סיימתם ללמוד, מה הלאה? ראיון עם בוגרים טריים על היציאה לשוק העבודה

הקדמה

החודש סיימו לימודיהם בפקולטות להנדסה אזרחית/בניין מאות מהנדסים חדשים הנכנסים לשוק העבודה, ועומדים לאייש מגוון תפקידים בענף הבנייה.

באופן טבעי, הכניסה לשוק העבודה מלווה בחששות, שאלות ואי וודאות, אותה אנו מעוניינים להפיג כחלק מהשליחות שלקחנו על עצמנו - להנגיש את ענף הבנייה.

בכתבה זה נביא בפנייכם, הבוגרים הטריים, אסופה של תכנים שעשויים לעזור לכם, בהתווית הדרך החדשה והמרתקת העומדת בפנייכם.

אנו עומדים לרשותכם בכל שאלה, בהצלחה! צור קשר

• מידע שימושי - אוסף כלים לאיש המקצוע כניסה
• סקר שכר - כמה מרווחים הבוגרים? כניסה
• עושים צחוק - חוקי ברזל בענף הבנייה כניסה
• מדור לימודים - מחפשים קורסים והכשרות? תואר נוסף? כניסה
• יום בחיי - כיצד נראה יומו של מהנדס ביצוע? מפקח? מתכנן? כניסה

מאחר ואחד האתגרים הראשונים של הבוגר הצעיר הוא במציאת עבודה, ראינו לנכון לראיין את שני בוגרים טריים אשר יצאו לשוק העבודה, אודות החיפוש אחר התפקיד הראשון בענף הבנייה. 

המרואיינים שלנו הם:

אשחר טל, בן 28 מראשון לציון. סיים את לימודיו בפקולטה להנדסה אזרחית בטכניון, בהתמחות ניהול הבנייה. 

חגי מוזן, בן 29 מאריאל. סיים את לימודיו במחלקה להנדסה אזרחית באוניברסיטת אריאל, בהתמחות תכנון מבנים. 

*בתמונה: אשחר טל.

מדוע בחרת ללמוד באוניברסיטה בה בחרת, ואיך הייתה חווית הלימוד במוסד זה? 

חגי: בחרתי ללמוד באריאל בגלל שמוסד זה נמצא בעיר מגוריי, מטעמי נוחות. ההפיכה של אריאל לאוניברסיטה חיזקה את הבחירה. הלימודים באוניברסיטת אריאל היו מאוד מאתגרים ומעניינים. למדתי עם מרצים מבריקים עתירי ידע מהם למדתי המון. 

אשחר: בחרתי ללמוד בטכניון משתי סיבות עיקריות. הראשונה, הטכניון מדורג בצמרת העולמית של מוסדות לימוד ההנדסה האזרחית, עובדה זו לדעתי עשויה לפתוח לי הרבה דלתות בענף הבנייה כבוגר המוסד. השניה, הטכניון מציע מגוון רחב של מקצועות ההנדסה האזרחית, כך שמגוון אפשרויות ההתמחות שם יותר רחב. מבחינת הלימודים עצמם - התואר היה מעניין, נחשפתי להרצאות העשרה מהתחום, סיורים באתרים מרשימים, ויש לי הערכה רבה למרצים שאצלם למדתי - על שיטות הלימוד ועל הייעוץ האישי כשהיה בו צורך.

מדוע החלטת ללמוד מקצוע בענף הבנייה?

אשחר: אני טיפוס מאוד ראלי כך שהיה ברור לי שאבחר מקצוע מתחום ההנדסה. להנדסה האזרחית נחשפתי בבית - בן דוד שלי למד הנדסה אזרחית בטכניון, אחותי עבדה בחברת "דניה סיבוס" במחלקה המשפטית ואבא שלי הוא אדריכל פנים - כך שענף הבנייה לא היה לי זר. בנוסף, אני מאוד אוהב את העובדה שבתחום הנדסה זה, לעומת הנדסות אחרות, אני ממש רואה את התוצרים לנגד עיניי - בניינים, כבישים, מחלפים, מנהרות, גשרים ועוד. 

חגי: מאז שאני זוכר את עצמי, התחברתי ואהבתי את תחומי המדעים וההנדסה וידעתי שארצה לעסוק בתחום זה בעתיד. בשלב בחירת סוג ההנדסה אותו אלמד, התלבטתי בין הנדסת מכונות להנדסה אזרחית. השיקול העיקרי שהכריע היה שיותר התחברתי לתחום ההנדסה האזרחית. פקטור נוסף היה הביקוש הידוע למהנדסים בתחום ההנדסה האזרחית.

*בתמונה: חגי מוזן.

מדוע בחרת להתמחות במסלול התמחות זה?

