אריק אינהורן - על ניהול פרויקטים וחדשנות בבנייה

ספר על עצמך

שמי אריק אינהורן, אני גר בכפר ורדים (ליד מעלות), נשוי ואב ל5 ילדים.

סיימתי את לימודי ההנדסה האזרחית בטכניון בשנת 2005 בשרשראות מבנים וניהול פרויקטים ולצערי, לא נכנסתי לעולם הבנייה... בעיקר משום שאז, כשסיימתי את לימודי, רמת השכר בענף למהנדס מתחיל הייתה נמוכה מדי ולא אפשרה לי לכלכל את משפחתי (כשסיימתי את הלימודים כבר הייתי נשוי עם שני ילדים).

מצאתי את עצמי מנהל פרויקט בתעשייה אווירית ומאז, כמעט 20 שנה, עבדתי בתעשייה המסורתית וחצי מסורתית בחברות התעשייה נאווירית, פלסן סאסא ופיסיבי טכנולוגיות.

ברוב שנותיי בתעשייה התעסקתי בניהול פרויקטים ותפעול במורכבות גבוהה, אני מדבר על היקפים של מיליארדי דולרים, עשרות קבלני משנה וקצבים של קו הרכבה לרכבים! ניהלתי מאות אנשים וחברות אחרות היו מגיעות אלינו כדי ללמוד איך לנהל נכון.

למה החלטת לעזוב את התעשייה?

אני יותר חוזר לענף הבנייה מאשר עוזב את התעשייה. יכול להיות שזה נשמע כמו משחק מילים אבל הסמנטיקה חשובה. למדתי הנדסה אזרחית כדי לעסוק בזה מתוך אהבה למקצוע ונורא הצטערתי שלא יכולתי להיכנס לענף כבר ב2005.

למזלי, תנאי ההעסקה השתפרו מאז ומה שיותר קוסם לי זה שהאתגרים רק גדלו, הן מבחינה הנדסית והן מבחינה תפעולית-פרויקטלית. אותי זה מאתגר ומדליק, במיוחד שעכשיו אני בא עם "ארגז כלים" שדאגתי למלא ב20 השנים האחרונות.

איך אתה תופס את המעבר אל ענף הבנייה?

במעבר בין התעשייה לעולם הבנייה אני נחשף לפער הגדול בין שני העולמות. למרות שישנם גם קווים דומים בין השניים כגון מחסור בכוח אדם מקצועי ומיומן, ניכר מאוד שבזמן שבתעשייה התקדמו ופיתחו טכנולוגיות ושיטות ניהול מתקדמות יותר, בענף הבנייה לא חל שינוי גדול כל כך, לפחות באופן יחסי.

אתה יכול לתת דוגמאות? 

ניהול פרויקטים - בתעשייה קיימות מתודולוגיות ומערכות רבות שתוכננו לעזור למנהלי הפרויקטים להשיג את מטרות הפרויקט אותו הם מנהלים. דוגמה למתודולוגיה היא זו של הPMI (PROJECT MANAGEMENT INSTITUTE), זהו גוף שהתחיל כאמריקאי וכעת הוא עולמי והמתודולוגיה שלו מחלקת את עולם ניהול הפרויקטים ל11 עולמות תוכן, ניהול בעלי עניין, תקשורת, ניהול סיכונים ועוד... רוב החברות הגדולות בעולם הביטחוני אימצו את המתודולוגיה הזו ומסמיכות את מנהלי הפרויקטים שלהן על פי מתודולוגיה זו. וגם לא חסרות דוגמאות לתוכנות שצצות ובאות לעזור בתיאום, בסנכרון ובניהול של הפרויקטים- אחת מהן היא MONDAY.

חדשנות - כשמדברים על חדשנות ישר נמשכים אל עולמות ההייטק אבל גם בתעשייה המסורתית תמצא לא מעט חדשנות. היא יכולה לבוא לידי ביטוי בתחומים כמו יכולות חדשות (לדוגמא- מיקרו אלקטרוניקה לעומת אלקטרוניקה מסורתית), חומרים חדשים ואפילו באמצעים ושיטות עבודה שמטרתם לייעל את העשייה ולשפר את הדירות המוצר, הדוגמה המובהקת לאמצעים ושיטות אלו היא האוטומציה והרובוטיקה.

בטיחות - בזמן שמקצוע הבנייה הוא אכן מסוכן, אני לא יכול להגיד שלא ראיתי עיסוקים מסוכנים יותר.... ויחד עם זאת, זה ברור לכל מי ששומע רדיו או רואה חדשות, כי ענף הבנייה גובה מחירים כבדים בגוף ובנפש. בתעשייה הבינו מזמן שצריך לפעול כנגד אותן סכנות והעמידו שיטות מסודרות לטיפול בבעיה. ולא רק שיטות. גם כאן, ישנן תוכנות ואמצעים חדשנים אחרים שעוזרים למזער את הסכנה למינימום האפשרי.

