שבחי ירושלים: על מהפך התשתיות בעיר הבירה

מי שמגיע לירושלים יודע שאי אפשר לפספס אותה - את הרכבת הקלה הראשונה בישראל. היא נוסעת במסלולה ומשווה לבירה מראה אירופאי. ובכלל, נראה שעיר הבירה משנה את פניה בקצב מסחרר, כשעוד ועוד פרויקטי תשתיות יוצאים לדרך – מכבישים ועד מסילות, מצמתים ועד מחלפים. 

על אלה ועוד אחראיים אנשי המקצוע ב"תכנית אב לתחבורה", שנוסדה ב-1968. הודות להחלטה משותפת של משרד התחבורה ועיריית ירושלים, בנה צוות אנשי המקצוע תכנית אב לכבישים ותכנית אב להסעת המונים מתוך מטרה להפחית את עומסי התנועה במטרופולין הבירה ובכך לשפר נגישות לאתרים מקצועיים, דבר שיעזור בסופו של דבר לשפר את איכות החיים של תושבי העיר. 

זוהר זולר, מנכ"ל תכנית אב לתחבורה

זוהר זולר, מנכ"ל הארגון החל מספטמבר 2017, מספר כי ירושלים נמצאת בעיצומה של מהפכה תחבורתית שניכרת בפיתוח מואץ של רשת הרק"ל, בתכנון מחדש של קווי האוטובוסים ובשדרוג התשתיות התחבורתיות ברחבי העיר. "הצוות שלנו מתמודד עם כל שכבות התחבורה הרלוונטיות, לרבות הולכי רגל, שבילי אופניים, תחבורה פרטית וציבורית, הסעת המונים ופרויקטים משלימים", הוא מציין. "כל אלה מתגבשים לידי מערכת אחת אינטגרטיבית ושלמה".

זולר: "פתיחת הקו האדום של הרכבת הקלה, לפני כשבע שנים, שינתה את מרכז העיר ללא היכר והשפיעה משמעותית על מערכת התח"צ. אנו מאמינים כי הארכת הקו ויצירת חמישה קווים תפעוליים נוספים עד לשנת 2025 תביא את התחבורה הציבורית בירושלים לרמת שירות בקנה מידה בינלאומי. בעוד חודשים ספורים תיבחר הקבוצה הזוכה מבין שתי קבוצות בינלאומיות שמתמודדות במכרז. העניין הרב שהמכרז זוכה לו בעולם הוא הבעת אמון עולמית במערכת התחבורה הירושלמית. עבודות התשתית של הרשת כבר החלו במספר רב של מוקדים ובשנה הקרובה יחלו עבודות במוקדים נוספים במטרה לקדם את הפרויקט במהירות האפשרית. גם הקווים הבאים מתקדמים תכנונית: התב"ע של הקו הכחול אושרה השנה והקו נמצא בתכנון מפורט והתכנון של הקו הסגול והקו הצהוב נמצאים בהליכי תכנון.
"בימים אלה מקודמים המכרזים למפעילי אוטובוס נוספים, מהלך שישפר לאין ערוך את רמת השירות לנוסע. נוסף לכל אלו, הצוות הרחיב את גבולות התכנון למטרופולין כולו, באמצעות בניית תכניות אב תחבורתיות ביישובים הסמוכים לעיר.
כל אלה ישנו את מפת התחבורה של ירושלים ויאפשרו לכל נוסע להגיע בקלות ובנוחות למחוז חפצו".

שלושה מוקדי תכנון

שלושה מוקדי תכנון קיימים במסגרת הארגון: תכנון מסילתי, תכנון תשתיות ויחידת התחבורה הציבורית. שוחחנו עם שלושת מנהלי היחידות: איריס ערד, סמנכ"לית הנדסה, מנהלת יחידת תכנון מסילתי,  אסי אברהמי, סמנכ"ל, מנהל יחידת התחבורה הציבורית, ומיכאל פוסטלניק, מנהל אגף התשתיות. 

