המלחמה של משרד העבודה

תאונות קטלניות באתרי בנייה הפכו למכת מדינה, ועם הצמיחה בקצב הבנייה ובכמות וגודל הפרויקטים - כך גם עולה כמות התאונות ומספר הנפגעים. ישבנו לשיחה עם חזי שוורצמן, ראש המינהל לבטיחות ובריאות תעסוקתית, ומפקח עבודה ראשי ועם רן כהן, מנהל תחום בכיר בטיחות במינהל

במסגרת דיון בועדת העבודה והרווחה בכנסת לפני כשבועיים אמר שר העבודה יואב בן צור ש"לכולנו מטרה משותפת - איך אנחנו עושים את המקסימום כדי לגרום לכך שאדם שיוצא לעבודה יחזור הביתה בשלום". ברור כבר מזמן שריבוי התאונות הקטלניות באתרי בנייה מחייב צעדים אופרטיביים ואחד הגופים שאחראי על המשימה הוא מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית שנמצא תחת משרד העבודה והרווחה והשר בן צור. חזי שוורצמן ורן כהן עומדים בחזית המאבק בתאונות המיותרות ויש להם תוכניות לצמצום התופעה. 

אנחנו שומעים על מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית בעיקר בהקשר של תאונות עבודה בענף הבינוי. אולי כדאי שנתחיל בכך שתספרו לנו קודם - מה תפקידו של המינהל ועיקרי עשייתו?

חזי: "מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד העבודה משמש כגוף רגולטורי, הפועל בעיקר מכח פקודת הבטיחות בעבודה ומכח חוק ארגון הפיקוח על העבודה, ושורה ארוכה של תקנות הנגזרות ממנו. בראש המינהל עומד מפקח עבודה ראשי ותחתיו במטה בירושלים נמצאים 4 מנהלי אגפים עיקריים (בטיחות, חקירות, בריאות, חומרי נפץ ורישוי), כאשר בשטח פרוסים חמשת מחוזות המינהל שבהם נמצאים המפקחים שמבצעים את האכיפה מדי יום.

מטרותיו העיקריות של המינהל הן לפקח על הוראות החוקים והתקנות הנוגעות לבטיחות ובריאות העובדים, במטרה להבטיח את שלומם, ויש היבטים נוספים אותם אנו מאסדרים, גם במקומות שאינם מקומות עבודה כלל ועיקר. בשורה התחתונה אנחנו אחראיים על רגולציית הבטיחות והבריאות בכ-80 אלף מקומות עבודה בישראל, על כ-120 אלף מעליות ודרגנועים הפועלות כיום בישראל בבנייני מגורים, מסחר וכיו"ב, על אצטדיוני ספורט, שימוש בחומרי נפץ ועוד. בנוסף, אנחנו קובעים דרישות ומפקחים על הכשרות מקצועיות של בעלי תפקיד בבטיחות הנדרשים ברגולציה ממוני בטיחות, בודקים מוסמכים ועוד רבים אחרים, שמסתכמים כ-40 אלף איש שעוברים במערכת המפוקחת על ידינו, מדי שנה. בחלק מהפעילויות שלנו, כגון אסדות קידוח וחומרים מסוכנים, אנחנו פועלים בממשק מתואם מול הרגולטורים המקבילים לנו במשרדים האחרים".

חזי שוורצמן: אחראיים על רגולציית הבטיחות והבריאות בכ-80 אלף מקומות עבודה בישראל

אנחנו שומעים לא מעט על תאונות עבודה בענף הבינוי. מהן התוכניות שלכם להתמודדות עם הסוגייה הזו?

רן: "תורת ותפיסת ההפעלה של המינהל בשנים האחרונות, מתבססת על מספר עקרונות: שכלול מאמצי הפיקוח והאכיפה, עדכון עומק של הרגולציה בתחום שחלקה בת עשרות שנים ודורשת עדכון, שקיפות, הסברה, הטמעה וקידום פעילויות מחקר תומך החלטה, וטיוב רגולטורי שזו אגב נקודה שקצת מתעלמים ממנה, אבל אנחנו דואגים באופן שוטף לבצע בקרה ומדידה על רגולציה קיימת שאנו אחראים עליה ולא חוששים גם לתקן או להפחית ממנה היכן שנדרש. כך למשל, החסכון המשקי המצרפי, שהוטמע בשורת תקנות שפירסמנו, עומד על 250 מליון שח בשנה. זה הסכום שייחסך למשק הישראלי אם כל התקנות שאנו מקדמים יעברו כפי שהוצעו.

