רשמים מבחינת הרישוי למתכנני מבנים 2023 וטיפים למועד הבא

בחודש שעבר נערכה בחינת הרישוי למהנדסים. כמו בכל שנה גם הפעם נשמעו קולות המבקרים את תהליך ההרשמה והועלו תובנות לגבי השיטה הנכונה להתמודדות עם החלק העיוני ועם החלק המעשי. שוחחנו עם ארבעה מסיימי בחינה טריים כדי לשמוע איך להירשם, על מה לענות ואפילו מה לאכול כדי לעבור אותה

הכר את הנבחנים

ניצן מרקוביץ', בן 35. סיים לימודים במכללת SCE סמי שמעון בב"ש ועובד כ-3 שנים במשרד דוד מהנדסים, משרד מאמן.

נתנאל לוי, בן 32. סיום בהצטיינות תואר ראשון בהנדסת מבנים במכללת SCE. התמחות של 4 שנים במשרד ג.א.ש הנדסת בניין וגשרים, משרד מאמן. כיום מנהל פרויקטים בתחום תכנון תשתיות בחברת פורן שרים.

יונתן גולן, בן 32. בוגר תואר ראשון ושני מהטכניון בהצטיינות, בעל 5 שנות ניסיון בתכנון מבני דרך. כיום ראש צוות בחברת ינון תכנון ייעוץ ומחקר, משרד מאמן. 

דרור דרגן, בן 30. בוגר תואר ראשון בהצטיינות יתרה בהנדסה אזרחית מסלול מבנים בטכניון. כ-3 שנים במשרד ירון אופיר מהנדסים. היום בחברת גליל הנדסה, משרד מאמן, חלק ממחלקת הנדסה אזרחית שעיקר עיסוקה בתחום תעשייה. בנוסף, עד לשנה האחרונה מדריך מעבדה בקורס חומרי בנייה.

איך התנהל תהליך ההרשמה למבחן?

מרקוביץ': התגבשנו מספר חברים מהמשרד שרוצים לגשת, והתחלנו להבין מה צריך לעשות על מנת לקבל זכאות להיבחן וקצת מושג על תהליך ההרשמה.

לוי: על מנת לקבל רישיון בתחום הנדסת מבנים, נדרש לעמוד בשני קריטריונים, אחד - ביצוע התמחות של 36 חודשים לפחות במשרד מאמן תחת פיקוח של מאמן מורשה. שני - מעבר של בחינת רישוי עיונית ומעשית. ניתן לגשת לבחינת הרישוי רק בתום תקופת ההתמחות. בהתאם לאמות המידה של רשם המהנדסים (שמפורסמות באתר של הרשם ומשתנות מעת לעת), נדרש להגיש דו"ח תקופתי לאחר כל 6 חודשי התמחות. הדו"ח צריך לכלול את שם הפרויקט שבמסגרתו בוצעה ההתמחות, סוג המבנה, שטחו, התקנים שבהם בוצע שימוש ותיאור קצר של עבודות המהנדס שבוצעו במסגרת הפרויקט. חשוב מאוד להקפיד למלא את כל הפרטים הטכניים בהתאם לנדרש, אחרת הטופס אינו מאושר על ידי רשם המהנדסים ונדרש לבצע את כל התהליך מההתחלה. תהליך האישור של תקופת ההתמחות עלול להיות ארוך ולכן אני ממליץ לנסות לסיים את תהליך ההגשה זמן רב לפני המבחן ככל שניתן.

גולן: בעניין הדוחות חשוב לשים לב לדווח בכל חודש פרויקט "מרכזי אחר" בתכנון (ולא לדווח חודש אחרי חודש על אותו הפרויקט). בנוסף, אם דיווחתי על פרויקט מרכזי, בחודש אחריו אפשר לדווח עליו כפרויקט שני אך חשוב לשים לב שעוברים שלב (למשל אם התעסקתי בתכנון מפורט בחודש אחרי זה אדווח הכנת מסמכים מכרז). חשוב להקפיד על שינוי המלל בין מבנה למבנה גם אם מדובר במבנים דומים.

