על ניהול פרויקטים. כתבה שלישית בסדרה
כתבה ראשונה בסדרה כאן
כתבה שנייה בסדרה כאן
לצורך העניין, נביא דוגמא הלקוחה מעולמנו היומיומי והמוכר - גרם מדרגות בתוך הבית. היה וקרתה תאונה, חלילה והמדרגות קרסו, מיד נשאלת השאלה - במה או במי האשם. מן הסתם תולה כל אחד מהגורמים שהיו מעורבים בתהליך התכנון - בנייה, את קולר האשם על זולתו, וקרוב לוודאי שהעניין יובא להכרעות או לבוררות מקצועית. המהלך הראשון שיעשה יהא להתחקות אחר מהלך בנית המדרגות - הכולל כמובן את שלבי התכנון, האישור, הייצור, הביצוע והפיקוח על מנת לבדוק את תקינות התהליך, תוך ניסיון לברר באיזו מידה אכן נשמרה, כמו גם באיזה שלב, ומדוע נגרמה התקלה.
לדוגמא,
תכנון אדריכלי של המדרגות - במקרה זה, על כל ההיבטים העיצוביים והתוכניות הנדרשות: כגון חיתוכים, חזיתות וכו`. התוכנית מועברת למהנדס קונסטרוקטור המתמחה בסוג זה של עבודה. הוא "לומד" את התוכניות ובהתאם להן מכין תכנית קונסטרוקציה כולל מפרט טכני מדויק לגבי כל אחד מהמרכיבים: עובי הברזל, קוטרו, סוג הפרופיל, סוגי הלחמות, הריתוכים, ההברגות וכל יתר הפרטים הטכניים הקשורים והנדרשים להיבט המבני של התכנון.
התוכניות המוכנות מועברות בשנית לידי האדריכל המתכנן, על מנת שזה יתקנן בהתאם לדרישות והערות הקונסטרוקטור ורק אז מועברות ליצרן (המסגר במקרה זה) כסט תוכניות עבודה חתומות לביצוע (הן על ידי האדריכל והן על ידי הקונסטרוקטור). במידה ומדובר על פרויקט גדול ורחב היקף, חל בתהלך שלב נוסף בו מגבשים המפעל \ היצרן או המסגרייה - תוכניות ייצור המכונות "Shop Drawings" ומושתתות על יכולת הייצור של המפעל. תוכניות אלו מועברות אל האדריכל והקונסטרוקטור לביקורת נוספת טרם הייצור. עם אישורם לביצוע, הן מוכנסות למערך הייצורי האמור להתבצע תחת בקרת איכות קפדנית שתאשר כל אחד מהאלמנטים המיוצרים טרם "צאתו לשטח".
בשטח עצמו מתחיל תהליך ההרכבה האמור להיות מלווה בפיקוחו של מנהל הפרויקט, או אדם מורשה מטעמו - שיעקוב אחר התהליך ויוודא את התאמתו לתכנון.
עם סיום העבודה מגיע שלב "המסירה" בנוכחות כל המעורבים בתהליך. בשלב זה "נמסרת" העבודה למזמין, והוא מלווה ב"פרוטוקול מסירה" בו נרשמים כל הערה או ליקוי במידה ונתגלה ועל המבצע להתייחס אליהם או לבצע את הדרוש תיקון לפני גמר החשבון ועזיבתו את השטח.
לצורך כך, קיימים ביטוחים שנועדו לבטח את הגורמים השונים: המתכננים, הקבלנים, או המבצעים מפני מה שמכונה "הפרת חובה מקצועית שמקורה במעשה טעות או השמטה". במידה ואכן קרתה תקלה, ומי מהגורמים המעורבים הורשע כדין - מוגשת תביעה לחברת הביטוח. בשלב זה מתחילה הבעיה, מפני שמטבע הדברים הטיפול לוקה בסחבת ועם סיומו כבר קשה לעקוב אחר מי עשה מה, למה, מתי ואיך...
כאשר התהליך מתבצע כהלכה, בסדר מובנה ובאחריות ברורה של כל אחד מהמעורבים לגבי תחומו הוא - ניתן לאתר את נקודת הכשל ואף להפיק ממנה לקחים! (זוכרים את מעברות החלל צ`לנג`ר שהתפוצצה עם שיגורה והורידה לטמיון 500 מילארד דולר בגלל אטם אחד קטן ?) מוסר ההשכל המתבקש איפוא, הוא כי יש להגדיר באורח חד משמעי וברור את תפקידו של כל גורם בתהליך תכנון וביצוע ואת תחום אחריותו, ויתרה מזאת: "להחזיק ביד" פוליסת ביטוח מקצועית של כל אחד מהמעורבים !
אין תגובות