הצטרפו ל WhatsApp של קהילת ענף הבנייה והתשתיות בישראל. כאן >>

יחידה לוחמת: על הקמת בית הלוחם באשדוד והיכרות עם ארגון נכי צה"ל

נסיעה בכביש מזמנת לנו מראות רבים. עוד פרויקט שנבנה בסמוך, או מחלף חדש שמוקם. אולי פרויקט קרוב לים, או מנהרות שנבנות בכניסה לעיר. לפעמים אנחנו יודעים מה בונים ולפעמים אנחנו אפילו נתקלים בפרויקט ממש מיוחד.
כזה אחד בדיוק נבנה בימים אלה באשדוד, קרוב לרצועת החוף. מדובר בפרויקט בית הלוחם, שמתוכנן לשמש כמרכז שיקום, ספורט, תרבות וחברה לנכי צה"ל באזור אשדוד והשפלה. בשטח יהיה מבנה שגודלו עומד על 6,759 מ"ר בנוי (שטחים עיקריים ושטחי שירות), מבנה עילי ומרתפים, עבודות פיתוח, כבישים, גינון ונוף. כמו כן, המבנה כולל שטח חניה עילית לרבות תשתיות הכרוכות בכך, ולצד מערכות ומתקנים הנדרשים לתפעול השוטף של הפרויקט.

מי שמשמש כמנהל פרויקט מטעם היזם\המזמין, הוא אליאב דאי, 31, שגר באשקלון. מהנדס אזרחי בהכשרתו, דאי התמחה בניהול הבנייה. עם סיום לימודיו הוא עבד כמפקח וכמנהל פרויקטים במשרד "מ. יוקלה", שם רכש את הבסיס בתחומי ניהול ופיקוח בנייה. לאחר שנתיים בתפקידי פיקוח וניהול בפרויקטים מגוונים, דאי החל לעבוד כמנהל פרויקטי בינוי ב"שופרסל" ו"שופרסל נדל"ן". שם, הוא עסק בניהול הקמות של סניפים שונים ובהקמת נכסי נדל"ן מניב באזור ירושלים והצפון - משלב הייזום, דרך הביצוע ועד לפתיחת החנויות. כיום הוא משמש כמנהל פרויקטים ארגוני של ארגון נכי צה"ל ולצד זה מרצה בקורסי ניהול פרויקטים לבנייה ותשתיות ובבית הספר להנדסאים במכללה למנהל באשדוד.

לדאי אין ימים שנראים אותו דבר. אם בימים מסוימים הוא יורד לשטח, באחרים הוא יכול לבלות את כל זמנו במשרד. "אני יכול להגיע לאתר בשעות הבוקר המוקדמות ומשם להמשיך במשימות השוטפות ולפגישות בשטח או לפגישות עם ספקים/נותני שירות, כשבימים אחרים אני יכול להתרכז בעיקר בכתיבת סיכומים או בלפגוש תורמים שמגיעים לבקר ולהתרשם מפרויקט כזה או אחר", הוא מסביר. "טווח הפרויקטים והעיסוק הוא די דינמי. זה יכול להיות טיפול בבעיה אקוסטית בחדר ישיבות מסוים ואפילו להגיע לשיפוץ כולל לאגף כזה או אחר, או הקמה של מתקן חדש".

מהם תחומי האחריות שלך?

"בתפקידי אני משמש כרפרנט מטעם הארגון (או מנהל פרויקט מטעם היזם/מזמין העבודה) לגורמי פנים וגורמי חוץ בכל נושאי פרויקטי בינוי כאלה ואחרים שמבוצעים ו/או מתוכננים בעתיד כחלק התפתחותו של הארגון, כשבימים אלה הפרויקט המשמעותי והגדול בניהם הוא הקמת בית הלוחם בחלקה הדרומי של העיר אשדוד. עלי להיות אחראי על תיאום פנים ארגוני בין המחלקות השונות לאורך חיי הפרויקט, על תיאום בין גורמי פנים ארגון לשטח. כמו כן, אני מופקד על הטעמת דרישות הארגון בשלבי התכנון והביצוע, על מעקב תקציבי ומעקב לוחות זמנים לפרויקטים , על פיקוח צמוד ופיקוח עליון בהתאם לסוג הפרויקט ,עבודה שוטפת מול קבלנים בכל הנוגע לביצוע, לחשבונות וכיו"ב. וכמובן, עלי לספק ליווי הנדסי בהליכים משפטיים, להפעיל קבלנים ויועצים, לבצע תיעוד תהליכים והטעמת לקחים ומסקנות בזיכרון הארגוני, הצגה וליווי תורמים ומתקצבים לפרויקטי בנייה בארגון ועוד".

