עבודות איטום, בדיקות הצפה והמטרה
בדיקות הצפה הנן חלק בלתי נפרד בעבודות איטום המתבצעות במבנים.
בדיקות הצפה ובדיקות המטרה (מלשון ממטרה) יש לבצע לאחר סיום עבודות איטום בגגות , מקלחות , חדרים רטובים , מרפסות , קירות , חלונות, תפרי התפשטות ועוד. האזור היחידי בו אין מתבצעות בדיקות הצפה (או המטרה) הנו באיטום תת קרקעי של מרתפים וקומות תת קרקעיות.
למרות נחיצותן של בדיקות מסוג זה רוב המעורבים בתהליך, לקוחות ובעלי מקצוע כאחד, נוהגים להשמיט צעד הכרחי זה מטעמי חפזון וחסכון או פשוט משום החשש מתוצאותיה של בדיקה שכזו.
לפני בצוע כל הסכם עבודה עם קבלני איטום או קבלני-בנין ראשיים יש לוודא כי בדיקות הצפה כלולות בחוזה העבודה. הכללת והדגשת קיומו של סעיף זה תגרום לכך שעבודות האיטום עצמן תתבצענה באופן יסודי וקפדני יותר על ידי קבלני האיטום ותהיינה תחת פיקוח חמור יותר מצידן של חברות הבניה וקבלני-הבנין.
בדיקה זו טובה לכל הצדדים המעורבים כולל לקבלן האיטום המבצע. באמצעותה יוכל הקבלן לבחון לא רק את איכות העבודה אלא גם את איכות עובדיו בזמן-אמת. קבלן איטום אשר מעדכן את עובדיו מראש בדבר עריכת בדיקת הצפה לאחר סיום העבודה יכול להיות סמוך ובטוח כי עבודתם תעשה יותר יסודית וקפדנית עקב החשש מכשלון הבדיקה.
כמובן שהלקוח יצא הנשכר העיקרי מהענין אך למעשה כל הצדדים יצאו נשכרים משום שעבודת האיטום תעשה על הצד הטוב ביותר ולא יתרחשו מקרי כשל "פתאומיים" בתקופה מאוחרת יותר בעתיד אשר יגרמו לנזק רב יותר עקב הצורך בפרוק תשתיות שונות במבנה אשר כרוכות בהוצאה כספית מיותרת ועוגמת נפש לכל המעורבים.
1. בדיקת הצפה לאחר איטום גגות
בדיקת הצפה ניתנת לבצוע בגגות או בגגונים שנאטמו באמצעות יריעות ביטומניות , זפת חם, חמרי אטימה ביטומנים משחתיים , חמרי אטימה צימנטים, יריעות PVC, פוליאוריטן ועוד. אין לבצע בדיקות הצפה על גבי גגות עם חומרי איטום אקרילים כגון פוליגג , אקרילפז וכדומה משום שאלו אינם עמידים בתנאים אלו, ינמסו ויהרסו כתוצאה מההצפה.
עם סיום עבודות האיטום ותחילת פעולת ההצפה יש לאטום את פתחי המרזבים. ניתן לאטום את פתח המרזב באמצעות החדרת בקבוק פלסטיק (או כל חפץ אחר) אל קצהו העליון של הצינור. את הרווח הנותר בין הצינור לבקבוק אפשר לאטום באמצעות חומרי אטימה משחתיים על בסיס סיליקון, פוליאוריטן, ביטומן וכדומה. יש להקפיד על כך שהסתימה תתבצע בתוך הצינור עצמו ולא בנקודת החיבור שבין שכבת האיטום למרזב משום שנקודה זו רגישה מאוד לחדירת רטיבות וחייבת להכלל בבדיקת ההצפה.
הנוהג של סתימת המרזב באמצעות ריתוך יריעה ביטומנית סמוך לפתחו – איננו יעיל משום שהוא מונע את בדיקת איכות החיבור בין שכבת האיטום למרזב. לפיכך, וכאמור לעיל – יש לבצע את הסתימה מעבר למקום זה , כלומר עמוק יותר בתוך המרזב.