חגי: המגמה שלמדתי היא תכנון קונסטרוקציות וזהו התחום שהכי מעניין אותי כרגע בין אם מבני בטון או פלדה. בפרויקט הגמר שלי בחרתי לתכנן אולם ספורט שייבנה בקרוב באריאל, המבנה הוא מבנה פלדה בחלקו העליון ומבנה בטון בחלקו התכנון ובבסיסו, וכך יצא לי להתמודד עם תכנון של שני סוגי מבנים שונים והחיבור ביניהם. לא עבדתי במשרד תכנון תוך כדי ובעצם הפרויקט נעשה רק בהנחייתו של המנחה שלי ובלימוד עצמי.

אשחר: למעשה בתחילת התואר נרשמתי למסלול הנדסת מבנים. אמנם ידעתי שאני רוצה לעבוד בביצוע ולא בתכנון, אבל הנחתי (כמו רבים) שכדאי ללכת למסלול מבנים כי הוא הכי מאתגר מבחינת לימודים, ונותן רקע טוב מבחינת תאוריה להמשך העבודה בענף. עם זאת, לאחר שנתיים בטכניון והרבה מאוד שיחות והתייעצויות עם אנשים מהתחום - מרצים, סטודנטים משנים מתקדמות וחברים מהסמסטר שלי - הבנתי שאין טעם שאלמד את מסלול מבנים אם אני לא מתכוון להשתמש בכלים שאלמד שם בהמשך, ושלמסלול ניהול הבניה יש הרבה יותר מה להציע לי - גם מבחינת הכלים שהוא מעניק, וגם מבחינת העניין והגיוון שבו. בפרוייקט הגמר נדרשתי לבחור אחד משלושה נושאים - תשתיות, מבנים או חומרי בנייה, ובחרתי להתמקד בתחום התשתיות.

האם שילבת עבודה במקביל ללימודי התואר?

אשחר: שילבתי עבודה בתואר, בעיקר בחופשות הקיץ. בקיץ הראשון עבדתי כפועל בניין במשך חודש וחצי במטרה להכיר את המקצוע מהבסיס. בקיץ השני עבדתי בחברת "דניה סיבוס" כעוזר למהנדס ביצוע בפרויקט יוקרה בתל אביב, כחלק ממלגה שקיבלתי באותה תקופה. בקיץ השלישי גרתי במינכן במסגרת חילופי סטודנטים מטעם ארגון איאסט"א, שם עבדתי כעוזר מחקר לפרופסור באקדמיה הצבאית של מינכן, שתחום ההתמחות שלו היה מנהור. במהלך השנה השלישית והרביעית לתואר עבדתי באגודת הסטודנטים כרכז הרצאות העשרה ולאחר מכן מנהל משרד התרבות באגודה (בקצרה – האחראי על כל מה שכיף בטכניון). העומס שבעבודה באגודת הסטודנטים הצריך הארכה של התואר בסמסטר, ולקראת סוף התואר עבדתי בפיקוח מטעם היזם בפרויקט הקמת בניין משרדים חדש לחברת היי-טק.

חגי: כן, במשך התואר עבדתי במספר עבודות כדי לממן את הלימודים וביניהם ברמן, נציג טלפוני באגף השיווק באוניברסיטה, מורה פרטי לפיזיקה ומקצועות ליבה אחרים בתואר. בנוסף, עבדתי אצל קבלן ביצוע קטן במשך 3 חודשים בעבודה משרדית להכנת הצעות מחיר ללקוחות החברה.

האם כבר מצאת עבודה בתחום?

חגי: מאז תום הלימודים (בערך חודש) אני מחפש משרה בתחום התכנון, כדי להתחיל את הסטאז' ובעתיד לגשת לבחינות הלשכה.

אשחר: אכן מצאתי עבודה בתחום. במהלך הסמסטר האחרון, היו לי שיחות רבות עם מנחה פרויקט הגמר שלי בנוגע לתחום בענף הבנייה שממנו כדאי להתחיל כעבודה ראשונה. הוא טען שכדאי להתחיל בתכנון כדי לקבל את הכלים הבסיסיים והחשיבה השונה, ואני הייתי להוט ללכת דווקא לכיוון של ביצוע - בגלל הרצון לעבודה דינמית יותר בשטח וגם בגלל תנאים (שכר, רכב וכו'). בסופו של דבר בחרתי לעבוד בתחום הניהול/פיקוח שמשלב קצת משניהם. הוא הפנה אותי לשתי חברות ניהול פרויקטי תשתיות, כאשר בסופו של דבר התראיינתי לאחת מהן מספר שבועות לפי סיום התואר. בעקבות הראיון התקבלתי והתחלתי לעבוד בה מיד עם סיום הלימודים.

