איטום גגות, דברים שלא ספרו לכם...
יתכן ומאמר זה לא יהיה פופולארי במיוחד משום שלעיתים יתנגש עם מנהגי השוק ועם יודעי דבר למיניהם. אין מאמר זה בא לפסול ולבטל חומרי איטום או שיטות ביצוע אלא לספק מידע אמיתי על איטום גגות ועל התאמת חומרי האיטום לאלו שקיימים כבר על גבי הגגות. נאמר את האמת לגבי היתרונות והחסרונות של כל אחד מהחומרים והשיטות כאשר מה שיעמוד לפנינו הינו הצלחת האיטום לטווח שנים ארוך.
השוק מוצף בפרסומות של חברות המייצרות חומרי איטום שונים. כל פרסום מציג את "החומר הטוב ביותר לכל הגגות, לכל המקרים, בכל התנאים". בנוסף לפרסומים אלה באים עלינו גם קבלני השיפוצים, קבלני האיטום, זבנים בחנויות לחמרי בנין, מומחי ועד-הבית, מומחים שכונתיים, מומחי תרבות הדיור ועוד. עם ישראל כולו עושה רושם של מביני עניין. כל אחד ממליץ על חומר אחר או על מישהו אחר וכל אחד בטוח בצדקתו.
אך האמת לא תמיד פשוטה ולעיתים גם לא פשוטה לעיכול. הראש היהודי ממציא פטנטים בלי הרף ובוחר לרוב להתעלם מדבר אחד ברור: מי שמחפש איטום זול עכשיו, ישלם על זה מאוד ביוקר אחר כך.
רבים שואלים: "איזה חומר הכי זול אפשר לקבל בשביל לאטום את הגג עכשיו". ואולם השאלה הנכונה צריכה להיות: "איזה חומר הכי נכון לקבל עכשיו כך שלא נצטרך להסיר אותו מהגג אחר כך".
כתוצאה משלל החמרים והרצון להוזיל עלויות בכל מחיר - קיימים בארץ אלפי גגות אשר מצופים במספר שכבות של חומרי איטום המתנתקים זה מזה והבלגן חוגג. יצר החיסכון גורם בסופו של דבר לביצוען של מערכות איטום זולות אשר כושלות לאחר מספר שנים וגורמות לצורך בהסרת כל שכבות האיטום מהגג.
במאמר זה ננסה להרחיב בנושא ולהסביר על בחירת חומרי האיטום הנכונים עבור כל גג וגג בהתאם לשוני בתשתיות של הגגות.
חומרי איטום לגגות
התאמת חומרי איטום לתשתיות הקיימות בגג
כתוצאה מכך מגיע בסופו של דבר הרגע בו אין מנוס מקילוף כל שכבות האיטום מהגג. (וגם אז עלולים לבוא יועצים למיניהן שימרחו על הכול חומר נוסף חדש).
הפתרון הזול לכאורה - של מריחת חומרים חדשניים שונים על גבי תשתיות איטום קיימות שבסיסן ממשפחות חומרים אחרות, יוכיח את עצמו כפתרון היקר יותר, לאחר מספר שנים.
שכבת קישור (יסוד)
כמעט כל חמרי האיטום הקיימים בשוק מגיעים בליווי חומרי - יסוד.
חומר היסוד מהווה שכבת קישור בין התשתית לבין חומר האיטום ופותר את בעיית ההיצמדות וההתחברות בין החומרים השונים.
התשתית הטובה ביותר לביצוע מערכת איטום כלשהי הינה, כאמור לעיל - התשתית המקורית של הגג (הבטון). זאת משום שהבטון הינו חומר סופג אשר מסוגל לספוג אליו בקלות שכבות יסוד שונות.
מסיבה זו שכבת יסוד המבוצעת על גבי בטון תאחז כמעט תמיד יותר טוב מאשר על גבי שכבות אחרות שאינן מאפשרות את ספיגת החומר. קיימות שכבות יסוד אשר מתאימות לסוגי תשתיות שונות ואשר נועדו לוודא היצמדות בין משפחות חומרים שונות. אלו עושות את מלאכתן בדרך כלל בצורה נאמנה ביותר אך עדיין יבצעו תמיד מלאכה טובה יותר כאשר הן מבוצעות על גבי תשתית בטון אשר מאפשרת את הספגתו של חומר היסוד. הבדל קטן זה הוא שעושה את ההבדל באריכות הימים של מערכות האיטום.