מימין לשמאל: מיכאל פוסטלניק, איריס ערד ואסי אברהמי

לאברהמי, שמשמש בתפקידו החל משנת 2014, ניסיון של 25 בענף התחבורה הציבורית. הוא החל את דרכו באגד ושימש במגוון תפקידים ניהוליים במחוז ירושלים. לפוסטלניק 16 שנות ניסיון בעבודה והוא מילא מגוון תפקידים בתחומי התכנון והביצוע. ערד אחראית, בין היתר, על הרשת המסילתית של רכבות קלות בירושלים ותכנון רכבות במטרופולין ירושלים.

נשמח לשמוע על תפקידכם, עבודתכם וסדר היום שלכם.

פוסטלניק: "אגף התשתיות אחראי על בדיקה ותכנון של פרויקטים הנדסיים, לרבות כבישים, מחלפים, גשרים, מנהרות, נתיבי תח"צ וחניונים לתחבורה פרטית וציבורית ומסופי תחבורה ציבורית. העבודה היומית כוללת ניהול ישיבות תכנון, קידום הפרויקטים מול הגורמים הרגולטוריים כגון משרד התחבורה, עיריית ירושלים, וועדות התכנון המקומיות והמחוזיות, חברות תשתית, משטרת ישראל, וסיורי שטח לקידום ולמעקב אחרי הפרויקטים. לאחרונה האגף החל לקדם תכנון לקווי רכבת ליישובים מחוץ לירושלים".

ערד: "כמנהלת בצוות תכנית אב לתחבורה העוסקת בתחום התשתיות המסילתיות, אני אחראית על אגף התכנון, אגף הביצוע ואגף התפעול. במהלך יום העבודה אני עוברת בין פגישות עם מתכננים, מהנדסים, ביקורים בשטח, ישיבות בוועדת המכרזים הבין משרדית במשרד האוצר, ישיבות עבודה במשרדי הממשלה וכמובן בעיריית ירושלים". 

אברהמי: "יחידת התחבורה הציבורית אמונה על תכנון ופיתוח מערך האוטובוסים במטרופולין ירושלים. זה כולל שיפורים ושינויים שוטפים בשירות התחבורה הציבורית באוטובוסים, הכנת תכניות שירות לטווחי זמנים שונים והתאמת מערך הקווים לגידול באוכלוסיה, התרחבות היישובים וכן הטמעת מערכות הסעת המונים; גיבוש הצרכים והפרוגרמות. לצד זאת אנו פועלים לקידומן של תשתיות תחבורה ציבורית הכוללות בין היתר: מסופי נוסעים, חניוני לילה ומסופים תפעוליים; ניהול אירועים מיוחדים (חגים, שלג, השבתת רכבת  וכו'), קידום פרויקטים בתחום הטכנולוגיות כולל כרטוס חכם, מידע לנוסעים ומערכות תכנון ואופטימיזציה מתקדמות וקידום פרוייקטים מיוחדים בתחום התח"צ. היחידה עובדת באופן הדוק מול משרד התחבורה, עיריית ירושלים, רשויות מקומיות ברחבי המטרופולין ומפעילי התח"צ הפועלים במרחב. עיקר התפקיד שלי הוא ניהול מטלות היחידה, לוודא שהן מתבצעות נכון והיטב, להיות הגורם שמתאם בין הארגונים השונים ולפתור בעיות העולות מן השטח".

 
כיצד התפקיד שלך משתלב בהיררכיה של הארגון?

ערד: "בעבודתי אני עובדת בצמוד למנכ"ל הצוות ובשיתוף מלא עימו. אני אחראית על מספר מנהלי אגפים בצוות".

