בחינת אבני הכותל המערבי לקראת הגעתם של מיליון מבקרים

תקופת החגים היא תקופת תפילות בקרב יהודים דתיים וחילוניים. המקום אליו באים מתפללים במספרים גדולים במיוחד הוא הכותל המערבי בירושלים, קיר תמך בן 2000 שנה. ועם רזומה כמו שלו זהו קיר שחייב בחינה של איש מקצוע כדי לוודא שהוא לא מסכן את שהות המוני המתפללים והמבקרים שפוקדים אותו מדי יום

לקראת ראש השנה וביתר שאת בימים שקודמים ליום הכיפור, "עשרת ימי תשובה", פוקדים את רחבת הכותל רבבות מתפללים מדי יום, והשיא מגיע 24 שעות לפני יום כיפור, אז מספר המתפללים מתקרב לרבע מיליון איש ואישה באירוע המרכזי.

מעבר לרצון של מוסדות המדינה לשמר את האתר הזה על קדושתו הדתית ועל חשיבותו הארכיאולוגית וההיסטורית, קיים גם צורך להבטיח את ביטחונם של המתפללים והמבקרים הרבים. לשם כך, בשנים האחרונות נבדקות אבני הכותל אחת-אחת בדיקה הנדסית, פעמיים בשנה. האדם האמון על המשימה הוא עופר כהן, קונסטרוקטור המתמחה בשימור מבנים.

עופר עובד בתחום משנת 1998. לפני כן הוא עבד ברשות העתיקות וכשעזב פנו אליו מהכותל לטובת בחינת היציבות ההנדסית של האתר כולו.

רחבת הכותל גדושה מתפללים (צילום: הקרן למורשת הכותל)

מה טיבן של הבדיקות שמבצע אגף הבינוי של הכותל?  

"הבדיקה של אבני הכותל היא רק קצה הקרחון. אנחנו אחראים על תחום היציבות של הכותל, הרחבה, המנהרות. הכל התחיל מבדיקה של חצי שנה של כל האתר, לאחר מכן נבנתה תכנית חומש בשביל לייצב את כל האזורים השונים בתוך המנהרות , ומאז, בשוטף, פעם בחודש מבוצעת בדיקה של כל האתר, ופעמיים בשנה לפני חגי תשרי ופסח, בדיקה לכותל עצמו".

איך נעשית הבדיקה? מה בודקים בעצם?

"הבדיקה נועדה לבדוק את מצב האבנים באופן ויזואלי, לוודא שאין בלייה ושחיקה. יש דוח מאוד מפורט ותעודת זהות לכל אבן ואבן - מספר סידורי וכל המידע אודותיה, ובודקים את מצבה של כל אבן ועושים השוואות.

"עושים גם אולטרסאונד כדי לראות אם יש מערכת סידוק. אנחנו יכולים לזהות סדקים כשהם מגיעים רק לפני האבן. לכן, אנחנו גם נוקשים על כל האבנים אבל בשלב מסוים זה לא מספיק ולכן אנחנו מבצעים גם בדיקות אולטרסאונד."

בדיקה ויזואלית והקשה על האבנים (צילום: הקרן למורשת הכותל)

בדיקות האולטרסאונד הן תוספת חדשה, אחד הלקחים לבדיקות משלימות כתוצאה מאירוע הנפילה של אבן ליד מתפללת לפני קצת יותר מחמש שנים.  

הכותל המערבי אורכו כ-488 מטרים. גובהו המקורי של אחד מבין ארבעת קירות התמך שהוקמו בתקופת הורדוס היה כ-60 מטרים, אך לאורך השנים נהרס ושופץ ע"י הכובשים השונים והיום הנקודה הגבוהה ביותר גובהה 40 מטרים וברחבת התפילה כ-32 מטרים.

הכותל בנוי ארבע שכבות אבנים: השכבה המהווה את הבסיס המקורי ההרודיאני שנבנה במאה הראשונה לפני הספירה, השכבה האמצעית ששופצה ע"י הכובשים המוסלמים במאה השמינית, השכבה העליונה ששופצה בזמן השלטון העות'מאני ומעל הכל שורת אבנים בודדת שהוסיפו הבריטים בזמן שלטונם בארץ.  