מילוי המים בגג צריך להתבצע עד לגובה סביר כך שלא יעבור את גובהה של שכבת האיטום בקירות שמסביב הגג. עליית מפלס המים מעל לגובה זה תגרום ברוב המקרים לכשלון בדיקת ההצפה משום שהרטיבות תעבור דרך הקירות אל מתחת לשכבת האיטום של הגג. כתוצאה מכך אף יגרם נזק למבנה עקב מים שיעברו את שכבת האיטום וגם לא ניתן יהיה להמשיך בבדיקת ההצפה אלא רק לאחר התיבשות כתמי הרטיבות.
במקרה ששטח הגג גדול ולא ניתן לבצע הצפה של כל השטח בבת אחת יש לחלק את הגג למספר שטחים ולהציף כל אחד מהם בנפרד. תיחום חלקי הגג יכול להתבצע בדרכים שונות כגון יציקת מחסום ממלט וחול, הלחמת יריעה ביטומנית וקיפולה כלפי מעלה- ועוד. לשיטת ההצפה בחלקים יתרון חשוב נוסף : במידה במקרה של גילוי כשל באיטום נוכל לדעת את מיקומו של הכשל בקלות רבה יותר מאשר במקרה של הצפת גג שלם. אך כמובן ששיטה זו מאריכה את משך הבדיקות וכרוכה בדרך כלל בעלויות נוספות.
את בדיקת ההצפה יש לערוך למשך 48 שעות והמקפידים יעשו זאת למשך 72 שעות. כל כתם רטיבות שמופיע בזמן הבדיקה מעיד כמובן על כשלונה ויש לרוקן את המים , לתקן את הליקויים, להמתין להתייבשות כתמי הרטיבות ולבצע את בדיקת ההצפה מחדש.
הצפת גג מסחרי גדול בחלקים
2. בדיקת הצפה לאחר איטום אדניות
בדיקה זו מתבצעת בדומה למתואר לעיל ועם הקפדה דומה על סתימת פתח המרזב כך שמי ההצפה יוכלו להגיע אל מקום החיבור של שכבת האיטום עם פתח המרזב. נחזור ונאמר: המקום שבו מסתיימת שכבת האיטום, היכן שהיא מתחברת אל פתח המרזב – הנו מקום רגיש מאוד לחדירת רטיבות ולפגמים באיטום. על כן יש לוודא שבדיקת ההצפה תכלול גם את האזור הזה ויש לבצע את סתימת המרזב במקום מעט יותר מרוחק (עמוק יותר) מאזור זה.
בעת ביצוע בדיקת הצפה באדנית יש למלא את האדנית כולה במים. באמצעות בדיקה זו נוכל גם לבצע הדמייה של מקרי הצפה באדניות כתוצאה מסתימה כלשהיא במערכת הניקוז.
יש להשאיר את האדנית מלאה במים למשך 48 שעות לפחות.
מפרטים טכנים לבצוע עבודות איטום באדניות באמצעות חומרי אטימה צימנטים או ביטומנים ניתן לקרוא
במדור מפרטי איטום ושיקום.
3. בדיקת הצפה לאחר איטום מקלחות וחדרים רטובים
בדיקה זו מתבצעת לאחר סיום עבודות האיטום ברצפה ולפני תחילת עבודות הריצוף.
בדיקה זו מתבצעת לאחר סיום עבודות האיטום ברצפה ולפני תחילת עבודות הריצוף.
יש למלא את כל שטח רצפת המקלחת במים עד לגובה רב ככל הניתן כך שכל אזור הרצפה יהיה מוצף במים. הבדיקה מתבצעת למשך 48 שעות לפחות.
במקרה שנקודת הניקוז מתוכננת להיות גבוהה יותר מהרצפה (כלומר במיפלס הריצוף עצמו) יהיה צורך לרוקן את המים לאחר הבדיקה באמצעות דליים או משאבה.
