האגף החדש של מוזיאון תל אביב לאמנות
פרטים מזהים מיקום: שדרות שאול המלך 27 תל אביב יזם: עיריית ת"א (ובכללם כספי תרומות) אדריכלות: אדריכל Preston Scott Cohen ואדריכל עמית נמליך מתכנן שלד: ירון-שמעוני-שחם ניהול ופיקוח: CPM קבלן ראשי: דניה סיבוס - מנרב (עסקה משותפת) מנהל הפרוייקט (קבלן הראשי): מ.גורן ניהול פרוייקטים מהנדס ביצוע: מהנדס ניר שרם קצת הסטוריה
מוזיאון תל אביב קיים מזה כ-80 שנה. הוא הוקם לראשונה ב-1932 בבית ראש העיר הראשון (מר מאיר דיזינגוף) בו הוכרזה הקמת המדינה.
בשנת 1959 עבר המוזיאון לביתן הלנה רובינשטיין, צמוד לבית "הבימה" ובשנת 1971 נחנך משכנו הנוכחי בשדרות שאול המלך, כחלק מהמרכז התרבותי-אמנותי של תל אביב הכולל בין השאר את משכן האמניות ואת משכנו של תיאטרון הקאמרי, שהומו לאחריו. במשך השנים נצברו במוזיאון אוספי אמנות רבים והפעילות התרבותית בו הלכה וגדלה, עד שבתחילת שנות האלפיים עלה צורך להרחיבו.ההרחבה, כך החליטה הנהלת המוזיאון, תהיה בצורת בניין חדש נוסף. בשנית 2002 הכריזה הנהלת המוזיאון על תחרות בינלאומית לתכנון מוזיאון תל אביב החדש, שייבנה על חלקת קרקע הנמצאת ממערב למבנה הקיים ומצפון לבית אריאלה ולקאמרי. בתחרות הבינלאומית זכה משרדו של פרסטון סקוט כהן, פרופסור לארכיטקטורה בפקולטה לאדריכלות של אוני` הרווארד בבוסטון. את הפרוייקט בארץ מלווה האדריכל עמית נמליך. נתונים ומידות
המבנה בנוי על שטח של כ-4500 מ"ר והינו בעל שטח בנוי של כ-20000 מ"ר. בכך בעצם מכפיל המבנה את חלל התצוגה הקיים של המוזיאון. כמו כן מכיל המבנה אודיטוריום בעל 380 מקומות ישיבה, מסעדה, ספריה ואזורי תחזוקה ולוגיסטיקה.כל זאת בתוך 7 קומות, שבהן 34 מפלסים שונים. שלד הבניין משולב בטון ופלדה ובו כ- 7500 מ"ק בטון וכ-1500 טון פלדה.
ייחודיות המבנה
פרט לכל הנתונים הללו, בבניין קיימים שני אלמנטים ייחודיים, שדרשו שיטות עבודה וטפסנות מגוונת. האחד מהם: "מפל האור" (Light Fall) והשני: מעטפת מבנה בגמר בטון גלוי הבנויה אלמנטים טרומיים.
מפל האור
כדי להבין את התכניות של האדריכל היינו צריכים קודם כל ללמוד את המילה "היפר" (Hypar). מדובר בעצם בראשי תיבות של "היפרבולואיד - פראבולואידי".
מפל האור הוא בעצם פסל במימדים של כ-32 מ` לאורכו, 25 מ` גבהו וברוחב הוא משתנה ומגיע לקטעים של עד 8 מ`. בנוי מכ-410 מ"ק בטון על פני כ-1400 מ"ר שטח מעטפת. הפסל בנוי מ-27 אלמנטים - היפרים, מיקומו בלב הבניין והוא מלווה את המבנה מקומה 4- ועד הגג. תפקידו כשמו, לספק אור טבעי לגלריות מהסקיילייט שבראשו, בגודל של כ- 200 מ"ר, דרך חלונות באורך של כ- 32 מ`. גמר מבנה הפסל: חוץ - בטון גלוי, לוחות SPRUCE 8 ס"מ. פנים - טיח גבס. סוג הבטון ב-40 ללא אפר פחם עם מוסף STABILMAC נגד התכווצות, להקטנת סדיקה בבטון הגלוי ששוהה בתבנית פחות מ-24 שעות. השיטה שנבחרה ליציקת ה-LF הייתה תבניות עץ ופלדה מיוצרות באתר לפי מידה. את המידות המדוייקות לתכניות ייצור התבנית היה עלינו להוציא בעזרת תוכנה בשם Rhino שהיא תכנת אדריכלות הנוחה לעבודה עם גיאומטריות בתלת מימד.
מעטפת המבנה
גם כאן חוזר נושא ה"היפרים". מעטפת המבנה בנויה ממספר היפרים בכל חזית, אבל בניגוד למפל האור, מחולקים המישורים לסיגמנטים קטנים. בעצם מדובר בפאזל שמורכב מכ-480 אלמנטים טרומיים בעובי של 13 ס"מ, שכל אחד מהם בעל גיאומטריה שונה, והגדול שבהם היה בגודל של למעלה מ-9 מ` ארכו ו-3 מ` גבהו.
כאן התגברנו על האתגר בעזרת מפעל טרומי, שהקמנו באתר. המפעל בתחילתו הוקם בקומת המרתף כדי שנוכל לעבור את החורף ללא הפרעות, בשלב מאוחר יותר, הועבר המפעל לחזית הצפונית של המבנה כדי שנוכל לסגור תקרת המרתף. במפעל, הפעלנו 2 שולחנות יציקה מפלדה, האחד בגודל 4X8 מ` והשני 5X10 מ`, שכל אחד מהם בעל בוכנות המאפשרות לו להתרומם לכדי כמעט 90 מעלות ובכך לאפשר למנוף להוריד הפריקאסטים ממנו. ע"ג השולחנות, יצירת הגיאומטריות של הפריקאסטים הייתה ע"י מגנטים של חברת RATEC שאפשרו הצורות השונות והגרונגים בצלעות תוך מניעת נזילה של מיץ הבטון. תערובת הבטון הינה ב-40 60%-40% אפור-לבן. לאחר הייצור, נלקחו האלמנטים להרכבה, שהייתה בעצמה תהליך מסובך. בעזרת כננות המחוברות בצד אחד למנוף ובצד שני לאינסרטים של הפריקאסט, ניתן היה לכוון כל אלמנט ואלמנט לזווית ההרכבה הסופית. את תכניות הייצור לפריקאסטים, הוצאנו אנחנו, כאשר כל פריקאסט הצריך מחשבה על מיקומי אינסרטים לעומת מרכז הכובד בהתייחס לזווית ההנפה מהשולחן ובהתייחס לזווית ההרכבה הסופית. בסופו של דבר, התקבלה מעטפת בת 3500 מ"ר בגימור של בטון גלוי. |
תגיות
קרא עוד
הוספת תגובה
תגובות
אין תגובות