"תקנים הם הסרגל שלנו" - ראיון עם דליה ירום, מנהלת אגף התקינה במכון התקנים הישראלי

ספרי על עצמך.

בהשכלתי אני בוגרת החוג לטכנולוגיה טקסטילית במכללת שנקר, בעלת תואר שני במדעי הטבע מהאוניברסיטה העברית ובעלת תואר שני במנהל עסקים מהטכניון.

בתפקידי האחרון שימשתי כמנהלת המעבדה לכימיה בריאות וסביבה במכון התקנים הישראלי ובמהלך 18 השנים הקודמות שימשתי כמנהלת וכבדוקת בתפקידים שונים ומגוונים במעבדה.

כיום אני מנהלת את אגף התקינה במכון התקנים הישראלי.

כיצד נראה יום טיפוסי בתפקידך?

"כששאלת את השאלה זה גרם לי לחיוך". זה אחד התפקידים המלהיבים ביותר שיכולתי רק לחשוב עליהם במהלך הקריירה שלי.

חשוב להבין שתקינה זה מקצוע. התקינה מורכבת מהרבה מאוד טכנולוגיות וכיום יש תקנים כמעט לכל דבר- יש תקנים למוצרי צריכה, לשירותים, למערכות, ישנם תקנים שהופכים להיות רגולציה וישנם תקנים שמיועדים לשמור על בטיחות ובריאות הציבור.

אני מתעסקת במגוון רחב של נושאים והיום שלי הוא יום מרתק ומאתגר. בכל יום אני עוסקת בנושאים חדשים. אני אמנם לא הופכת להיות מומחית בתקנים עצמם, אך אני נותנת את הפלטפורמה ונקודות המבט של התקינה.

אני נתקלת במומחים הגדולים ביותר בכל תחום ומתעסקת בנושאים שלמעשה באים לענות לצרכים של המשק. בכל יום שאני מגיעה לעבודה אני מרגישה שעשיתי עוד משהו למען המשק.

היום שלי מורכב מהרבה מאוד פגישות. כמו כן, אני מתעסקת בהנעה ובניהול הרכזים באגף שעושים עבודת קודש ומרכזים את העבודה של ועדות התקינה.

אנו אוספים הרבה מאוד מידע מארגוני תקינה לאומיים ובינלאומיים במדינות שונות וישנם הרבה מאוד שיתופי פעולה.

אז מה זה תקן בעצם?

תקנים הם מסמכים המאפשרים לדברים "לעבוד". הם מפרטים דרישות עבור מוצרים, שירותים ומערכות וזאת כדי להבטיח איכות, בטיחות ויעילות. 

בתקנים מובאות הנחיות לביצוע מלאכות שונות והם חשובים ביותר לבטיחות הציבור ולבריאותו.

בתקנים נעזרים כל הגורמים הפועלים במשק, לרבות המגזר התעשייתי, ענף הבנייה, ציבור הצרכנים, משרדי הממשלה וארגוני מסחר שונים.

התקנים עוסקים במגוון רחב מאוד של נושאים, כמעט בכל הנושאים שניתן לחשוב עליהם. 

כיצד נוצר תקן חדש?

בהגדרה, תקנים באים לתת מענה לצרכים בשוק. אתן לך דוגמא מהאח הגדול שלנו, ארגון התקינה הבינלאומי ISO. ה-ISO בודק ומבצע עבודות אסטרטגיה וחושב מה הולך להיות הנושא הבא שמציק לאוכלוסייה בעולם, אוסף בעלי עניין ובונה תוכנית אסטרטגית.

במדינת ישראל אנו עושים זאת בקנה מידה קטן יותר, אל מול הרגולטורים, התאחדות התעשיינים, איגוד לשכות המסחר ואגודות צרכניות למיניהם, ומנסים לבחון מה יהיו הצרכים במשק בשנים הקרובות, כלומר בעתיד הקרוב-בינוני, כדי שהתקינה תוכל לתת מענה לצרכים אלו.

ועל זה מחליטות ועדות מסוימות?

תוכנית העבודה של אגף התקינה נקבעת בכל נושא ע"י הועדה המרכזית שאחראית על הנושא.

לדוגמא, אם ישנה ועדה מרכזית לבניין, היא תחליט באילו נושאים יעסקו בשנה הקרובה בתחום הבניין. הרכבה של הועדה נקבע על פי חוק התקנים. בועדה חייבים להיות נציגים של האקדמיה, רגולטורים, קבלנים, צרכנים וכל בעלי העניין שיכולים ליהנות מהתקן.

אחרי שנושא אושר בוועדה המרכזית, מתחילה עבודה סיזיפית של ועדות התקינה, כאשר בסופו של דבר התקן מתפרסם אחרי שהיה קונצנזוס והסכמה לגבי הדרישות שלו.

האם לציבור יש אפשרות לבקר או להעיר על תקנים? אם כן, כיצד?

בוודאי, גם לשאלה זו יש מענה בחוק התקנים. מאחר ותקינה מבוססת על קונצנזוס, מכון התקנים מפרסם באתר המכון את ההצעות לתקנים להערות הציבור.

כל אזרח במדינת ישראל מוזמן לבוא ולהעיר על התקנים שנמצאים כרגע באתר ועל כל הערה הועדה חייבת לדון, אך היא לא תמיד תקבל ותאשר את ההערה.

באילו מקרים ובאיזו תדירות נכתבים גיליונות תיקון לתקנים קיימים?

