קונסטרקשן טק - להמציא את השיטה מחדש

כניסתן של טכנולוגיות לתחום הבנייה והתשתיות הולכת ומאיצה משנה לשנה. התחום שנחשב כמנוע צמיחה כלכלי חשוב אולי התקדם בעשורים האחרונים מבחינת תוכנות המשמשות לתכנון המקדים לבנייה, והתקדם בשימוש בחומרי הגמרים ומתודולוגיות הניהול, אבל רוב העבודה עדיין נעשית בדרכים ואמצעים מיושנים

 

הרצון והצורך להתייעל ולחסוך במשאבים קיימים ומשאבים חסרים (כגון כוח אדם), הלחץ והשאיפה להפוך את העשייה ל"ירוקה" יותר, ידידותית יותר לסביבה הן מטעמים שיווקיים והן מטעמים אידיאולוגיים, והתחרות על ליבו וכיסו של הצרכן שמבקשת להפוך את המוצר (הבית או המשרד) לאיכותי יותר, נוח יותר ובריא יותר, והביקורת הציבורית על ריבוי תאונות עבודה – כל אלו מהווים גורמים לפתיחת הדלת לטכנולוגיה. כמי שידועה כאומת סטארט אפ, ישראל מולידה רעיונות רבים בתחום, וחברות קונסטרקשן טק גדלות בה, אך רבות מהן מבינות שבשביל לצמוח באמת הן חייבות שווקים גדולים יותר מהשוק הישראלי.

 

רובוטים כפועלי בניין

גיא גרמן הוא מייסד-שותף והמנכ"ל של OKIBO, חברת סטארט-אפ חדשנית המתמחה בפיתוח רובוטים אוטונומיים לאתרי בנייה. גיא, מהנדס חשמל ומחשבים מאוניברסיטת בן-גוריון נמשך לעולמות המחשבים והאלקטרוניקה בגיל צעיר ובמהלך שנות לימודיו התיכוניים בבית הספר להנדסאים בתל אביב. לאחר ששימש כקצין מודיעין בצה"ל, גיא מילא בשני העשורים האחרונים תפקידים רבים כמפתח מוצרים חדשניים ומוביל צוותי פיתוח וכ-CTO של חברה בתחום הרובוטיקה.

נדב שורוק, הוא מייסד-שותף ו-COO (סמנכ"ל תפעול ראשי) באוקיבו. בעל תואר ראשון במנהל עסקים, BA, מאוניברסיטת רייכמן ו-MBA מהתוכנית למנהלים של האוניברסיטה העברית. טרם ייסוד אוקיבו, ניהל חברה בתחום הרובוטיקה ולפני כן שימש כיועץ לחברות בתחום מימון פרויקטים ותשתיות ומימון חברות.

 

מפתחים רובוטים אוטונומיים לענף הבנייה (גיא גרמן ונדב שורוק, מימין לשמאל)

 

לפני 6 שנים לקוח של גיא מענף הבנייה, חברה שבונה חברות שחייה בשם אס-פול שנותנת שירותים בתחום הרובוטיקה רצתה ליצור פתרון רובוטי לבניית בריכות שחייה ושמה את הפרה-סיד כהשקעה בחברה. גיא חבר לגיסו נדב  בשנת 2018, ויחד הקימו את אוקיבו במטרה לתת מענה למחסור הולך וגדל של עובדים מיומנים בענף הבנייה. "אוקיבו משנה את תפיסות תעשיית הבנייה המסורתית באמצעות רובוטיקה אוטונומית ובינה מלאכותית ומייצרת תהליכי בנייה מתקדמים אשר מפחיתים את החשיפה של עובדים לעבודות הפוגעות בבריאותם, במטרה לייצר השפעה חיובית ומתמשכת על התעשייה והחברה כולה", אומר גיא. או במילים פשוטות – אוקיבו מפתחת ומייצרת רובוטים פועלי בניין.