מה הם הקשיים שאתה כבוגר טרי מתמודד/התמודדת איתם במהלך חיפוש העבודה?

חגי: פניתי למספר משרדים ושלחתי קורות חיים במספר אפיקים. לצערי, עד היום לא מצאתי משרד שיעסיק אותי. רוב המשרדים שאליהם פניתי הצהירו מיד שאין גיוס של מהנדסים חדשים עוד לפני ששמעו פרטים. העניין מאוד מתסכל, בנוסף לעובדה שבתחום הביצוע למשל חיפוש העבודה נמשך מעט זמן בדרך כלל כלל והתנאים הרבה יותר מתגמלים בהשוואה לתכנון.

אשחר: כחצי שנה לפני סיום התואר הגעתי ליריד תעסוקה שהתקיים בטכניון, אליו הגיעו חברות רבות מכל התחומים. נפגשתי עם נציגי חברות שונות מתחומי הביצוע והניהול, אך אף אחת מהן לא התעניינה בסטודנטים. בנוסף, במהלך הסמסטר האחרון שלחתי קורות חיים לכ-18 חברות מתחומי הביצוע והניהול, וציינתי כי אני מעוניין להתחיל מיידית כסטודנט או במשרה מלאה מיד לאחר סיום הסמסטר. לצערי, עד היום לא שמעתי מאותן חברות, למעט חברה אחת שממנה חזרו אליי לאחר שכבר מצאתי עבודה.

ספר על העבודה שלך היום. איפה אתה עובד? מה תפקידך?

אשחר: היום אני עובד בחברת ח.פ.ת. - חברה לפיתוח ותשתיות בע"מ. החברה עוסקת בניהול ופיקוח פרוייקטי תשתיות, והינה חברת בת של ד.א.ל. הנדסה, העוסקת בתכנון פרוייקטי תשתיות. אני עובד בחברה כמנהל פרויקטים, ולמעשה מלווה כיום כ-17 פרויקטים שונים, קטנים וגדולים, הנמצאים בשלבים שונים - תכנון מוקדם ומפורט, מכרזים וביצוע. במסגרת העבודה אני מבצע תיאומי תכנון, הכנת תיקי מכרז, ניהול ביצוע, טיפול בחריגים, ניתוחי שכר וחשבונות וכו'. אני מאוד מרוצה מהעבודה - מהגיוון בפרויקטים, משיטת העבודה בחברה המאפשרת לי ללמוד המון ולהתפתח מהר, מהאנשים שסביבי, ומהדינמיות שהתפקיד מצריך - העבודה אמנם משרדית בשלבי תיאום התכנון והמכרזים – אך עם זאת מצריכה סיורי שטח בכל אזורי הארץ, וזאת לצד ניהול הביצוע שמטבעו מצריך ביקורים תדירים באתר.

האם אתה מרגיש שקיים פער בין הלימודים האקדמיים לבין הפרקטיקה?

אשחר: חד משמעית כן. במהלך התואר אנחנו לומדים ורוכשים כלים רבים להבנת ההנדסה האזרחית והדיסציפלינות השונות בה, מקבלים כלים בסיסיים הקשורים לניהול פרויקטים (תרשימי גאנט, חישובי כמויות ואומדנים, מידול וקריאת תכניות) ונחשפים לשיטות ביצוע שונות. יחד עם זאת, לדעתי ישנו ידע רב אשר אין נגיעה בו כלל במהלך התואר - ידע בסיסי בדיני חוזים והתקשרויות, עריכת מכרזים, קבלת היתרים, תיאומי תשתיות, סמכויות של רשויות, סטטוטוריקה, עריכת חשבונות ועוד. אלו תחומים שמלווים כל פרויקט שנתקלתי בו עד כה – בין אם בשלב התכנון, ובין אם בשלבי המכרז והביצוע, ואין בהם נגיעה כלל במהלך התואר. ישנם תחומים נוספים כמו נגישות והסדרי תנועה שלא בהכרח רלוונטיים לכל המסלולים, אך לדעתי כן חשובים מאוד בתכנון ובביצוע של כל פרויקט. כך נוצר מצב שסיימתי את התואר, אבל בכל מה שקשור לניהול של פרויקטים בשטח הרגשתי שאני לומד הכל מאפס.

אילו תגובות אתה מקבל מחברייך הבוגרים, על שוק ומצב העבודה במשק?

אשחר: מרבית השיחות מתמקדות סביב שלושה נושאים: שכר, נורמות עבודה וחיפוש עבודה בתחום.

