ראיון עם ישראל קלר יועץ גיאוטכני \ קרקע

ישראל קלר, מנהל ומייסד חברת ישראל קלר - יעוץ לביסוס ושירותים הנדסיים בע"מ, הינו המהנדס הוותיק במשרד. ישראל בוגר הפקולטה להנדסה אזרחית בטכניון, בעל תואר ראשון משנת 1969 (בהצטיינות) ותואר שני משנת 1974.
 

מדוע בחרת להכנס דווקא לתחום הגיאוכטניקה ?

ענף הגיאוטכניקה הינו ענף פחות "רובוטי", אם ניקח 10 מהנדסי קונסטרוקציה, הפתרונות שהם יציעו יהיו דומים מאוד. בגיאוטכניקה מאידך,
תוכל לקבל מגוון רחב של פתרונות ורעיונות ולכן האפשרות לביטוי והבאת היכולות האישיים מקבלים דומיננטיות וערך שאין לדעתי ב"תכנון הקונבנציונלי". כפועל יוצא, הביטוי לכך יהיה כמובן בעלות הכספית הנגזרת מהיצירתיות שבפתרון. מנסיוני, מדובר על פתרונות שהעלויות בהם יכולות לנוע בעשרות אחוזים, לכאן או לכאן. היצירתיות ומגוון האלטרנטיבות לפתרונות, נובעים מידע אנליטי ונסיון מצטבר שלא יסולא בפז.

לכן, למרות שעומדות לרשותנו התוכנות הכי מודרניות והכי מעודכנות, שאת חלקן אף כתבנו לעצמנו (בעזרת הבן שלי - דר` אסף קלר) עדיין צריך את ה"מגע האנושי" שלדעתי לעולם לא ניתן יהיה להחליפו בשום מחשב שבעולם. זאת הסיבה, שעל כל חישוב ו/או תוצאה שמתקבלת כפלט מהמחשב, אני מבצע חישוב ידני כדי להיות בטוח ו"להרגיש" את התוצאה.

אתן לך דוגמא מעניינת שתמחיש לך את הנושא. בצענו תכנון עבור פרוייקט של הקמת גשר גדול באפריקה, עם מהנדסים מהארץ ומאירופה (אוסטריה). המהנדסים בצעו בדיקה מקיפה ויסודית, בכדי לחשב את תסבולת הכלונסאות על מנת שיוכלו להשלים את התכנון. בפגישה הציגו לי ספר עב כרס ובו מגוון תוצאות ונתונים וביניהם המסקנה הסופית - תסבולת הכלונסאות המותרת. הנתונים היחידים שהיו לי באותו רגע, היו כי הכלונס הוא בקוטר 1.2 מ` ובעומק 30 מ`, רפרפתי בדפים רק כדי להציץ בקווי הלוג של תוצאות בדיקת ה S.P.T (בדיקה תקנית שבה מחדירים לקרקע מוט תקני ובודקים כפונקציה של מספר המכות - מהי החדירה לקרקע ומכאן מחשבים את תסבולת הקרקע והכלונסאות) ואחרי 3 דק` הערכתי "900 [טון]"... בדיוק כמו בדף האחרון של הדו"ח.

במקצוע שלנו אין חידושים והמצאות מהפכניות בכל הקשור לפתרונות. כלומר, נוסחאות שהיו נכונות לפני 50 שנה, נכונות גם לשנה האחרונה. הקרקע היא הטרוגנית (תמיד היתה ותמיד תשאר) ולכן אי הוודאות לעולם תשאר גבוהה ומכאן כי סדרי הגודל של התוצאות שנקבל - יהיו דומים (ומכאן הבסיס לפתרונות). הנתונים שאנו משתמשים בהם (מזינים למחשב או לחישוב הידני) יהיו קרובים מאוד לאלה שהשתמשנו בהם מאז שהגיאוכטניקה קיבלה מימד הנדסי.

הסיבה שאנחנו כן משתמשים בתוכנות הנדסיות מקצועיות, נובעת מהאפשרות "לראות בעיניים" את מה שמעבר לתוצאה הסופית, ניתן ללמד על הדרך, לבצע ניתוח רגישות, לבקר את התהליך, להריץ מודל וכו`. השימוש בתוכנות הכרחי ונחוץ בעיקר למהנדסים הצעירים, באמצעותן הם יכולים לקבל מימד וויזואלי לדרך הפתרון.
 