אברהמי: "יחידת התחבורה הציבורית עובדת בשיתוף פעולה הדוק עם יחידות הצוות האחרות ובעיקר מול היחידה המסילתית, שמקדמת את תכנון מערך קווי הרכבת הקלה בעיר, כמו גם מול יחידת המודלים, שבמסגרתה מבוצע התכנון האסטרטגי. כסמנכ"ל אני חבר הנהלה בארגון וככזה, אני שותף בכל הליך קבלת ההחלטות הארגוני, דבר המאפשר לי ראיה מערכתית ויכולת לכוון את פעילות היחידה שלי באופן המתאים ביותר למטרות הארגון".

פוסטלניק: "באגף התשתיות אנו בודקים ומתכננים פרויקטים הנדסיים, כפי שציינתי. תפקיד האגף מתחיל בבדיקת היתכנות הפרויקט, דרך תכנון סטטוטורי ותכנון מפורט, הכולל אישורי חברות בקרה ותקציבים ועד להוצאת מכרז לביצוע. כמו כן, האגף אחראי לסקרי קרקע, תשתיות וקידום הסדרי תנועה לקידום הפרויקט לביצוע. בתפקידי אני כפוף למנכ"ל הצוות, שמנחה בנוגע לתעדוף הפרויקטים לאחר שנבחנה נחיצותם האסטרטגית".

צומת אורה - סיום אינפרה 1

על אילו פרויקטים אתם עובדים? מה בתכנון? מה המטרות של כל אחד מהפרויקטים האלה?

אברהמי: "ירושלים נמצאת בעיצומה של מהפכה תחבורתית שהחלה עם הקו הראשון של הרכבת הקלה. צפויים להיסלל בעיר עשרות קילומטרים של תוואי מסילתי, שיחבר בין מוקדי העניין בעיר (קמפוסים של האוניברסיטה העברית, מתחם הכניסה לעיר שנבנה בימים אלה, אזורי תעשיה ואזורי מסחר). במסגרת הזו, לאוטובוסים תפקיד משמעותי שכן הם משמשים כלי משלים שמאפשרת להם להגיע לכל פינה בעיר.
"עתיד האוטובוסים בירושלים ירוק ביותר. אנו מתכננים כעת את החניון החשמלי הראשון בעיר, שיאפשר את הכנסתם לשירות של 200 אוטובוסים חשמליים ירוקים. בחודש דצמבר האחרון הצוות סייע למשרד התחבורה בתכנון ובפרסום מכרז הפעלת שירות אוטובוסים בשני אשכולות חדשים בשירות העירוני . כך, ייכנסו לעיר שני מפעילים חדשים בנוסף לאגד, תוכננו מחדש כל קווי האוטובוסים בירושלים, הוקצתה תוספת שירות משמעותית, וישופרו התדירויות וחווית הנסיעה. בתוך כשש שנים יפעלו בירושלים 5 קווי רכבת קלה: הקו הנוכחי, כולל הארכתו לנווה יעקב, הדסה עין כרם, ו-3 קווים חדשים (על בסיס המסילה של הקו הירוק): גילה-הר הצופים דרך בר אילן, מלחה- הר הצופים דרך מרכז העיר והר נוף- נווה יעקב דרך בר אילן. 
"המטרות העיקריות של הפרויקטים הם לגרום לתושבי העיר והמטרופולין להעדיף את התחבורה הציבורית ע"פ הרכב הפרטי, כשהשאיפה שלנו היא להגיע לפיצול של 40/60".

ערד: "אכן, המטרה היא צמצום השימוש ברכב הפרטי. ירושלים תכלול 6 מסדרונות רכבת קלה ( אדום, ירוק , כחול , צהוב, סגול וחום ). ב-2025 יופעלו בירושלים כ-5 קווי רכבת קלה .בהמשך יופעלו עוד ועוד קווי רכבת קלה בפרוזדורים שצוינו לעיל. בנוסף לכך, מתוכננים מספר קווי מטרו ורכבת קלה בפרברי ירושלים, בבית שמש, במבשרת ועוד. מתוכננים גם חניוני חנה וסע רבים, בדומה לזה שבהר הרצל". 