"אנחנו מפתחים רובוטים אוטונומיים לענף הבנייה. הפוקוס הוא באפליקציה של גמרים – צביעה, שפכטל אמריקאי, שיוף קירות גבס, רובוטים שמיועדים לעבודה בשטח. המטרה – לתת מענה על מחסור הולך וגדל של אנשי מקצוע בתחום".

 

הפוקוס הוא באפליקציה של גמרים – צביעה, שפכטל אמריקאי, שיוף קירות גבס

 

למה בחו"ל? למה לא בארץ?

"עשינו כמה פיילוטים עם מספר חברות בנייה אבל כדי להגיע לפעילות מסחרית משמעותית עם היקף מחויבות ופעילות רציף יותר קל לעשות את זה בחו"ל. כבר בשלב הפיילוטים, לפני השלב המסחרי, מבחינה תקציבית, היכולת לתמוך ולהניע את התהליכים האלה היה יותר קל. על הפיילוטים בחו"ל שילמו לנו – היה שינוע ציוד כבד, חומרים ולוגיסטיקה. באירופה מצאנו המון רצון ומוטיבציה מבחינה תקציבית לדחוף קדימה את הפעילות הזו. חברת צבעים אירופאית גדולה שמאוד מאמינה במוצר ובעתיד של השוק הזה רואה איתנו עין בעין את העתיד של הענף ולמעשה אנחנו עובדים איתם כמפיץ. אנחנו עוד כוח אדם בשוק שיכול ליישם את הצבעים שלהם. הרובוט שלנו הוא רובוט אוטונומי ולכן מתמודד עם הפער בהעדר עובדים. אם מישהו ניגש למכרז של צביעה יש לו עניין של מחיר של צבע אבל יש לו גם עניין של כמות פועלים דרושים שאולי לא עומדים לרשותו והוא יוותר על המכרז. עכשיו הוא יכול לגשת אליו".

 

ומכאן החשש של אנשים מהקידמה? שהרובוטים יחליפו אותנו?

"אנחנו לא הכלי אלא היד האנושית שמחזיקה את הכלים, במקום הפועל שחסר. כמו בכל מקום שבו נכנסת אוטומציה לתמונה אנחנו רואים שהיקף הפעילות עולה וכנגזרת מזה גם מקומות התעסוקה עולים. הצפי הוא שהיקף הפעילות יעלה וחברות יוכלו להעסיק יותר עובדים ועוד כמה רובוטים. יהיה שינוי של מקצועות. אין היום נהגי מעליות ואין טלפניות שמנתבות שיחות – מה שהיה מקור תעסוקה עקרי לנשים בשנות ה-20. בכל מקום שבו נכנסה חדשנות ואוטומציה הפריון במשק עולה, התפוקה עולה, החברות גדלות וגיוס העובדים עולה. מה שכן קורה זה שהמקצועות משתנים. לא יהיה שום שלב שבו אדם יפסיק לעבוד במקצוע הזה בגלל שמכונה לקחה לו את העבודה".

 

לא יהיה שום שלב שבו אדם יפסיק לעבוד במקצוע הזה בגלל שמכונה לקחה לו את העבודה

 

את הפעילות שלה החלה אוקיבו בגרמניה. משם התפשטה לאוסטריה ושוויץ כאשר היעד הבא הוא ארה"ב. "חשוב להבין מהי הצעת הערך של המוצר" מסביר גיא. "המוצר שלנו עונה על מחסור בידיים עובדות. הלקוח שלנו אלו אותם קבלני משנה שמבצעים את עבודות הגמר. בגרמניה זה תחום מאוד ריכוזי, זה תחום שיש בו הרבה חברות ענק עם הרבה עובדים. הרבה פעמים זו גם חברת הבנייה עצמה שעושה גם את הגמרים. כל מי שמפעיל וחסרים לו עובדים המוצר שלנו נותן לו מענה".

