ראיון אחד על אחד עם מהנדס העיר רעננה חיים מלמן

היום, כאשר מסתובבים ברחבי העיר רעננה קשה להאמין שהיא הפכה לעיר רק בשנת 1982. המושבה החקלאית שנוסדה רק 60 שנה קודם לכן, גדלה ואפילו הפכה לחברה בפורום ה-15, פורום שמאגד את הערים העצמאיות בישראל, ערים שאינן תלויות במענקי איזון ממשלתיים בכדי לשרוד כלכלית.

מי שאמון על ההוצאה לפועל של הפיתוח העירוני הוא חיים מלמן, מהנדס העיר, בעל רזומה של עשור במגזר הפרטי ועשור נוסף במגזר הציבורי, כאשר לפני שהגיע לרעננה שימש כראש אגף תכנון ואדריכל העיר ברמת השרון.

"אני רואה את עצמי כשליח ציבור" אומר חיים, "מתוך הבנה עמוקה של מה שנושאת עמה המשרה הציבורית, ואני גאה להיות עובד ציבור."

אגף ההנדסה של עיריית רעננה, לדברי חיים, עומד בפני אתגרים רבים במספר רבדים אשר נגזרים מתוך מהותה של כל אחת מהמחלקות באגף.

חיים מלמן: אני רואה את עצמי כשליח ציבור (צילום: באדיבות עיריית רעננה)

"האתגרים שונים מעיריות אחרות" מסביר מלמן, "בגלל שאין לנו חברה כלכלית. זרוע הביצוע יושבת כולה בתוך אגף הנדסה. האתגר לכלל המחלקות באגף, ובסופו של דבר כל שכונה חופנת בחובה אתגר גדול וצריך לדעת לתת שירות טוב."

"אגף תשתיות ומבני ציבור אמון על כל הפיתוח, הנחת התשתיות העירוניות, פריצת הדרכים וביצוע בפועל של שכונות חדשות. "מחלקת התכנון מכינה את כל הרקע הסטטוטורי. וכמעט כל המחלקות שמתעסקות ישירות בתכנון ובנייה נקשרות לדבר הזה שנקרא שכונה חדשה. אתגר נוסף הוא השינוי התפיסתי מבחינת הסעת ההמונים. תכנית המטרו מגיעה לרעננה, מתוכננים נת"צים וכל זה מהווה שינוי תפיסתי של כל תכנון התחבורה."

במסגרת תוכנית המתאר הארצית תמ"א 70 למרחב מערכת המטרו במטרופולין תל אביב מתוכננת גדילה בנפחי הבינוי בסביבת תחנות קווי המטרו, בכדי להנגיש את הפרויקט התעבורתי היקר לכמה שיותר נוסעים פוטנציאלים. ברעננה, כמו בערים אחרות, התאמה שכזו מהווה שינוי של המרקם העירוני הקיים.

במינהל ההנדסה של העיר מאמצים את תפיסת התכנון של המדינה, קרי תמ"א 70, ועומלים בכדי לייצר איזון בין תמ"א 70 לבין תכנית המתאר העירונית הקיימת. רעננה בנויה היום בצורה טבעתית – הרחוב הראשי במרכז, סביבו שכונות המגורים הוותיקות, ובטבעת החיצונית ביותר אזור תעסוקה, תעשייה ומסחר. עם גידול האוכלוסין, ציפופה והגעת המטרו - כל זה אמור להשתנות בצורה מהותית.

מדינת ישראל הולכת להכפיל את עצמה ב-2048. ב-30 שנה אנחנו אמורים לבנות מדינה שלמה שבנינו ב-70 שנה. כל מהנדסי הערים שאנחנו מראיינים מעלים מוקדם יחסית של השיחה את הנושא, וגם חיים מלמן מרגיש שהאתגר ממש עומד בפתח.

תרשים מערך הדנקל של גוש דן. קווי המטרו מצויינים בצבעים כחול, כתום וצהוב

איך מתמודדים עם גידול האוכלוסין הצפוי?