דרגן: עם פרסום מועד הבחינה הגשתי את דוח ההתמחות האחרון וקיבלתי עליו אישור. לא הייתי מודע  לפרוצדורה הנוספת הנדרשת כדי להירשם לבחינה – הגשת בקשה לרישיון בהנדסה אזרחית באתר הרשם.

דרגן נוגע באי בהירויות לגבי ההליך כולו ומסביר שנדרש מצדו מעקב  אינטנסיבי מול מוקד הרשם כדי לזרז את הטיפול ברישום לבחינה במסגרת התאריכים האחרונים שפורסמו. בסופו של דבר במקרה שלו ההרשמה וקבלת אישור לשיבוץ בבחינה הסתיימו כמה ימים לאחר המועד האחרון שפורסם מלכתחילה.

מרקוביץ' מצטרף לטענות. לדעתו האתר של רשם המהנדסים והתהליך עצמו לא ברורים, וגולן חושב שההליך מתיש וסיזיפי וגורם למספר רב של אנשים לא להמשיך בתהליך הרישוי.

ניצן מרקוביץ': האתר לרישום והתהליך עצמו לא ברורים

אז למה בכלל להיות מהנדס רשוי? אילו יתרונות הרישוי מעניק לבעליו?

מרקוביץ': אני לא חושב שהסטטוס ישנה לי משהו כיום, אבל בעתיד, במידה וארצה להתקבל למקום עבודה חדש, אני חושב שמסתכלים אחרת על מהנדס רשוי. בנוסף, זה פותח מגוון דלתות תעסוקה, אני כבר לא "חייב" לעבוד במשרד מאמן ויש בזה גם יתרונות בפתיחת משרד עצמאי.

לוי: עבודתו של מנהל הפרויקט אינה מחייבת רישוי בתחום המבנים, אך לדעתי מנהל בתחום ההנדסה שביצע התמחות בתפקיד תכנוני ושיש בידיו רישוי שכזה, מבין לעומק את תהליכי התכנון בשלבים השונים ויכול לנהל ולהוביל את הפרויקט בצורה טובה יותר.

גולן: כמהנדס רשוי ניתן להגיש אותך למכרזי תכנון שונים ובכך למשוך עוד פרויקטים לעבודה במשרד. בנוסף, בעתיד ניתן להתמודד למגוון תפקידים שהרישיון הוא תנאי סף או נותן יתרון משמעותי.

דרגן: מלבד העובדה שקבלת ההסמכה מאפשרת לפנות לפלטפורמה של עצמאי בתחום, יש בכך השבחה לרזומה המקצועי שלך כמהנדס תכנון. בפן האישי זו סגירת מעגל וסיום תהליך שהתחלתי אותו ברגע שבחרתי ללמוד ולעסוק בתחום תכנון מבנים.

אסטרטגיה לבחינה המעשית

לדעת מרקוביץ', האסטרטגיה - כיצד לענות ועל מה - היא הכלי הכי חשוב במבחן המעשי. "הזמן הוא גורם משמעותי אצל רוב הנבחנים, וחייבים לחשוב ולהבין איך לחלק אותו נכון. יש הרבה שאומרים שצריך להתמקד בשרטוט, כי יש שם הרבה נקודות, אבל בשנים האחרונות רואים שאלות שהניקוד על שרטוט הינו שולי. לדעתי כל אחד צריך לדעת את נקודות החוזקה והחולשה שלו, ולדעת לבחור נכון את השאלות ולנתב בתוך השאלה, להתמקד במה שהוא טוב בו קודם כל, ואחר כך להמשיך עם הזמן שנשאר בחולשות שלו ובשום פנים ואופן לא לוותר עליהן".