אבל "על הדרך" יש עוד מי שנהנה מהתיעוש והאוטומציה. "הדיגיטיזציה של העבודה מאפשרת ניטור בזמן אמת ע"י דיווחים דיגיטליים של התקדמות העבודה בפועל. הקבלן ששכר את קבלן המשנה או מפקח על הבנייה, ואז הקבלן הראשי – כל אלו נהנים מהמוצר. חברות ביטוח או חברות מימון שרוצות לדעת מה מצבו האמיתי של הפרויקט – כל מי שבתוך השרשרת הזאת של תהליך הבנייה יש לו עניין בקבלת דיווחים של מצב ההתקדמות בפעול ביחס ללו"ז המתוכנן. מעבר לזה, עוד לפני שהפרויקט מתחיל אנחנו מייצרים סימולציה וניבוי של כמה זמן וכמה חומר צריך, ולא לפי כלל אצבע שלפעמים יוצר עודפים או חוסרים שהם בזבוז כספים".

 

 

 

היתרונות הנוספים והמפתיעים של הרובוט של אוקיבו נוגעים דווקא לעניין הבטיחות והבריאות של העובד. לרובוטים אין כאבי שלד ואין כאבי צוואר. לא מתעוררות אצלם בעיות נשימתיות והם לא מתעייפים ומאבדים ריכוז ועושים טעויות. האתר הופך בטוח ובריא יותר, וגם ידידותי יותר לסביבה בגלל שהשיטה של אוקיבו מייצרת פחות אשפה ועושה שימוש בפחות צבע. 

 

אתם מרוצים מהתהליך ומההתקדמות של החברה?

"תמיד אתה רוצה להתקדם הרבה יותר מהר ממה שקורה בפועל אבל כשמסתכלים לאחור אתה רואה את הדרך הארוכה שעברנו... פיתוח רובוטיקה וחומרה הוא ארוך במיוחד. פיתחנו מודל ראשון, יצאנו לשטח, תיקנו ושוב ושוב. זה לא פיתוח חד פעמי אלא כזה שדורש הרבה פידבק וחזרה לשולחן השרטוטים. למעשה את המוצר המסחרי הראשון שלנו בעל תקן CE שעבר בדיקות במעבדת חרמון הוצאנו רק בסוף שנה שעברה אחרי חמישה דורות של פיתוח. לקראת הסוף זה המון דברים שקשורים לדיוק של המוצר, לבטיחות שלו ולתחזוקה. ה-Proof of concept כבר לא מספיק וצריך לראות שהמוצר עובד כמו שצריך בעולם האמיתי ולא רק במסגרת הדגמה של 20 דקות. זה תהליך שעולה הרבה מאוד כסף. היינו מאוד יעילים מהבחינה הזו אבל יעילות במשאבים באה ע"ח זמן. אנחנו כבר 5 שנים בהרפתקה הזו וזה לא תהליך שמסתיים. יש לנו עכשיו מוצר שאפשר להתחיל לייצר ממנו הכנסות ולייצר אותו אבל יש עוד המון מה לפתח, גם באפליקציות נוספות אבל גם בשיפור של המוצר עצמו – הוזלה, הקטנה – באמת כדי להיות בסוף בכל אתר בנייה בעולם. המרחק לשם עוד גדול ויש הרבה מה לעשות. גם התאגרים הטכנולוגיים וגם העסקיים הם גדולים מאוד.

 

ואתם חושבים שהענף מוכן לחברות כמו שלכם? אתה מזהה מגמה מעודדת מבחינת נכונות להטמעת קונסטרקשן טק בקונסטרקשן?

