סיכום כנס מהנדסי ואדריכלי ערים 2023

כנס איגוד מהנדסי ואדריכלי הערים השנתי, החל בעיר אילות, בהשתתפות מעל 250 מהנדסי ואדריכלי ערים ורשויות מקומיות. הכנס מתמקד באתגרים בהם נתקלים המהנדסים והאדריכלים ובנושאים הבוערים של עולם הנדל"ן, בהם: הצורך בעדכון חוק התכנון והבנייה, התחדשות עירונית מותאמת ליישובים השונים, אתגרי תכנון במדינה מצטופפת, תכנון המטרו ועוד

"חוק תו"ב הפך לבלתי אפשרי, צריך לנסח מחדש"

נתן אלנתן, יו"ר מטה התכנון הלאומי במשרד הפנים, אמר בכנס "חוק תו"ב הפך להיות חוק בלתי אפשרי. צריך לתקן אותו ופשוט לכתוב מחדש. לצערי באקלים הפוליטי אי אפשר להעביר בפעם אחת. החלטנו שנעשה בכמה שלבים, נחלק בכמה חלקים. החלק הראשון התחלנו, מינהל התכנון, מטה התכנון, משרד המשפטים, משרד ראה"מ והאוצר - כיוון שאנחנו רוצים לשנות מהבסיס הכל. להבין לדוגמה האם צריך בכלל ועדה מחוזית, האם צריך מדרג של תוכניות מקומיות מחוזיות וכו'. חשיבה על הכל מהבסיס. להתאים את החוק לחיים האמיתיים".

"לקחנו סעיף את 62(א), סמכות הוועדה המקומית, עשרה עמודים, גם פה בין המומחים לא יודע מי מכיר לעומק את הסעיף הזה, מטפלים בו כעת באופן נפרד. רוצים להפוך אותו לעמוד אחד בלבד. צוות נוסף יעסוק בהיטל השבחה. זה הפך למפלצת וצריך לעשות חשיבה - דיני השבחה לאן? מימוש במכירה זה דבר נכון? אולי לשנות את השיטה ולעבור למס השבחה, אחוזים ומשהו יותר פשוט. משבר הדיור נוצר גם בגלל חוק תו"ב והדרך להוצאת היתר. זה היעד הראשון ובגלל זה באתי לתפקיד, הסרת חסמים בהיתרי בנייה, שינוי שיטת חישוב השטחים, דברים שצריך לפשט. זה מביא להפסדים ליזמים ולקבלנים, לריביות של היום יש משמעות קריטית. אנחנו לוקחים משימה לשכתב את עיקר חוק תו"ב כי מבינים שהמצב לא יכול להמשיך ככה".

צחי כץ, יו"ר איגוד מהנדסי ערים אמר: "החוק נחקק ב-65 ועד 2014 היו 101 תיקונים - ממוצע של שני תיקונים בשנה. מאז ועד היום 40 תיקונים, 4 תיקונים בשנה. התיקונים היום הם של פקידי אוצר, בראייה כלכלית ולא תכנונית במסגרת חוק ההסדרים. במקום לעסוק באתגרים בתחום הדיור והתשתיות אנחנו עסוקים בלהטמיע חקיקה שסותרת את עצמה. כל ממשלה מנסה לדרוס את זאת שלפניה. הכל תקוע בעיקר בגלל העניין הזה".

צחי כץ, יו"ר איגוד מהנדסי ערים (צילום: אודי פורטל)

עו"ד אייל מאמו ממשרד אגמון-טולצ'ינסקי, אמר בדיון: "בתהליכי החקיקה המטורפים והעקומים של חוק תו"ב הביאו לאובר רגולציה שהיא בלתי אפשרית. לא יכול להיות שמשפטנים מנהלים את התכנון. תהליכי רישוי שמייקרים את הדירות ובסוף מגולגלים לקונה".

עו"ד שלום זינגר, מומחה לדיני תכנון ובנייה, יועמ"ש מרכז השלטון המקומי ופורום ה-15: "כתבתי את החוק החדש ב-2010 יחד עם המשנה ליועמ"ש לממשלה אבל זה נפל מסיבות פוליטיות. עסקנו בדברים הבסיסיים - למה צריך רגולציה? מי הגוף הכי מתאים לרגולציה ספציפית? איפה יש כשלים שרק הגוף הזה יכול לטפל? איפה הממשלה צריכה להתערב לשלטון המקומי? הייתה הסכמה שההתערבות צריכה להיות רק בשוליים. בשנים האחרונות מקודם ע"י האוצר במסגרת חוק ההסדרים. הבעיה היא שהם לא באים מהתחום ושחוקי הסדרים יוצרים פתרונות כשאין בעיות".

