מדריך: קריטריונים והנחיות לעיגון סיסמי של מערכות לא מבניות
הקדמה
אני שמח לשתף אתכם במדריך רשמי שכתבתי, בנושא קריטריונים והנחיות לעיגון סיסמי של מערכות לא-מבניות, המצורף לעיונם ושימושכם. בעקבות ההנחה כי צפויה להתרחש רעידת אדמה חזקה באזורינו בשנים הקרובות וכחלק מהיערכות מקדימה להפחתת הסיכונים, וועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה מקדמת את הטיפול במוכנות הסיסמית של מדינת ישראל.
רעידת אדמה והתופעות הנלוות אליה מהוות סכנה ממשית שעלולה להוביל להרס נרחב ולפגיעה חמורה ביכולת המבנה לתפקד בשעת חירום זו. אירוע בקנה מידה גדול צפוי להתבטא במספר רב של פצועים שיזדקקו לפינוי ולקבלת טיפול רפואי. הבטחת עמידות שלד המבנה ברעידת אדמה היא רק חלק מהאמצעים להשגת המטרה, שכן על בתי החולים בארץ להמשיך לתפקד ולשרת את הקהילה בזמן רעידת אדמה ומיד לאחריה.
מערכות לא-מבניות כוללות בין היתר צנרות, מערכות מיזוג אוויר, חשמל, כיבוי אש וציוד מכני, והן מהוות מרכיב קריטי וחיוני בתפקוד מבנים בעלי חשיבות בשעת חירום. בתרחיש רעידת אדמה כלל המערכות שלא עוגנו כהלכה עלולות להינתק או ליפול ולגרום לסיכון חיי אדם, לנזק משמעותי לרכוש ולשיבוש הרציפות התפקודית של המבנה. בית חולים (או כל מבנה אחר בעל חשיבות) שהמערכות הלא-מבניות בו ניזוקו, לא יכול להמשיך ולמלא את התפקוד לשמו נועד, גם אם שלד המבנה לא התמוטט ברעידת האדמה.
מתוך הכרה בצורך להיערכות לאירוע סיסמי ובשאיפה למזער את הנזקים הפוטנציאליים שבעקבותיו, עלה הצורך בכתיבת מדריך שיעניק למהנדסים תובנות וכלים יישומיים בנושא. המדריך נכתב ברוח תקנים ומדריכים בינלאומיים מובילים במדינות בעלות סיכון סיסמי גבוה והוא כולל סקירה מעמיקה של הנושא, תיאור תרחישי כשל מתועדים מרחבי העולם, הצעת פתרונות ישימים לעיגון המערכות בפני עומסים סיסמיים ודוגמאות חישוב מפורטות. המדריך מתמקד במערכות האופייניות לבתי חולים, אך עקרונותיו מתאימים למגוון רחב של מערכות לא-מבניות הקיימות במרבית המבנים השונים בישראל.
אני רוצה להודות לכל המהנדסים, אנשי המקצוע והעוסקים במלאכה מטעם משרד ירון אופיר מהנדסים, וועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה ומשרד הבריאות. תודה על שיתוף הפעולה הפורה, שמסייע בקידום הידע ההנדסי ובהרחבת ההבנה המקצועית בתחום חשוב זה בישראל.
אני מזמין אתכם לעיין במדריך ולהעמיק במתודולוגיות שיכולות לשפר את תכנון הציוד והמערכות הלא-מבניות בפרויקטים עתידיים ובכך להבטיח את הרציפות התפקודית של מבנים בשעת חירום. אשמח לשמוע את דעתכם ולהמשיך לקדם יחד את המוכנות הסיסמית של מבנים ומערכות לא-מבניות בישראל.
מבוא
רעידות אדמה מהוות את אחד מאסונות הטבע ההרסניים ביותר, עם פוטנציאל לנזק רב לחיי אדם ולרכוש. מדינת ישראל, הממוקמת לאורך השבר הסורי-אפריקאי, נמצאת בסיכון מוגבר לאירועים סיסמיים שעלולים לגרום להרס נרחב. בתוך הקשר זה, תפקודם הרציף של בתי חולים בעת רעידת אדמה ולאחריה הוא קריטי למתן מענה ראשוני לאוכלוסייה ולמניעת החמרת הנזקים.
