גשר בין אתגר להצלחה: למה נחוץ מנהל חדשנות בחברות הקבלן והבנייה?

מאת: צוות ConTech

ענף הבנייה בישראל ובעולם מתמודד בשנים האחרונות עם אתגרים מורכבים המעכבים ומייקרים מאוד את הפרויקטים. המחסור בכוח אדם מקצועי מהווה אתגר משמעותי בענף בו מקצועות רבים דורשים הכשרה ומיומנות ספציפית, אבל היצע העובדים המיומנים קטן לעומת הביקוש. מאז מגפת הקורונה העולמית פחות צעירים רוצים להצטרף לענף הבנייה, ומאז פרוץ המלחמה ומניעת כניסתם של הפועלים הפלסטינים לישראל המחסור בעובדים חמור במיוחד. כתוצאה מהמחסור בידיים עובדות, פרויקטים רבים מתעכבים ומתארכים, מה שמוביל להתיקרותם ואף מונע לעתים את סיומם.

מאז ומתמיד היו פרויקטי בנייה מורכבים לניהול, עקב ריבוי הספקים ואנשי מקצוע המעורבים, והשלבים הרבים בפרויקט. כל עיכוב קטן באחד מהשלבים מוביל לפיגור בלוח הזמנים הכללי של הפרויקט, וכאשר עיכובים אלה מצטברים לאורך שנות הפרויקט, ההשלכות על לוח הזמנים והעלויות עלולות להיות קריטיות. הבעיות בשרשראות האספקה הגלובליות שחווינו מאז הקורונה, המושפעות עכשיו גם מהמצב הגיאו-פוליטי בארץ ובעולם (עיין ערך המשבר ביחסים עם תורכיה), מגבירות את הקושי אפילו יותר. כל עיכוב באספקת חומרים וציוד עלול להשבית את העבודה בשטח ולגרום להפסדים כספיים משמעותיים.

טכנולוגיה כמענה לאתגרי הענף

על מנת להתמודד עם אתגרים אלה, פותחו בשנים האחרונות טכנולוגיות חדשניות רבות שמטרתן לייעל את תהליך הבנייה. לדוגמה, כלים אוטונומיים ורובוטים יכולים לבצע משימות פיזיות רבות במקום עובדים אנושיים, תוך חיסכון בזמן והפחתת הסיכון לפועלים. כלים מתקדמים לניהול פרויקטים, כמו תוכנות BIM (Building Information Modeling), מאפשרים לתכנן ולנהל את הפרויקט בצורה מדויקת ויעילה יותר, תוך צמצום סיכונים ועיכובים. בנייה מתועשת מאפשרת לייצר חלקים שלמים של מבנים במפעלים ולהרכיב אותם באתר הבנייה, מה שמקצר את זמני העבודה בשטח ומפחית את התלות בכוח אדם מיומן.

אבל למרות הפתרונות החדשניים, קיימים חסמים רבים המונעים קליטת טכנולוגיות חדשות בחברות הבנייה. בענף הבנייה נמצאים עדיין בשימוש שיטות ותהליכי עבודה מסורתיים המקובלים מזה עשרות שנים. טכנולוגיות חדשות מעוררות באופן טבעי חששות מפני שינוי בדרכי העבודה. קליטת טכנולוגיה חדשה עלולה לגרום לעומס נוסף על מנהלי ומבצעי הפרויקט שגם כך מועמסים. לעתים קרובות היזמים הטכנולוגיים אינם מדברים את "שפת השטח" ואינם מבינים את נקודת המבט של מנהל הפרויקט או הפועל בשטח. בהעדר שפה משותפת בין חברות הטכנולוגיה לחברות הבנייה, נוצרים קצרים בתקשורת העלולים להכשיל את הטמעת הטכנולוגיה גם כאשר יש רצון כן משני הצדדים. בנוסף לכל אלה, לא תמיד ברורים לאנשי ענף הבנייה היתרונות של הטכנולוגיה, וגם כאשר הם ברורים, לעתים פשוט חסר בחברת הבנייה הניסיון בהטמעת טכנולוגיות חדשות.

מהם החסמים לקליטת הטכנולוגיה?

