מתחילים בקטן, חולמים בגדול: כך פועלת StructShare הישראלית בארה"ב

"כשאתה עובד בחו"ל, אתה מתחיל מכלום. אין לך שום קשרים שטיפחת, אתה חייב להעז לחלום וליזום ולדפוק על דלתות. ובאמת כשהגענו לניו יורק כך היה. אבל פרנק סינטרה אמר פעם שאם נצליח שם, נצליח בכל מקום. והנה אנחנו כאן".

כמו שניתן להבין מהדברים, אריק דוידי ואור לקריץ לא חוששים מאתגרים. דוידי, 44, נשוי פלוס שלושה הוא בוגר הטכניון. יש לו תואר שני במנהל עסקים, הוא שותף מייסד בחברת WDI להנדסה ולניהול פרויקטים ובחברת NG Smart Engineering, חברה לניהול פרויקטים בעולם הגז הטבעי. לקריץ, רק בן 29, אוחז בעברו הקצר 5 שנים כלוחם ביחידה מובחרת, תואר במדעי המחשב ופסיכולוגיה מאוניברסיטת תל אביב וניסיון מקצועי כמהנדס תוכנה וכאיש מוצר. בנוסף לכך, הוא שימש כיועץ אסטרטגי לחדשנות ולאסטרטגיות מוצר ושיווק לפני שהצטרף למיזם.

דוידי (למעלה) ולקריץ

החברה החלה את פעילותה כ"פרויקט צד" של אריק, תוך כדי פעילותו בעסקיו האחרים בתחום הבנייה. לאחר שהחליט להשקיע במיזם את כל זמנו, השניים חברו והחלו לקדם את StructShare ישירות בארה"ב. החברה שפועלת בתחום-Construction Tech ומפתחת פתרון דיגיטלי לטיוב הביצוע והניהול של תהליכי הרכש של חומרי בנייה לקבלנים מסחריים, תהליך שתופס תפקיד דרמטי בעולם הבנייה מבחינת עלויות וגם מבחינת עבודה משרדית והשפעה על התקדמות הפרויקט. "StructShare מייעלת ללקוחותיה את כל תהליך ניהול וביצוע הרכש, מתכנון והעלאת דרישה עד תשלום ואנליזה של המידע", אומר דוידי, "לרבות השוואה וגישה לספקים חדשים כדי לייעל את התקשורת, לחסוך במשאבי כוח אדם, למנוע טעויות יקרות ולחסוך בעלות מרכיב החומר בפרויקטים". 

לקריץ מוסיף: "הרעיון היה לייעל את התהליכים האלה באמצעים טכנולוגיים, הפלטפורמה מבצעת דיגיטיזציה ואוטומציה של התהליכים הקיימים ובנוסף, מציעה התאמה של הצעות מחיר ספציפיות מתוך רשת ספקים ייעודית. מעבר לייעול דיגיטלי של הפעולות הקיימות, המנוע הטכנולוגי במערכת ינתח את כל המידע העובר בה, מתכנון ותוך כדי ביצוע, והמערכת תסייע לרוכש לקחת החלטות נכונות תוך כדי אנליזה של פרמטרים שונים כגון פעולות קודמות, מחירים, מאפיינים הנדסיים ועוד

באיזה שלב אתם נמצאים בפיתוח? 

"לאחר כשנה וחצי של פעילות בניו יורק, שכללה תהליך ולידציה, לצד אדפטציות למוצר שמקורן בפידבק ממשתמשי בטא, השקנו לפני כחודש את המוצר. הוא כולל מערכת לדסקטופ ואת אפליקציית StructShare Jobsite, הניתנת להורדה בחנויות אפל וגוגל. מפת הדרכים שלנו כוללת הוצאה לפועל של פיצ'רים נוספים, בהמשך לקבלת פידבקים מהלקוחות וביצוע מרכיב האוטומציה באמצעות ניתוח המידע והשימוש במערכת".

היקפי בנייה אדירים

המעבר לניו יורק היה משמעותי עבור החברה, שמראש לטשה עיניה אל השוק הבינלאומי. היא מונה כיום שבעה עובדים, שמתוכם שלושה עובדים בניו יורק. לצד תהליכים של מחקר ופיתוח יש אנשי תמיכה, מכירות ועוד. "השיקולים שהובילו אותנו לארה"ב הם היקף השוק וגודל ההזדמנות", מסביר דוידי. "אנחנו מדברים על ענף הבנייה שהיקף הבנייה בו הוא 1.3 טריליון דולר בשנה. ובהקשר שלנו, כמות החברות שהן קהל היעד למוצר גדולה מאוד. וכמובן שאנגלית, שפה גלובלית, מקלה על הפעילות. כמו כן, הסטנדרטיים המקצועיים/הרגולטוריים בארה"ב כולה אחידים וקיימת שפה משותפת לעבודה ולתכנון בפרויקטי בנייה. בהקשר תרבות ההייטק, האקוסיסטם דומה בהיבטים רבים לישראל כך שזה מסייע לעבודה". 

ולמה דווקא ניו יורק?