בתי חולים מהווים מערכות מורכבות הכוללות לא רק מבנים אלא גם ציוד ומערכות לא-מבניות קריטיות, כגון תשתיות חשמל, אינסטלציה, מערכות מיזוג וציוד רפואי מתקדם. כשל במערכות אלו עלול לשתק את תפקוד המוסד בזמן קריטי, ולמנוע מתן שירותים רפואיים נדרשים. לכן, הבטחת עמידותן ותפקודן הרציף של מערכות אלו היא הכרחית לצורך שמירה על חיי אדם ומתן מענה חירום.
המדריך הנוכחי מספק קווים מנחים מפורטים להיערכות ולניהול סיכונים סיסמיים בבתי חולים, תוך התמקדות בטיפול ברכיבים לא-מבניים. הוא מתבסס על תקנים בינלאומיים מתקדמים, כגון FEMA E-74 ומציג אסטרטגיות לעיגון ולחיזוק רכיבים, כמו גם הגדרת רמות תפקוד המותאמות לסיכונים הפוטנציאליים.
עיקרי המדריך
- רקע כללי ומוטיבציה - רעידות אדמה מהוות סיכון ממשי למדינות רבות, כולל ישראל, בשל מיקומה הגיאוגרפי על השבר הסורי-אפריקאי. המדריך מדגיש את החשיבות הקריטית של תפקוד רציף של בתי חולים כמענה ראשוני לאוכלוסייה בזמן חירום.
- סקירת מערכות לא-מבניות - מתוארות מערכות קריטיות בבתי חולים, כגון מחיצות, תקרות תלויות, ציוד רפואי, צנרת, מערכות חשמל ותאורה. המדריך מפרט את רמות הסיכון הקשורות לכשלים באותן מערכות והשפעתן על תפקוד המוסד.
- קריטריונים לתכנון סיסמי - מוצעות אסטרטגיות לעיגון וחיזוק מערכות לא-מבניות, כולל הגדרת רמות תפקוד מבנה שיבטיחו תפעול מינימלי והצלת חיים גם בתרחישי רעידת אדמה משמעותיים.
- נזקים אפשריים והפחתת הסיכון הסיסמי - המדריך נשען על תקנים בינלאומיים מובילים ממדינות בעלות סיכון סיסמי גבוה המספקים גישות פרקטיות להפחתת נזקים סיסמיים במערכות לא-מבניות ותיעוד כשלים מתרחישים סיסמיים מרחבי העולם.
- דוגמאות חישוב - המדריך מציג דוגמאות חישוב מפורטות להערכת העומס הסיסמי על סוגים שונים של רכיבים לא-מבניים, בהתבסס על תקינה אמריקאית מובילה בתחום.
סיכום
המדריך מציג מסגרת תכנון מקיפה להיערכות בתי חולים לרעידות אדמה, תוך הדגשת החשיבות של טיפול במערכות לא-מבניות, הקיימות גם במגוון רחב של מבנים בישראל. הוא מציין כי על אף שמערכות אלו אינן חלק ממבנה השלד עצמו, הן קריטיות להבטחת תפקודו התקין של בית החולים (או כל מבנה אחר בעל חשיבות) בזמן חירום. המדריך מתאר את ההשפעות האפשריות של נזקים סיסמיים, ומציע שיטות להתמודדות עימן, לרבות עיגון, חיזוק והחלפה של רכיבים פגיעים.
בנוסף, המדריך מאמץ גישות מתקדמות לתכנון תפקודי המאפשרות לבתי חולים להמשיך ולספק שירותים גם במצבי חירום קשים. שילוב זה של ידע בינלאומי עם התאמה לנסיבות המקומיות מדגיש את חשיבותו כבסיס לתכנון חירום אפקטיבי במדינת ישראל.
לסיכום, המדריך קורא לפעולה מיידית לשיפור מוכנות בתי החולים בישראל לאירועים סיסמיים, מתוך מטרה למנוע נזקים כבדים ולהבטיח את שלומם של המטופלים והצוותים הרפואיים. המלצה זו רלוונטית לכל סוג מבנה בעל חשיבות לרציפות תפקודית בזמן ולאחר רעידת אדמה.
אין תגובות