"אנחנו רואים מסביבנו את המוכנות של השוק, של הדור החדש שמקבל את ההובלה והמושכות של הענף הזה. דור שגדל על טכנולוגיה וברור שחדירה מסיבית של טכנולוגיה לענף בכל התחומים היא בלתי נמנעת. ענף הבנייה מוצף מכל עבריו בחדירה של טכנולוגיה בתוכנה, בנייהול, בתהליכים, בביצוע – זה שם. אנחנו רואים התפוצצות ממש, מאוד משמעותית, שלא הייתה כשהתחלנו לפני 5 שנים. בשנה האחרונה הגיעו המון פתרונות חדשים מסין בתחום שלנו שלא היו שם לפני שנתיים-שלוש. וזה סוג של עדות לגבי מגמות לאן השוק הולך בתחום של האוטומציה".

 

ומה היתרון שלכם מול המתחרים החדשים האלו מסין ובכלל?

"היתרון שלנו הוא ברמת האוטומציה ותפיסת המציאות. יהיו פתרונות אולי סמי-אוטונומיים או כאלו שמייעלים תהליכים אבל בהקשר שלנו צברנו הרבה מאוד ידע ויתרון תחרותי בעולמות הרובוטיקה האוטונומית. היכולות הן תלויות אפליקציה ותלויות פרויקט – שכונת וילות מול בניין משרד. זה מאוד משתנה. והאם זה שיוף או צביעה בהתזה. קל לזרוק מספרים אבל צריך לקחת את הכל בעירבון מוגבל. עשינו פרויקט של צביעת תקרות בחניון גדול בפרנקפורט עם רולר. קצב ההתקדמות של 8 עובדים עמד על 1000 מטר רבוע ביום. הרובוט שלנו עשה 570 מ"ר ביום. יותר מתפוקה של ארבעה עובדים וזה לא היה המקסימום שהאפליקציה מסוגלת לעשות. יש מקרים שבהם הערך לא יהיה כל כך בולט אבל לאורך זמן הוא יהיה משמעותי. יש מגבלה לכמה עובדים מוכשרים וחרוצים, יש מגבלה לקיום ממושך של קצב עבודה גבוה. התמדה זו בעיה מאוד גדולה בנייהול פרויקט כשיש רמות שונות גבוהות אבל בעבודה עם מכונה אתה מקבל את אותה רמת ביצוע ואת אותו קצב לאורך פרקי זמן ארוכים".

 

קסדה על הראש אבל לא רק בשביל הבטיחות

רועי דנון, אביב ליבוביץ' ויקיר סודרי הם בוגרי תלפיות ומודיעין. את BUILDOTS הם הקימו לפני 5 שנים אחרי היכרות מהשירות הצבאי והעיסוק שם בעולם התוכנה. "רצינו לעשות שינוי בתעשייה מסורתית, מאוד אמיתית" נזכר רועי. "ריתק אותנו לעשות חיבור של התעשייה הזו לטכנולוגיה. מהר מאוד הבנו שרמת השליטה והבקרה על פרויקט מאוד נמוכה. הניהול, שהוא ברובו ידני היום, לא מספיק מתקדם. במפעל רגיל יש חדר בקרה שמאפשר להבין סטטוס משימות, אבל בענף הבנייה היכולת לקבל תמונת מצב מאוד מוגבלת ומסתמכים על מידע מאוד לא מדויק כדי לקבל החלטות כל יום".

בסופו של דבר בילדוטס מציעים למנהלי הפרויקט ללכת עם מצלמה על הקסדה פעם או פעמיים בשבוע, במהלך הסיורים השוטפים בפרויקט. קסדה שממילא כבר נמצאת להם על הראש. תיעוד הוידאו שמתקבל מתורגם למידע עד לרמת המיקום של כל שקע ומתאפשרת מדידה של הביצועים כל הזמן שנעשית ע"י מחשב באופן אוטומטי ואוטונומי. המידע המתקבל מאפשר ליזם, לקבלן, למפקח ולמנהל העבודה להבין מיהו קבלן המשנה שתוקע את תהליך? מה צריך להכין לשבוע הבא? שיטת העבודה הזו לטענתם מאפשרת לנהל את העבודה על הפרויקט בצורה הרבה יותר אדוקה.

