תבניות מתועשות ויציקות במקום

רקע:

עד לתחילת שנות ה-90 התבצעה הבנייה בארץ, ברובה המכריע, באמצעות שיטות ביצוע מסורתיות העתירות במשאב האנושי.

צמיחה חדה בהתחלות הבנייה מחד והידלדלות המשאב האנושי אשר היה מבוסס ברובו על עובדי שטחים ועובדים ישראלים מאידך, יצרו תהליך של מעבר מבנייה מסורתית לבנייה מתועשת  העתירה בהון וציוד.

הידלדלות המשאב האנושי נגרמה משתי סיבות:

1. פעילות הטרור והאינתיפדה צמצמה באופן משמעותי את זרימת פועלי השטחים לעבודה בארץ.
2. עקב עליית רמת החיים בישראל לא קם דור חדש של עובדים ישראלים בשיטות המסורתיות והדור הישן הזדקן ופרש.

כיום, על פי סקר שבצעה הלמ"ס בשנת 2004 רק כ-15% מסך היציקות בארץ מתבצע בתבניות מתועשות והשאר בשיטות המסורתיות.

הסיבה לאי מימוש מלא פוטנציאל התיעוש בענף הבנייה הוא "מילוי השורות" מחדש בכח אדם זול. את העובדים הישראלים החליפו העובדים הזרים ואת העובדים הפלסטינים החליפו עובדים מהמגזר הערבי.

מגמות בענף הבניה - כח אדם:

כיום מתחוללת בענף הבנייה מגמה של אובדן כח אדם מיומן בשיטות הבנייה המסורתיות כפי שהתרחש בשנות ה-90 אולם מסיבות שונות:

1. הכבדת ידה של הממשלה על יבוא עובדים זרים והפעלת מדיניות שתביא לצמצום כמות העובדים הזרים מחד וייקור משמעותי בעלויות העסקתם מאידך.
2. עלייה ברמת החיים של אזרחי ישראל הערבים אשר גם אצלם מתחולל תהליך התבגרות הדור הישן של בעלי המקצוע המסורתיים ופרישתם ואי מילוי מקומם על ידי הדור הצעיר.
3. עלייה ברמת החיים של תושבי הרשות הפלסטינית והזרמת תקציבי ענק לבנייה ופיתוח לשטחים, תהליך אשר יצמצם באופן משמעותי את כמותם של עובדי השטחים, אשר כולם מיומנים בענף השלד בלבד.

ענף הבנייה נמצא היום בנקודת זמן בה יישאפו קבלני הביצוע לעבור לבנייה מתועשת על חשבון הבנייה המסורתית עקב המחסור בכוח אדם. במיוחד נוכח העובדה שלבנייה המתועשת יש רקורד מוכח של הצלחה בהפחתת התלות בכח אדם מיומן, הספקים גבוהים ואיכות ביצוע.

על מנת לממש את מלא פוטנציאל התיעוש יש צורך לבצע שידרוג נוסף של טכנולוגיות התיעוש ולהיפטר מכמה "מחלות" מהן סובל ציוד הבניה המתועש בארץ.

בנייה בבטון:

ענף הבניה מבוסס ברובו המכריע על הצמנט כחומר בניה עיקרי. הצמנט מהווה את המרכיב העיקרי בתערובות הבטון ,הטיט ובבלוקי הבניה. בניה בחומרים אחרים כגון עץ, פלדה, פח, בוץ ואחרים נמצאת בשוליים.

הבנייה בבטון מתחלקת לשני סוגים:

1.      יציקות טרומיות:

 על פי שיטה זו מיצרים את האלמנטים של המבנה החל מעמודים, קירות, תקרות וקירות מעטפת מחופים במפעל חיצוני ללא תלות בתהליך הבנייה ואחסונם עד להרכבתם במבנה. שיטה זו היא היעילה ביותר והזולה ביותר, אולם סובלת מפופולאריות נמוכה מאד בציבור הישראלי ברוב סוגי המבנים ובבניה למגורים בפרט.

2.      יציקות במקום:
על פי שיטה זו יוצקים את האלמנטים של השלד במיקומם הסופי במבנה תוך כדי תהליך הבנייה בדיוק כמו בדרך המסורתית, אולם תוך שימוש בציוד בנייה משוכלל עתיר בהשקעות הון. התבניות המקובלות כיום לביצוע קירות בטון מזוין הן תבניות מודולאריות אותן משווקות מספר חברות (פרי, דוקה, שמדר, גולד, שבא ואחרים).

שוק התבניות וציוד הבנייה בארץ:

בארץ פועלות מספר חברות המייבאות ציוד בנייה ומחזיקות מלאי להשכרה ומכירה. החברות פועלות בשוק כ15 שנים, משכירות ו\או מוכרות לקבלנים ציוד לביצוע יציקות לפרויקטים של בנייה. .פלח השוק העיקרי המשתמש בציוד זה היום הוא חברות הבנייה הגדולות העושות שימוש בו בעיקר בפרויקטי בנייה גדולים כגון מגדלי משרדים, חניונים ומגדלי מגורים. מחיר השכרה ממוצע הוא מ-10 יורו ומעלה למ"ר לחודש כשהשוכר אחראי למשוך את התבניות מהמחסנים ולהחזירו במצב טוב למעט בלאי סביר.