כך למשל, בשנים האחרונות  פעל המינהל ליזימתם והטמעתם של מחוללי שינוי נרחבים החל מצעדי חקיקה שהושלמה כגון תקנות פיגומים, איסור העסקת בני נוער באתרי בנייה, העברת חוק עוזר בטיחות באתרי הבנייה, דרך הידוק האכיפה ובכלל זה  הקמת יחידת משטרה ייעודית בלהב 433 בה משרתים כתף אל כתף מפקחי מינהל לצד שוטרים, מבצעי בנייה רחבים הממוקדים בקבלנים מועדים או בתאי שטח המתאפיינים בבנייה מסיבית, שת"פ עם רגולטורים מקבילים כגון רשם הקבלנים במשרד השיכון, שמוביל לשלילת רישיונם של קבלנים מועדים , כמו גם שיתוף פעולה עם החשב הכללי במשרד האוצר שהוביל להקפאת והתניית עבודתם העתידית של קבלנים העובדים עם הממשלה ועבורה ועוד.

חזי: "כל זאת כאמור נעשה לצד הגדלת השקיפות של צעדי המינהל כפי שהם באים לידי ביטוי בפרסום מיידי באתר המינהל של צווי בטיחות וסנקציות הננקטות כלפי קבלנים שאינם מקפידים על בטיחות באתריהם, וזאת בכדי לייצר מגבר תודעתי בציבור ובכלל להפרות באתריהם, והגדלת תחושת הדחיפות מצידם של הקבלנים לפעול באופן פרואקטיבי  לקיומה של סביבת עבודה רוויית סיכונים בטיחותיים.

פעילות הפיקוח והאכיפה של מינהל הבטיחות בשנתיים האחרונות עלתה מדרגה, ובמסגרתה נסגרו משנת 2020 קצת יותר מ-6,000 אתרי בנייה, הוטלו עיצומים כספיים בהיקף של עשרות רבות של מיליוני שח, נוהלו הליכי שימוע בשיתוף רשם הקבלנים במשרד הבינוי והשיכון לכ- 80 קבלנים והועברו כ-50 כתבי אישום מצד יחידת החקירות של המינהל לתביעה הפלילית, וגם מספר זה צפוי לגדול לאחר סיומם של הליכי חקירה נוספים המנוהלים בימים אלה ממש".

מהם לדעתכם גורמי השורש העיקריים המובילים למצב הבטיחות המאתגר בענף הבינוי בישראל?

חזי: "זו שאלה שהתשובה עליה מורכבת וכוללת היבטים רבים שפירטנו בדו"ח שפרסמנו בשנת 2020 כחלק ממהלך לעדכון התקנות ושניתן לקרוא אותו באתר המינהל. ועדיין, אם להתייחס לעיקרי הגורמים אז היינו מציינים את אלו:

מאמצי הממשלה להגדלת הבנייה הרוויה וההשפעה הצפויה על היקף תאונות העבודה בענף

מנתוני מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית, עולה כי למעלה מ-60% מכלל תאונות העבודה הקטלניות באתרי בנייה, מתרחשות בעת הקמת מבני מגורים. ברור כי מאמצי הממשלה להגדלת היקף הבנייה למגורים, אשר באה לידי ביטוי בתוכניות ממשלתיות שונות, נשענת בין היתר על עבודת מחקר שבוצעה ופורסמה על ידי המועצה הלאומית לכלכלה, במשרד רה"מ ולפיה בתקופה 2017-2040 יעמוד הגידול בצורכי הדיור בישראל על כ-5.1 מיליון יחידות דיור (גידול של כ-60% במלאי הדיור בישראל ב-25 שנים).