להלן מספר מילים על כל אחד מחומרי האטימה שהוזכרו לעיל, המלצות והערות לגבי התשתיות המתאימות לביצועם:
מתי לבצע?
יריעות ביטומניות מתאימות לביצוע על גבי גגות חדשים (בטון או בטקל) ועל גבי גגות המצופים בזפת.
לפני ביצוע על גבי גגות בטון יש לבצע שכבת יסוד ביטומנית ו/או שכבת זפת. על גבי גגות מזופתים ישנים יש לבצע שכבת יסוד ביטומנית לכל הפחות בקטעים אשר עליהם קיימת שכבת הלבנה (סיד).
היריעות הרבה פחות טובות לביצוע על גבי גגות בעלי איטום אקרילי ישן או כזה אשר נמצא על גבי שכבת זפת קודמת. במקרים אלו יש להסיר את האיטום האקרילי לפני ביצוע העבודות שאחרת לא יהיה ניתן לרתך את היריעות היטב אל התשתית. ביצוע יריעות ביטומניות על גבי איטום אקרילי ישן (כגון פוליגג, אקרילפז וכו`) יגרום לכליאת החומר האקרילי מתחת ליריעות. לחות ורטיבות שקיימת בגג יגרמו להמסת חומר האיטום האקרילי ולהיווצרות עיסה דביקה ורטובה מתחת ליריעות הביטומניות. מיותר לציין שהיריעה פשוט תתנתק מהתשתית באזורים אלו.
הנוהג בשוק הנו להמיס את החומר האקרילי באמצעות מבער גז. שיטה זו איננה אידיאלית ואיננה מסירה את כל החומר האקרילי מהגג אלא גורמת לערבובו עם שכבת הזפת התחתונה. עדיף לקלף את כל החומר באמצעים מכנים ולהיעזר בחימום בגז רק כאמצעי עזר, אם בכלל. בכל מקרה אין לבצע יריעות ביטומניות על גבי חומר איטום אקרילי.
היריעות אינן מתאימות לביצוע גם על גבי משטחים אשר נאטמו באמצעות חומרי איטום צימנטים הידראוליים. איטום ביריעות על גבי חומרי איטום צימנטים הידראוליים (כגון סיקה טופ 107 או טורוסיל) לא יחזיק מעמד לזמן רב. החומרים הצימנטים ההידראוליים אינם סופגניים ולפיכך חומר היסוד הביטומני של היריעות לא ייספג בתוכם ואחיזתו (ואחיזת היריעות) תהיה גרועה ולא תעמוד במבחן הזמן. ויאמר כאן שוב - איננו באים לפסול נוהג ביצוע זה אלא פשוט מציינים את האמת לגבי עמידות המערכות לתקופת הזמן הארוכה ביותר.
ניתן לבצע יריעות ביטומניות גם על גבי שכבת יריעות קודמת, אך יש לבצע הכנות מתאימות להסרת שכבת האגרגט או שכבת ההלבנה (במקרה של גגות חשופים) ויש צורך במריחת שכבת יסוד ביטומנית. גם כאן יש לאמר שביצוע יריעות ביטומניות על גבי יריעות ביטומניות ישנות יהיה הרבה פחות טוב מביצוען על גבי משטחי בטון (עם פריימר) או משטחים עם זפת משום שאחיזתן תהיה פחות טובה והיווצרות חללים ובועות בין השכבות הינה פשוט בלתי נמנעת. בנוסף יש לעלות בקירות אשר סביב הגג אל מעבר לשכבת היריעות הקודמת ולשם כך נחוצה בדרך כלל עבודת הכנה מקיפה בקירות (הסרת שכבות צבע ו/או טיח רופף).