החסרונות של מערכות ציוד הבנייה הקיימות בשוק:

1. ריבוי מערכות, אביזרים והחזקתם:

החברות להשכרת התבניות מספקות מערכת ציוד שונה לכל אלמנט בשלד הבניין: מערכת לקירות, מערכת לתקרות, מערכת לעמודים ומערכת למעטפת מחופה אבן. ריבוי המערכות יוצר נפח שינוע גדול בתוך האתר ומחוצה לו הגורם להגדלת עלויות הציוד מעבר לדמי השכירות. מרבית עבודת הבנייה מבוצעת באופן טורי. במצב זה, מערכת אחת "ממתינה" לסיום עבודתה של מערכת אחרת. דמי השכירות משולמים גם על זמן ההמתנה. עקב ריבוי האביזרים שעלותם גבוהה קיים אובדן רב באתרי הבנייה ועלותם מתווספת לדמי השכירות. ציוד הבנייה הרב רגיש לפגיעות ותחזוקתו יקרה. לעיתים קרובות פוסלות חברות ההשכרה ציוד שמוחזר אליהן ומחייבות את השוכר במחירן.

2.  משקל:

תבנית בסיסית, הדומה בכל חברות ההשכרה, במידות 100/300 שוקלת 100 ק"ג לתבנית צד אחד ומאפשרות יציקת קיר בטון בשטח של 3 מטר מרובע. משקל התבניות מגביל את שימושן לאתרי בנייה עם מנוף קבוע או מושכר ובמרבית אתרי הבנייה אין מנוף. גם באתרים בהן קיים מנוף תלותן של התבניות במנוף הוא חיסרון עקב זמן המנוף המוגבל וריבוי צרכני המנוף (יציקות, שינוע, פריקת משאיות וקבוצות נוספות). 

3.  מידות:

מרבית התבניות מייצרות בחו"ל על פי התאמה לסטנדרטים של תכנון בחו"ל. מקבץ המידות שלפיהן מיוצרות התבניות – גובה ורוחב, לא נותן מענה יעיל לסטנדרט התכנון הקיים בארץ. לדוגמא: משתמשים בתבנית 2.80 מטר ליציקת קיר בגובה 2.60 מ' כך ששילמנו שכירות על 2.80 מ' אולם יצקנו קיר רק בגובה 2.60 מ'.

4. השקעה :

מחירן של התבניות המודולאריות יקר מאוד, בין 1,000 ₪ ל 1,500 ₪ לכל מ"ר תבנית וההשקעה הראשונית הנדרשת מקבלן הביצוע גבוהה מאוד. החזר ההשקעה מתפרס למספר פרויקטים שלא תמיד נמצאים בצבר ההזמנות של הקבלן או שתזמון הפרויקטים בצבר אינו מאפשר לו להשתמש בתבניות שרכש ולכן נאלץ לרכוש כמות נוספת.

5. מגבלות אתר הבניה:

התבניות המודולאריות מסורבלות ותופסות נפח אכסון גדול באתר הבניה. בנוסף, עם סיום השימוש בהן בגמר יציקת הקירות, יש צורך לפרק אותן ולסלקן משטח העבודה, בד"כ אל קומת הקרקע. פעולה זו תופסת זמן מנוף יקר אשר הולך וגדל בכל קומה נוספת. עבודת הקירות באמצעות תבניות מודולאריות צורכת זמן מנוף רב ומסיבה זו לא ניתן להגדיל את כמות הצוותים המבצעים קירות כל עוד לא מגדילים את כמות המנופים. הגדלת כמות המנופים אינה אפשרית תמיד ואינה כלכלית תמיד. למרבה האירוניה, שימוש בתבניות המודולאריות אמנם הגדיל את הספקי העובדים אולם לא גרם לקיצור משמעותי של משכי הביצוע הכוללים של הבניה.

סיכום:

המעבר מביצוע יציקות במקום בטפסנות העץ המסורתית לביצוע באמצעות תבניות, הגדיל את הספקי העובדים, קיצר את משך זמן הביצוע, קיצר את משך זמן ההכשרה והעלה את איכות היציקות אולם עקב חסרונותיו, יעדיף הקבלן הקטן והבינוני להמשיך ולעבוד עם ציוד הבנייה המסורתי כל עוד יש ברשותו כח אדם מיומן וזול. 

הדרך הטובה לגרום לקבלן הביצוע לנטוש את ציוד הבנייה המסורתי ולעבור לציוד בנייה מתקדם, תהייה פיתוח ציוד בניה אשר יצמצם את כל העלויות העקיפות שתוארו לעיל, יקטין את התלות במנוף קבוע, ייתר את המיומנויות המסורתיות הנדרשות (טפסנים, ברזלנים, בנאי בלוקים, מחפי אבן וטייחים) ובעיקר לא ידרוש השקעה התחלתית גבוהה. 

על פי ראייתי ובהסתמך על ניסיוני בתכנון, ייצור ויישום תבניות ליציקת בטון מכל הסוגים ,תוך כדי הכשרת כח אדם ליישומן, יש מקום להתקדמות משמעותית בפיתוח ובשכלול התבניות ליציקות במקום, מה שיקצר את משך הביצוע, יפחית את תשומות העבודה באופן משמעותי וייתר את המיומנויות המסורתיות.

הרחבה ומידע נוסף

• ראה גם מיזם פרוייקט מתגלגל
• מאמר כשלים בטפסות
• מאמר בנושא מערכת טפסה מחליקה