הגדלה זו, ככל שתיעשה מבלי לגבש מדיניות משלימה בבטיחות, ובכלל זה עיגונה הנרחב בדברי חקיקה- צפויה בהכרח להוביל לעלייה בהיקף תאונות העבודה בענף הבינוי. כיום, אם בוחנים את הנתונים של בנייה למגורים, הרי שמספר הדירות הנבנות גדל בין 2010-2020 בכ-34%, אולם עיון מעמיק יותר מגלה שמספרן של הדירות הנבנות מקומה 11 ומעלה עלה בין השנים 2000-2020, בכ-650%. כלומר, בונים גבוה יותר, צפוף יותר והרבה יותר, וגם מגמה זו צפויה להאיץ. 

הנתונים האלה מצטרפים לאלה שפורסם במחקר שמינהל הבטיחות ביצע במשותף עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ובו נמצא כי על כל בנייה של 100 מבני מגורים מעל 10 קומות, צפויים להיפגע 50 עובדים (ולעומת זאת, על כל בנייה של 100 מבני מגורים מתחת ל-10 קומות צפויים להיפגע 3 עובדים).

'שרשרת אחריות' חסרה בדברי החקיקה הישירים והמשלימים הנוגעים לבטיחות בענף הבינוי

תקנות הבטיחות בעבודה בעבודות בנייה, הן המגדירות כיום את עיקרי האחריות המוטלת על בעלי תפקיד מרכזיים באתר. רוב רובן של התקנות מנוסחות ומכוונות כך שהאחריות תוטל על כתפי 'מבצע הבנייה' ו'מנהל העבודה' אשר הוא מינה באתר. לצד בעלי תפקיד אלה, מוזכרים בדברי החקיקה בעלי תפקיד משלימים נוספים, כגון 'בודק מוסמך', 'בונה מקצועי לפיגומים', מפעיל כלים הנדסיים כגון 'מפעיל עגורן' וכיו"ב, שאל מול רוב רובם ניצבים מנהל העבודה או הקבלן המבצע, על פי האסדרה הנוכחית.

כך שלמעשה מציבה האסדרה הקיימת, מעין כולא ברקים בדמות מנהל העבודה/מבצע בנייה ומונעת את הטמעת הבטיחות בכללותה בעצם אי הפניית האצבע אל בעלי תפקיד מרכזיים נוספים, כדוגמת יזם הבנייה (בבחינת 'בעל המאה'), הפיקוח העליון שנעשה מטעמו, מנהל הפרויקט, מהנדס הביצוע ועוד.

ענף הבינוי אינו מאופיין ברמת תיעוש גבוהה

תיעוש הבנייה הוא שם כולל לבנייה שבה נעשה שימוש בטכנולוגיות מתקדמות, בשיטות עבודה, ציוד בנייה משוכלל ובמוצרי חרושת המיוצרים מחוץ לאתר. זאת  בהשוואה לבנייה הקונבנציונלית, שבה נעשה שימוש בשיטות עתירות עבודה המבוצעות ברובן באופן ידני באתר הבנייה עצמו. בהמשך להחלטת ממשלה מספר 204 מיום ה- 9 ביולי 2015, הוקם צוות בין-משרדי בראשות מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון שמטרתו הייתה לגבש תכנית לעידוד התיעוש והגדלת הפריון בענף הבנייה.

על אף מאמצים אלו, נכון להיום רמת תיעוש הבנייה בישראל, נותרה נמוכה מהמצופה הן בגלל מאפייני הענף (חסמי כח אדם, שמרנות, חסמים כלכליים), חסמי מדיניות (חסמי נגישות לתוכניות תמיכה ממשלתיות, דרישה לא מספקת לחדשנות במיזמי ממשלה) ועוד. פערי תיעוש אלה, ככל שלא ימוזערו, יבססו את אתרי הבנייה בישראל ככאלה המושתתים על ריבוי פועלים וביצוע פעולות מסוכנות באתר הבנייה עצמו, שברמת תיעוש גבוהה יותר של הענף היו יכולות להיות מבוצעות מחוצה לו או באמצעים טכנולוגיים המייתרים, או לכל הפחות מצמצמים, את מעורבותם הישירה של עובדים באתר ובכך תורמים להפחתת ההסתברות להתממשות ההסתברות להתרחשותו של מאורע מסוכן.