בשום מקרה אין להשמיט את בדיקות ההצפה בחדרים רטובים, מרפסות או גגות מרוצפים משום ששטחים אלו נתונים לרטיבות מתמדת ומשום שתיקון האיטום לאחר בצוע הריצוף יהפך למלאכה מאוד יקרה ומסובכת.
במקלחות וחדרים רטובים נקודת תרפה שכיחה הינה סף ההפרדה הממוקם מתחת לפתח הכניסה של החדר הרטוב. בדיקת ההצפה לא יכולה תמיד לכלול את בדיקת האיטום של סף ההפרדה עד לגובה הריצוף עצמו מכיוון שהריצוף מתבצע בשלב מאוחר יותר. לפיכך יש להקפיד על איטום תקין שיבוא בשלב מאוחר יותר – בין סף ההפרדה ובין המרצפות. בענין זה אנא ראה/י מאמרים על איטום מקלחות וחדרים רטובים בחומרי איטום ביטומנים משחתיים ועל איטום מקלחות וחדרים רטובים בחמרי איטום צימנטים.
4. בדיקת הצפה לאחר איטום מרפסות או גגות מרוצפים
בדיקה זו מתבצעת באותו האופן כמתואר בהצפת מקלחות וחדרים רטובים.
אזורים אלו יכוסו בריצוף לאחר סיום עבודות האיטום ולפיכך יש לנקוט משנה זהירות ורצוי גם לבצע בדיקת הצפה כפולה (תתואר בהמשך). גם כאן יש להקפיד על סף הפרדה אטום, כפי שנאמר במאמר על איטום מרפסות או גגות מרוצפים באמצעות יריעות ביטומניות.
בדיקה זו מתבצעת באותו האופן כמתואר בהצפת מקלחות וחדרים רטובים.
אזורים אלו יכוסו בריצוף לאחר סיום עבודות האיטום ולפיכך יש לנקוט משנה זהירות ורצוי גם לבצע בדיקת הצפה כפולה (תתואר בהמשך). גם כאן יש להקפיד על סף הפרדה אטום, כפי שנאמר במאמר על איטום מרפסות או גגות מרוצפים באמצעות יריעות ביטומניות.
5. בדיקת המטרה על גבי חלונות
בדיקה זו מתבצעת בדרך כלל במבנים חדשים לאחר התקנת החלונות , אך ניתן לבצעה גם במקרה של בית קיים שבוצעו בו עבודות החלפת חלונות.
מטרת ההמטרה היא לגלות נקודות תרפה (נזילות או כתמי רטיבות) שמקורן בליקוי בחלונות עצמן או באיטום שבין המשקופים למבנה. במהלך בדיקה זו מתגלים לעיתים ליקויים נוספים באיטום הקירות או באדני החלונות.
ההמטרה מתבצעת באמצעות צינור מים מתכתי אשר מנוקבים בו חורים במרחקים של כ 10 ס"מ. הצינור מונח בצורה אפקית על קיר הבנין – מעל לחלון הנבדק. המים הזורמים מן הנקבים גולשים במורד הקיר ומרטיבים את החלון ואת הקירות הסמוכים. יש להמשיך בבדיקת ההצפה כ 12 – 24 שעות.
במקרה של חלונות שקועים יש לבצע את הבדיקה באמצעות התזה בממטרת גינה רגילה או בצינור מים רגיל- על גבי החלון וסביבתו.
במקרה של גילוי נזילה או כתמי רטיבות יש לתקן את הליקוי , להמתין לייבוש השטח ולבצע בדיקת המטרה נוספת. איתור נזילות באזורים אלו יכול להיות מסובך ולכן לאחר סיום התיקונים אין לצאת מנקודת הנחה שהבעיה נפתרה אלא יש לגשת ולבצע בדיקת המטרה חדשה.
6. בדיקת המטרה על גבי קירות חיצונים ותפרי התפשטות אנכיים
בדיקות אלו מתבצעות לרוב במבנים חדשים, לאחר סיום איטום הקירות או לאחר סיום שלב החיפוי הסופי.