 

רועי דנון: מהר מאוד הבנו שרמת השליטה והבקרה על פרויקט מאוד נמוכה

 

האתגר הטכנולוגי מורכב משני חלקים מסביר רועי. "החלק הראשון - המחשב צריך להבין איך נראה תהליך בנייה כדי שהוא יוכל לעקוב אחריו. אנחנו צריכים לשלב תוכניות ולו"ז ואז לגרום למחשב להבין את זה ולחשוב מנקודת ראות של מנהל עבודה או ביצוע. החלק השני - הבנתי למה אני אמור לצפות, עכשיו באמצעות טכנולוגיית עיבוד תמונה ו-AI זה מחבר לי את שני העולמות האלה. זה מוסיף לי שכבה של מה באמת קרה במציאות. יש לי תמונה שלמה של תיכנון מול ביצוע באמצעות דיגיטציה של המידע".

עיקר הפעילות של בילדוטס מתחלקת בעיקר בין אירופה לארה"ב, כאשר ישנה גם פעילות בארץ וניצנים לעבודה במזרח כאשר רוב העבודה היא מול קבלנים גדולים. "אנחנו מאמינים שנדרש שינוי בשיטה וזה יותר משתלם לכולם כשזה קורה בחברות הגדולות. אנחנו מספקים המון מידע ומסגרת איך להשתמש במידע הזה ובעצם מכאן מתחילה עבודה של יד ביד כדי להבין איך מאמצים את המידע כדי לשפר את המוצר".  

 

אצלכם מזהים את החשש מה-AI?

"אף אחד לא חושש מזה שייקחו לו את העבודה. בכל דור מתעורר חשש שטכנולוגיה תחליף את בני האדם אבל אנחנו במחסור של כוח אדם ולכן אין התנגדויות ל-AI ואנחנו לא מחליפים את המנהלים כי זה לא כלי שלוקח החלטות".
 

מה האסטרטגיה שלכם להמשך?

"אנחנו מנסים לשפר את העמידה בתקציב, את הפריון, את היעילות, את העמידה בלוחות הזמנים. אבל כמובן שכל זה תלוי בקבלן הראשי. אם לא תצליח להטמיע את זה לתוך שיטת העבודה בפרויקט זה לא שווה שום דבר. אנחנו מאוד נוכחים בעבודה של הלקוחות שלנו. אנחנו דואגים לחיבור בין האנשים הטכנולוגיים שלנו לבין האנשים בשטח של הקבלן. אנחנו מאמינים בעבודה צמודה עם מעט לקוחות, התאמה של התהליכים וזה מה שמביא הצלחות. כולם מבינים שיש בעיה, שיש אתגר. התעשייה לא עומדת ביעדים של עצמה ויש מי שמבין שבילדטס יכולה להביא את השינוי".

 

דואגים לחיבור בין האנשים הטכנולוגיים שלנו לבין האנשים בשטח של הקבלן

 

אתה מרגיש שהענף פתוח לחדשנות?

"הענף השתנה ברחבי עולם בשנים האחרונות מקצה לקצה. אנחנו כבר לא בעידן האבן. אנשים עובדים בסביבות תכנון מתקדמות. הדור הראשון כבר הגיע לכולם ומאוד מהר. התעשייה כבר שם. בשנים האחרונות התחלנו לראות חברות עם טכנולוגיות יותר מתקדמות, AI , סנסורים – דברים שהם דור שני ושלישי והחברות האלה עוברות לא בלהוכיח אלא בלהגדיל את המקום שלהן בשוק".