קראתי באתר חברתך על גוף בשם ICO - תוכל לספר בכמה מילים במה מדובר ?

מדובר על מיזם לשיתוף פעולה עולמי בנושא תכנים וידע, בין אנשי מקצוע בענף הגיאוטכניקה. דרך האתר וההתקשרויות שנוצרו בו, כותבים החברים בו מאמרים משותפים, מחקרים משותפים וכו`. אתן לך דוגמא למחקר מעניין בנושא תכנון וביסוס על רפסודה שערך אסף, יחד עם שותפיו מסין. אחת האלטרנטיבות של הקטנת שקיעות ברפסודה, היא קידוח כלונסאות מתחת לרפסודה וללא מגע בינייהם. במידה ולא היו כלונסאות, הקרקע יכולה במקרים מסויימים לשקוע עשרות סנטימטרים. במחקר משותף שנערך בין השותפים שבאתר, הצליחו להגיע לשיטת אופטימיזציה של סידור ומימדי הכלונסאות ולהביא לכך כי השקיעה לא תעלה על כמה סנטימטרים בודדים. שיטה זו כבר הספקנו ליישם בכמה פרוייקטים בארץ, ביניהם נמל אשדוד, כביש 431 ועוד. אגב, אסף כתב כבר למעלה מ-70 מאמרים בענף הגיאוטכניקה, הישג שנחשב ליוצא דופן ברמה העולמית. דוגמא זו מלמדת אותנו על היכולת האין-סופית של "שיתוף וסיעור מוחות" הנעזרים בטכנולוגיית האינטרנט לשיתוף מידע.

מעניין?... הכנסו להרחבה ומידע נוסף בנושא: כניסה לאתר האינטרנט ICO
 

מה כולל תפקידך ואיך מתנהלת העבודה במשרד לייעוץ קרקע ?

ראשית, את כל עבודת כתיבת הדוחות, אני עושה בעצמי. הסיבה לכך פשוטה - המסמכים האלה הם מסמכים משפטיים צרופים. פסיק לא נכון, מילה לא במקום, הגדרה לא נכונה ואתה מוצא את עצמך בבית המשפט. מצד אחד ההגדרות צריכות להיות מלאות, מדוייקות ונכונות ומן הצד השני ש"לא יהיו בהן חורים". אלה בדיוק המקומות בהם קל מאוד להסתבך מאחר וניתן לפרש את הדו"ח בכמה אופנים (מקום מצויין "לחפש את המתכנן"). אני לא עוסק בהצעות מחירים, לא מוציא חשבונות ולא מנהל משאים ומתנים - אלא הנדסה צרופה נטו. בנוסף, אני מבקר בכל אתר (ברוב המקרים לפני כתיבת הדו"ח, ואם אני לא מספיק - לפני הביצוע). אין מראה עיניים ו/או תחליף למגע של הידיים שלי עם הקרקע, רק כך אני יכול להרגיש בטוח באחריות שאני לוקח על עצמי.

בעלי תפקידים נוספים במשרד אחראים על הגשת הצעות מחיר ליזמים והקבלנים, טיפול בחוזים, משאים ומתנים, אנשי מנהלה, חשבונות, ביצוע גבייה מלקוחות וכו` (סה"כ 15 עובדים קבועים). בתחילת הפרוייקט (עם העלייה על השטח) נשלח גיאולוג לשטח על מנת להיות נוכח בקידוחי נסיון (בפיקוח הגיאולוג או באמצעות מפקח מטעמנו). בשלב הבא, הגיאולוג מוציא "תיאור שדה" של המדגמים ומעביר אלי את הדו"ח הסופי.  

לאחר שהוצאתי את דו"ח הקרקע הראשוני, מתבצע שירות "After Sale" ובו אנו מקבלים את התוכניות של היסודות מן המתכנן ובודקים אותן. ברוב המקרים בשלב זה מתנהל שיח ביניינו (יועץ הקרקע והמתכנן) על מנת להגיע לפתרון שיהיה מקובל על כל הצדדים. בשלב הבא - המתכנן מוציא תוכנית לביצוע, שעברה וקבלה את אישורנו. השלב הבא יהיה ביצוע "פיקוח עליון" - אנחנו מגיעים לאתר ובודקים כי הקבלן מיישם את המלצות יועץ הקרקע, מעירים הערות ומוציאים דו"ח המציג את המצב לאשורו (דו"ח ביקור).
 