פוסטלניק: "אפרט לגבי כל אחד מהפרויקטים: הפרדה מפלסית אשר ווינר - לאזור רמת רחל ותלפיות צפויות להתווסף אלפי יחידות דיור. הגידול הצפוי בתושבים יעצים את נפח התנועה ויגרום לעומסי תנועה באזור הצומת אשר וינר ומשה ברעם עם דרך חברון. פרויקט אשר וינר הוא פתרון תנועתי בגין הגדלת יח"ד וחיבור מערכת הכבישים הטבעתית בעתיד, קידום זמינות לפני ביצוע רק"ל בצומת דרך חברון-אשר ווינר.
"שדרוג מחלף בייט - מחלף בייט, בהמשך לכביש 16, יאפשר חיבור בין כביש מספר 1 הבין-עירוני לבין מערכת הכבישים העורקיים בעיר. בעתיד, בכביש זה צפויים ביקושים גבוהים מכיוון כביש 16 למערכת של 4 רמזורים וקו רק"ל ירוק ללא הפרדה מפלסית ולבסוף חיבור לרחוב בצלאל בזק (חד מסלולי, דו-נתיבי). ללא פרויקט שדרוג  מחלף בייט, באזור זה צפויים עומסי תנועה בכל הכיוונים.
"חניון חנה וסע בייט - ממוקם בצומת בייט, העתידה להיות שער לכניסה לאזור מרכז העיר. החניון סמוך לפרויקט הקו הירוק של הרכבת ומיועד בעיקר עבור משתמשי כביש 16. בחניון מתוכננים למעלה מ-2,250 מקומות חניה עבור רכבים פרטיים וכ-20 חניות לילה לאוטובוסים. מעל החניון יתוכנן מגדל של 30 קומות בעל שימושים מעורבים וכן מסחר ותעסוקה בהיקף משמעותי.
"מנהור צומת אורה - הפרדה מפלסית בצומת אורה באמצעות 2 מנהרות (660 מטר, 990 מטר) המאפשרות תנועה רציפה לנוסעים בציר כביש אורה-משואה לבי"ח הדסה עין-כרם. הצורך בהפרדה נובע מעומסי התנועה הכבדים שייגרמו ע"י תעדוף קו הרק"ל החוצה את הצומת וממשיך לאורך הכביש היורד לכיוון בית החולים (בביצוע), וכמו כן שכונת "רכס לבן" (כ-5,500 יח"ד) שתכנונה מקודם בימים אלה.
"חניון חנה וסע הדסה עין כרם -  חניון חנה וסע עם גישה יעילה לרכבת הקלה בסמוך לתחנת הדסה של הקו האדום. החניון מיועד לשרת תנועה הנכנסת לירושלים מכיוון ציר 395, מבלי להעמיס על מערכת הכבישים המקומית. החניון מתוכנן להכיל כאלף מקומות חניה לכל הפחות, ב-4 מפלסים. ע"ג החניון מתוכנן מבנה של כ-30,000 מ"ר שישמש כבית חולים לילדים.
"נת"צ שפע חיים - מהווה חלק מקו רמת שלמה - התחנה המרכזית, והמשך למת"צ ירמיהו. הנת"צ מתוכנן כדי לאפשר מתן שירות אוטובוסים משלים שאינו על ציר הקו הירוק והקו הכחול של הרכבת הקלה. הוא יאפשר שמירה על קשר ישיר בין שכונות תוך מעבר בציר עם העדפה לתח"צ. 
"נת"צ גולדה מאיר- מתחיל בצומת הצפונית של שכונת רמות ומסתיים לפני צומת גולדה מאיר, בגין דרום. הנת"צ יאפשר קיצור זמני נסיעה לתח"צ הבינעירונית הנכנסת מכביש 436 ולתח"צ עירונית מתוך שכונת רמות. הפרויקט מתוכנן כ-COST LOW מכיוון שבציר ינוע בעתיד הקו הכחול של הרק"ל, (הנת"צ יהיה שמיש גם במהלך העבודות עבור הרק"ל). ישום הפרויקט מותנה בקבלת החלטה של עיריית י-ם. 
"העדפת תחבורה ציבורית בשד' בגין - הפרויקט עוסק בבחינת רציפות והוספת נת"צים, במסלול מדרום לצפון ולהיפך, ממחלף בנציון-לצומת רוזמרין. סה"כ מדובר ב-18 ק"מ של נתיבי העדפה, לרבות רמפות וגשרים.
בשלב זה הפרויקט חולק ל-4 מבנים:

