הנדסה - ניתוח ראשוני של גורמים לחריגות כספיות בפרויקטי בנייה
* מתוך התזה שהוגשה במסגרת לימודי מוסמכים (הטכניון)
מנחה: פרופ"ח יחיאל רוזנפלד
אחד מתפקידיו העיקריים של מנהל פרויקט בנייה הוא לוודא שהפרויקט יעמוד בקריטריונים אלה עם מינימום חריגות בתקציב ובזמן המהוות, מבחינתו, נעלם שהשפעתו רבה. למרות השפעתן המהותית של החריגות על הפרויקט, יזמים ומנהלים מפנים מאמצים רבים ללמוד לחיות עם התופעה ולא מתמקדים במיגורה.
בשני העשורים האחרונים, הספרות העולמית עסקה רבות בנושא העלויות החריגות בפרויקטי בנייה, נידונו. עלויות החריגות מכיוונים שונים ולמטרות שונות. החוקרים התמקדו באומדן העלויות, במניעתן, בניהולן, בתכנונן ובגורמיהן. בארץ, עד היום, לא נערך מחקר כלשהו בתחום זה.
- מסמכי מכרז לא בשלים.
- ריבוי שינויים בדרישות או בהגדרות היזם.
- מחירי מכרז זוכה נמוכים בצורה לא ריאלית (`מתאבד תורן`).
- העוסקים בתכנון מודים שרמת התכנון היוצאת תחת ידיהם אשמה במידה לא-קטנה בחריגות בתקציב בפרויקטי בנייה. הם תולים את האשמה בשכר הטרחה הנמוך שהם מקבלים, שאינו מאפשר להם להביא את התוכניות לרמת מוכנות גבוהה יותר.
- נקודת מבטו של היזם, באשר לגורמים לחריגות בתקציב, שונה בצורה משמעותית מנוקדת מבטם של כל שאר הקבוצות (מנהלי פרוייקטים, קבלנים, מתכננים).
- בפרויקטי תשתית, יש השפעה מהותית על החריגות לגורם `הפתעות בתת-הקרקע`.
הגורמים לחריגות בתקציב חולקו לקטגוריות אב. מניתוח הגורמים לפי החלוקה לקטגוריות עולה כי ההשפעה על 43% מהגורמים לחריגות בתקציב נמצאת ברמת הפרוייקט ומקורה בהתייחסות מזלזלת (זילות) כלפי מסמכי המכרז. ההשפעה על 19% נוספים נמצאת בידי הארגון היוזם את הפרויקט, ומקורה בתרבות התכנון. 37% מן ההשפעה נובעת מהתנהלות ענף הבנייה הישראלי בכללותו. לפי תפיסה זו ארגונים גדולים העוסקים בבנייה משפיעים על 62% מהגורמים לחריגות בתקציב בפרויקטי בנייה, ויכולים, על-ידי סידרה של שינויים ארגוניים הנוגעים לסטנדרטים של תכנון וניהול, לשנות את תמונת החריגות בתקציב בארגוניהם, ובטווח הארוך יותר – ליצור השפעה מצטברת על כלל הענף.
על אף שממצאי המחקר, מושפעים מסובייקטיביות המשיבים שלקחו בו חלק, חדשנותו מתבטאת במתודולוגיה הייחודית לניתוח הגורמים השורשיים של בעיה מורכבת, רגישה וענפה.
התרופות המוצעות וההמלצות המעשיות העיקריות הן: הגדרה נכונה של תפקידיו וסמכויותיו מנהל הפרויקט החל משלב ייזום הפרוייקט, דרך ניהול הפרוגרמה והתכנון המפורט ותוך הקפאת תצורת הפרויקט לאחר התכנון הראשוני בכל מהלך התכנון המפורט והביצוע בשטח של הפרויקט. באופן מעשי, פירוש הדבר הוא שהמזמין ימנה מנהל פרוייקט מטעמו שיהיה אחראי על הפרוייקט מתחילתו ועד סופו (ולא כפי שנהוג היום בגופים ציבוריים שונים, שהתכנון מנוהל ע"י גוף אחד, ואילו הביצוע מנוהל ע"י גוף אחר).
מומלץ לתגבר את צוות התכנון מטעם המזמין בפונקציה מוגדרת היטב של "בקרת מסמכי המכרז". פונקציה זו תמולא ע"י כמאי (מחשב כמויות) ומתאם תוכניות מקצועי אשר יעשו את ההתאמות המתבקשות בין התוכניות (סופרפוזיציה) והמפרטים של המתכננים והיועצים במקצועות השונים, ידאגו לאחידות ולבהירות של ההגדרות, ויסגרו היטב את כל ה"פינות" והממשקים בין כלל מסמכי המכרז (לרבות החוזה, התנאים הכלליים, מפרטים כלליים, מפרטים מיוחדים וכיו"ב). על-ידי הכנה מוקפדת של מסמכי המכרז השונים ניתן יהיה לטפל, ברמה הפרויקטאלית, בשני הגורמים הראשונים לחריגות המופיעים לעיל (1. מסמכי מכרז לא בשלים; 2. ריבוי שינויים בדרישות או בהגדרות היזם).
טיפול בגורם השלישי (מחירי מכרז זוכה נמוכים בצורה לא ריאלית) מחייב יישום שיטות חדשות לבחירת קבלנים אשר מנסות לכוון בדרך שיטתית ואובייקטיבית לבחירת הקבלן המתאים ביותר במקום לבחור בזה שנתן את ההצעה (הראשונית) הזולה ביותר.
במישור האקדמי, מומלץ לערוך שני מחקרי המשך. הראשון - יבחן שיטות חלופיות לבחירת קבלן זוכה ויבדוק את השפעתן של שיטות אלו, והשני - יבדוק את ההשפעה של בדיקות אינטנסיביות יותר של מצב תת-הקרקע על היקף החריגות בפרויקטי תשתית, וימליץ אילו בדיקות מוקדמות כדאי לתגבר.
- 16.08.2017אנרגיה סולרית בישראל - סקירת מדיניות
- 11.08.2017סוגי התקשרויות בין קבלנים
