פרויקט מתגלגל: הגבהת עגורן צריח (חלק 16)
כפי שציינתי במאמרים הקודמים, העגורן בפרוייקט "שתול" ברפסודה (ראה חלק 14 במסגרת הפרויקט כאן).
השתילה נעשתה במפלס מינוס 13.90 וגובה העגורן ה"חופשי" (ללא קשירה) הוא 48 מ"א נוספים -
כלומר 34.1 = 48-13.9 מטרים מעל הקרקע.
בגובה 34.1 מטרים, מתאפשרת עבודה מלאה עד לקומה 9 ומעל לכך עבודה חלקית בלבד (האונקל מתחיל לפגוע באלמנטים הוורטיקליים ויש לעבוד בזהירות ובאטיות, עד הפסקת עבודה מלאה). בהגיענו לשלב זה, יש לבצע קשירת של העגורן למבנה, על מנת לאפשר את המשך העבודה השוטפת בפרוייקט.
בהתאם להוראת מתכנן השלד, הועברה תוכנית קשירה ובה הוראות מיוחדות לחיבור זה. עיקר התוכנית מתמקד בחיזוק והוספת ברזלי זיון בשתי התקרות הסמוכות לקשירה, כמו גם בהכפלת ברזלי הזיון בקיר ובעמוד אליו עתיד להקשר העגורן.
בתמונה: ניתן להתרשם מהקרבה של הזרוע לבניין. בשלב זה יש לבצע קשירה של העגורן והגבהה.
הקשירה נעשית באמצעות פרופילי פלדה החובקים את אחת מחוליות התורן - באמצעות מסגרת פלדה מן הצד האחד ומן הצד השני - מעוגנים למבנה.
לאחר הגבהת העגורן, העבודה על השלד מתבצעת ללא הפרעות - עד להגבהה הבאה.
עיגון העגורן
חיבור העגורן ייעשה באמצעות חיבורו לאלמנטי הבטון היצוקים (עמודים\קירות) ובמקרים מסויימים אף לקונסטרוקציית פלדה חיצונית. החיבור עצמו נעשה באמצעות אוזני פלדה ש"נשתלים" באלמנט לפני היציקה (אינסרטים). לאחר היציקה וקבלת החוזק הדרוש מהבטון (יוגדר על ידי מתכנן השלד) יחובר העגורן למבנה. האינסרט נוצק כחלק מהאלמנט - ולאחר היציקה, משוחררות הטפסות ומתקבל האינסרט אליו יתחבר העגורן.
עם תום פירוק הטפסות, ניתן לחבר לאינסרטים את אוזני הקשירה - שישמשו לחיבור התורן למבנה.
בתמונה: דוגמא לאינסרט שתול בעמוד - והכנות לקראת היציקה.
בתמונה: אינסרט שנחשף לאחר היציקה, אליו יתחברו אוזני הקשירה.
בתמונה: אוזני הקשירה.
בתמונה: קשירת העגורן במצב הסופי. העגורן מחובר בשתי נקודות, האחת בקיר והשנייה בעמוד. בנוסף, הברגים מעוגנים גם מאחור - באמצעות פלטת פלדה המחוזקות על ידי צלעות ועיגון נוסף.
בתמונה: מסגרת הפלדה החובקת את חוליית העגורן.
חוליות
הגבהת העגורן מתבצעת באמצעות הוספת חוליות לתורן. גובהה של כל חולייה 3 מ"א ובסה"כ הורכבו 12 חוליות חדשות (ומכאן שהתווספו 36 מטרים). החוליות הובאו לאתר במהלך שלושת הימים שקדמו להגבהה.
הכנסת החוליות לכלוב, נעשית באמצעות העגורן עצמו, כשבכל פעם - מוכנסת חולייה אחת. החוליות נמצאות למטה, באיזור אליו יש גישה וראות טובה למפעיל העגורן, שכן מדובר על פעולה עדינה ומדוייקת.
בתמונה: חוליות העגורן מסודרות על תקרת החניון ומוכנות להרכבה.
הרכבת Cage (כלוב)
על מנת לאפשר את הגבהת העגורן, יש לבצע פעולה מקדימה - הרכבת כלוב (Cage). הכלוב הוא למעשה חולייה נוספת, גדולה יותר מהחוליות הרגילות, הפתוחה בחזית הקדמית שלה. אל איזור זה, יובאו החוליות וממנה יכנסו החוליות להגבהה.
בתמונה: הרכבת הכלוב לפני תחילת ההגבהה.
בתמונה: הנפת חולייה, לקראת הגבהה.
הגבהה
את עבודת ההגבהה מבצע צוות מיוחד שממוקם במרפסת היקפית, התלוייה בסמוך לאזור הכנסת החוליות. בשלב הראשון נתלית קורת פלדה מעל אזור ההגבהה (קורה אדומה) אליה יקשרו החוליות התאפשר החלקה\תנועה אופקית, עד למיקומן הסופי.
שלב זה הנו השלה המעניין ביותר ובו דוחקים את החלק העליון של העגורן (קורונה וזרוע) למעלה, על מנת לאפשר מקום - לחולייה הבאה.
תהליך ההגבהה:
1. עיגון הכלוב מתחת לקורונה (ניתן לראות 4 חורים בקצה החולייה הקרובה לתחתית תא המפעיל).
2. הפעלת המגבהה (ג`ק הידראולי) שאחראי על דחיפת הקורונה למעלה.
3. הכנסת חולייה.
4. הורדת הקורונה.
5. חיבור הכלוב וחוזר חלילה...
ניתן לראות כי הקורונה (התא בו יושב המפעיל) נדחפת למעלה על ידי הכלוב ולאט לאט מתרחב מקום אליו תכנס החולייה הבאה (חץ אדום). הכלוב
בתמונה: הכנת חולייה לפני ההרכבה. החולייה תלוייה על קורת הפלדה העליונה ואינה קשורה עוד לאונקן העגורן.
בתמונה: הקורונה למעלה, ניתן להתחיל בהכנסת החולייה.
בתמונה: הכנסת חולייה.
ההגבהה הלכה למעשה, מתוך ערוץ YouTube של CivilEng ניתן למצוא:
בתמונה: רמת גן - הנוף הנצפה מהעגורן
אין תגובות