"בימים אלו אנחנו עומדים לקראת אכלוס של נווה זמר, 3500 יחידות דיור. אנחנו בשלבים אחרונים של ביצוע שצ"פים, תשתיות כבר סיימנו מזמן ואתגר גדול נוסף הוא מוסדות הציבור שצומחים עם איכלוס השכונה. במסגרת השכונה נבנה יותר מ-20 גני ילדים, 3 בתי ספר, מתחם לתנועת נוער ועוד מספר מרכזים קהילתיים.

"בדרום רעננה, שכונת המאה תכלול 1800 יח"ד. השכונה נמצאת כרגע בשלבי סיום של ביצוע התשתיות ובשנה הבאה נתחיל בביצוע מוסדות הציבור. אתגר נוסף הוא שכונה 2011, שנמצאת כרגע בפריצת דרכים והנחת תשתיות תת קרקעיות. לאכלוס נגיע בעוד 3 שנים.

"את הרקמה הקיימת במרכז העיר אנחנו מצופפים באמצעות התחדשות עירונית. אנחנו מצופפים בצורה מתונה, אבל האתגר העקרי זה איך מצופפים בתוך רקמה עירונית קיימת."

אולם ספורט בבנייה בשכונת נווה זמר (צילום: באדיבות עיריית רעננה) 

בית ספר לי-אור (צילום: באדיבות עיריית רעננה)

רעננה פינת אמסטרדם

לחיים מלמן תואר ראשון מהסדנא לאדריכלות בתל אביב, ותואר שני באדריכלות ותכנון עירוני אותו השלים ב-TU Delft, הולנד. האג'נדה התכנונית שלו נשענת על אותה תקופה בממלכת ארצות השפלה האירופית, שבמקרה היא גם אחת המדינות הצפופות בעולם. הולנד אמנם מתאפיינת בתחבורת אופניים המהווה מושא להערצה בכל העולם, אבל השימוש הנרחב באופניים לא התפתח מתוך מסורת או מעצמו בשל היותה של המדינה שטוחה ממילא. המעבר לתנועה בלתי ממונעת על שני גלגלים היא תוצר של מספר גורמים: חקיקה נרחבת וייעודית, תכנון עירוני מותאם, עירוב שימושי קרקע, הכשרת שבילי אופניים מרובים בתוך ובין מקומות ישוב, וצמיחתה של תרבות המעודדת שימוש באופניים בנסיעה ללימודים, למקומות עבודה ולתחנות של אמצעי תחבורה להסעת המונים. ישנה אפילו אגדה אורבנית הגורסת שהשילוב בין תרבות אירופאית של צריכת אלכוהול, יחד עם חוקיות המריחואנה וקיומן של תעלות מים החוצות את אמסטרדם כמעט שתי וערב, יצרו מצב שבו מספר זוגות האופניים הגדול שנע ונד ברחובות העיר – שווה למספר זוגות האופניים שמחלידות בתוך אותן תעלות.

"האג'נדה שלי, התכנונית, נשענת על התקופה בה למדתי בהולנד. ישראל נמצאת היום במקום בו הולנד הייתה לפני 20 שנה. כל הרחובות שאנחנו רואים בהולנד, הקטנים עם האופניים, זה סיפור די חדש. בשנות ה-70' נלקחה החלטה שמי שיקבל את זכות השימוש ברחוב יהיו התחבורה הציבורית, הולכי הרגל והאופניים. זה קשה להתאים את זה לפה כי בישראל הרכב הוא המלך ואמצעי התחבורה הציבורית הם עדיין לא ברמה של הולנד, וזה האירוע שאני צריך להוביל את התכנון שלו בשנים הקרובות. להניח את היסודות התחבורתיים ל-20 השנה הקרובות, וגישור הפער בהעדר תחבורה ציבורית יעילה בתקופה זו."

ישראל נמצאת היום במקום בו הולנד הייתה לפני 20 שנה (צילום: Jorge Royan)

מהו היקף העבודה סביב כל זה?

"התאמת התפיסה התחבורתית העתידית של מדינת ישראל ואתגרי הציפוף והתאמתם לעיר רעננה באמצעות תכנית המתאר זה משהו שנעבוד עליו בשנתיים הקרובות", מודה חיים.