פערים בין הרצוי למצוי בכל הנוגע להדרכה ועבודה בטוחה בגובה

למעלה מ-60% בממוצע מכלל תאונות העבודה הקטלניות באתרי בנייה, מקורן מנפילה מגובה. סוגיית הדרכה לעבודה בגובה, מעוגנת בתקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), התשס"ז- 2007 ובנהלים משלימים אשר קובעים את תכולתה. הסמכות לביצוע הדרכה, נתונה למדריך עבודה בגובה שצריך להיות בעל הסמכה כמנהל עבודה/ממונה בטיחות/בעל ניסיון של שנתיים לפחות בתחום. במקביל לסוגייה זו, הצטברו במינהל לאורך השנים אינדיקציות על אי עמידה בדרישות התקנה וחובת קיום ההדרכה כנדרש. הטיפול בסוגייה מחייב תיקון חקיקה של תקנות עבודה בגובה עצמן, לצד פעולות משלימות בהיבטי פיקוח ואכיפה על בעלי התפקיד השונים הרלוונטיים לעניין.

חוסר הרמוניזציה באסדרה הנוגעת לתחום בין רגולטורים משיקים או יחידות ממשלתיות שונות

בטיחות העובדים בביצוע עבודות בנייה מאוסדרת, כאמור, על ידי מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית, אולם ישנן נקודות השקה בדברי חקיקה של רגולטורים משיקים אשר לא ניתן בהם ביטוי משמעותי להיבטי בטיחות הנוגעים לקהלי יעד אחרים (כגון בטיחות הציבור), שדאגה להם הייתה משליכה באופן ישיר גם על בטיחות העובדים.

גם וועדת זיילר נתנה את דעתה על כך בדו"ח שפרסמה וציינה כי "עולם הבנייה לוט בערפל סמיך של נורמות ושל מנגנוני פיקוח שלטוניים". משמעות הדבר בכל הנוגע להבטחת שלומם של העובדים באתרים, היא שפעילות זו נעשית כל כולה באמצעות השלטון המרכזי, ובדגש על מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית, דבר המוביל לכך שהאסדרה בתחום נדרשה להיות נוקשה וללא 'דרגות חופש' מספקות אל מול הענף.

וועדת זיילר ציינה בדו"ח את המציאות ומסקנותיה לגביה כפי שנגלתה לעיניה אז, ושקווי דמיון רבים לה גם בימינו אנו, ולפיה "המערך המקצועי של הבנייה לא יהיה שלם ללא שתהיה הקפדה על מעורבותם וכשירותם של אלו שנוכחותם הכרחית במהלך התכנון והביצוע של הבנייה כדי להבטיח את בטיחותה, ובכלל זה המתכננים ומנהל הפרויקט".  

משמעות הדברים הלכה למעשה, היא שכיום מינהל הבטיחות פועל בסביבה בה נפקד מקומן של רשויות מקומיות מהאחריות למתרחש בתוך אתרי הבנייה, וזאת בניגוד לקיים באירופה, משרדי ממשלה מקבילים המשפיעים על תמונת הבטיחות במעשיהם, פחות מעורבים ושוקלים את משמעות הצעדים שהם מובילים, וגם מבנה הבטיחות הלאומי, שנשען על מינהל הבטיחות וגוף נוסף הפועל במסגרת המוסד לביטוח לאומי, זקוק לריענון. אנחנו בהחלט עובדים כדי לשנות את המצב, חלק ממשרדי הממשלה כבר נרתמו לעניין ויש לנו תוכניות נוספות בהיבט זה שאנו מקדמים כיום.

התנהלות העובדים באתרי הבנייה

אנו שומעים לא פעם את הטענה ולפיה העובדים הם מרכיב מרכזי בבעיית הבטיחות בענף, מאחר והם לא עושים שימוש בציוד הבטיחות הניתן להם או מתעלמים מהוראות בטיחות. למינהל אין אינדיקציות על היקף האכיפה הפנימית של הקבלנים על הפועלים העובדים באתריהם אשר יכולה ללמד על התנהלותם בפועל של הפועלים אל מול מעסיקים שדורשים מהם בטיחות ופועלים להרחיק את מי שמפר את הנהלים. כמו כן, חסרות אינדיקציות חד משמעיות שמלמדות כי באתרים בהם הקבלנים מספקים אמצעי בטיחות כנדרש ומקפידים על תרבות בטיחות הולמת (כולל הרחקה מהאתר של עובדים הפועלים בניגוד להנחיות) מתקיימת מציאות שכזו.