עו"ד מירה סולומון, ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי: "בחוק ההסדרים הקודם ההרגשה הייתה שמשחקים איתנו כיסאות מוזיקליים. הרבה הקלות או הסדרה שלא מסתכלת על הצרכים המקומיים. ועדות מקומיות מקבלות יותר סמכויות אבל אם לא עמדו בלו"ז, אפשר לעקוף אותן ויצרת סלט. לא נעשתה אבחנה מה מתאים לשלטון מרכזי ומה למקומי. אין חשיבה מה צריך ואיך פותרים כשלי שוק, אלא כולם עושים את הכל ונוצר בלגן".

"הבירוקרטיה בישראל קשה מדי"

בפתיחת הכנס, בני ביטון, ראש עיריית דימונה וסגן יו"ר מרכז השלטון המקומי, האשים את חוק התכנון והבנייה: "צריכים לשנות, לא יכול להיות שחוק כזה לא השתנה מאז 1965" והוסיף "מהנדס עיר זה המקצוע החשוב ביותר ברשות המקומית."

עוד סיפר ראש העיר כי "דימונה עברה מהפכה אדירה. ב-2017 חתמנו הסכם גג של 30 אלף יח"ד, כשכל דימונה היו רק 10 אלף יח"ד. אמרו לי שהשתגעתי, מי יגיע לפה? ובכל זאת, מאז 2018 דימונה הכפילה את עצמה. והמחיר לדירת 4 חדרים גם הכפיל את עצמו".

ביטון הוסיף כי "כל שכונה שתיבנה, שליש יהיה בנה ביתך. יש ביקושים אדירים לבנה ביתך. יש 580 עובדי הייטק בדימונה, הקורונה עשתה גם דברים טובים. הרשויות המקומיות ניהלה את המדינה בקורונה. תחום הבנייה נמצע במשבר ואנחנו רואים את הריביות בבנקים. בשבוע הבא אנחנו משווקים עוד שכונה חדשה. זה הזמן לנצל את הפוטנציאל ולבוא לגור באזור. יש מערכת חינוך, הטבות מס- מענה לזוגות הצעירים. פארק המים הגדול במדינת ישראל יהיה בדימונה".

ביטון גם התייחס לתופעה בה היתר בנייה נמשך כשלוש שנים, הרבה יותר מאשר במרבית מדינות העולם המפותחות. "הבירוקרטיה קשה בישראל ולא בגלל מהנדסי ערים. היום חוק תכנון והבנייה זה עבירה פלילית ולא רוצים לעבור עבירה פלילית. צריכים לשנות, לא יכול להיות שזה לא השתנה מאז 1965. צריך למצוא איזון אם אנחנו חפצי חיים. נעשתה רפורמה בימי גדעון סער שרק הזיקה לנו. לאחר מערכת הבחירות, צריך להעלות לכם את השכר. לכן אנשים עוזבים את המגזר הציבורי."

"הכי חשוב, ואני פונה למהנדסי העיר, חוק תו"ב, מבחינה חוקית הולכים עד הקצה. אנחנו פה יחד. הוועדות המחוזיות והמקומיות זאת בירוקרטיה בלתי רגילה. תכנון שכונה זה עשר שנים, עד אז כבר ראש העיר מתחלף. מאוד קשה לקדם ככה דברים."

סולימאן עותמאן, מהנדס העיר סכנין (צילום: אודי פורטל)

"חלק מגל הפשיעה בחברה הערבית - בגלל משבר הדיור"

מהנדס העיר סכנין, סולימאן עותמאן, הדגיש את האתגרים הייחודיים בחברה במושב בנושא "שפה מקומית בהתחדשות עירונית" ושלח תנחומים לנרצחים בחברה הערבית וסיפר על ההתלבטות שלו האם להגיע לכנס, בעקבות השביתה במגזר השבוע בשל גל הרציחות.