מהן הסיבות לפערים האלו, לדעתך?

אני חושב ששני האלמנטים העיקריים הם תחרות ומשהו שאני קורא לו "כוח מסדר".

אני שומע לא מעט שהסיבה העיקרית לשוני היא שבענף הבנייה כל פרויקט הוא ייחודי ואני לא מקבל את זה. גם בתעשייה, ואני מדבר על דברים שעשיתי בעצמי, ישנם פרויקטים ייחודיים וחד פעמיים, ולא מעט כאלו! בסופו של יום, רוב הפרויקטים בישראל הם HIGH MIX LOW VOLUME. ורוב רובם של הפרויקטים האלו נגמרים עם מוצר אחד.... תחשבו על זה שכל אבטיפוס הוא מוצר בפני עצמו, וברור לכולם שרק "אחד ל.." מבשיל לכדי מוצר שנכנס לייצור סדרתי.

התחרות הקיימת הענף הבנייה היא תחרות "לא נכונה". זו תחרות של מחיר בלבד.... וכשהמחירים יורדים, הכסף הנכנס לא מושקע בלפתח את העתיד. כשאני אומר לפתח את העתיד אני מתכוון לפיתוח של שיטות וכלים חדשים וחדשנות מכל סוג שהיא. אבל לפני זה, לפתח את האנשים. כי בסופו של דבר, חדשנות ללא אנשים לא מקדמת דבר.

ה"כוח המסדר" הזה שאני מדבר עליו הוא איזשהו משהו שמחבר בין כל העוסקים בענף. אם תלך, למשל, לתעשיית החלל או לתעשייה הביטחונית אתה תראה שיש נהלים, שיטות ואפילו מנהגים ואמונות המשותפים לכל מי שנמצא בתעשיות האלו. בבנייה אומרים, שוב, שבגלל שכל פרויקט הוא ייחודי אין טעם או יכולת ליצור משהו משותף... זה פשוט לא נכון! אני מדבר עם כל כך הרבה אנשים בענף ואני אומר לך שיש כל כך הרבה ידע מפוזר שאם היינו עוסקים רק בלחבר את כל החתיכות האלו הענף היה קופץ שני דורות קדימה.

מרוץ CivilEng מתקרב ! כל הפרטים >>

כיצד משנים את המצב?

אני מאמין ששינויים באים מלמטה, מהשטח. וכרגע, קורים כמה והשינוי הוא רק עניין של זמן.

דבר אחד שקורה הוא תנועה של טכנולוגיות משאר העולמות אל תוך ענף הבנייה, טכנולוגיות AI שעוזרות לניהול הביצוע, טכנולוגיות חישה שעוזרות "לראות" מה שלא גלוי לעין ועוד טכנולוגיות חדשות שמנסות להיכנס לענף... כרגע הענף מגיב בדחייה אבל זה עניין של זמן לא רב עד ש"החומה תיפול"....

עוד דבר מהותי שקורה הוא מצוקת כוח האדם. זה משפיע גם בכמות הבנייה שניתן לבצע וגם על איכות הבנייה שמתבצעת. תוסיף לשניים האלו את הביקוש העולה ועוד נושאים שלא הזכרתי והחיבור של כולם מבטיח שבעוד שנים מספר הענף ישנה את פניו

מה אתה מתכנן לעשות בהמשך הדרך?

אני מתכוון לשלב בין ניהול פרויקטים במגזר הפרטי וניהול פרויקטי תשתית במגזר הציבורי.

בכל חיי המקצועיים חיפשתי את המשמעות שבעשייה. במקומות בהם לא מצאתי משמעות, קמתי והלכתי. בפרויקטי הבנייה והתשתית שאני מכוון אליהם, אני מוצא משמעות גדולה! להראות לילדים שלי סכר, כביש או כל דבר אחר באותו סדר גודל שאני ניהלתי את ההקמה שלו נותן לי תחושת סיפוק אדירה. לא פחות מספק זה לעזור למשפחה להקים בית בישראל בלי ליפול בהיבטי התקציב, לוח הזמנים ואיכות העבודה. במקביל לניהול הפרויקטים הנ"ל, אני מתכוון להשקיע מאמץ רב בהכנסה של חדשנות לענף שלנו. הצורך ממשי, הטכנולוגיות כבר קיימות וצריך ליצור את החיבור. זה לא הולך להיות פשוט אבל זה סופר חשוב. אני כבר עוסק בעזרה לכמה מיזמים והעתיד נראה מבטיח.