משמרנות לחדשנות: רשות החדשנות פועלת לקידום הטמעתה בענף הבנייה השמרני

בתחילת חודש יולי יזמה רשות החדשנות, יחד עם משרד הבינוי והשיכון, כנס שמטרתו היתה להפגיש סטארטאפים עם אנשי תעשיית הבנייה, זאת במטרה לקדם את ענף הבנייה המסורתי לעבר החדשנות שכל כך מאפיינת את ישראל, אומת הסטארטאפ. גיל שאקי, מנהל ענף אנרגיה, קלינטק ותשתיות בארגון, סיפר לבאי הכנס על חשיבות הטמעתה של חדשנות בענף כה משמעותי למשק ואף דיבר על תכנית המימון החדשה של הרשות ושל משרד הבינוי והשיכון בנושא. 

לאחר שהכנס הסתיים נותרנו סקרנים מאוד לגבי הנושא ואתם מכירים אותנו – כשאנחנו ב-בCivilEng רוצים לדעת עוד ולספק לקוראינו מידע חשוב ובעל ערך, אנחנו מגיעים אל המקור. כך גם עשינו הפעם ושוחחנו עימו על הסוגייה – כיצד מטמיעים חדשנות בענף גדול ומסורתי כמו ענף הבנייה?

מנוע לצמיחה כלכלית

שאקי מכיר את הנושא מקרוב ומבין היטב כי הרשות יכולה להזניק את הענף הזה קדימה באמצעות החדשנות, כפי שעשתה בענפים אחרים. "רשות החדשנות היא הגוף שדוחף את קטר ההייטק קדימה מצדה של הממשלה", הוא מסביר. "היא תומכת במיזמים טכנולוגיים בתקציב של כ-1.7 מיליארד שקל בשנה, בכ-1,500 פרויקטי מחקר פיתוח. הרשות, שעד לפני כשלוש שנים היתה לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה, מסייעת למיזמים טכנולוגיים בכל התחומים, בכל הסקטורים. המדינה מבינה כי מחקר ופיתוח זוהי דרך ליצירת צמיחה כלכלית וישראל התפתחה כ-HUB לפיתוח טכנולוגיה. וכל זה קורה בגלל מה שהתפתח פה כישראל כ-HUB לפיתוח טכנולוגיה".

שאקי מבהיר שהפוטנציאל בענף הבנייה הוא עצום. "מדובר על ענף משמעותי מאוד במשק וברור לכולם שהאפשרויות לצמיחה כלכלית באמצעות חדשנות בתחום שכזה, הן גדולות מאוד. בסופו של יום האקוסיסטם שיש כאן, לרבות העובדה שישראל היא אומת הסטארטאפ, יסייע מאוד לענף כשלנגד עינינו לא רק הצמיחה הכלכלית". 

למה הכוונה?

"ענף הבנייה מהווה בין 10 ל-12 אחוז מהתל"ג. אלא שבסקאלה של חדשנות לעומת שמרנות, הוא נמצא על הקיצון השמרני. אנחנו נכנסים לזירה הזו בצורה אקטיבית בדיוק בגלל זה. וכמובן שמעבר לזה, זהו ענף שמתמודד עם שלושה קשיים מרכזיים: בטיחות, איכות הבנייה ועלויות. למשל, ע"פ המועצה הישראלית לבנייה ירוקה יש מאה אחוז (!!!) ליקויי בנייה במבנים חדשים. בהקשר עלויות אנחנו מסתכלים על יוקר הדיור וכיו"ב וכמובן שנושא הבטיחות מדאיג לנוכח המצב. הרציונל שלנו אומר שאם נצליח להכניס חדשנות שמייצרת ערך נוכל לייצר שיפור אדיר בהתמודדות עם שלושת האתגרים האלה".

גיל שאקי

מה המצב בשטח כיום? כמה סטארטאפים הקשורים לענף יש ובאיזה תחומים?

"אנחנו יודעים למפות נכון לכרגע כ-130 חברות שמייצרות פתרונות ושירותים טכנולוגיים לענף הבנייה. אלה מרכיבות שתי אוכלוסיות מרכזיות. הראשונה היא ההייטק הקלאסי שמיושם בענף הבנייה: תוכנות, בינה מלאכותית, רחפנים, רובוטיקה וכו'. זה מיושם בעולמות של בנייה ותשתיות וזה תופס תאוצה. השנייה היא תעשיות ייצור שעוסקות בחומרים: בלוקים, תבניות וכו'. אלה עובדות על שיפור החומרים כדי להוריד עלויות ולשפר איכויות".