בכל מקרה שבו מתבצעת שכבת יריעות שנייה על גבי שכבה ראשונה ישנה יש לוודא שלא קיימות נפיחויות ובועות אויר בשכבה הקיימת. את אלו יש לחתוך ולוודא שכל שכבת האיטום הישנה מוצמדת היטב אל הגג. מניסיוננו- במרבית המקרים שבו מתחילים בעבודת פתיחת הבועות והנפיחויות - מתברר שכמעט וכל השכבה התחתונה ממילא איננה צמודה טוב לגג, מה גם שלעיתים מתגלה רטיבות והזעה רבה (אדים) מאחורי שכבת היריעות הישנה. לפיכך ברוב המקרים עדיף פשוט להסיר את שכבת האיטום הישנה ולבצע את שכבת היריעות החדשה על גבי גג יבש ומכוסה פריימר ביטומני (או זפת). לביצוע נכון של יריעות ביטומניות אנא ראה באתרנו מפרט טכני על איטום גגות עם יריעות ביטומניות.
על גבי גגות חדשים ניתן ומומלץ לבצע זיפות גם כשכבת יסוד לפני הלחמת יריעות ביטומניות, כך שבמקרה ותקציב הבניה מוגבל ניתן לבצע זיפות ושנה שנתיים אחר כך לבצע על גביו יריעות ביטומניות. לביצוע נכון של זיפות אנא ראה את המאמר באתר זה על זיפות גגות.
חסרונם הגדול של החומרים האקרילים הינו בחוסר עמידותם בתנאי מים עומדים: בכל מקום בו תהיה הצטברות ממושכת של מים (כגון בשלוליות, ליד פתחי מרזבים, מתחת לדודי שמש וכד`) יינזק חומר האיטום לחלוטין, יתמוסס ויתקלף מהתשתית. לפיכך יש להשתמש בחומרים אלו אך ורק על גבי גגות עם שיפועים טובים. בדרך כלל משתמשים בחומרים אלו לאיטום מרפסות קטנות וגגונים חשופים בעוד שאת שאר שטחי הגג אוטמים ביריעות ביטומניות. אף על פי כן אין מניעה מליישמם גם על גבי גגות גדולים ובתנאי שביצוע השיפועים יהיה ברמה מושלמת.
חומרי האיטום האקרילים מיוצרים ע"י מספר גדול של יצרנים. החומרים הנפוצים הינם פוליגג, (על סוגיו השונים) אקרילפז ועוד. (מניסיוננו הפוליגג הינו הטוב מכולם). יתרונם של חומרים אלו הינו בקלות הביצוע ובביטול הצורך בהלבנה משום שצבעם לבן. לנוכח הביקוש הגודל לחומרים אלו קמו יצרנים רבים עם חומרים מקבילים אך מרבית חומרים אלו מגיעים באיכות מאוד ירודה ואיננו ממליצים על השימוש בהם.
לאחרונה יצאו אל השוק חומרים אחרים מתקדמים יותר, פולימרים - על בסיס מים. חומרים אלו עמידים יותר מהחומרים שלעיל תחת תנאי מים עומדים (שלוליות), אך משום היותם חדשים עדיין לא עמדו במבחן התוצאה למשך מספיק שנים.על פי הפרסומים מתאימים חומרים אלו גם "תחת תנאי מים עומדים". מבלי לפרט את שמות החומרים מחובתנו לומר כי נכונותם של פרסומים שכאלה מוטלת בספק. האמרה הגורפת "עמיד במים עומדים" פשוט איננה לגמרי נכונה. אם היו חומרים אלו עמידים במים עומדים היה אפשר לעשות בהם שימוש גם תחת משטחים מרוצפים, באדניות, מקלחות, מבנים תת-קרקעיים וכדומה. אך לא כך הוא. החומרים אכן עמידים יותר במים עומדים, אך לא עמידים לחלוטין.
ב"אותיות הקטנות" מדגישים היצרנים את חובת ביצוע השיפועים לביטול השלוליות ומובן מאליו שאין אפילו יצרן אחד שמוכן לאשר את השימוש בחומרים אלו במקומות עם רטיבות מתמדת, כגון מתחת לריצופים במרפסות או בחדרים רטובים. יחד עם זאת וכפי שנאמר לעיל, חומרים אלו עמידים יותר מהשאר בתנאי מים עומדים ועדיפים עליהם.לביצוע נכון אנא ראה את המאמר באתרנו על איטום גגות בחומרי איטום אקרילים.
