננסה לפשט את הדברים, ניתן לסכם את ההבדלים בין פיקוח עליון לפיקוח צמוד, בטבלה הבאה:

אף מאמר אינו שלם, בלי דוגמא מהחיים: משרדנו מטפל בתיק, אשר עוסק בבניין שקרס, בשלבים הראשוניים של ביצוע פרויקט חיזוק והוספת קומות.

הדבר היה, ככל הנראה, תוך כדי ביצוע עבודות פירוק והריסה בבניין הקיים. העבודות בוצעו, מבלי שנמסרו לקבלן תכניות הריסה.

האם על הקונסטרוקטור, אשר לא העביר תכניות לביצוע, לבצע פיקוח עליון ?

האם פיקוח עליון משמעו רק בדיקה שעובדים על פי התכניות, או שעל המתכנן לוודא שלא עובדים כאשר אין תכניות ?

על בית המשפט יהיה להכריע גם בשאלה זו.

רוצים לקרוא עוד אודות המשרד ? היכנסו: ביטוח, נזיקין - א.שניאורסון, דיאב ושות'

----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

כל המידע המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד שנכתב על דעת כותב המאמר בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או ו/ או תחליף לו ו/או חוות דעת משפטית ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם.

ייתכן ובמידע חלו השמטות ו/או טעויות והנו חלקי בלבד ולא ממצה.

המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים ו/או המצורפים להם.