ההמטרה מתבצעת בעזרת צינור-המטרה כמתואר בסעיף הקודם על בדיקת החלונות. בדרך כלל מבצעים בדיקה זו באמצעות מספר צינורות רב כך שיכסו שטח קיר שלם של המבנה. ניתן לשלב בדיקת המטרה על גבי קיר חיצוני עם בדיקת החלונות הקיימים בו.
תפרי התפשטות אנכיים נבדקים גם הם באותו האופן כאשר מרכז הצינור מונח מעל התפר.
בבנינים טרומים בעלי מספר רב של תפרי התפשטות אנכיים ואפקיים מתבצעת הבדיקה במקביל. ואולם בבתים בהם קיימים תפרי התפשטות אנכיים בלבד עדיף לבדוק אותם תחילה ורק לאחר מכן לבדוק את שאר חלקי הקיר. בשיטה זו יקל עלינו לאתר את מקור חדירת הרטיבות משום שאחרת נחשוד תמיד בתפר כגורם לכשל בעוד שהכשל יכול לבוא ממקום אחר לגמרי בקיר עצמו.
7. בדיקת הצפה לאחר איטום תפרי התפשטות אפקיים
מומלץ לבצע בדיקת הצפה לאחר סיום עבודות איטום תפר התפשטות אפקי.
בדיקה זו נחוצה מאוד במיוחד כאשר מדובר על משטחים אשר יחופו לאחר מכן בריצוף כלשהו ( אריחי קרמיקה, גרנוליט, בטון ,אספלט וכדומה). לצורך בדיקה זו יש לתחום את צידי התפר באמצעות 2 יציקות בטון קטנות (או כל אמצעי אחר ) לכל אורכו במרחק של כ 50 ס"מ משני צידי התפר. כמובן שעל המשטחים שבצידי התפר להיות אטומים גם כן שאחרת תיכשל הבדיקה ממילא.
8. בדיקת מרזבים וקולטנים
השיטה הטובה ביותר לבדיקת מרזבים היא באמצעות הנחת צינור מים פתוח ליד פתח המרזב למשך כ 12 שעות. בשיטה זו נקבל הדמייה של מצבי אמת כבימי גשם ונוכל לבדוק גם את אזור החיבור העליון של המרזב אל הקולטן.
בדיקות הצפה של מרזבים באמצעות סתימת הפתח התחתון ומילוי כל המרזב במים יכולות להיות הרסניות ואינן מוכיחות כשל גם במקרה של גילוי רטיבות משום שהמרזבים אינם אמורים לעמוד בלחצי מים חזקים אלא פשוט להזרים את המים כלפי נקודות הניקוז העירוניות. המרזבים הנפוצים מרכבים מיחידות של צינורות PVC או גיבריט אשר מוחדרים זה אל תוך זה (זכר ונקבה) ועם גומית איטום המוחדרת לפני החיבור. אין בכוחה של גומיה זו לעמוד בלחצי מים חזקים ובהחלט יתכן כשל בבדיקה מסוג זה, במיוחד כאשר מדובר במבנים גבוהים כאשר משקל המים והלחץ המופעל על המרזב כתוצאה מכך , גדול לעין ערוך מיעודו המקורי של המרזב.
בדיקות מרזבים ניתן גם לבצע בעת ריקון המים בסיום הצפתם של גגות או אדניות. אך אין להחליף בדיקה קצרה זו עם הבדיקה המתוארת לעיל.
9. בדיקות הצפה כפולות במערכות איטום דו-שכבתיות
שיטה מצוינת לוודא איכות אטימה מקסימלית היא על ידי ביצוע בדיקת הצפה כפולה. שיטה זו כמעט ומעולם איננה מיושמת וחבל שכך משום ביכולתה לשפר באופן מובהק את איכות ביצוען של עבודות איטום בגגות ובמיוחד בגגות מרוצפים או מרפסות.