 

הבית כמוצר

עמי אברהמי ועמית הלר נפלטו מעולם ההייטק. עמית הגיע מעולם האלקטרוניקה ועמי מעולם האינטרנט והמובייל. הם החלו לקנות נכסים בעמק הסיליקון וצפון קליפורניה כי נמאס להם מהייטק. יותר מאוחר הצטרפה אליהם דפנה עקיבא ומתוך ניסיונם האישי, יחד הגיעו לתובנה שעולם הנדל"ן מתנהל כפי שהתנהל באלפי השנים האחרונים ללא שינוי, והקימו את VEEV. "ברמת הטכנולוגיה, כוח האדם, הכל תלוי במה שקורה בשטח והתכנון ברמה שטחית יחסית" מסביר עמי. "נתקלנו בכל מני בעיות ובגלל שהגענו מחוץ לתחום שאלנו שאלות טריוויאליות – למה בונים מעץ, למה צריך שלוש שכבות שפכטל, למה עושים תאורה עם מתח גבוה, למה התכנון ברמה כל כך נמוכה ולמה כל כך הרבה החלטות מתקבלות באתר, בשטח. התחלנו לבחון את עולם המודולר, המשכנו ובדקנו כל תחום וראינו שאתה לא יכול לשנות רק דבר אחד. חשמלאי למשל, שלא מכיר את העבודה בחומר מסוים, מגיע לשטח ועושה את החיתוכים ואת רוב העבודה שלו בצורה לא מספיק מדויקת. כמעט כל העבודה בנויה על מלאכה באתר. אנחנו אמרנו – צריך לשנות את כל הדבר הזה, כל שלב בשרשרת, למקום שבו אנחנו חיים היום, הרי ייצור תעשייתי התחיל כבר במאה הקודמת".

 

עמי אברהמי: היום, כמעט כל העבודה בנויה על מלאכה באתר

 

"התחלנו למפות איך אני לוקח משהו ומתכנן במחשב תאום הדיגיטלי, עד רמת הבורג, מתרגם למפעל. גם אם אני לוקח תכנון של פרויקט שכבר תוכנן, איך אני לוקח אותו תכנון לסביבה וירטאולית, איך אני מעביר אותו לשפת מכונת ייצור ואיך אני מוריד את העבודה באתר למינימום. איך אני מעביר את כל כובד המשקל למחשב ולמפעל ומינימום עבודה לשטח.

"זה הצריך להמציא את כל השיטה מחדש. החומרים בעולם הנוכחי לא מתאימים כי צריכים לעשות פינישים באתר. ואיך אני לא עובד עם 500 ספקים – אמבטיה, מטבחים, חיפויים חיצוניים.

את השלד אנחנו בונים באמצעות פלדה דקת דופן (LGS). לחיפויים אנחנו משתמשים בחומר שנקרא HPS שמוכר כקוריאן ואנחנו מדפיסים עליו כל גימור שאנחנו רוצים, ואז מצמידים לקיר והוא הופך להיות גם הגימור הפנימי וגם הגימור החיצוני. הדבר הזה הביא אותנו למקום שבו יש לנו מעט מאוד חומרים. אנחנו מחלקים את הבניין לפאנלים וכל פאנל אנחנו מרכיבים בפס ייצור, מעבירים לאתר ובאמצעות שיטת פלאג אנד פליי יש חיבורי חשמל (ללא צורך בחשמלאי באתר) – זכר נקבה, צבע לצבע, אי אפשר לטעות. יש QA עוד במפעל ואתה מביא לאתר מוצר באיכות מאוד גבוהה".

 

מה התפיסה שמנחה אתכם בפיתוח המוצר?

