בניה באזורים עם קרקע חרסיתיות וחוואריות שמנות

אחוז גדול מהקרקעות במדינה הם קרקעות חרסיתיות וחוואריות שמנות שחלקם הגדול מיועד לחקלאות והחלק האחר לבניה, החלק המיועד לבניה הולך וגדל לאחר שהמושבים והקיבוצים מקצים שטחים בתחומם לבניה עצמית הנקראות הרחבות.

בניה בקרקעות חרסיתיות וחוואריות שמנות היא בעיתיות במיוחד כתוצאה מתפיחת הקרקע במגע עם מים אשר גורמת ללחצי תפיחה של הקרקע על הבניין ויסודותיו וגרימת התנפחויות ברצפות ולחץ על הקורות וגרימת סדקים בקירות. הבעיה בקרקעות הנ"ל לבנינים עם עומסים קטנים היא התפיחה ולבנינים גבוהים עם עומסים גדולים היא השקיעות במאמר זה אני אתרכז בבעיות הבניינים עם העומסים הקטנים דהיינו בעיית התפיחה והשפעתה על הבניין.

להלן מס` המלצות:

הכלל הראשון לבניה בקרקעות הנ"ל הוא הפרדת הבניין ויסודותיו מהקרקע באופן מוחלט על מנת לנטרל את השפעת התפיחה של הקרקע במגע עם מים על הבניין.
 
הפרדת היסודות:
  1. שיטת הביסוס המומלצת במקרה זה היא כלונסאות חפורים ויצוקים באתר לעומק לא פחות מ- 10 -12 מ`.
  2. הזיון בכלונסאות יהיה לפני הנוסחה בת"י 940  Z=100D-0.7P כאשר Z - הוא כוח המתיחה (השליפה) במצב שירות , P – עומס מינימאלי על הכלונס , D- קוטר הכלונס.
  3. הכלונסאות צריכים להיות מופרדים מהקרקע ב 3.0 מ` הראשונים ע"י שרוול מיוחד לכך אשר מנטרל את השפעת התפיחה על הכלונס בחלקו העליון שהוא בד"כ מושפע משינוי הרטיבות בקרקע.
  4. הפרדת הרצפות
הפרדת הרצפות והקורות מהקרקע נעשית בשני אופנים או ע"י הפרדה בארגזי קלקר או כוורת בגבהים מ- 15 ל- 30 ס"מ או ע"י הפרדת הרצפה מהקרקע ע"י טפסנות.

השימוש בהפרדה ע"י ארגזי קלקר או כוורת היא בעייתית ובהרבה מקרים לא נותנת את התוצאה הרצויה ובכל זאת רואים סדקים בקירות.
הדבר לדעתי תלוי באיכות הביצוע. הסכנה היא שהארגזים ישברו בזמן ההכנה ליציקה והציקה עצמה מתנועת הפועלים ובעלי המקצוע למיניהם, והבטון יכנס מתוכם ימלא את החלל המתוכנן ויבוא במגע עם הקרקע ויגרום ללחצי תפיחה על הבניין.
לעומת הפרדת הרצפה והקורות מהקרקע ע"י טפסנות היא שיטה בטוחה ואז בנוסף להפרדה מלאה של הבנין מהקרקע מתאפשרת גישה לחלל התחתון של הבניין לביקורת. אך במקרה זה יש לדאוג לסגירה נאותה של החלל מתחת לבניין וזה ניתן לעשות ע"י פלטות בטון בעובי 5 ס"מ מונחת (לא מקובעות) על קורות הקשר מסביב לבניין.
 
  1. ניקוז השטח:
בכל מקרה יש לנקז את השטח ממי נגר עיליים ולא לתת אפשרות כניסת מים ליסודות , ואל מתחת לבניין.
המצב חריף במיוחד כאשר בונים את הרצפה על טפסנות שבהרבה מקרים חופרים מתחת למפלס הכביש או קרקע מסביב על מנת לבצע את הטפסנות ואז מתחת לבניין מתהווה בריכת מים.
מומלץ במקרה זה לבצע קידוח (כלונס) לניקוז שימולא חצץ שאליו יתנקזו המים. הבור צריך להיות מצויד במשאבה טבולה אוטומטית אשר תוציא את המים למוצא מסודר במידה והבור מתמלא.
  1. בניה בתקופת החורף או הקיץ:
בקרקעות שמנות בניה בתקופת החורף עדיפה על בניה בתקופת הקיץ , הקרקע בחורף היא כבר טפחה ולא תגרום לחץ על המבנה העתידי.

בתקופת הקיץ יש לתת דגש באופן מיוחד על הפרדת הבניין מהקרקע ולכן יש מתכננים שמשתמשים בשתי שכבות של ארגזי כוורת ויש יועצי קרקע שמרטיבים את הקרקע בקיץ לפני הבניה הממטרות וכו`.

על המחבר
הוספת תגובה
תגובות

אין תגובות

רק למשתמשים רשומים גישה מלאה לכל ישומי האתר !

על מנת ליהנות מכל הפיצ'רים והשירותים אותם אנו מציעים בפורטל החדש - מומלץ לבצע הרשמה קצרה ולנהל כרטיס אישי (ניתן גם באמצעות היוזר בפייסבוק).

ההרשמה והשימוש בתכני הפורטל ללא עלות !

הירשםהתחבר

לחצת על "סל המשרות"

רק למשתמשים רשומים גישה לסל המשרות

אנו ממליצים לכם להירשם או להתחבר לאתר כדי ליהנות ולייעל את תהליך חיפוש העבודה.

משתמש שאינו רשום רשאי לשלוח קורות חיים לכל משרה בנפרד.

חזרה ללוח הדרושים | הירשם | התחבר