במחקר שערכנו מטעם ConTech בקרב בכירים בענף, אנשי שטח וסטארטאפים זיהינו מספר חסמים בולטים להטמעת טכנולוגיות חדשות. רוב מנכ"לי חברות הבנייה שהשתתפו במחקר הם בנים של מייסדי החברות. רובם בני פחות מ-40, מבינים את הערך של שילוב טכנולוגיות מתקדמות בתהליך הבנייה ופתוחים לנסות פתרונות שונים ואף להשקיע בטכנולוגיות טובות. 

 ממצאי המחקר מעלים כי לרוב חברות הבנייה אין שיטה סיסטמטית להטמעת טכנולוגיה חדשה וביצוע פיילוט באתר. גם כאשר הן מוכנות לבצע פיילוט ומגייסות לטובתו את צוותי האתר, מזמיני העבודה (חברות יזמות, עיריות, ממשלה) מכניסים לעתים קרובות חסמים בלתי צפויים. בנוסף, חברות ביטוח מהוות לפעמים חסם, כאשר הן מסרבות לבטח אתר בנייה עקב טכנולוגיה שאינה מתוקפת מספיק במחקר. מעבר לכך, קיימים בתוך אתר הבנייה חסמים כמו פערים בין השפה בה מונגשת הטכנולוגיה לשפת הפועלים. טכנולוגיה שאינה אינטראקטיבית מספיק ואינה תואמת את שפת השטח (כלומר מדברת באופן ישיר בצורה שמדברים את תהליך העבודה באתר), לא שורדת בשטח יותר מחודש. ואם המערכת הטכנולוגית אינה מציגה ערך ישיר למשתמש שמחויב להפעיל אותה, הפועלים יכשילו אותה, דבר שיוביל לכישלון ההטמעה וליצירת חוסר אמון כלפי הקהילה הטכנולוגית.

לטענת מנכ"לי חברות הבנייה, לחברות הטכנולוגיות אין מספיק הבנה של תהליכי העבודה באתרי הבנייה, לוחות הזמנים ושעות העבודה הקריטיות בהן אין להפריע. קיים פער גדול בין המצגות והמוצרים אשר היזמים הטכנולוגיים מציגים לחברת הבנייה לבין מה שבאמת קורה בשטח בסופו של דבר. לדוגמה, חברות הטכנולוגיה אינן מציגות כיצד הפתרון שלהן משפיע על תכנון העבודה, והאם כדאי לעשות שינויים נוספים, שיחד עם השימוש בטכנולוגיה יובילו לייעול תהליכים נוספים. וגם כאשר יש רצון בחדשנות מצד ההנהלה הבכירה, לא ניתנים מספיק כלים לצוותי האתר להטמיע את הטכנולוגיה בהצלחה. 

הפער בין ההבטחות לבין המימוש בשטח מוביל למשבר אמון גדול בטכנולוגיה, שיוצר נזק גם לחברות הטכנולוגיה אשר כן מציגות שקיפות מלאה בתהליך. לדברי מנכ"לי חברות הבנייה, החברות הטכנולוגיות צריכות להתייחס לעצמן יותר כמסבירות ומתווכות חדשנות, ופחות כנציגי מכירות.

מה יעזור לקליטת מוצלחת של טכנולוגיה בענף?

המחקר שערכנו מלמד כי ישנם מספר תנאים הכרחיים לקליטה מוצלחת של טכנולוגיות חדשות באתרי הבנייה. 

ראשית, הטכנולוגיה המוטמעת צריכה לדבר "בשפה של השטח" ולהיות מספיק אינטראקטיבית ומותאמת לדרך שבה חושבים, עובדים ומתקשרים הפועלים והמנהלים באתרי הבנייה. כאשר הטכנולוגיה אינה מתאימה או מובנת לעובדים בשטח, נוצרת התנגדות לכלים החדשים, שעלולה להוביל להאטה בתהליכים או לדחיית הטכנולוגיה לחלוטין.