לוי ממליץ להתחיל ללמוד לבחינה המעשית לאחר ביצוע חזרה קצרה על קורס "עיקרי תכן מבנים" שבוצע במסגרת התואר הראשון מאחר ומבנה הבחינה והשאלות שנשאלות זהות במהותן לקורס זה. "חשוב לפתור מבחנים משנים קודמות, להבין את מבנה הבחינה ולגבש אסטרטגיה שתעזור לנו ביום הבחינה. בשנים האחרונות בוצע שינוי של מבנה הבחינה וכיום היא מורכבת מ-6 שאלות פתוחות ונדרש לענות על 3 שאלות מתוכן ומשך המבחן הוא 5 שעות. מעבר לשינוי שבוצע בכמות השאלות בבחינה, חל גם שינוי באופי השאלות שנשאלות וכיום קשה יותר לצפות מראש על אילו נושאים ניבחן ולכן ההמלצה שלי היא לא לוותר על אף נושא בתהליך הלמידה, כדי שבזמן המבחן כל האופציות יהיו פתוחות ונוכל לבחור את השאלות הקלות ביותר. ציון עובר בבחינה הוא 65 ומעלה, זאת אומרת שבכדי לעבור את הבחינה נדרש לענות על כל 3 השאלות או לחילופין לענות רק על 2 שאלות ולקבל ניקוד מלא – כמעט ובלתי אפשרי".

לוי מספר גם שהבחינה המעשית האחרונה הורכבה מ-3 שאלות בנושא תקרות מבטון, 2 שאלות על מבני פלדה ושאלה אחת על מעבר תחתי/גשר. הניקוד של הסעיפים בהם נדרש לשרטט סקיצות של המבנה היה נמוך יחסית ולכן הוא הקדיש זמן רב יותר להצגת תהליך החישוב והנחות העבודה ופחות לעבודת השרטוט.

מבחינת דרגן הבחינה הייתה הוגנת. היו 3 שאלות שניתן היה לפתור ללא שימוש במידול ותוכנות מחשב. לעומת זאת הוא מספר שבמבחן הנוכחי בדומה למבחנים קודמים הייתה שאלה בה נדרש למצוא פתרון אנכי בלבד למבנה עם דרישות אדריכליות נוקשות, תוך התעלמות מוחלטת מהקניית סכימה סדורה ואפשרית ליציבות אופקית. לדעתו של דרגן שאלות מסוג זה מקומן בתואר ראשון, בתיאוריה, ולא במבחן הסמכה.

נתנאל לוי: חשוב לפתור מבחנים משנים קודמות

אסטרטגיה לבחינה העיונית

לוי ממליץ שכשלב ראשון, עוד בטרם מתחילים ללמוד לבחינה, כדאי לרכז את כל התקנים והמפרטים הרלוונטיים המופיעים במיקוד הבחינה שמתפרסם באתר הרשם (במידה שלא פורסם מיקוד, ניתן להתבסס על מיקוד של הבחינה הקודמת ולבצע פנייה לרשם המהנדסים שיספק מיקוד עדכני). חשוב לצרף לכל תקן את כל גיליונות התיקון השייכים אליו ומומלץ לסמן את השינויים של הגיליונות על התקן המקורי כדי לא לקחת בטעות נתון ישן. עד לאחרונה המבחן העיוני הורכב מ-25 שאלות אמריקאיות בסך הכל (20 שאלות של 3 נקודות ו-5 שאלות של 8 נקודות), במבחנים האחרונים בוצע שינוי במספר השאלות ובניקוד של כל שאלה. לוי ממליץ לפתור מבחנים מלאים משנים קודמות. "קיים גם פתרון בחינה כך שניתן לבדוק את הפתרון שלנו בקלות ולדעת מהן הנקודות שבהן אנחנו נדרשים להעמיק מעט את הידע. הכניסה לבחינה מותרת עם חומר מודפס בלבד ולכן רצוי להצטייד גם בספר האדום, חוברת שאלות ותשובות בפלדה, עומסי רוח וכו'. רצוי להכיר את המפרטים ואת האופן שבו הם בנויים על מנת להצליח לאתר את הנתון עליו נשאלו בשאלה במהירות ובקלות יחסית". 