• תכנון נת"צ ימני בשד' בגין – בנציון / גולדה, מסלול לדרום
• תכנון נת"צ ימני בשד' בגין – גולדה / גבעת שאול, מסלול לדרום     
• נת"צ מרכזי ברמפת גבעת שאול, (מקטע ג), מסלול לדרום – מבוצע ע"י אחרים.
• בדיקת היתכנות להוספת נת"צים בשד' בגין מקטע גולדה (*בנציון) / הרוזמרין לשני הכיוונים, תוך בחינת הוספת צירי העדפה לאורך שד' בגין, צמתים, קטעי דרך ורמפות. 

"הארכת מנהרת צה"ל צפונה - במסגרת הפרויקט תבוצע מנהרה חד כיוונית צפונה, שתתפצל מהמנהרה הקיימת, באורך של כ1,000 מטר. לאחר ביצוע המנהרה, התנועה העיקרית צפונה תעבור בה. בפרויקט אתגרים הנדסיים רבים הכוללים מעבר מתחת לקו רכבת קלה פעיל, ממשק עם חניונים תת קרקעיים וקווי רק"ל עתידיים.
"מנהור כביש 16 מזרח - סלילת כביש 16 ככביש עירוני-מעוייר, כהמשכיות לקטעים המקודמים, לקישור בין שכונות מערב ומזרחה של העיר, מנהרה באורך 2,250 מטר.

• מתן נגישות לשימושי הקרקע במרחב א.ת. תלפיות. 
• חיבור להפרדה מפלסית אשר וינר.
• המטרה היא ליצור רציפות תנועתית, ללא צמתים, מהכניסה לעיר במוצא ועד לכביש האמריקאי.

"מת"צ שועפט - הסדרת תנועת התח"צ במרחב מעבר הבידוק שועפט, לרבות הסעות תלמידים וקווי שירות. בשל היותו מת"צ החוצה אזורים בעלי אופי בטחוני, הפרויקט יכלול בתוכו שינויים במרכיבי מיגון קיימים, בתיאום עם מג"ב וצה"ל.
תכנון מסוף אוטובוסים במחסום 300 - עקב הצורך לשיפור מערכות תחבורה ציבורית ופינוי חניוני אוטובוסים מכניסת העיר, אותר שטח מחצבה נטושה הממוקמת מזרחית לדרך חברון ומול כנסיית טנטור, כשטח אופטימלי. שטח החניון המשוער משתרע על כ-60 דונם, והוא עתיד לשרת כ-400 אוטובוסים, חלקם בשטח פתוח וחלקם בחניון בנוי. מעל החניון מתוכנן בינוי עבור משטרת ישראל ומג"ב בשטח של 5,500 מ"ר. אומדן ביצוע הפרויקט הוא כ-300 מיליון שקל.
"מסוף  אוטובוסים הבריכה האולימפית - בשל הגידול הניכר בשימוש בתחבורה ציבורית בירושלים ואליה נדרשים חניונים נוספים לאוטובוסים, בדגש על חניוני לילה. הפרויקט כולל חניה לכ-300 אוטובוסים. מעל החניון מתוכננים מתקני ספרוט ומגרש רב תכליתי, באומדן של 250 מיליון שקל.
"מסוף אוטובוסים, גט''י פסגת זאב - יכלול גם הוא מקום חניה לכ-300 אוטובוסים, בצפון העיר".