אגב, לא כולם מכירים את המספרים האלה, אבל היקף התעסוקה בישראל של עובדים זרים (שטחים ועובדי חו"ל) הוא בהחלט חריג, ביחס לעולם המערבי. הלחץ הבלתי פוסק ל'ידיים עובדות' מוביל לכך שבישראל כ-44% מהעובדים בענף, בדגש על 'עבודות רטובות', הם עובדים זרים, ללא אזרחות ישראלית. גם מספר זה צפוי לגדול בעקבות הסכם שמקדמת הממשלה באמצעות רשות האוכלוסין וההגירה, להבאתם של כ-30 אלף עובדים נוספים מהודו שרובם ינותבו לענף הבינוי.

בעולם המערבי אגב, ההיקף הממוצע של העסקת עובדים זרים עומד על כ-30%. ולכן אנחנו לא ממהרים לקפוץ למסקנות שהבעיה היא בעובדים עצמם, וצריך להבין שהיקף העסקה גבוה של עובדים זרים משמעו בהכרח השפעה לא חיובית על היקף התאונות בענף.

תוכלו להרחיב על התוכניות ארוכות הטווח להתמודדות עם ריבוי התאונות, בדגש על שינויי החקיקה שאתם עוסקים בהם?

רן: "המינהל כיום מקדם 12 חוקים ותקנות במקביל, שבהם ישנה סדרה שלמה של חוקים ותקנות שנועדו לחזק את ענף הבינוי בכל הנוגע לבטיחות ובריאות המועסקים בו. מהלכי החקיקה העיקריים הם:

תיקון תקנות הבטיחות בעבודות בנייה (אחריות בעלי תפקיד): מדובר בתקנות שהן בבחינת רפורמה של ממש בענף. העבודה של מינהל הבטיחות ומשרד המשפטים הסתיימה ממש לאחרונה, והתקנות יועברו לכנסת בשבועות הקרובים. עיקרי התקנות עוסקות בהרחבת מעגל האחריות של יזמי בנייה, ממשלתיים ופרטיים כאחד, מנהלי פרויקט, פיקוח עליון ומהנדסי ביצוע.

תיקון חוק עוזר בטיחות: מדובר בחוק שמגדיר את הכשירות המקצועית של עוזרי בטיחות. העברנו אותו בוועדת שרים לאחרונה וכעת הוא ממתין להצבעה במליאה בטרם ייכנס לעבודה בוועדות הכנסת. עיקרי השינוי בו הוא האפשרות להנדסאים אזרחיים, גם ללא ניסיון, להיות מועסקים כ'עוזרי בטיחות', לצד שינויים ועדכונים נוספים שהטמענו בו.

תיקון תקנות עגורנאים: אלו תקנות שעוסקות בכשירות המקצועית של מפעילי עגורנים לסוגיהם. גם הן עברו תיקון עומק משמעותי - התווספו הכשרות חובה נוספות, בדגש על משאבות בטון ועניבנים, ונערכו בהן מספר התאמות רגולטוריות שיאפשרו כניסת חדשנות לענף העגורנים.

תיקון תקנות עגורני צריח: אלו תקנות בנות יותר מ-50 שנים, שפרסמנו תיקון שלהן שיוביל להטמעת שורת דרישות העוסקות באחזקה השוטפת שלהם, אחריות החברות המספקות אותן, חידוד אחריותו של מבצע הבנייה בפועל לגביהם ועוד". 

רן כהן: מקדמים סדרה שלמה של חוקים ותקנות שנועדו לחזק את ענף הבינוי

איפה אנחנו עומדים ביחס לעולם מבחינת היקף התאונות והנפגעים?