 
ומדוע דווקא עכשיו נכנסת הרשות לפעולה?

"ובכן, ניכר שעכשיו מתחילה בשלות ודברים מתחילים לקרות. התפקיד שלנו הוא לקדם ולדחוף כדי שנוכל להרוויח מהתמורות שקורות כרגע. קח למשל את ענף הרכב, שבו ישראל לא היתה שחקן. ברגע שהרכב הופך ממוחשב ונוצר ביקוש, ישראל פתאום הופכת לשחקן מרכזי בגלל האקוסיסטם שנוצר כאן בתחומי הדיגיטליזציה והאוטומציה. עוד ועוד פתרונות הקשורים בנושא נוצרים. אנחנו, במקביל, מייצרים את המהפכה שמסייעת לישראל להפוך למעצמה בכל הקשור לחדשנות – ביצירתה וגם בהטמעתה. כדי להטמיע צריך לייצר שיתופי פעולה, לבצע פיילוטים והתנסויות. בהקשרי ענף הבנייה זה יכול למשל להיות חומר חדש, שדורש ניסויים כלשהם. ללא אישור הרגולטור לא ניתן לעשות זאת. לכן, יצרנו שיתופי פעולה עם משרד הבינוי והשיכון כדי שנוכל לבחון את הדברים. כמו כן, ה-DNA של הענף שמרני ושילוב חדשנות יכול לעלות זמן וכסף – דבר שמייצר חסמים. לכן, אנחנו פועלים לשיתופי פעולה עם שחקנים רלוונטיים בצד הביקוש ובצד הרגולציה. אנחנו מייצרים את המערכת שמאפשרת את הדברים האלה. ואז, כמדינה, אחרי שנעשה את זה, נרוויח פעמיים: חברות טכנולוגיות יכולות לבדוק היתכנות שהמוצר שלהן עובד וכשהוא עובד, מייצרים צמיחה כלכלית כשמצד השני אם נסייע בהטמעת החדשנות נהנה מהקלף הטכנולוגי – למשל, יקח לנו פחות זמן לבנות בניין, נחסוך זמן וכסף, וזה יגיע לצרכן. נרוויח גם מהצמיחה הכלכלית וגם מתועלת ציבורית וקידום ענף הבנייה".   

קראו גם על המגמות העדכניות בתחום החדשנות בענף הבנייה >>

מתקדמים - לאט לאט

כאמור, ענף הבנייה המסורתי, ידוע ככזה שחדשנות אינה זורמת בעורקיו. אלא שניכר כי לאחרונה דברים מתחילים לזוז. "אני חושב שלאט, לאט אנחנו מתקדמים", מבהיר שאקי. "בתעשיית הבנייה יש כמה פורצי דרך כגון שיכון ובינוי, תדהר, פורום הצעירים בהתאחדות בוני הארץ ועוד. מקדמים שם חדשנות ואנחנו רואים צמיחה. כמובן שיש עוד המון לאן להתקדם והעבודה רבה. לכן אנחנו רוצים לייצר הצלחות כדי שאחר כך יהיה ניתן להטמיע טכנולוגיה שהוכח שעובדת. אנחנו רוצים להניע קבלנים וחברות טכנולוגיה לעבוד ביחד, כדי להוכיח שטכנולוגיות עובדות בתנאי אמת. ברגע שזה יצליח הכיוון יהיה חיובי ואם חברות אחרות יראו שמדובר בהצלחה, אולי הן יטמיעו את הטכנולוגיה". 

ובכל זאת, בוודאי יש קושי לגרום לאנשי טכנולוגיה מתקדמת להכנס לענף שמרני. 