צומת פ"ת - הפרדה מפלסית ואינפרה 1

אילו פרויקטים נמצאים כרגע בביצוע?

ערד: "כרגע מבצעים את העתקת התשתיות והסדרת הרחוב לטובת רצועת רכבת קלה של הפרוזדור הירוק, לצד הארכות של הקו האדום הקיים. העבודות מבוצעות בהארכה עד לבית חולים הדסה, בהארכה צפונה עד לשכונת נווה יעקב - צומת פ"ת והר הצופים, זאת כדי שבסוף השנה הנוכחית כל מקטעי הפרוזדור הירוק יהיו בביצוע".

פוסטלניק: "אשר ווינר- דרך חברון, מנהרה בשיטת ביצוע top down, קידום זמינות ותשתיות, מתח עליון. כמו כן, מת"צ ירמיהו, מת"צ דוכיפת, כביש 4370 ומת"צ קלנדיה".

אברהמי: "הפרוייקטים המרכזיים של יחידת התח"צ הנמצאים בביצוע בימים אלו הם: ליווי הביצוע וההקמה של חניון אוטובוסים זמני 4/9 (ממוקם באזור מחלף בגין עם כביש יגאל ידין), שמחליף את חניון האומה רגע לפני שזה מתפנה בשל עבודות הרכבת הקלה והכניסה לעיר; ליווי היישום של מכרזי ההפעלה לאשכולות הקווים החדשים בירושלים, שפורסמו בדצמבר 2018; תכנון ויישום שינויים שוטפים בקווי התחבורה הציבורית, בדגש על זמני עבודות תשתית והקמת הרשת המסילתית בעיר; איתור שטחים וקידום תכניות לתשתיות תחבורה ציבורית חדשות בעיר ירושלים ורחבי המטרופולין; הכנת תכניות למערך קווי האוטובוס בעיר ירושלים ויישובי המטרופולין לשנת יעד 2030 ולטווחי ביניים עד שנה זו; התקנת מכשירי כירטוס המאפשרים הטענת רב קו במיקומים מרכזיים בעיר; התקנת מערכות כרטוס חכם אצל מפעילי מזרח ירושלים".

צומת אשר וינר - קידום זמינות

מהם האתגרים הגדולים כשעובדים בירושלים? 

פוסטלניק: "קידום פרויקטים בירושלים מהווה אתגר משמעותי. מדובר בעיר היסטורית ומורכבת עם אוכלוסיות מגוונות. בשנים האחרונות, בעקבות הגברת הרגולציה ע"י משרדי הממשלה והגורמים העירוניים, האגף מתמודד עם אתגרים משמעותיים".

אברהמי: "תכנון של כל פרויקט עירוני הינו תהליך סבוך המערב גורמים שונים, החל מהציבור ועד העירייה ומשרדי ממשלה. פרויקטים תחבורתיים, כמו אחרים, דורשים מאמץ רב החל משלב החשיבה והייזום, שרך האישור והתקצובים ועד היישום. בירושלים קיים שיתוף פעולה טוב מאוד בין העירייה לבין משרד התחבורה, כך שקל לנו יותר לקדם פרוייקטים תחבורתיים בעיר. כמובן שבכל פרויקט יש קשיים ואתגרים אובייקטיביים. התפקיד שלי הוא לפתור אותם ולהגיע לתוצאה הטובה ביותר בלוחות זמנים סבירים".