רן: "לפני מספר חודשים פרסמנו דוח שמציג את מיקומה היחסי של מדינת ישראל ביחס למדינות האיחוד האירופי, בכל הנוגע לשיעור התאונות הקטלניות בענף הבינוי בישראל. בהתאם לאמנות בינלאומיות, בדגש על אלו של ארגון העבודה הבינלאומי, הדוחות שלנו מפרטים את מה שאנו מודדים ומציינים את מה שלא. כך למשל, אנו לא מנטרים את תאונות העבודה מעבר לקו הירוק, בו מבוצעות כ 3% לערך מכלל פעולות הבנייה בישראל, מאחר והחקיקה הקיימת שאנו פועלים לפיה אינה חלה מעבר לקו הירוק.

על פי הנתונים האחרונים שפרסמנו בתחילת 2023, השתפר מצב הבטיחות בענף הבינוי בישראל בשנים האחרונות, כך שמנתון של 13.2 הרוגים לכל 100 אלף עובדים, ב 2013, אנו כיום נמצאים על 7.6 הרוגים לכל 100 אלף עובדים. הממוצע באיחוד האירופי אגב, הוא סביב 6.1 הרוגים לכל 100 אלף עובדים. אנו סבורים שלאחר העברת סדרת התקנות שאנו מקדמים, נוכל לצמצם באופן משמעותי עוד יותר את היקף הנפגעים".

נתוני ישראל לשנת 2022, בהשוואה לנתוני האיחוד האירופי לשנת 2020 (נתוני האיחוד מפורסמים בפיגור של כשנתיים באופן פומבי)

האם המשרד נוקט בגישה הסברתית בניסיון להורדת המספרים או בגישה אכיפתית/ענישתית?  

חזי: "אנו מתאימים את השימוש בכלים העומדים לרשותנו, בהתאם למאפייני הענף. אין דינו של ענף החקלאות למשל כשל ענף הבינוי, ואכן אנו מפעילים יותר אכיפה בענף הבינוי. יחד עם זאת, אנו בהחלט פועלים גם בזירה ההסברתית, ובשנים האחרונות פרסמנו מספר מדריכים וקווים מנחים לציבור הקבלנים, שניתן לעיין בהם באתר המינהל. קבוצת הטלגרם שלנו פעילה מאוד וכוללת נכון להיום כ-1,200 עוקבים שרובם מתחום הבטיחות והבינוי. כמו כן, השקנו שיתוף פעולה הסברתי עם המינהל האזרחי במשרד הבטחון ופרסמנו סרטוני הסברה בטיקטוק לעובדים פלסטינים ועוד".

רן: "אנחנו מניחים שככל שהחקיקה שלנו תעבור בכנסת במלואה, וככל שהענף ייכנס למציאות רגולטורית מתקדמת ומתוקנת יותר, כפי שנכון שיהיה, או אז גם היחס האכיפתי לעומת ההסברתי ישתנה, מאחר ויהיו תמריצים מובנים בהליך קבלת ההחלטות של מנכ"לים בחברות בנייה ויזמי בנייה לפעול באופן פרואקטיבי ויזום לקידום הבטיחות באתריהם".

האם נוכל לצפות לגידול במספר כתבי האישום שיוגשו נגד קבלנים כאמצעי הרתעה?

חזי: "בהחלט. מעבר לעבודה המשותפת שלנו עם להב 433, חיזקנו בשנתיים האחרונות את יחידת החקירות של המינהל. התווסף לה תחום מודיעין, מערך מאויש של עיצומים כספיים שחלקם מנותבים להליך פלילי, וחוקרים. אנחנו צופים שהגידול שאנו כבר רואים במספר תיקי החקירות הנפתחים וכתבי האישום המוגשים על ידי מחלקת התביעות של המשרד, ימשיך לעלות בשנים הקרובות.

בהקשר זה, במועד הריאיון הזה, אנחנו נמצאים ימים ספורים אחרי אישור תקציב המדינה. בתקציב הזה מסתתר שינוי חיובי נוסף ששר העבודה לו אנו כפופים קידם מתוך חשיבות הנקודה הזו ממש, של חיזוק יכולות הפיקוח והאכיפה. כך למשל, קיבלנו תוספת של מספר מיליונים נוספים לתקציב המינהל, כמו גם תוספת של 10 תקנים למפקחים נוספים, שבימים אלה אנו נערכים לפרסום מכרזי הגיוס שלהם. המפקחים האלה יצטרפו גם הם למערך הפיקוח והאכיפה בשטח ויתגברו אותו, כך שעניין זה לבדו צפוי להביא לעלייה נוספת בהיקף כתבי האישום שנשענים על פעילות אותה מבצעים המפקחים בשטח".

