תחום: מכון התקנים הישראלי
התקנות המעודכנות, המכונות "קוד הבנייה", מציעות פרשנות מחודשת לדרישות חוק התכנון והבנייה משנת 1965, תוך דגש על בטיחות, נגישות, יעילות ותכנון סביבתי.
בשנה האחרונה ובחסות מגפת הקורונה, משפחות גילו את הבית מחדש, ופתחו בשיפוץ מקיף, של פנים הבית שלעיתים כולל גם החלפת ריצוף.
בישראל משבר רודף משבר ואתגר רודף אתגר. גם בימים טרופים אלו של משבר בריאותי קריטי ואי יציבות פוליטית אל לנו לשכוח את הסביבה. זו שהייתה פה לפנינו ותהיה גם אחרינו.
כדאי לדעת כי התו הירוק המקורי, הוא עוד מאפריל 1994, והוא של מכון התקנים הישראלי הניתן למוצרים, מבנים וארגונים הפועלים להפחתת הפגיעה בסביבה, לשיפור היעילות האנרגטית ולצמצום השימוש בחומרים הפוגעים בסביבה.
התקן פורסם להערות הציבור. כמו כן, תקן זה מיושם בהצלחה בבריטניה במשך חמש שנים.
בכל שנה נהרגים עשרות עובדים בענף הבנייה. מספר ההרוגים בישראל גדול ביחס לממוצע באיחוד האירופי עקב תנאי בטיחות לקויים ואי אכיפת החוקים בשטח.
מכון התקנים הישראלי מציע לקבלנים, יזמים ומנהלי פרויקטים ליווי צמוד שמטרתו להעניק למנהל העבודה כלים ליצירת סביבת עבודה בטוחה ומניעת תאונות באתר הבנייה על ידי "בקרת בטיחות באתרי בנייה".
על מנת לשפוך מעט אור על השירות החדש, ראיינו את עדי כפרי, מהנדס, מנהל מקצועי בטיחות באתרי בנייה, מכון התקנים הישראלי.
ראיון ייחודי עם דליה ירום, מנהלת אגף התקינה במכון התקנים הישראלי.
נדבר על התקינה בישראל ובעולם ונקבל הצצה מעמיקה יותר אל עולם התקינה.
בהתאם לאישורו של שר הכלכלה, ב-3/7/2016 נכנסו לתוקף גיליונות תיקון מס' 1 ו-2 של התקן הישראלי ת"י 4466 חלק 3 - פלדה לזיון בטון: מוטות מצולעים.
דליה ירום, מונתה למנהלת אגף התקינה במכון התקנים הישראלי.
מכון התקנים הישראלי הרים את הכפפה של התאחדות קבלני השיפוצים ומקדם בימים אלה תו איכות לקבלני שיפוצים
בשנים האחרונות הולכת וגוברת המודעות לבטיחות התלמידים בסביבת הלימודים במוסדות החינוך. משרד החינוך פועל לאורך השנים לקבוע נהלים והנחיות מפורטות לגבי התנאים הנדרשים של מבנים חצרות ומתקנים במוסדות חינוך – בתי ספר וגני ילדים. לאור זאת, פיתח משרד החינוך תורה שלמה בדבר מבדק בטיחות במוסד החינוכי – קורס הסמכת עורכי מבדקי בטיחות במוסדות חינוך.
משלחת מטעם מכון התקנים הישראלי נפגשה עם אנשי מכון התקנים הקפריסאי והדריכה אותם במשך ארבעה ימים בנושא גז טבעי.
המסמך נכתב ביוזמת ישראל ותורם לניצול מרבי של משאבי מים אנרגיה וקרקע ולקידום צמיחה כלכלית