ערד: "לירושלים יש מאפיינים ייחודים ברמה הלאומית ואף ברמה הבינלאומית. מעבר להיותה עיר קדושה לשלוש הדתות, שעיני העולם מופנות אליה, יש בעיר שלוש אוכלוסיות נפרדות: ערבים, חרדים ודתיים-חילונים. לכל אחת מהקבוצות הללו צרכי תחבורה שונים, מוקדי ביקוש אחרים ומנהגים שונים. בשל מצבם הסוציו האקונומי של מרבית תושבי העיר, השימוש בתח"צ רב יותר. מעבר לכך, העיר מאופיינת במבנה טופוגרפי הררי המקשה על אמצעי תחבורה רגילים לתפקד. זה מצריך התאמות ייחודיות לעליות ולשיפועים. הצורך לתכלל את הצרכים המגוונים והשונים של האוכלוסיות בעיר, לצד תנאי השטח, מציב אתגר גדול ומשמעותי".

אילו לקחים הופקו על ידיכם מפרויקט הרכבת הקלה שכבר עובדת בעיר? מה למדתם לקראת הקווים הבאים ותיאום הקישוריות בין הרכבות לשאר אמצעי התחבורה?

אברהמי: "הלקח העיקרי נסוב סביב תפיסת השירות ההוליסטית והאינטגרטיבית של אמצעי התחבורה הציבורית השונים בעיר. אם בתקופת התכנון ותחילת ההפעלה של הקו האדום התפיסה נטתה לכך שתפקידם המרכזי של האוטובוסים הינו להזין את הרכבת הקלה, כמו גם שאין להפעיל שירות אוטובוסים בציר הרכבת הקלה, כיום ההסתכלות היא לא ברמת האמצעי אלא מנקודת ראייתו של המשתמש. זאת במטרה לאפשר מגוון רחב ככל הניתן של אמצעי נסיעה. המדיניות כיום היא פיתוח מערך תחבורה ציבורית הוליסטי: רכבת קלה, אוטובוסים, חנה וסע, וכו', תוך הסתכלות על מוצאים-יעדים, תחרותיות על זמני הנסיעה הצפויים והגבלת מספר המעברים הנדרש. בנוסף לכך, בוחנים את המרחב הסמוך לתחנות הרק"ל כדי לבדוק כיצד ניתן להנגישו עבור הסביבה העירונית הסמוכה אליו, בדגש על פריצת שבילים להולכי רגל ואף התקנת מעליות עירוניות או דרגנועים. כמובן שתחנות הרכבת הקלה החדשות מתוכננות מראש עם התממשקות לתחנות אוטובוס סמוכות ואף עם תשתיות תפעוליות לאוטובוסים, כדי שאלה יזינו את הרק"ל ויתממשקו זה לזה".  

ערד: "בקו הקיים, התכנון והביצוע היו באחריות הזכיין הבינלאומי שנבחר. כעת, עם הקמת הקווים העתידיים, התכנון כולו באחריות המדינה וגם הביצוע, בחלקו הגדול. השינוי נועד להקטין את הממשקים בין זכיין פרטי לגופים המאשרים, זאת כדי לקצר את זמני הביצוע מתוך התחשבות בסבלם של התושבים. הזכיין העתידי יבצע את העבודות ברצועת המסילה בלבד, ללא עבודה על המדרכות והכבישים, שיבוצעו ע"י חברת מוריה. המכרז החדש כולל בתוכו שדרוג של המערכות בקו הקיים, מערכת הכרטוס ועוד".

פוסטלניק: "באופן אישי, את עבודתי בעיר התחלתי כמהנדס ביצוע בפרויקטי העתקת תשתיות לרכבת הקלה בכניסה לעיר. לאחר מכן, שימשתי בתפקיד סגן מהנדס מחוז ירושלים במשטרה, כשבמסגרת עבודתי אישרתי את כל הסדרי התנועה והייתי חבר במנהלת הפרויקט תחת מנכ"ל עיריית ירושלים. לכן, לאחר שהתחלתי את עבודתי בתכנית אב לתחבורה, חשוב היה לי ליישם את לקחי הקו הראשון בכך שלקחתי אחריות על נושא תכנון שלבי הביצוע ואישורם המפורט מול הגורמים המאשרים (עיריית ירושלים, משטרת ישראל). בעבר, קודמו התכניות על ידי קבלנים, דבר שהוביל לתביעות משמעותיות נגד המדינה וגרם לעיכובים משמעותיים ולסבל מיותר לתושבים".