האם נבחן או מתוכנן שילוב של טכנולוגיות לצורך השינוי בשטח?

רן: "זו שאלה חשובה ומעניינת. אנו כמובן מעוניינים שחדשנות תיכנס ותוטמע בהיקף נרחב באתרי הבנייה, ואנו רואים גם חברות שעושות זאת ומובילות בתחומן בהיבט זה. מבחינתנו, היתרון היחסי שיש לנו, בהשוואה לגופים ממשלתיים אחרים שעוסקים ביום יום בחדשנות לסוגיה, היא לאו דווקא העיסוק שלנו באישור רגולטורי עצמו למרכיבי חדשנות, אלא יותר בהסרת חסמים מפני הטמעתה. ולכן, כיום גם בטיוטות התקנות שפרסמנו, למשל לגבי עגורנאים, כבר יצרנו את הבסיס המשפטי שיאפשר הפעלת עגורני צריח למשל שלא מתוך תא המפעיל עצמו וכיו"ב.

על כל פנים, צריך לומר שככל שישנם מקרים בודדים של טכנולוגיות שכן דורשות את האישורים שלנו בגלל מבנה החקיקה הקיימת, אז הליך הבדיקה מורכב הן מבחינת התקינה הרלוונטית, הניסיון הרלוונטי בעולם, מעורבות יצרן בטכנולוגיה, היוועצות עם רשויות ורגולטורים מקבילים וגם לא פעם אנו מקיימים לטובת העניין היוועצויות עם מקבילינו באירופה. מאחר ומדובר בחדשנות, ייתכן בהחלט שמרכיב אחד יהיה חסר מתוך אלה שציינו ולרוב נמצא את הפתרון לכך, אולם אם כל המרכיבים חסרים - הטכנולוגיה לא תיכנס. בסופו של יום, אצלנו נעצרת האחריות לשלומם של העובדים, וטכנולוגיות שהן עדיין בבחינת 'ניסוי' צריכות להיבחן שלא באתרי בנייה פעילים".

לקראת הקיץ המתקרב, איך אתם רואים את משבר האקלים והרלוונטיות שלו לענף הבינוי?

חזי: "האזור בו שוכנת מדינת ישראל הינו רגיש לשינויי אקלים ומאופיין בשיעור התחממות הגדול פי שניים מקצב ההתחממות העולמי. כבר עתה הטמפרטורה בשלושים השנים האחרונות עלתה בשיעור של כ-0.6 מעלות צלזיוס בכל עשור. יחד עם ההתחממות בטמפרטורה הממוצעת, מספרם של הימים והלילות החמים נמצא במגמת עליה מובהקת. כך גם תדירותם, משכם ועוצמתם של גלי החום. אירועים קיצוניים אלו מאופיינים בטמפרטורות גבוהות ובאזור מישור החוף בעומסי חום כבדים העשויים להמשך לאורך כל שעות היממה".

רן: "מרבית העובדים המועסקים בענף הבינוי, ובדגש על עבודות המבוצעות במתאר חוץ ואשר נושאות בחובן סיכונים משמעותיים מעצם טבען כגון עבודות חפירה, הקמת שלד מבנה וכיו"ב, הינם עובדי שטחים ומהגרי עבודה המגיעים ממדינות המאופיינות בתנאי אקלים שונים (דוגמת סין, רומניה והודו). לעיתים, בשלב חוסר איקלום, עובדים אלו עלולים להיות פגיעים להשפעות האקלים, בדגש על עומסי חום.

המענה לסיכוני אקלים הוא מורכב ותלוי בשיתוף פעולה בין-משרדי וגם עם האקדמיה. ברמה הפרקטית של אתר הבנייה הבודד, ובעיקר לקראת הקיץ הקרוב, חשוב להיות עם מודעות לעניין ולתכנן את העבודות המאומצות כך שיתבצעו שלא בשעות שיא החום ביום, לספק גישה ומספיק מים צוננים לעובדים באתר ולאפשר להם מנוחה קצרה בתדירות רבה יותר".