תניית 'גב אל גב': האם היא פוטרת את הקבלן הראשי מתשלום לקבלן המשנה?

כמעט (אם לא בכל) הסכם בין קבלן ראשי לקבלן משנה נמצא תניית 'גב אל גב' (BACK TO BACK).

מטרתו של הקבלן הראשי בשעת כתיבת תניה זו הנה להבטיח את עצמו במצב שבו הוא חלילה לא יקבל את המגיע לו מידי המזמין.

כך, כל זמן שלא יקבל תשלום עבור אבן הדרך הרלוונטית בפרויקט הוא יהיה פטור מתשלום לקבלן המשנה עבור עבודה שביצע. באופן כזה מועבר לכאורה הסיכון שבהסכם שבין המזמין לקבלן הראשי אל כתפי קבלן המשנה.

פעמים רבות קבלני המשנה, מהווים החלק החלש בעסקה והם תלויים בקבלן הראשי. קבלנים אלה משוועים לקבלת עבודות לביצוע ובמידה רבה נאלצים להסכים להסכמים שנכפים עליהם.

דוגמאות לתניות 'גב אל גב'

הנה למשל דוגמה פשוטה לסעיף 'גב אל גב' בהסכם: "למען הסר ספק מסכים בזאת קבלן המשנה, כי הוא לא יהיה זכאי לקבל תשלום כלשהו מאת הקבלן הראשי כל עוד לא קבל הקבלן הראשי את התשלום הרלוונטי מהמזמין ו/או היזם".

הנה למשל דוגמה נוספת: "כל עבודה ו/או חשבון לא ייחשבו כמאושרים אלא עד לאישורם על ידי הקבלן הראשי והמזמין".

הפרשנות המילולית והפשוטה של תנאים כאלה בהסכם קבלנות עלולה להוביל למסקנה הפשוטה הבא: הקבלן הראשי לא קיבל תשלום = גם קבלן המשנה לא יקבל תשלום.

לכאורה, עצם העובדה שקבלן המשנה הסכים לתניה פשוטה וברורה זו מהווה סוף פסוק. אך פועל, אין זה סוף פסוק כלל וכלל.

העמדה העקבית של בתי המשפט בסוגיה

בתי המשפט השונים, בשורה ארוכה של פסקי דין (שהאחרון שבהם ניתן ע"י בית מהשפט המחוזי ביום 23.3.2018) השיבו כי אין בכך סוף פסוק מבחינת קבלן המשנה.

באותו פס"ד טען קבלן המשנה, כי החל מחודש נובמבר 2012 החלו תשלומים חודשיים מלאים, בגין עבודות שכבר אושרו על ידי הקבלן הראשי בדרך של הוצאת חשבונות חלקיים נגדיים, להתעכב ללא הצדקה.

מאידך, הקבלן הראשי התגונן בטענת גב אל גב וטען כי לא קיבל את התשלום הרלוונטי ממזמין העבודה ולכן לא שילם לקבלן המשנה.

בית המשפט פסק באותו מקרה בהתאם לעקרונות שקבע בית המשפט העליון: הקבלן הראשי יהיה פטור מתשלום לקבלן המשנה רק במידה והטענות של המזמין כלפי הקבלן הראשי נעוצות בעצם טיבן ואיכותן של העבודות שביצע קבלן המשנה.

כלומר, כל זמן שקבלן המשנה ביצע את מלאכתו נאמנה והמזמין לא השמיע טענות כלפי עצם ביצוע העבודות - קבלן המשנה יהיה זכאי לתשלום והסיכון שבהתקשרות שבין הקבלן הראשי למזמין לא יוטל על כתפיו.

ההצדקות להעדפת קבלן המשנה במצב שתואר

בתי המשפט מצאו 3 הצדקות עיקריות להתגבר על הלשון הפשוטה של תניית ה'גב אל גב' ולקבוע כי קבלן המשנה בכל זאת זכאי לתשלום:

הצדקה ראשונה: ב"עסקה משולשת" כזו הסיכון הגדול ביותר נופל על כתפי קבלן המשנה - הוא קונה חומרים, משלם שכר עובדים, ביטוח וכיוצב', בעוד שהקבלן הראשי מפסיד "רק" את הרווח הקבלני.

הצדקה שניה: מבחינת תחושת הצדק כלפי קבלן המשנה - איש אינו חולק כלל על עצם ביצוע העבודות ע"י קבלן המשנה ואיכותן. אין לקבלן המשנה כל יריב לריב איתו ובכל זאת הוא עלול שלא לזכות בתשלום.

הצדקה שלישית: לא קיימת חפיפה בין מערכת היחסים הרחבה שבין המזמין לקבלן הראשי לבין מערכת היחסים הצרה שבין הקבלן הראשי לקבלן המשנה. פעמים רבות לקבלן הראשי יש שיקולים שונים מאלה של קבלן המשנה: לדוגמה, הקבלן הראשי לא ימהר להתעמת עם המזמין ולא ימהר לתבוע אותו משיקול של קבלת עבודות עתידיות מידי אותו מזמין. מדוע קבלן המשנה צריך להיפגע בשל כך?

סיכום

הנה כי כן, למרות הניסוח הפשוט והדי ברור של תניית ה'גב אל גב' בתי המשפט נוטים פעמים רבות לתת סעד בידי קבלני המשנה.

בהתאם לכך קבעו בתי המשפט, כי קבלני המשנה זכאים לתשלום בגין העבודה שביצעו וזאת ללא כל קשר למערכת היחסים שבין הקבלן הראשי למזמין.

זאת, כמובן בשעה שהקבלן המשנה ביצע את מלאכתו והשלים אותה ללא פגמים.

על כן, על קבלן המשנה לעמוד על זכויותיו ובמידת הצורך לפנות לערכאות שם פתוחה בפניו הדלת להשמיע את טענותיו בנוגע לטיב העבודה שביצע וקבלת התשלום בגנה.

לפרטים נוספים אודות המשרד ויצירת קשר: בר, רשף משרד עורכי דין

----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

מאמר זה הנו למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו.

אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה.

הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.