מסילות לבנייה - הארכות הקו האדום, הקו הירוק ושלוחות הכחול

האם מתקיים שיתוף ידע עם גופים אחרים? 

ערד: "אכן כך. שיתוף הידע מתקיים בהובלת הגורמים המקצועיים במשרד התחבורה".

פוסטלניק: "אנו מקיימים ישיבות משותפות עם חברות תשתית בנוגע לפרויקטים משותפים. כמו כן,  מתקיימים סיורים משותפים וכנסים רבים שבהם אנו מחליפים מידע ומציגים את הפרויקטים שאותם אנו מובילים".

אברהמי: "אנו פוגשים באנשי נת"ע, נתיבי אילון, יפה נוף, ארגונים דומים לשלנו וחולקים ידע ומידע.  הצוות גם רואה חשיבות עליונה ללמוד מפרויקטים מוצלחים בארץ ובעולם ולכן אנו עושים סיורים לימודיים בארץ ובחו"ל. השתתפתי בעצמי בכמה סיורים לימודיים שתרמו לי ידע משמעותי במגוון נושאים: הפעלת מרכזי בקרה עירוניים ומטרופוליניים של תחבורה ציבורית , תפעול אוטובוסים חשמליים, תפעול מסופי נוסעים. את הידע אני מיישם מידי יום ויומו".

כיצד תיראה ירושלים בעוד 20 שנה בהקשר התחבורה והתשתיות?

פוסטלניק: "כרגע מתוכננים ומתבצעים בירושלים פרויקטים בהיקף עצום שלא נראה כמותו שנים רבות. פרויקט הכניסה לעיר, רכבות קלות ,כביש 16 והפעלה סדירה של הרכבת הכבדה לתל אביב, צפויים להיות game changer משמעותי לירושלים ויתרמו רבות לפיתוחה העתידי".

אברהמי:  "כבר בתוך כעשור צפויה לפעול בעיר מערכת תחבורה ציבורית מסועפת הכוללת מערך קווי רכבת קלה, מערך אוטובוסים משלים, חיבור מהיר לישובי המטרופולין ולמרכז הארץ - בכלי תחבורה מודרניים ונוחים. בעוד כ-20 שנה מערך הרכבות הקלות בעיר יתרחב וגם תתווסף שכבת שירות נוספת של קווי מטרו, שתחבר את היישובים הסמוכים לירושלים לעיר וגם תספק שירות עירוני. אני משוכנע כי בעוד 20 שנה השירות שיציע מערך התחבורה יהיה טוב יותר משל הרכב הפרטי בשל פיתוח תשתיות התחבורה הציבורית וההיצע בשירות כך שהבחירה בתחבורה הציבורית לא תהיה ברירת מחדל אלא בחירה בחלופה הטובה, הנוחה והמהירה ביותר".

ערד: "בכניסה לעיר ימוקם HUB תחבורתי ענק שבמרכזו תחנת האוטובוסים המרכזית, תחנת הרכבת הכבדה לירושלים, הקו האדום של הרכבת הקלה - כל אלה פועלים כבר היום. אליהם יצטרף הקו הירוק, לצד שני מסדרונות קווי הרכבת הקלה שיהוו תשתית לחמישה קווים נפרדים המתוכננים לנוע עליהם. בעוד 20 שנה יפעלו גם הקו הכחול, המוביל מגילה עד לרמות דרך המע"ר החרדי (במנהור) וכן הקו הסגול, העובר מהדסה אל ארמון הנציב דרך תלפיות.כמו כן, יקודמו פרויקטים במטרופולין. חיבור בית שמש לבירה בקו מטרו עילי ויתכן שגם מעלה אדומים ומבשרת ציון".

הדמיית ההפרדה המפלסית בצורת אורה >>