גובהו המקורי של הכותל היה כ-60 מטרים (צילום: הקרן למורשת הכותל)

מהן הסיבות שמובילות לבליה של הכותל המערבי, מצד אחד, ולאריכות החיים שלו מצד שני?

יש בלייה טבעית, וצמחייה, ואפילו חיות שנכנסות אל בין האבנים, בעיקר ציפורים שמקננות ומפנות מעט מחומרי המליטה."

"בנו את הכותל בלי ברזל" מסביר עופר, "וזו סגולה לחיים ארוכים.הבלייה הטבעית שאנחנו עדים לה זו הבלייה הטבעית של האבן ואלו אבנים עצומות ולכן קצב הבלייה נמוך. מעבר לכך, רוב הזמן האבנים הללו היו בכל זאת מוגנות מבחינת שמש וזיהום האוויר ותהליכי הבלייה היו הרבה יותר איטיים. בנוסף לכך, בעבר מבנים גדולים וחשובים נבנו עם הרבה מאוד מקדמי ביטחון בגלל שהתכנון ההנדסי היה לא מדויק.

מעבר לבדיקה, איזה טיפול נעשה לכותל?

אנחנו סוגרים סדקים, בונים תמיכות לאבנים, והכל תחת הנחייה הלכתית של רב הכותל. אנחנו נותנים פתרונות ובהתאם להנחיות עושים התאמות.

כיצד מתייחסים לצמחייה שבין החריצים? היא מחזקת, מחלישה או חסרת משמעות מעבר לרמה האסתטית?

כל עוד אנחנו לא בשנת שמיטה את הצמחים הקטנים מסירים. הצלפים הם חלק מהחזות של הכותל ואנחנו משתדלים לגזום אותם ולהשאיר בגודל קבוע כי בית השורשים שלהם הוא בסדר גודל של הצמח שבחוץ. זו גם החלטה ערכית לא להוריד אותם מאחר והם חלק מהזיכרון הקולקטיבי של הכותל המערבי.

למרות מספר המבקרים הגדול שפוקד את הכותל בימים האלו, אין התייחסות מיוחדת לעניין. כפי שמסביר עופר, הכותל זה קולט הקהל מספר אחד במדינה – 12 מיליון מבקרים בשנה! לכן, מחוייב אגף הבינוי של הכותל לשמירה על כשירותו המלאה של כל הרחבה והמנהרות למען בטיחות המבקרים והמתפללים לאורך כל ימי השנה.

"תחושת השליחות היא בכל דבר שעושים במקום הזה. זוהי זכות גדולה."

זכות גדולה (צילום: הקרן למורשת הכותל)

מדוברות הקרן למורשת הכותל נמסר: "הקרן למורשת הכותל מבצעת פעמיים בשנה, בערב חג הפסח ובערב ראש השנה, בדיקה מקיפה ויסודית לכל אבני הכותל באופן ידני ומבצעת תחזוקה יסודית לאבני הכותל המערבי, לשם שמירת בטיחותם של אלפי המתפללים הפוקדים את המקום הקדוש במהלך השנה ובפרט בחגי ישראל.

"הבדיקה הנרחבת שנערכה בחודש שעבר בחנה את יציבות אבני הכותל המערבי. צוות מהנדסים עלה על מנוף ובחן את עמידותה ורמת התחזוקה של כל אבן ואבן, במעקב רציף ומסודר המתעדכן ומטופל מבדיקה לבדיקה.

"פעולה זו נעשתה בפיקוחו ההלכתי של רב הכותל המערבי הרה"ג שמואל רבינוביץ שליט"א ובשיתוף עם רשות העתיקות ומהנדסי הקרן למורשת הכותל המערבי, בהתאם למגבלות ההלכתיות שנקבעו."

פעמיים בשנה בדיקה מקיפה ויסודית לכל אבני הכותל (צילום: הקרן למורשת הכותל)