הבחינה העיונית מכילה שאלות אמריקאיות, מעדכן מרקוביץ', שמחולקות ל-2 קטגוריות – 20  שאלות של חיפוש בתקנים או סטטיסטיקה פשוטה יחסית, ועוד 5 שאלות אחרונות שהן חישוב של אלמנט פשוט – למשל מחבר פלדה או קיר רגל. בבחינה העיונית צריך למצוא חומר ספציפי בהר של תקנים. "אני ממליץ לא לשים סימניות בפרקים, כי בשביל זה יש תוכן עניינים בכל תקן, אלא לנסות להכיר קצת את התקנים תוך כדי העבודה וגם בלמידה למבחן. חשוב לבוא עם דפי נוסחאות שאתם מכירים, עדיף דף נוסחאות פחות טוב, אבל כזה שאתם מכירים וסומכים עליו, מאשר דף נוסחאות מעולה, אבל שייקח לכם זמן למצוא בו מה שאתם צריכים, ואתם לא תמיד תסמכו על ההנחות בו".

בבחינה אמנם היו שאלות משנים קודמות, מגלה גולן, אבל מוסיף שהורגש כי לחץ הזמן מאוד גדול ולכן מצא עצמו כל הזמן עם היד על השעון כדי לבדוק שהוא לא חורג בזמנים שהקציב לעצמו לכל שאלה.

דרגן ממליץ לחזור לקראת על נושאי ליבה תאורטיים - עקרונות החישוב למצב גבולי של הרס בחתכי בטון מזוין, אלמנטי פלדה. הוא גם ממליץ לתרגל חישוב ידני של דברים שביום יום אנחנו עושים להם אוטומציה כגון חישוב ספקטרום, זיון נדרש לכפיפה עם/ללא אקצנטריות ועוד, מאחר ושליטה בחישובים הללו תחסוך זמן רב במהלך הבחינה.

יונתן גולן: חשוב לא לחרוג מהזמנים שהקצבנו לכל שאלה

טיפים ללימודים לקראת הבחינה

• חשוב לסדר את כל החומר (כל התקנים הרלוונטיים ודפי נוסחאות) בצורה מסודרת ונוחה לקריאה. להכין גיליונות חישוב אלקטרוניים לכל התקנים הרלוונטיים (רעידות אדמה, רוח, פלדה, בטון) כדי לחסוך זמן דפדוף יקר.

• לבצע כמה שיותר סימולציות עם דגש על המבחנים מהשנים האחרונות היות והשאלות בשנים האחרונות השתנו בסגנון.
• לפתור מבחנים משנים קודמות ולהתמקד בשנים האחרונות.
• מומלץ לחזור על הקורסים מבנה בטון, מבנה פלדה, תורת החוזק והנדסת רעידות אדמה שכן הרבה תרגילים עוסקים בנושאים האלה.
• החלק המעשי מגיע אחרי בחינה עיונית של 3.5 שעות ולכן חשוב לדאוג לאוכל (דברים קלילים שנותנים אנרגיה - שקדים, תמרים, שוקולד) ומים.