האם לדעתך מספר הבוגרים והעוסקים בענף הגיאוטכניקה, מספיק על מנת לענות על דרישות השוק ?

לדעתי יש בעלי מקצוע ומהנדסים בכמות מספקת העונה על צרכי השוק. לצערי לעיתים נדמה כי יש בעלי מקצוע רבים מדי שלא הוכשרו כיאות לעבודה בתחום. הדבר מתבטא ישירות באיכות עבודתם. לצערי אני עדיין נתקל במנהלי פרוייקטים שמעדיפים לבחור בשירותיו של ייעוץ קרקע שנבחר לא בשל כישוריו אלא מאחר והצעת המחיר שהגיש היא הנמוכה ביותר. בלא מעט מהפרוייקטים נזעקתי להחליף יועץ קרקע שהוצא מהפרוייקט, או בגלל שכשל או בשל העובדה הפשוטה שלא עמד בצפיות המזמין. מנהל פרוייקט\יזם שמבין את הערך המוסף שיועץ קרקע יכול להביא לפרוייקט, לא יבחר יועץ רק בשל העלות הכספית הנמוכה שלו.   

מהו מסלול הלימודים שתמליץ למי שרואה את עתידו בגיאוטכניקה ?

ראשית, אין תואר ראשון בגיאוטכניקה, רק לתואר שני. ישנם קורסים בתחום המכשירים למקצועות הקרקע, אולם מהנדס גיאוטכני, הינו מהנדס אזרחי או מהנדס בניין בהגדרה. בשום מקום לא כתוב כי מהנדס גיאוטכני צריך להיות בעל תואר בגיאוטכניקה, באופן פורמלי סטודנט שיסיים את לימודיו כמהנדס אזרחי או כמהנדס בניין (קונסטרוקטור) יוכל לעבוד בתחום הגיאוטכניקה.

מועמד שיהיה מועדף עלי בקבלה לעבודה, יהיה מועמד שעבד 2-3 שנים בתכנון ולאחר מכן בביצוע. מהנדס עם רזומה שכזה ניחן בדרך כלל בראייה רחבה ומקיפה המאפשרת לו גישה יצירתית ומקצועית יותר לתחום הגיאוטכניקה. מהנדס שלא עסק בתכנון יתקשה יותר "להבין את הבניין" ומכאן שלדעתי יהיה מהנדס גיאוטכני פחות טוב. מנסיוני, מהנדס שעבד בתחום הביצוע, כנראה שלא יגיע יותר לתכנון וזאת מהטעם הפשוט כי בביצוע התגמול והשכר גבוהים יותר.
 

במה שונה הכשרתו של גיאולוג מהכשרתו של מהנדס גיאוטכניקה ?

הכשרתו של גיאולוג מאפשרת לו ראייה רחבה בנושא קרקע (על גוונייה) אולם אין לו הכשרה הנדסית פורמלית שיש למהנדס הגיאוטכניקה.
 

מה דעתך על השכר בענף שלנו?

השכר נמוך, אינו מידתי ואינו משקף את האחריות והעבודה הקשה שאנחנו מבצעים. המחירים הנמוכים נוגעים לכל בעלי המקצוע בענף ומגיעים לכל חולייה בשרשרת. לדעתי המחירים מאוד נמוכים ואינם משקפים את הסיכונים וההשקעה שלנו כאנשי מקצוע. התוצאה הישירה של השכר הנמוך מתבטאת באיכות ה"מוצר הסופי". חרף הנתונים המצערים האלה, אני חושב שהענף שלנו הוא המתגמל ביותר מבחינה אישית, אין תחום שמאפשר לעוסק בו עשייה ויצירה אמיתיים - יותר מהענף שלנו.
 

האם אתם עוסקים בייעוץ קרקע שאינו למבנים ?

כן. אנחנו גם מתמחים בתכן מבני כבישים ומסעות. מדובר על מקצוע מאוד מיוחד הכולל קביעת עובי המבנה, סוללות, שריון סוללות, חישובי קונסולידציה, יציבות מדרונות ועוד.
 

האם תוכל לנסות להסביר מדוע אנחנו בכל זאת שומעים על כשלים הנדסיים בענף שלנו?

