סוגי התקשרויות בין קבלנים

מבוא
ניהול פרויקטים הוא ענף במדעי הניהול העוסק בתכנון ובקרה של פרויקטים (מיזמים), לרוב בעלי מרכיב גבוה של אי-ודאות או סיכון כלכלי. פרויקט מוגדר כמאמץ זמני ליצירת שירות או מוצר ייחודי. הגדרה נוספת של פרויקט הנה לקיחת תשומות משאבים והפיכתן לתפוקות רצויות באמצעות מערכות ייצור. מטרות ניהול הפרויקט הינן סיומו בלוח הזמנים הנדרש, עמידה ביעדי הפרויקט, באיכות הנדרשת, תוך מזעור עלותו והשגת שביעות רצון הלקוח. הגדרות אלו רלוונטיות לכל ענפי הייצור התעשייתיים אך במיוחד לענף הבנייה לאור אופיו השונה משאר התעשיות היצרניות.

בפרויקט בנייה, לאחר שלב הייזום, מוציא היזם את הפרויקט למכרז בין קבלני ביצוע שונים הפעילים בשוק. בהתאם לתוצאות שהתקבלו בשלב המכרז, נבחר קבלן לביצוע הפרויקט. במאמר זה אציג סקירה קצרה לגבי שיטות ההתקשרות הסטנדרטיות בענף.

בכל פרויקט בנייה אחד מהקבלנים הפעילים בשטח מוגדר כקבלן הראשי של הפרויקט ("מבצע הבנייה"). לרוב יהיה זה הקבלן בעל נפח הפעילות הגדול ביותר אך הנ"ל לא הכרחי. הגדרת קבלן כקבלן ראשי טומנת בחובה הגדרות רבות הנוגעות לבטיחות, לעמידה בתנאי ההיתר, לארגון אתר ועוד. מערכת ההתקשרות בין המזמין, הקבלן הראשי ושאר הקבלנים המקצועיים יכולה להתקיים במספר דרכים:

קבלן ראשי לבנייה ולמערכות

בשיטת התקשרות זו המזמין מתקשר חוזית עם גורם בודד האחראי מבחינתו הן על כל העבודות עד מסירת המבנה וקבלת אישור הרשויות (הקבלן הראשי אחראי לקבלת טופס 4) והן על השרות והתיקונים בתקופת האחריות. הקבלן הראשי מתקשר חוזית עם קבלני משנה לביצוע עבודות המערכות, בידי המזמין נשארת האפשרות לפסול קבלני משנה במידה ואינם מתאימים לדעתו לביצוע העבודה.

מתוקף ההתקשרות הישירה של הקבלן הראשי עם קבלני המשנה הוא מחויב לספק להם את שרותי האתר, לתאם בין המלאכות השונות ולפתור את כל בעיות "התפר" בין הקבלנים. בעיות "התפר" הללו הן מהגורמים המרכזיים ביצירת סעיפי חריגים. ראה גם: הנדסה - ניתוח ראשוני של גורמים לחריגות כספיות בפרויקטי בנייה.

יתרון נוסף בשיטה זו מתבטא בכוחו של הקבלן הראשי מול קבלני המשנה הנובע מהמנוף החזק שיש לו כתוצאה מיחסי העבודה בין הקבלן הראשי לקבלני המשנה שלו (ההתקשרות ביניהם אינה חד-פעמית) ומאידך החוזה בין הקבלן הראשי לקבלני המשנה מקנה לקבלן הראשי כוח רב מבחינת קנסות, עיכובי תשלום וכו'.

יתרונות השיטה:

1. למזמין יש כתובת אחת הן במהלך הבנייה והן בתקופת האחריות.
2. הקבלן אחראי על כלל העבודות עד קבלת טופס 4.
3. עבודות "התפר" נמצאות באחריות הקבלן הראשי.

חסרונות השיטה:

1. המזמין אינו חשוף לחלוטין לתהליכים המתרחשים באתר.
2. למזמין יש יכולת מוגבלת לפסילת קבלני משנה.
3. עלויות ניהול קבלני המשנה מגולמות במחירי הקבלן הראשי.

קבלן ראשי לבנייה וקבלנים ממונים למערכות

בשיטה זו המזמין מתקשר חוזית עם מספר גורמים. המוביל בהם מוגדר כקבלן ראשי והשאר מוגדרים כקבלנים ממונים אשר חתומים על חוזה משולש מול המזמין ומול הקבלן הראשי. בצורה זו השליטה על הקבלנים ותזמון העבודות נמצאת באחריות המזמין. הקבלן הראשי מספק שרותי אתר לכל הקבלנים העובדים בשטח ומתוגמל ע"י המזמין בגין שירותים אלה באחוז מסוים (3%-6%) מחשבונות הקבלנים.

יתרונות השיטה:

1. למזמין שליטה ישירה על התהליכים והעבודות באתר.
2. פיזור סיכונים בין מספר קבלנים.
3. ניתן להוציא מכרזים בצורה מדורגת.

חסרונות השיטה:

1. המזמין אחראי לקבלת אישורי הרשויות.
2. המזמין אחראי על עבודות התפר שבין הקבלנים ועל עיכובים פנימיים.
3. בתקופת האחריות על המזמין לתאם מול מספר רב של קבלנים.

שילוב השיטות
שילוב בין שתי שיטות ההתקשרות המופיעות לעיל ניתן ליישום על-ידי בחירת מספר מלאכות מפתח בהן תהיה התקשרות משלושת וביתר המלאכות ההתקשרות תהיה דרך קבלן ראשי.

המלאכות שיבחרו להתקשרות משושלת יהיו מלאכות בעלות רגישות גבוהה למשתמש (מערכות בטחון או תקשורת) או מלאכות מרובות ציוד הדורשות מעט עבודות תפר (מעליות).