• השכר בארץ בתחום ההנדסה האזרחית נמוך - לעתים בצורה משמעותית - מהשכר המקובל בחו"ל, כאשר הדבר מאפיין את כל התחומים ואינו תלוי בהכרח בותק. בנוסף, שעות העבודה הרבות והאחריות הנלווית למקצוע לא בהכרח מקבלות תגמול הולם, והדבר יוצר תסכול רב, במיוחד לנוכח יוקר המחיה בישראל.
• נורמות העבודה בארץ מתגלות לצערנו במקרים רבים כלקויות, ומצריכות פיקוח הדוק מאוד על הנעשה בשטח. הדבר בא לידי ביטוי בעבודה היומיומית, ומתבטא במקרים רבים של עיגול פינות, ביצוע לא תקני במטרה לחסוך כמה שקלים, עבודה ללא תיאום, וחוסר בהקפדה על בטיחות. נורמות עבודה לקויות לא מגיעות תמיד מצד הקבלן והפועלים - אלא גם לעתים מצד המתכננים ואף מצד היזמים. כולם מנסים לחסוך כמה שיותר, והתוצר של זה הוא במקרה הטוב שינויי תכנון פשוטים ופתרונות בשטח, ובמקרה הרע - חריגים במיליוני שקלים או במקרים חמורים יותר - תאונות עבודה המסתיימות בפגיעה פיזית בבני אדם. בנושא הזה יש לציין שנשמע מרמור רב מצד מהנדסים צעירים על מי שמעליהם, בעיקר בתחום הביצוע, אשר "נשאבו" לנורמות הלקויות ולעיגולי הפינות. כאשר אותם מהנדסים מנסים להציף זאת, הם נתקלים בדר"כ בתשובה - "גם אני הייתי כמוך כשהייתי צעיר, חכה, אתה עוד תלמד איך דברים עובדים". הדבר מן הסתם יוצר המון תסכול בקרב מהנדסים שלא מצליחים להביא את כישוריהם והידע ההנדסי שלהם לידי ביטוי, ונאלצים, בלית ברירה, לקבל זאת.
• מבחינת הנושא של חיפוש ומציאת עבודה - עושה רושם שחברות רבות מראיינות סטודנטים ובוגרים כדי "למלא את המאגרים ליום סגריר", כאשר במרבית המקרים החברות לא עושות כל מאמץ לגייס סטודנטים למשרות חלקיות או מהנדסים טריים. עם זאת - לא שמעתי עד כה על מהנדסים אזרחיים שסיימו את התואר ולא מצאו עבודה כלל, אלא בעיקר על חוסר שביעות רצון מהעבודות שכן נמצאו, מהסיבות שתוארו לעיל.

חגי: רוב חבריי הבוגרים בחרו לעבוד בתחום הביצוע, ורובם מרוצים מהעבודה הן מבחינת אופי העבודה והן מבחינת התנאים שמלווים אותה. לעומתם, אני מכיר בוגרים, בוגרי ההתמחות לתכנון מבנים, שנמצאים בתהליכי חיפוש עבודה במשרד תכנון ומתקשים למצוא. לצערי, הרבה מתייאשים בדרך ופונים לתחומים אחרים בענף כגון ביצוע, ניהול או פיקוח. בשיחות עם בוגרים, נשמע שהרבה מתעניינים ברילוקיישן למדינה זרה.

מהן השאיפות המקצועיות העתידיות שלך?

חגי: לטווח הקרוב, השאיפה היא כמובן למצוא משרד תכנון ולהתחיל לעבוד. לאחר מכן, להתחיל את ההתמחות על מנת לגשת למבחן לצורך קבלת רישיון בעוד כשלוש שנים. לטווח הרחוק, ישנן מגוון אפשרויות, "השמיים הם הגבול", ואני שואף להתקדם ולהתפתח בענף הבנייה.

אשחר: השאיפה היא להתקדם ככל האפשר בניהול פרויקטים, לרבות היקף הפרויקטים שאותם אנהל, ואף להגיע לניהול צוותים של מנהלי פרויקטים בעצמי. מבחינת הענף, אני מצפה שיהיה שילוב נרחב יותר של תחום הבניה הירוקה בענף הבנייה, ובפרויקטי התשתיות בפרט.

מילות סיכום?

חגי: כולי תקווה שמתכננים צעירים, ומתכננים בכלל, יקבלו הערכה ותגמול גבוהים יותר בעתיד הקרוב. זה נראה לי חשוב משום ששלב התכנון בפרוייקט הוא שלב קריטי.

אשחר: אני מאוד מרוצה מכך שבחרתי ללמוד את התואר, המסלול וההתמחות האלו. בעיניי תחום ההנדסה האזרחית מעניין ומאתגר, התחום מציע קשת אפשרויות תעסוקה רבות במגוון תחומי ההנדסה האזרחית בהם אפשר לעבוד בהם.