כשל אינו נובע מטעות אחת או מפרמטר אחד שלא נלקח בחשבון. כשל יתרחש כאשר יחברו יחדיו שרשרת של טעויות. לצערי רוב הכשלים נובעים מיישום\ביצוע לקוי ואי הקפדה על מילוי מלא של הנחיות ותוכניות. ברוב המקרים - הכשל מתגלה רק לאחר שקורה אסון... ברוב המקרים אם יש טעות במערכת - היא לא מתגלית רגע אחד מאוחר מדי. אני עדיין מתרפק על סוג האנשים שהיו בענף שלנו לפני 30 שנה, היית יכול להיות בטוח כי כל הנחייה שתדרוש לבצע - תבוצע במלואה. היום, אם אני לא מבצע פיקוח צמוד - אני מוצא את עצמי מתקשה להרדם בלילה.
 

תוכל לספר בשתי מילים על היתרונות והחסרונות של שיטת ה C.F.A ?

הנושא סבוך ביותר. באופן תיאורטי קידוח ב C.F.A נותן תוצאות טובות יותר מקידוח בבנטונייט.
הבעיה המרכזית בשיטת ה C.F.A זו נובעת מבעיות ביצוע ומרגישות התהליך לרמת הביצוע ואין לנו אמצעים טובים מספיק על מנת לבקר את התהליך. אחת בעיות המרכזיות שנחשפות בשיטה זו היא העובדה כי הוצאתו והכנסתו של המקדח לקרקע (מאמר מורחב בנושא ניתן למצוא כאן) גורמים לערעור הקרקע שמסביב לכלונס ועקב כך להפחתה ניכרת בתסבולת הכלונסאות.

ספר על משרדך

משרדנו עוסק בגיאוטכניקה וייעוץ גיאוטכני והינו אחד מהמשרדים הוותיקים ביותר בארץ. המשרד קיים למעלה מ-40 שנה ומעסיק 15 עובדים קבועים - במשרות ובתפקידים שונים.

מאחר והמשרד וותיק מאוד אנחנו מבצעים עבודות בהיקפים שונים ומגוונים, החל מייעוץ ותכנון לפרוייקטים גדולים ומורכבים וכלה בפרוייקטים בהיקפים קטנים (שהם בדרך כלל פרוייקטים המהווים "שירות" עבור הלקוחות הגדולים שלנו).

בשל הערך המוסף והנסיון הרב שמביא משרדנו, אנחנו יכולים להרשות לעצמנו לבחור עבודות ופרוייקטים שאנו בטוחים כי ניצק לתוכם ערך כך שברוב המוחלט מן המקרים, איננו נכנסים לפרוייקטים שהם בגדר "הרפתקאות" מיותרות. פרוייקטים בהם התקציב מוגבל, או שאינם מאפשרים לנו להביא את היכולות המקצועיות שלנו במלואן, לא ניקח על עצמנו. 

גישתנו בהנדסה היא להתייחס לכל פרויקט כייחודי ולהפעיל את הכלים המתקדמים ביותר לפתרונו, תוך התבססות על ניסיון העבר וגישות מקובלות ככלי ביקורת.

אני עוסקים בתכנון יסודות להעמסות סטטיות ודינמיות, קירות תמך, יציבות מדרונות, והשפעת חפירות על מבנים קיימים, מהווים את תחומי ההתמקצעות של המשרד. אנו משתמשים בתוכנות המסחריות המודרניות ביותר, אך גם מתבססים על מאגר גדול, ייחודי, של תוכנות "תוצרת בית" המותאמות באופן ספציפי לבעיות שונות. 

בשנת 1985 הרחיב המשרד את שירותיו וכלל מעבדה  לבדיקות קרקע וחומרי בניה. בשנים ההן (לפני ייסוד הרשות להסמכת מעבדות) הוקמה המעבדה במטרה לענות על הצורך במקור מהימן בחקירת שדה וביקורת בעת הבניה. מאז, התרחבה המעבדה וכיום היא ישות נפרדת, מעבדה מוסמכת, תחת השם אסית. המשרד ומעבדת אסית שוכנים באותו הקומפלקס באזור התעשיה של קרית אתא, ולמעשה יחדיו מהווים בסיס לפתרון מלא של פרויקטים גיאוטכנים.

ישראל קלר וצוות העובדים הינם חלק מקבוצת יעוץ בינלאומית www.icoeng.com המורכבת ממהנדסים ומומחים אשר הוכשרו באוניברסיטאות ובמשרדים המובילים בעולם (קמברידג`, ברקלי, וכו`).

כניסה לאתר חברת ישראל קלר - יעוץ לביסוס ושירותים הנדסיים בע"מ