לעולם בעקבות השמש: כך הפכה אילת לבית החדש של סרגיי אלפרן
השמש האילתית הקופחת יכולה להרתיע כל אחד בענף הבנייה. אבל את סרגיי אלפרן, מנהל פרויקט בחברת "יוסי אברהמי", היא דווקא לא מפחידה. "אני חייב לומר שלמרות שבאמת חם מאוד בקיץ, בגלל שזה חום ללא לחות ההרגשה אחרת לגמרי וזה ממש לא נורא כמו שזה נתפס", הוא קובע. "באתרי הבנייה עובדים רגיל בדיוק כמו במרכז הארץ ולגבי יציקות בטון, מתכננים אותן כך שהן לא יתבצעו בשיא החום ולכן דואגים שזה יקרה בשעות הבוקר המוקדמות או בסוף היום. אמנם יש להקפיד על השפרת הבטון, אבל מעבר לזה אין שוני מהותי מכל פרויקט אחר במרכז הארץ".
>> הצטרפו לקהילות המקצועיות שלנו ב-WhatsApp ושנו את התרבות בענף הבנייה
מסעות לא זרים לו, לסרגיי. הוא נולד בוילנה, בירת ליטא, בתקופת ברה"מ. כסטודנט הוא למד הנדסה אזרחית באוניברסיטה הטכנית ועלה ארצה ב-1990. לאורך הקריירה הוא עסק במגוון פרויקטים בחברות שונות. "עבדתי על פרויקט ממילא שלב א' בירושלים, על מבני מעבדות במכון ויצמן ועל פרויקטים נוספים - הן בבנייה מסחרית והן בבנייה למגורים", הוא אומר. "כמו כן, שימשתי כמנהל פרויקט ואף כמנהל אזור"
אלפרן על רקע פרויקט "סי סייד", שיוקם תוך שיפוץ והסבה של בית המלון "סונסטה" לשעבר
ואחרי פרויקטים בכל הארץ, עכשיו אתה באילת.
"אכן כך. אני מנהל פרויקט מטעם 'יוסי אברהמי'. העבודה באילת טומנת בחובה יתרונות אבל גם אתגרים. כמו בכל מקום שבו הייתי, נדרש זמן כדי להסתגל אבל הדברים נוטים להסתדר כמו בכל מקום".
מהם האתגרים העיקריים שלך כאיש מקצוע שעובד באילת?
"אני חושב שאחד מהאתגרים הגדולים הוא המבחר המצומצם של אנשי המקצוע ונותני השירותים – קבלנים, ספקים וכו'. בניגוד למרכז הארץ, שם הספקים ואנשי המקצוע נמצאים במרחקים סבירים מהאתר ואחד מהשני, כאן המרחק משפיע מאוד, שכן הנקודה הקרובה ביותר היא באר שבע, שעתיים וחצי נסיעה מכאן. זה דורש היערכות מוקפדת מאוד והבנה טובה לגבי מה אפשר לעשות ומה לא. מצד שני, בגלל המבחר המצומצם, מכירים היטב את כל הנפשות הפועלות ואת העבודה עם כל אחת מהן, לטוב ורע. אני לומד איך הדברים עובדים – אמנם כמו בכל מקום, אבל לכל עיר יש את השוני שלה – ומשתלב בעניינים. בגדול, אין הבדל מהותי בין עבודה על פרויקט באילת לבין עבודה בכל מקום אחר שכן העקרונות הם תמיד אותם עקרונות".
אלא שהאתגר הגדול ביותר, לדבריו, הוא העבודה מול יועצים שממוקמים במרכז הארץ. "כשמנהלים פרויקט יזמי באילת חייבים לקחת בחשבון שרוב המתכננים והיועצים נמצאים בתל אביב או צפונה ממנה, ועלי לקחת את זה בחשבון בעת ניהול התכנון", הוא מסביר. "כשאחד היועצים 'לא מספק את הסחורה' אין לי אפשרות להתניע את הרכב ולהיות אצלו תוך חצי שעה כדי לדפוק על השולחן".
אז מה עושים כשנערכים לעבודה מול המתכננים או היועצים?
"מקיימים ישיבות אחת לחודש במרכז הארץ, במשרדי החברה. את היועצים מזמינים לפיקוח עליון בטיסה. ויותר מכל - משתדלים לתכנן את כל הדברים מראש כדי לנצל את זמן הביקור של יועץ באתר באופן מקסימלי. עם זאת, זהו אתגר גדול מאוד ולא תמיד מצליחים להפיק את המיטב בגלל הקשיים הכרוכים בעבודה רחוקה ממרכז הארץ. אני חושב שיש השפעה מסוימת של עניין המרחק על לוחות הזמנים וצריך לקחת את זה בחשבון".
"לא מעט אנשים באו לפרויקט אחד באילת - ונשארו"
בוא נחזור רגע לעניין העבודה. עד כמה קשה לגייס עובדים לעבודה באילת?
"אין שום שוני ממרכז הארץ בהיבט הזה. הפועלים שעובדים כאן מגיעים בעיקר מירדן והם חוצים את הגבול פעמיים בכל יום, בבוקר לישראל ובערב ממנה. יש בזה דווקא יתרון לעומת הפועלים הפלסטינים, שלגביהם לא תמיד אפשר לדעת במאה אחוז אם יגיעו לעבודה בגלל אירועים פוליטיים ובטחוניים, שכן עם הירדנים אי הוודאות הזו פחות מורגשת. מעבר לזה מגייסים גם פועלים זרים אחרים".
היית ממליץ לאנשי מקצוע לעשות את המעבר לאילת לטובת פרויקט זה או אחר?
"אינני נוהג לתת המלצות, במיוחד לאנשים שאינני מכיר. הכל תלוי בנסיבות בסופו של דבר. מה שכן הייתי ממליץ, זה לשקול את הדברים כך שההחלטה תהיה מספיק מבוססת. אני יכול להגיד שאני מכיר לא מעט אנשים שבאו לאילת בשביל פרויקט אחד לחצי שנה וכבר נמצאים פה 20 שנה".
איך אתה מתרשם מתנופת הבנייה באילת?
"אני לא שולט במספרים אבל לפי מה שנראה לי, תנופת הבנייה אכן קיימת, בדומה למה שקורה במרכז הארץ. שדה התעופה החדש ע"ש אילן ואסף רמון נפתח ממש לאחרונה כך שהשטח שעליו עמד השדה הישן, יפונה ובוודאי יהפוך למוקד משיכה ליזמים וקבלנים. אני יודע שצפויים להקים שם מרכזי קניות ובילוי, בתי מלון וגם מבני מגורים. כמו כן, פתיחת שדה התעופה החדש צפויה להגדיל משמעותית את כמות התיירים הנכנסים לעיר, ישראלים וזרים גם יחד, כך שזה בוודאי יסייע לפיתוחם ולהקמתם של בתי מלון חדשים".
אין תגובות