בנוסף, נדרשת תשתית מתאימה שתתמוך בטכנולוגיה החדשה. זה כולל לא רק תשתיות פיזיות כמו רשתות תקשורת חזקות והכנת סביבות עבודה מתאימות, אלא גם תשתיות ארגוניות שמאפשרות לכל עובד, מנהל או קבלן נגישות קלה ויעילה לטכנולוגיה. ארגון שאין לו תשתית מתאימה עלול להיתקל בקשיים ביישום ובניצול מלא של הטכנולוגיה, מה שעלול להוביל לתחושת תסכול בקרב המעורבים בפרויקט.

חשוב גם שהטכנולוגיה תציג ערך ישיר וברור לפועל. העובדים והמנהלים בשטח זקוקים לראות ולהרגיש את הערך המוסף שהטכנולוגיה מביאה עמה. בין אם מדובר בהפחתת מאמץ פיזי, ייעול תהליכי עבודה או שיפור הבטיחות באתר, כל אלה חייבים להיות ברורים לעובדים מהשלב הראשון של ההטמעה. אם העובדים חווים את הטכנולוגיה כנטל, ולא חשים את התועלת והיתרונות, קשה יהיה לשלב אותה באופן מתמשך בתהליך העבודה השוטף.

היבט קריטי נוסף הוא הטמעה שתואמת את לוחות הזמנים של הפרויקט. אם הכנסת טכנולוגיה חדשה מעכבת את תהליך העבודה או דורשת השבתה משמעותית של הפעילות השוטפת, סביר להניח שהטכנולוגיה לא תתקבל בברכה על ידי הקבלנים והמנהלים. לכן, יש לבצע את ההטמעה תוך התחשבות בנקודות קריטיות בפרויקט, באופן שמבטיח שילוב חלק של הטכנולוגיה החדשה מבלי לפגוע בלוחות הזמנים או בתקציב.

אז איך מגשרים על הפערים?

כדי לגשר על הפערים ולהבטיח קליטה מוצלחת של טכנולוגיות חדשות, יש צורך בתפקיד ייעודי לעניין – מנהל חדשנות בארגון. תפקיד זה משלב יכולות טכנולוגיות עם הבנה עמוקה של צרכי ענף הבנייה ומגבלותיו. מנהל החדשנות הוא למעשה המתווך בין חברות הטכנולוגיה לבין חברות הבנייה, תוך שהוא דואג לכך שהטכנולוגיות החדשות לא רק יותאמו לשטח אלא גם יתקבלו בצורה אופטימלית על ידי העובדים והמנהלים.

בזכות יכולתו לנתח את הצרכים הייחודיים של כל פרויקט ופרויקט, מנהל החדשנות יודע לזהות את הטכנולוגיות המתאימות ביותר לאתגרים הייחודיים של החברה. הוא עובד בצמוד למנהלים בשטח ולמהנדסים על מנת לוודא שהטכנולוגיה מותאמת לרמת המיומנות של העובדים ולאופי העבודה הקיימת. הוא גם אחראי על הכנת התשתיות הדרושות להטמעה מוצלחת של הטכנולוגיות – ברמה הטכנית והארגונית.

אבל מעבר לכך, מנהל החדשנות גם חושב אסטרטגית ומוודא שהטכנולוגיות החדשות ישתלבו בתהליך הבנייה בצורה חלקה וללא עיכובים. הוא מבין בנייה, מבין מהן הנקודות הקריטיות בכל פרויקט, ועוזר לשלב חדשנות בלי לפגוע בקצב העבודה או לגרום לעומס מוגזם על הפועלים.

תפקיד מנהל חדשנות בחברות הבנייה נותן מענה לרבים מהחסמים שמונעים הטמעת טכנולוגיות חדשניות באתרי הבנייה. באמצעות מינוי מנהל חדשנות שמגיע מתוך ענף הבנייה ועבר הכשרה מתאימה בניהול חדשנות, חברות הבנייה יוכלו להתמודד טוב יותר עם הטמעה של טכנולוגיות חדשות ועם האתגרים המורכבים של הענף, תוך שמירה על מסגרות תקציב, איכות ובטיחות הפרויקטים.

ConTech היא קהילת החדשנות בבנייה של ישראל, שיתוף פעולה בין התאחדות הקבלנים בוני הארץ, הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה בישראל, משרד השיכון והבינוי ומשרד הכלכלה והתעשייה.