מתי לבצע?
כאמור, חומרי איטום אקריליים נאחזים מצוין על גבי גגות עם תשתיות צימנטיות (בטון) בגגות חדשים. על גבי כל יתר התשתיות אחיזתו של החומר תהיה פחות טובה ויעילותו תחזיק פחות שנים. ניתן ליישם את החומר על גבי גגות עם זפת ישנה לאחר ניקיון יסודי של התשתית ומריחת שכבת יסוד. החומר ידבק היטב לשכבת הזפת אך כאמור- אורך החיים של האיטום יהיה קצר מזה שיתבצע על גבי בטון וככלל עדיף לבצע חומרים ביטומנים על גבי זפת (יריעות ביטומניות או שכבת זפת נוספת).
על גבי יריעות ביטומניות היישום זהה אך יחזיק מעמד אפילו פחות זמן עקב גמישותן של היריעות ועקב ציפוי האגרגט העליון של היריעות, אשר מונע היצמדות טובה של החומר. נקודת כשל נפוצה במיוחד היא במקומות בהם היריעה מתחברת אל הקירות שמסביב לגג. במקומות אשר בהם תתנתק היריעה ממקומה יתנתק גם חומר האיטום האקרילי הנמצא מעליה. גם יישום זה איננו מומלץ לביצוע ובמקרה של גג מצופה ביריעות עדיף לבצע שכבת יריעות נוספת לאחר תיקון השכבה הקיימת או (רצוי) לאחר הסרתה.
ניתן לבצע שכבת אטימה על גבי היריעות באמצעות חומרים פולימרים משחתיים על בסיס מים, כדוגמת המולטיגג. אך גם חומר זה יהיה חשוף לאותן המגבלות במקרה שהיריעה עצמה תתנתק מהתשתית, ובמיוחד מהקירות.לא ניתן לבצע איטום אקרילי על גבי תשתיות עם חומרי איטום אחרים מלבד, כמובן על גבי איטום אקרילי ישן.
בעת ביצוע איטום בחומר אקרילי או פולימרי על בסיס מים - יש לקחת בחשבון שהאיטום הבא כמה שנים אחר כך, יהיה צריך להיות אקרילי גם הוא. אין טעם לבצע איטום אקרילי כעת כאשר ידוע מראש שנצטרך להסירו לאחר כמה שנים (5 או יותר).
לא מומלץ לבצע איטום בחומרים אלו על גבי גגות חשופים וייעודם המקורי הינו לאטימת חדרים רטובים ומרפסות מרוצפות קטנות (מתחת לריצוף). יחד עם זאת ניתן לאטום בעזרתם משטחים קטנים במיוחד כגון קרניזים וגגונים. החומר נתפש מצוין על גבי תשתיות בטון ועל גבי תשתיות ביטומניות (זפת).
ניתן גם להשתמש במשפחת חומרים זו לצורך ביצוע תיקון מקומי ביריעות ביטומניות או סביב אלמנטים שונים בגגות. חומרים אלו אינם נאחזים בתשתיות אחרות וככלל אינם מומלצים לאיטום גגות חשופים.
הפוליאוריטן עמיד בקרינת השמש ועמיד בפני פגיעות מכניות. בנוסף יש לו עמידות מפני פגיעות של כימיקלים שונים. חסרונו היחיד הינו במחירו הגבוה. על גבי תשתיות בטון הוא מהווה את אחד החומרים הטובים ביותר הקיימים אך מחירו הגבוה מונע שימוש שכיח. קיימים בשוק גם חומרים פוליאוריטנים אשר אינם עמידים מקרני השמש וחומרים אלו טובים לביצוע רק מתחת למשטחים מרוצפים.