"הבית כמוצר, זו התפיסה שלנו. אני מסתכל עליו ברמה הוליסטית. למשל, אצלנו הבית מגיע עם סנסורים בקירות (למניעת רטיבויות), ניהול חוויית המשתמש - הדייר, פתרונות של התקנת אפליקציות חיצוניות, בית חכם עם מסכי מגע, וילונות ומטבחים באיכות גבוהה. אצלנו הכל בא בילט אין עם המוצר. המחשבה היא איך אנחנו ממקסמים את החוויה ומספקים איכות גבוהה בעלות זהה או נמוכה לעומת בית רגיל. אצלנו למשל הדייר לא צריך לקדוח בקירות כדי לתלות דברים. יש לנו קיט להדבקה של כל דבר עד מדפים במשקל מאות קילוגרמים. יש לנו אפליקצית AR במידה והדייר בכל זאת רוצה לקדוח, כך ניתן לראות אם יש מערכות בקירות, ואת מיקומן, כדי למנוע בפגיעה במערכות. אנחנו מרכיבים בית של 280 מ"ר בתוך ארבעה שבועות. פיתחנו מערכת שמאפשרת כבר בתכנון להגדיל או להקטין חדרים, לשנות לוק חיצוני וכל גמישות אפשרית. אנחנו מקבלים פרויקט, עושים לו דיזיין למערכת שלנו ומשם לעיבוד וייצור".

עד היום גייסה VEEV 600 מיליון דולר והיא עומדת בפני מעבר משמעותי לסקייל, לבניית מפעל בטקסס ובמדינות אחרות בארה"ב מעבר למפעל הגדול שכבר קיים בקליפורניה.

 

"הבית כמוצר, זו התפיסה שלנו"

 

אוהבים אותנו בחו"ל, את היזמים הישראלים?

"באופן כללי יש איזו הילה סביב יזמים ישראלים אבל אני חייב להגיד שההילה טיפה מתפוגגת. כל מני חברות שעשו הנפקות ענק ונוצרה תחושה שהישראלים לפעמים קצת לא על הקרקע או אנשי מכירות מצויינים שלא יודעים ממש לספק את הסחורה. כשאתה צריך להקים חברת אופרציה אנחנו פחות טובים בזה. אנחנו טובים ברעיונות והרמה שלהם אבל בעולם ההנדסי אנחנו פחות מצטיינים. יש חברות שמגיעות לשווי ענק כמו סולאר אדג' או צ'ק פוינט אבל הן לא מייצגות. אנחנו הישראלים צריכים לדעת לעשות שיתופי פעולה. הידע הזה של תיעוש, ניהול מלאי, לוגיסטיקה – אמריקה עושה את זה הרבה שנים ברמה מאוד גבוהה. יש מדינות שעושות את זה בקנה מידה מרשים, ובישראל, בגלל שאנחנו מדינה קטנה, אין לנו את הידע הזה והמפעלים בארץ קטנים והתעשייה רק קטנה בשנים האחרונות".

 

מה מגמות ההשקעה בענף לשנים הקרובות? 

"אני בזה המון שנים. כשאנחנו הלכנו לגייס כסף בהתחלה הקרנות לא הכירו כלל את עולם הנדל״ן והבנייה, וזה מאוד השתנה בשנים האחרונות. פתאום אני מוצא את עצמי מגיע לכנסים ומקבל פניות. הבינו בתעשייה שבשביל לפתור את משבר הנדלן העולמי חייבים לשנות דברים ואנשים מבחוץ גילו כמה הזדמנויות יש בתחום הזה וקרנות הון סיכון הבינו שיש הזדמנות לדיסרפשן מדהים. כל שנה יש עלייה בכמות ההשקעות והחברות וזה הולך רק לגדול".

 

אז אתם מרוצים מהתהליך ומההתקדמות של החברה?

"יש משפט שאומר שיזמים אף פעם לא מרוצים. כל פעם כשאתה כובש יעד הסטייט אוף מיינד שלך עסוק כבר בדבר הבא. זה לא כמו בספורט. אין אליפות. אתה משחק כל העונה, אתה צריך לנצח, אתה תפסיד לא מעט. במרחק השנים אתה גאה במה שעשית. כל פעם כשאתה משלים משהו אתה מבין כמה דברים עוד לא נעשו. זה כמו סדרה הנדסית אקספוננציאלית עד אינסוף. אני באמת לא מסופק. עמי אברהמי לא מסופק – שים את זה בכותרת".