"מי שיושב בירושלים לא מבין" אמר עותמאן, "התחדשות עירונית ותמ"א 38 - לא מתאים לחברה הערבית. אין כמעט שטחים ירוקים. אבל למרות מה שחושבים, בסכנין מפרישים 40% מקרקע פרטית למוסדות ציבור. יש תכנית של 3000 יח"ד לעיר אבל לא מקודמת בגלל שמועצה אזורית משגב מתנה את קידום התוכנית בסלילת כביש עוקף. זה יכול לקחת עשר שנים ואין קשר בין הדברים אבל זה המצב ומצוקת הדיור במגזר הערבי מחריפה. חלק מגל הפשיעה נגרם בשל מצוקת הדיור בחברה הערבית."

"המרקם החברתי בעיר חמולתי. הבעלויות בסכנין זה לפי חמולות. הרחבה אחת מיטיבה עם חמולה אחת ומצד אחר עם חמולה אחרת ולכן מרחיבים בצורת טבעת כדי להיטיב עם כולם. הבעלויות על הקרקע זה דבר שמקשה מאוד. אין אפשרות לעשות התחדשות עירונית ולכן דרושה יצירתיות. הפתרון, שאותו מקדמים ברחוב הראשי בעיר, זה עירוב שימושים עם מסחר. רק זה יאפשר לפתור את בעיית ההיצע בחברה הערבית."

ענת דרור שרף, אדריכלית העיר כרמיאל (צילום: אודי פורטל)

אדר' ענת דרור שרף, אדריכלית העיר כרמיאל: "אצלנו אומרים שכשבסכנין טוב אז בכרמיאל טוב. אמנם כרמיאל צעירה אבל חלק מהעיר כבר נבנתה בשנות ה-60 בבת אחת, לפני תקנות רעידות אדמה. מבנים רבים יפלו כמו קלפים כשתהיה רעידת אדמה. הבנייה הזאת לא יודעת לשאת עליה תמ"א 38. בשנה וחצי האחרונות מבול של יוזמות ורואות פוטנציאל בפינוי בינוי על כתפי מחלקה של 3 אנשים. לא רוצים לאבד את היזמים אבל רוצים צביון לעיר. אז עושים מיפוי - מה המקומות החזקים, מה האזורים המאפיינים את העיר ומה האזורים הכושלים - ונותנים פתרונות יצירתיים."

אדר' שירה שפרכר, אדריכלית העיר בת ים: "שמחה להיות בפאנל עם ייצוג של 50% נשים. בת ים עיר קומפקטית וצפופה, גם לפני התחדשות עירונית, 18 יח"ד לדונם בממוצע. בעשור וחצי האחרונים אושרו כ-23 אלף יח"ד. חלק ניכר בהתחדשות עירונית ותמ"א 38. מייצר לנו צפיפות מטורפת. הכל ייבנה, לא יישארו תוכניות על המדף."

יניב רמוס, אדרכיל העיר אילת (צילום: אודי פורטל)

אדר' יניב רמוס, אדריכל העיר אילת, על הייחודיות של עיר התיירות הדרומית: "עיר היברידית, שמתפקדת אחרת בעונות התיירות והכנסים." רמוס הציג פרויקטים להתחדשות עירונית ללא בניינים אפורים ולבנים, אלא שמירה על גווני ההרים והסביבה, חום וצהוב. "סוג נוסף של התחדשות עירונית גם בקו רצועת החוף. היה משבר ב-2020 עם סופה שפירקה את קו החוף, סופה של פעם במאה שנה שעשתה נזק בלתי יתואר. הייתה תכנית אסטרטגית שהמדינה קידמה, 100 פרויקטים מוכנים במגירה, מתוך זה הוצאנו הנחיות על קווי חוף, צפון ודרום, כל אחד בתפיסה שונה, הצפון אינטנסיבי רועש עם טיילת ואורות, והדרום שקט עם אלמנטים טבעיים וחומריות מקומית".

ליטל שלף דורי, אדריכלית העיר חיפה, שהנחתה את המושב, סיכמה: "כולם אומרים שהערים בישראל נראות אותו דבר והבנייה דומה מאוד וזה די נכון, ואנחנו עובדים כדי לשנות את זה ובכל יישוב השפה הייחודית שלה".

ליטל שרף דורי, אדריכלית העיר חיפה (צילום: אודי פורטל)