ניתן ליישם את החומר על תשתיות בטון או על תשתית זפת ישנה, אך כאמור - תשתית הבטון עדיפה לעין ערוך ואין וודאות לגבי אורך החיים של החומר כאשר הינו מיושם על גבי תשתיות זפת. הזפת מטבעה גמישה יותר ומתרככת בעת התחממותה. מכיוון שהפוליאוריטן איננו בעל יכולת גמישות זהה לזו של הזפת- יתכן כשל והיפרדות בין החומרים במהלך השנים, במיוחד במזג אויר חם על גבי גגות חשופים.
האמור מתאר באופן כללי ביותר את משפחת החומרים הפוליאוריטנים ויש לאמר כי קיימים הבדלים משמעותיים בין החומרים של היצרנים השונים, אשר יש לתת עליהם את הדעת. חומר מצויין מ"משפחה" זו הנו חומר מסוג פוליאורה, וקיימים כאמור חומרים של יצרנים נוספים אשר עמם יש להיוועץ באשר ליעודו של השימוש.
חסרונן הגדול ביותר הינו שאינן צמודות לכל שטח הגג וכשל מקומי יכול לגרום לחדירת מים מתחת לכל שכבת האיטום ולכשל כללי של כל המערכת. במקרה של כשל שכזה לא ניתן לאתר בוודאות את מקור חדירת המים אל מתחת לשכבת האיטום.
אורך החיים של יריעות PVC או EPDM יכול להגיע לעשרות שנים. אולם במשך הזמן מקבלות היריעות מתיחות או עיוותים שונים אשר גורמים להיווצרות שלוליות גדולות על הגג או במקרים קיצונים - להתנתקות היריעה מהקיר.שיטת איטום זו נפוצה פחות משאר השיטות ומתבצעת ע"י קבלנים המתמחים בעבודות מסוג זה.
ניתן ליישם שיטה זו על גבי כל התשתיות הקיימות משום שהן פשוט מכסות את כל השטח וכאמור אינן צמודות/דבוקות לתשתית. משום חסרונן המוזכר לעיל איננו ממליצים על ביצוע שיטה זו, אך השיטה טובה כשלעצמה ואיננה פסולה כלל. השיטה מעולה לביצוע במיוחד על גבי גגות של מבני תעשייה, גגות פח, גגות טרומיים עם תזוזות רבות (בעלי מספר רב של תפרי התפשטות) וכד`.
חומרים פולימרים אחרים בהתזה או במריחה
ניתן ליישם חומרים אלו על גבי גגות בטון. היישום על גבי גגות מזופתים איננו מספק מבחינת כושר ההיצמדות של החומר אל התשתית הביטומנית (הזפת) למרות חומר היסוד שלו. לעיתים משמש החומר לציפוי גגות פח. מכיוון שהחומר פגיע יותר מפני פגיעות מכניות מומלץ ליישם אותו רק על גבי גגונים או גגות שלא צפויה עליהם תנועת עוברי אורח מזדמנת או שאין בהם מתקנים שונים (מערכות מיזוג וכולי).
איננו נוהגים להמליץ כלל על איטום בחומרים אלו מהסיבות המוזכרות לעיל.
בעת ביצוע ההחלטה לגבי סוג האיטום בגג הבית יש לקחת בחשבון את סוג החומר שכבר קיים על הגג. מומלץ תמיד להשתמש בחומר איטום מאותה משפחת- חומרים ולא לערבב ביניהם. על אף הפיתוי לבצע עבודה מהירה ולכסות את האיטום הקיים בשכבת איטום כלשהיא נוספת - יש להימנע מכך ולהבין שאיטום זול יעלה בסופו של דבר הרבה יותר ביוקר ולו רק משום הצורך בקילוף חומרי איטום ישנים לאחר מספר שנים.
איטום טוב שמתבצע על גבי תשתית הגג עצמו, או שמתבצע עם אותו סוג החומר של האיטום הנוכחי יכול להחזיק לתקופה ארוכה, (עשר שנים או הרבה יותר מכך) ויהיה בסופו של דבר האיטום הזול ביותר. איטום טוב באמת הנו כזה שיחזיק מעמד גם עשרות שנים ועם פעולות אחזקה מינימאליות.
אין תגובות