"אנחנו לא באים לשכנע אף אחד אבל אנחנו כן רוצים לייצר מקום שיאפשר את השיח בין שני העולמות האלה. אנשי טק וקבלנים\אנשי מקצוע מהענף משוחחים זה עם זה על הנקודות הכואבות, על מה שטכנולוגיה יכולה לשפר וכו'. המטרה שלנו היא לעודד את השיח הזה, באמצעים שונים, שכן כולם ירוויחו ממנו אם נעודד אותו. בעיני, האתגר המרכזי להגיע להצלחות. אם תהיינה מספיק הצלחות הן יניעו את השוק לכיוון הזה כי קבלנים וחברות בנייה יראו שזה מייצר להן ערך. מבחינת חברות הטכנולוגיה, יש חוסר היכרות עם אתגרי ענף הבנייה ולכן חשוב לייצר שיח שלפיו הן יבינו כיצד הן יכולות להרוויח מהחיבור. אנחנו צריכים להביא לידיעת לאנשי הטק מה הם מקבלים בסוף התהליך. השיח והעשייה המשותפת הזו היא אתגר, שכן אלה אוכלוסיות שלא נפגשו עד כה. אבל אנחנו מצידנו, שואפים לגרום לו לקרות מהר יותר, טוב יותר ויעיל יותר, כך שהשוק יגיע להצלחות שכולם ירוויחו מהן – אנשי הטכנולוגיה, הענף, המדינה והצרכן". 

לאחרונה השקתם תכנית מימון חדשה עבור ענף הבנייה. נשמח לשמוע עליה.

"התכנית מחולקת לשני מסלולים: טכנולוגיות בנייה ותעשיות בנייה, זאת בהתייחס לאוכלוסיות שדיברנו עליהן קודם. קיימים מסלולים של תמיכה ובמחקר ופיתוח. בכל מה שקשור לטכנולוגיות אנחנו שמים דגש על שלב הפיילוט - הדגמה של הטכנולוגיה בתנאי אמת, כדי לייצר את החיבור בין צרכן לטכנולוגיה. במסלול תעשיות, שם מעבר לקושי מצד הביקוש קיים קושי של פריון נמוך, אנחנו רוצים לייצר שדרוג של יעילות של תעשיית היצור. במסלול זה אנחנו מאפשרים תמיכה בפעילות של מחקר ופיתוח גם בשלב הפיתוח וגם בפיילוט. שם מעודדים לא רק את צד הביקוש, אלא גם את הצד שמייצר את החומרים. אנו מעודדים אותם לבצע מחקר ופיתוח על החומרים החדשים, לפתח מוצרים מבדלים, בעלי ערך מוסף, באמצעות חדשנות וטכנולוגיה". 

האם תוכל לספר לנו על מקרה מבחן הקשור לפעילות שלכם?

"חברת שיכון ובינוי יצרה מעבדת חדשנות, בזיכיון שלנו. אנחנו תומכים בה ובתשתית שלה וגם בפרויקטים שנכנסים שם בתחומי התשתיות החכמות".

כיצד מתמודדים עם הרצון לקדם חדשנות לטובת התעשייה המקומית כשחברות רבות מסיטות פניהן לזירה הגלובלית? האם לא קיים חשש שתשקיעו בהן אך לא השוק המקומי לא ירוויח מכך?

"זו שגיאה לחשוב כך ואנחנו בהחלט לא חושבים כך. אנחנו חושבים הפוך. ההנחה שלנו אומרת שברגע שהחברות יפנו החוצה אנחנו מייצרים צמיחה כלכלית וזה משחק על המפגש שבין ההטמעה בישראל לבין השוק הגלובלי. אנחנו שואלים איך אנחנו מייצרים תמיכה כלכלית לחדשנות גלובלית ואנחנו כל הזמן חושבים החוצה כי זה מה שייצר את הצמיחה הכלכלית. זה שוק אינסופי ולייצא את מה שעובדים עליו כאן ייצר רווח. מה שחשוב לציין זה שבהקשר המקומי יצרנו חיבורים גם עם גופים ממשלתיים מצד הביקוש, שמה שמעניין אותם זה מה קורה כאן. המטרה שלהם היא קידום התחום שבו הם פועלים ועכשיו יש להם דרך להשתמש במה שמפתחים כאן לטובת השוק המקומי. זה מייצר יתרון נוסף: כשבחוץ רואים שהטכנולוגיה כבר עובדת בישראל, החברות יכולות למכור את המוצר ולהראות שהוא עובד בשוק הארצי. ככה מרוויחים פעמיים: גם שימוש מקומי וגם רווח כלכלי מהייצוא".