לקבוע תדירות לגיליון תיקון זה לא נכון. ישנם מוצרים שלא משתנים והדרישות שלהם לא משתנות, ולכן בוחנים אותם אחת ל-5 שנים. במסגרת הבדיקה, בודקים ששום דבר לא השתנה ומאשרים.

לעומת זאת, ישנם מוצרים מסוימים, כמו למשל מוצרי טכנולוגיה או מוצרים לילדים, שמשתנים לעיתים תכופות ושהסביבה המדעית לגבי השפעתם משתנה, ולכן ברור שבמקרים אלו יהיו הרבה יותר שינויים והם יתרחשו לעיתים תכופות יותר.

אם, בכל רגע נתון, אזרח במדינת ישראל רואה שיש סיבה לתקן או להעיר על תקן מסוים- ניתן לבקש באתר בקשה לגיליון תיקון. הבקשה נבדקת ע"י ועדת התקינה ואם היא רלוונטית ונכונה מפרסמים גיליון תיקון. 

בכל מקרה, כפי שכבר ציינתי, אחת ל-5 שנים בוחנים את התקן מחדש ומוציאים גיליון תיקון בהתאם לצורך.

מה ההבדלים העיקריים בין התקינה הישראלית לתקינה האירופאית והאמריקאית?

כל גופי התקינה, בין אם הם בינלאומיים כדוגמת ISO, בין אם הם יבשתיים כדוגמת CEN האירופי ובין אם הם לאומיים כדוגמת מכון התקנים הישראלי, כותבים תקנים. בכל מדינה בוחרים להתייחס לגוף תקינה בצורה אחרת.

במדינת ישראל החליט המחוקק שכשכותבים תקן ישראלי חייבים קודם לבדוק האם יש תקן בינלאומי או תקן יבשתי שהמדינה יכולה לאמץ אותו בשינויים לאומיים כדי למנוע חסמי סחר.

צריך תמיד לבדוק בתקינה הישראלית האם התקן באמת מתאים למדינת ישראל. אתן לך דוגמא: במדינה ישראל אנו משתמשים ב-220 וולט. אם אנו מאמצים תקן שעושה שימוש ב-110 וולט, אזי ברור שנצטרך לעשות שינויים כדי שיתאים למדינת ישראל.

דוגמא נוספת, לגבי התקן לצבע לסימון דרכים, ישנה התייחסות לדרישות מחמירות לדרכים מושלגות- מה שלא בדיוק מתאים למדינת ישראל, אך ניתן לאמץ את התקן עם שינויים רלוונטים.

בכל אופן, תמיד ניתן לבחון את מידת ההתאמה של התקנים לשוק הישראלי.

האם התקנים של מת"י הם תקנים מחייבים? באילו מקרים ניתן להסתייג מהתקנים?

הסביבה הטכנולוגית בישראל היא לא כמו הסביבה הטכנולוגית באירופה. אם ועדת תקינה מחליטה לאמץ תקן אירופאי עם שינויים לאומיים למדינת ישראל, אכן ניתן להשתמש בתקנים אלו וללמוד מהם.

ישנם תקנים ישראליים שאינם תקנים מחייבים, אך היה ושר הכלכלה רואה בתקן עניין לבריאות הציבור, בטיחות הציבור או הגנת הסביבה, הוא רשאי להכריז על התקן כתקן רשמי ואז התקן הוא מחייב במדינת ישראל. כלומר, אם נכנס למכון התקנים ונראה תקן שהוא תקן ישראלי ולא מצוין שהוא תקן מחייב- אז לא חובה להשתמש בו.

אולם, כפי שכבר ציינתי, אם מצוין שהוא תקן רשמי- יש חובה להשתמש בו.

כמו כן, ישנם תקנים שמוזכרים בכל מיני תקנות של רגולטורים ואז לעיתים הם מחייבים.

האם מכון התקנים הישראלי מפתח גם תקנים בינלאומיים או שותף בהם?

מכון התקנים חבר מן המניין בארגוני התקינה הבינלאומיים ISO ו-IEC. בוועדות תקינה שיש לנו עניין בהם יש נציגים ישראליים.

משרד הכלכלה רואה חשיבות מאוד גודלה בהשתתפות התעשייה הישראלית בתקינה הבינלאומית ולטענתם, אם תקנים ייכתבו בהשפעה ישראלית אז יהיה יותר קל לייצא מוצרים שונים מהארץ לכל העולם.

בנוסף, יש תוכנית שאנו מנהלים עבור משרד הכלכלה ובמסגרתה ישנה השתתפות של נציגי תעשייה בתקינה הבינלאומית- אנו מדריכים אותם ושולחים אותם לישיבות. ניתן להגיד שאנו מאוד פעילים בתקינה הבינלאומית.

ולסיום, אילו תקנים מיוחדים או מעניינים עשויים לצאת בעתיד הקרוב?

אחד מהדברים שאני הכי גאה בהם זה שאנו עונים מהר מאוד לצורך שנוצר בשוק.

דוגמא בולטת לכך מהזמן האחרון היא הנושא של שכחת ילדים ברכב. הועדה לזכויות הילד בכנסת פנתה אלינו בנושא והייתה התגייסות והתארגנות בזמן שיא ובסופו של דבר נכתבו גם תקנים הנוגעים לשכחת ילדים ברכבים פרטיים וגם בהסעות. התקנים התפרסמו בתקופה האחרונה.

כמובן שבעתיד צפויים להתפרסם תקנים נוספים על מנת לתת מענה לצרכים המשתנים הנוצרים בשוק.