כאשר מבצעים איטום עם שתי שכבות של יריעות ביטומניות יהיה זה נבון מאוד לבצע בדיקת הצפה על גבי שכבת האיטום הראשונה- לפני בצוע השכבה השניה. בשיטה זו נדע לבטח כי השכבה הראשונה בוצעה כראוי. בנוסף יגרום הדבר לקבלן המבצע לעשות עבודה איכותית ביותר עם השכבה הראשונה כך שלא "יקצר הליכים" בעבודה על השכבה הראשונה בהנחה ש"השכבה השניה כבר תפתור את הבעיה".....
בדיקת הצפה על גבי משטחים מרוצפים:
בשום מקרה אין לבצע בדיקות הצפה על גבי משטחים מרוצפים. בדיקות הצפה בגגות ובמרפסות יש לבצע אך ורק על גבי שכבות האיטום עצמן. במקרה של ביצוע עבודות איטום על גבי הריצוף עצמו, או במקרה של ביצוע שכבות איטום על גבי ריצוף קיים (לפני ריצוף חדש) אין לבצע בדיקת הצפה. הסיבה לכך נעוצה בנזק הרב אשר עלול להגרם כתוצאה מגילוי כשל באיטום. במקרה של כשך כזה יחדרו כמויות מים אדירות אל מתחת לשכבת הריצוף ולא יהיה זה אפשרי לנקז את המים הכלואים שם. בתנאים אלו עדיף להקפיד על עבודת איטום טובה ולהשאירה כפי שהיא.
לבעיתיות נושא איתור נזילות במשטחים מרוצפים יש לקרוא את המאמר על איתור נזילות בגגות מרוצפים ומרפסות .
תשלום
ראוי לקבוע תשלום נפרד עבור בדיקות ההצפה השונות.
הבדיקה עצמה כרוכה בהגעה למקום פעמיים לפחות (פעם אחת למילוי המים ופעם אחת לריקון) ולעיתים יש להשאיר עובד בשטח שיבדוק את המצב למשך כל שעות הבדיקה.
לפיכך יהיה זה אך הגון לכל הצדדים לבצע את הבדיקות תמורת תשלום כלשהו אשר לכל הפחות יכסה את עלויות הביצוע של הקבלן.
מספר הערות אזהרה לפני בצוע בדיקות הצפה והמטרה:
בדיקות הצפה צריכות להעשות באופן מסודר ותחת ביקורת מתמדת במשך כל זמן הבדיקה. תאונות עבודה רבות מתרחשות עקב בדיקות הצפה שונות ומשונות שמתבצעות ללא השגחה צמודה.
לדוגמא- הקבלן השאיר צינור מים פתוח לצורך הצפת הגג והלך לעניניו למשך 2-3 שעות בהנחה שיש מספיק זמן עד שכל הגג יתמלא במים. התוצאה- גג מוצף מעבר לגובה שכבות האיטום, נזילות מים עצומות דרך פתח העליה לגג הממוקם בתקרת חדר המדרגות, נזק הרסני לתקרות של הקומות העליונות והצפת חדר המדרגות.
דוגמא נוספת- לאחר מילוי הגג במים החלו גשמים לרדת במהלך הלילה אשר גרמו להצפה כנ"ל.
ועוד דוגמא- קבלן שלח את אחד מעובדיו לרוקן את המים מגג מוצף. העובד הסיר את הפקק מהמרזב והלך מהמקום. כתוצאה מכשל באחד המרזבים אשר עובר דרךאחד הקירות - חדרו המים דרך הקיר אל תוך אחת הדירות בקומה השניה (מתוך 6 !) של הבנין וגרמו לנזק רב לכל הדירה ולתקרת הקומה הראשונה.
בדיקות הצפה, תמימות ככל שיראו- טומנות בחובן סכנה של נזקי הצפה פתאומיים וחמורים ביותר ולפיכך יש להשאיר תמיד אדם אחראי בשטח שיבדוק את תהליך ההצפה לאורך כל זמן התרחשותו.
בדבר שאלות נוספות ניתן תמיד לפנות אל הפורום ונשמח לסייע.
הצפת גג מפלס נמוך
תגיות
הוספת תגובה
תגובות
אין תגובות