סקירת הקמת פרוייקט מגדל שדרות רוטשילד 1 תל אביב
2. מבנה תחתון
3. שלד המגדל
פרטים מזהים
שם הפרויקט: מגדל רוטשילד 1
חברת ניהול: קבוצת חבס (פיקוח עצמאי)
המאמר באדיבות מהנדס מוטי כרמי
1. הקדמה
מגדל רוטשילד 1 מוקם על ידי קבוצת חבס, בצמוד למגדל אפריקה-ישראל (היום בית פסגות), בתפר שבין הקצה המערבי של שדרות רוטשילד - לשכונת נווה צדק הסמוכה.
בשנת 2003 זיהה הרצל חבס את הפוטנציאל וההזדמנות הגלומים באזור ונכנס כשותף לבעלות הקרקע, כאשר ברבות הימים, הפך לבעלים היחידים עליה. מכאן, החל תהליך מחודש ובו שונה תמהיל השטחים וייעודו העיקרי של המגדל - הפך למגדל מגורים, עם נגיעה לשטחי משרדים ומסחר, ולמעשה תוכנן מגדל חדש.
שטחי בנייה ומספרים
- שטחים למגורים: כ- 14,500 מ"ר
- שטחים למשרדים מסחר ושטחים נלווים : 4,000 מ"ר
- חניון תת קרקעי בשטח כולל של כ- 11,000 מ"ר
- סה"כ שטחי בנייה: כ- 30,000 מ"ר
- שטח חזיתות: 12,000 מ"ר (אלמנטי אלומניום וקירות מסך).
כללי
גובה החניון, הקרבה לכבישים פעילים סמוכים וחדירה למי התהום - חייבו לתכנן קירות דיפון. מרבית קירות הדיפון בוצעו בשלב הראשון של הפרויקט - בשנת 2000. קירות הדיפון בוצעו כאלמנטים סלאריים מלבניים באמצעות מכונת סלארי.
לאחר השלמת הביסוס, החלו באתר מספר עבודות ופעילויות במקביל:
- המשך עבודות העיגון
- המשך עבודות החפירה למפלס התחתון (בשילוב וביצוע עבודות העוגנים)
- ביצוע עבודות שאיבה למי התהום, על מנת להוריד את מפלס מי התהום אל מתחת למפלס תחתית הרפסודה
- ביצוע סיתותים ליסודות הבולטים, מהמפלס התחתון
ביצוע המשך עבודות החפירה (לאחר 6 שנים מאז שהופסקו) הצריך ביצוע בדיקות עומס משתייר לעוגנים הקיימים (כשמם כן הם "עוגנים זמניים") כתנאי להמשך ביצוע עבודות החפירה והמשך העוגנים.
בתמונה: שורת עוגנים תחתונה ותושבת (קורת הפלדה) מולה נדרכים העוגנים - כנגד קיר הדיפון.
בתמונה: הוצאת שאריות העפר מהחפירה. באגר תחתון, מגיש חומר לבאגר עליון - המעמיס משאיות להוצאת החומר מהאתר.
מערכת השאיבה למי התהום בפרוייקט נבחרה להתבצע באמצעות "סיכות" - WELLPOINTS. הרחבה בנושא שיטת השפלת מי התהום ניתן למצוא כאן
נושא איטום רפסודה או אלמנטי ביסוס הכלונסאות הינו מורכב מאוד, בעיקר כאשר מדובר ביסודות וברפסודה היושבים במי תהום ועל אחת כמה וכמה כאשר שני אלמנטים אלה מחוברים ומשולבים האחד לשני.
למעשה, הרפסודה תהיה אטומה למעבר מים כאשר יהיה צורך להתמודד במקומות הבעייתים המועדים לכשל ואלו הוגדרו כאזורים בקצוות הרפסודה באיזור החיבור עם קירות הדיפון במקומות החדירה של הסיכות לשאיבת המים, באזורים היורדים מתחת לרפסודה (פירי מעלית, מאגרים וכו`) בכל המקומות הללו ניתן פתרון נקודתי ויצירתי אחר המתאים לסיטואציה המתבקשת (יועץ האיטום של הפרוייקט מהנדס איל רחמני ממשרד הורביץ בוך מהנדסים).
בתמונה: סיום עבודות הנחה וסידור הזיון ברפסודה והכנות אחרונות לקראת היציקה.
תקרות החניון התת קרקעי, בוצעו ברובם על ידי אלמנטים מתועשים הנקראים לוח"דים (לוחות חלולים דרוכים הידועים גם בשם "ספנקריט") המונחים על קורות בטון יצוקים באתר כאשר מעל ללוחד"ים מניחים רשת ויוצקים טופינג.
קירות הגנה לפתחי ממד"ים
שינוע אנכי (עגורנים, מעליות משא, מעליות מגדל) - שינוע אנכי הוא אבן היסוד להצלחה בהתקדמות הקמת מגדל. אנשים רבים מוצאים את עצמם מבזבזים שעות רבות, בהמתנה למעליות נוסעים (שמשמשות גם כמעליות לשינוע והרמה). הזמן המצטבר שמבוזבז - נמדד בחודשים רבים ומשפיע בפועל על היעילות והתפוקת כלל העבודות. חישוב נכון של מספר המעליות (שאף פעם לא מספיקות...) כמו גם ההחלטה לגבי מיקומן הינו צורך חיוני וחשוב .
בתמונה: הכנת פריקסטים בשילוב אינסרטים - להרכבת קירות מסך.
עוד על פרוייקט רוטשילד 1 - מתוך YouTube כאן