בעיר לא גדולה יחסית, כמו רעננה, התחושה היא שניהול התכנון והבנייה אמורים להיות פשוטים יותר לעומת ערים גדולות. אבל כאשר צרכי הבינוי, התשתית והשירותים העירוניים מסופקים ל-95,000 איש בלבד, לכל חריגה יש אפקט גדול מאוד על חלק בלתי מבוטל מהאוכלוסייה בעיר והניהול צריך להיות מאוד מדויק ומדוד, על גבול הבלתי-ניתן-להגמשה.

מה לגבי הניהול והרישוי? בעיר יחסית קטנה כמו רעננה, לכל עיכוב יש השפעה גדולה.

"בהקשר הבינוי אנחנו צריכים להיות מאוד עקביים. אם חורגים ברמה פרויקטאלית אפילו שבוע אנחנו מיד בוחנים איפה אנחנו יכולים להחזיר את השבוע הזה. תאריך היעד הסופי נצור ובלתי ניתן להזזה וככה מתמודדים עם אתגר לוחות הזמנים במבני ציבור ובהכשרת שצ"פים."

"אנחנו עובדים במסגרת ועדת הנדסה לטובת קיצור זמני ההמתנה למתן היתרים. הצלחנו לקצר בשליש את זמן ההמתנה בפרויקטים של התחדשות עירונית וזו בשורה גדולה, ואנחנו ממשיכים לפעול לקיצור לוחות הזמנים.

"במישור הניהולי אנחנו בונים מערכת מעקב שתרים דגל אדום בכל פעם שתהליך מתעכב. חסמים ושאלות נוצרים היום גם בגלל תוכניות עדכון עירונית – מרתפים, גגות וכו' – וברגע שנסיים לרענן את השכבה הסטטוטורית זה יביא לקיצור משמעותי בלוחות הזמנים.

"בהקשר של התכנון אנחנו מרעננים את כל התב"עות העירוניות כולל הנחיות מרחביות. התחלנו בהקמת תכנית אב לדיור אשר תשפוך אור לגבי הקישור לאוכלוסייה."

מרעננים את כל התב"עות העירוניות (צילום: Lev Tsimbler)

בתוך כל תנופת הבנייה הזו, איך מאזנים בין יזמים שרוצים לעשות קופה על חשבון התושבים, לבין התושבים שצריכים את היזמים שיבנו להם?

"מול יזמים האתגר הראשון זה שבאופן טבעי יזם תמיד ירצה יותר וזה בסדר גמור כי הוא רוצה להרוויח. אנחנו צריכים לאזן בין הפיתוח הרציונלי לבין הרצון היזמי. האתגר הנוסף הוא בשלב הביצוע ברקמה קיימת: אנחנו מגבילים את שעות העבודה, דואגים לסידורי בטיחות בסביבת בתי הספר, מוודאים שיש מעברים נוחים על מדרכות בסמיכות לאתרי בנייה. זהו אתגר ציבורי להתמודד גם עם הנראות וגם עם סידורי הבטיחות שלפעמים משתנים לתקופה ארוכה של מספר חודשים עד שנים בודדות.

"מבחינת שירות לתושב יש מספר מבני ציבור שאמורים לקום במרכז העיר ולשפר את מתן המענה, ויש לא מעט מבנים מתוכננים באזור התעסוקה אתגרים, 6-7 פרויקטים גדולים, בניינים של עשרות אלפי מטרים רבועים, שחלקם יתנשאו עד לגובה של 30 קומות. אנחנו צמאים לפיתוח אזור התעסוקה כדי שנוכל להוות מוקד משיכה עירוני.

"רעננה היא לא עיר שינה אופיינית, יש בה תעסוקה לא מעטה, מרכז תעשייה עתירת ידע – אמדוקס, סאפ, ועוד חברות גדולות ומשמעותיות. כל יחידת דיור מהווה נטל על הקופה העירונית, והאיזון, ע"י יצירת מקומות תעסוקה, מייצר עיר הרבה יותר טובה."

מרכז תעשיית ידע של אמדוקס באזור התעסוקה אתגרים, רעננה (צילום: דוד שי)