"הסיבות העיקריות הן היקף הבנייה לעומת מדינות אחרות. כ-12 אחוז מהיקף הבנייה מתרחש שם, אופי הפעילות וקהל היעד מחזק את הערך ביעילות שהמוצר שלנו מביא לתהליכים, ואף היו לנו לידים ושותפים אסטרטגיים מקומיים".

מהי המשמעות של פעילות מחוץ לארץ? למשל, לגבי העתקת סניף או פתיחתו, גיוס צוות שיושב בחו"ל, התמודדויות בירוקרטיות וטכניות?

"כמו שאמרתי וגם אור אומר זאת, בהקשר הפיתוח העסקי, המשמעות היא שאתה מתחיל מכלום. שלא כמו בישראל, אין לך קשרים שטיפחת ב-17 שנות פעילות בתחום. דופקים על דלתות של אנשים זרים לחלוטין בתעשייה קשוחה וחסרת סבלנות, במדינה הכי קשוחה, שקצב העבודה בה מהיר ואין מקום לטעויות. מצד אחד, קבלן זה קבלן וספק הוא ספק, לא משנה היכן. מצד שני, יש ניואנסים רבים וחשובים בתהליכי העבודה בארה"ב, שנדרשנו להכיר וללמוד – ונמשיך ללמוד גם בעתיד, כל הזמן. אנו מבינים שניו יורק היא לא קליפורניה, שברוקלין אינה קווינס. קיימת שונות ולכן צריך לגבש פתרון גנרי ועמיד דיו בשביל לתת מענה להרגלים השונים של הלקוחות.
"בהקשר הבירוקרטי, מכיוון שהחברה רשומה בשלב זה רק בישראל, יש אילוצים שקשורים בהעסקת עובדים מקומיים. הכל פתיר, אבל צריך להכיר ולהתמודד – חוקי העסקה, הבנת נושא המשכורות (שונה מבישראל), השפעה על התזרים ועוד".  

מגיעים ללקוחות גם בקור

כיום לחברה עשרה לקוחות שהם קבלנים פעילים, חלקם משלמים. ברשת הספקים יש כמאה לקוחות. "הגענו אליהם על ידי כיתות רגליים, לפעמים כשבחוץ מינוס 15 מעלות", אומר לקריץ. "גם ביצענו פניות בלינקדאין, שלחנו מיילים, ביצענו שיחות טלפון ועוד. מה שהיה מעניין הוא שחלק מלקוחותינו השקיעו בחברה. זה הביא לשני הישגים - הראשון, הם פעילים ותורמים לפיתוח נכון יותר של המוצר. השני, הם מסייעים ביצירת קשר עם לקוחות נוספים".

האם מחוץ לישראל יש יותר פתיחות להתנסויות שונות? נותנים יותר הזדמנויות למיזמים חדשים? מעודדים את הגעתן של חברות זרות?

"על אף שאנחנו פעילים בניו יורק כבר כשנה וחצי, קשה לענות באופן חד משמעי על השאלה. התעשיה בכללה מתאפיין בחוסר סבלנות ובעבודה תחת לחץ. עם זאת, נדמה שיש הערכה מסוימת לעובדה שאנחנו ישראלים, שיש משהו מאחורי המיתוס של ישראלי-טכנולוג-מעז-חוצפן והאופן שבו הוא נתפס ע"י האמריקאים, בעיקר על ידי היהודים. נדמה שאם אתה יודע להוכיח שהפתרון שלך מספק ערך באופן מובהק, יש הקשבה ושיתוף פעולה. מצד שני, יש קושי רב בהטמעה של תהליכים חדשים. אם הם לא מחויבים לתהליך הכל יכול להגרר לאורך זמן רב ולדרוש מהחברה משאבים רבים. האתגר הוא לזהות מאוד מהר מי באמת מחויב ומי פשוט נחמד ו'רוצה לעזור'".

מהם הקשיים העיקריים בעבודה מחוץ לישראל?

"בהיבט העלויות, יש את עניין הטיסות, המחייה, הלינה, בוודאי במנהטן. כוח העבודה המקומי נושא בעלויות גבוהות כנגזרת של האזור הגיאוגרפי. מעבר לזה, כשצוות הפיתוח יושב בישראל הפרשי השעות מאוד משמעותיים וגם העובדה שעובדים ביום שישי ולא בראשון. קושי נוסף קשור להבדלים התרבותיים. הם לא משפיעים בקיצוניות על הפעילות אבל קיימים". 

מה החזון שלכם לעתיד הקרוב והרחוק? מהן התכניות הקרובות ומהו השלב הבא שלכם?

"עד כה גייסנו מיליון דולר כשהמשקיעים שלנו מגיעים מהתעשייה ורלוונטיים עבורנו לצורך החדירה לשוק האמריקאי. החזון שלנו הוא לייעל את האופן שבו קבלנים קונים וספקים מוכרים. להכניס את הדיגיטל והטכנולוגיה לתעשייה שעדיין לא אימצה אותם וכך לגרום לייעול משמעותי של תהליכים, הן ברמה המקצועית והן ברמה המסחרית".