טיפים למהלך הבחינה עצמה

• בכניסה למבחן העיוני מומלץ לסדר את כל החומר על השולחן ולצידכם בצורה שיהיה קל למצוא כל תקן וחוברת.
• לקרוא בעיון את כל השאלות, להחליט אילו שאלות מתכוונים לפתור. להקצות זמן לכל שאלה ולהיות במעקב על השעון. לשים לב לניקוד של הסעיפים (אם השאלה נראית פשוטה וקלה, כנראה שיש הרבה ניקוד על סעיף שיכול לגזול הרבה זמן). לא להיתקע על שאלה מסוימת הרבה זמן גם אתה בוודאות יודע את דרך הפתרון שלה. מרבית השאלות עם משקל של כ-4  נק' אך ישנן מספר בודד של שאלות עם ניקוד כפול. כדאי להתמקד תחילה בקלות.
• להתחיל בפתרון של השאלה הראשונה, שבדרך כלל היא שאלה קלה יחסית שאינה דורשת השקעה יתרה ולהמשיך לפתור את שאר השאלות בסגר כרונולוגי.
• "לתרגם" לבוחן באופן מילולי מהן ההנחות שבוצעו לצורך פתרון כל שאלה, מה היית עושה אם היה ברשותך יותר זמן לפתרון. המלל יעזור לבוחן להבין שאתם מבינים מה אתם עושים, גם אם טעיתם בדרך. לכן, לא כדאי להשתמש בתכנת מחשב (כדוגמת "סטראפ") משום שבצורה זו קשה יותר להסביר לבוחן את התהליך שבוצע ומה שיוצג זו רק התוצאה הסופית שעלולה להיות שגויה.
• ככל שישנה שאלה שאנחנו מתקשים בפתרון שלה, כדאי מאוד לדלג עליה ולחזור אליה לאחר שפתרנו את שאר השאלות בבחינה.
• השאלות החישוביות בחלק השני של הבחינה האמריקאית (בדרך כלל אלו חמש השאלות האחרונות) מכילות בתשובות פתרונות מטעים וחשוב מאוד לשים לב לכך, לדוגמא, חישוב שבוצע על פי תקן שאינו מעודכן.
• לעיתים ניסוח השאלה מטעה ואינו ברור, חשוב לזכור שלכל אורך הבחינה קיימים בוחנים מחוץ לכיתת הבחינה וניתן להעביר אליהם שאלות הבהרה באמצעות המשגיחים.
• לא לנסות לבצע את התכנון האופטימלי (כפי שמצופה במשרד) אלא לבחור בפתרון פשוט שיאפשר לכם לעמוד בלוחות הזמנים.
• הנושאים של השאלות די חוזרים על עצמם ולכן מומלץ מראש לבחור את השאלות בהן תתמקדו בפתרון הבחינה, היות וגם ביצוע סימולציה לוקח זמן רב.

דרור דרגן: הפניית משאבים לארגון המידע המקוון

לסיכום, אם היית יכול לשנות משהו אחד בתהליך הרישוי, מה היית משנה?

מרקוביץ': אתר אינטרנט פשוט, עם תיאור ברור של התהליך, כולל הפניה לכל חלק בתהליך והסבר קצר על כל שלב.

לוי: יש מקום לבצע שינוי בהליך רישוי כך שיותאם לבחינה של המהנדס על תקופת ההתמחות שאותה הוא ביצוע. לדוגמא: לבטל את המבחנים (העיוני והמעשי) ובמקומם יציג המועמד פרויקט אחד שבמסגרתו בוצעה ההתמחות, ויעלה סוגיות מקצועיות והנדסיות שהוא נדרש לספק עבורן מענה.

גולן: לדעתי החלק של העיון בתקן/מפרט מיוחד/תקנות התכנון והבנייה אינו מודד דבר על היכולות ההנדסיות של הנבחן ולכן אני סבור שכדאי לבטל אותו. כמו כן, אם כבר מבחן - אז מבחן אחד של 3 שעות שיערך בכיתת לימוד נוחה בתנאים הולמים.

דרגן היה רוצה לשנות שני דברים: ראשית, חסר הסבר בסיסי וקצר לאופן ההרשמה לבחינה. נודע לי שצריך להגיש טופס בקשה לרישיון כתנאי הרשמה לבחינה רק דרך קבוצת הוואטסאפ שהוקמה לפני הבחינה. דבר נוסף שגרם לי לעיכוב הייתה הדרישה בטופס לצרף מכתב המלצה ממעסיק. בפועל, התברר שהדבר לא נדרש, אך אין לכך ביטוי במידע כתוב וגם המוקדנים איתם דיברתי לא ידעו לומר זאת. שנית, בכל התהליך המוקד לא ידע לתת לי מידע נוסף מעבר למוצג באתר הרשם. נקודת המפנה הייתה כשהצלחתי לשוחח עם מנהל המוקד אשר לו קשר ישיר עם אגף הרשם במשרד הכלכלה. מוטב היה שהמשאבים להפעלת המוקד היו מופנים לארגון המידע המקוון בצורה ברורה יותר, ולקשר ישיר של המחלקה המטפלת מול המהנדסים.

בתקווה שבבחינה הבאה כבר נשמע על שיפורים, ובהצלחה לכל מי שעשה את הבחינה ולכל מי שמתכוון לגשת במועד הבא!