מהו אגף לוגיסטיקה ונכסים של ארגון נכי צה"ל? מה מטרתו ועל איזה צרכים הוא עונה?

"ראשית, חשוב להבין מהו ארגון נכי צה"ל. הארגון נוסד בסתיו 1949 על ידי קומץ נכי צה"ל שהיו מאושפזים באותה העת בביתן 6 במחלקת השיקום בתל השומר. מאז ועד היום הפך הארגון היציג לביתם השני, לעתים הראשון, של נכי ונכות צה"ל והוא מממש את יעדיו באמצעות שתי זרועות: שמירה וקידום זכויות וליווי בהליך השיקום. הארגון פיתח במשך השנים מערכת שירותים לרווחת החברים. כל חברי הארגון מבוטחים בביטוח חיים הדדי, מוענקות מלגות לימודים לחברים הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה, לצד מלגות ליוצרים ולספורטאים. כמו כן, נכים יוצאים כמשלחות לחו"ל כאורחי הקהילות היהודיות בכל רחבי תבל, תוך יצירת קשרים עם הקהילה היהודית בגולה. הארגון יוזם עשרות פעילויות למען החברים במהלך השנה, לרבות טיולים, סיורים, מופעי תרבות ועוד. לצד הארגון פועלות קרן נכי צה"ל ואגודת הידידים של ארגון נכי צה"ל, שבאחריותן גיוס משאבים בארץ ובחו"ל לשם הגשמת המטרות ופעילות ארגון נכי צה"ל".

לארגון חמישה מחוזות: תל אביב והמרכז, חיפה והצפון, שפלה, ירושלים ובאר שבע והנגב. הנהלה: יו"ר הארגון: עו"ד עידן קלימן. מנכ"ל הארגון: אבי לרמן.

"אגף לוגיסטיקה ונכסים, שאותו מנהל יהודה שלמון, מספק מענה זמין והולם בתחומי האחזקה, הלוגיסטיקה והתפעול לבתי הלוחם ולמשרדים במחוזות", ממשיך דאי. "הוא אחראי על ניהול פרויקטי בינוי ארגוניים, על תחום הבטיחות בארגון ועל מתקניו. כמו כן, הוא אחראי על הנגישות ועל האבטחה. באגף עובדים גם שני אנשי רכש , מזכירה, קב"ט ארצי ורפרנטים חיצוניים. בנוסף לכך, מנהלי התפעול והאחזקה של כלל בתי לוחם כפופים מקצועית למנהל האגף".

פרויקטים בולטים של האגף: שיפוץ וקירוי בריכה אולימפית והקמת בריכה טיפולית וחדר מכונות תת קרקעי בבית הלוחם תל אביב, שיפוץ והרחבת מלתחות בבתי הלוחם בירושלים ובתל אביב, הקמת בית הלוחם באר שבע, פרויקטי התייעלות אנרגטית ומערכות, הקמת בית הלוחם אשדוד ועוד.

בתי הלוחם: משמשים מרכזי ספורט, שיקום וחברה לנכי צה"ל ולבני משפחותיהם. הם עונים על הצורך לייצר מקום שיסייע לנכים בפעילויות ספורט וחברה וצורך חשוב זה, הוא מרכז עניינם של בתי הלוחם. בבתי הלוחם עוסקים החברים בפעילות ספורט המותאמת לנכותם.

"עובדים תמיד בשביל משתמשי הקצה"

אחרי שהבנו מהו ארגון נכי צה"ל, מהם בתי הלוחם ומהו אגף הלוגיסטיקה, הגיע הזמן להכנס לעובי הקורה – תכנון וביצוע פרויקט עבור בעלי מוגבלויות/נכות. "בראות עיניי, הנחת המוצא (שיכולה לעיתים להישכח לאורך חיי הפרויקט ואיננה ברורה מאליה) היא שהאדם שצועד בשבילי פיתוח או ינוע במבנה באמצעות כיסא גלגלים, הוא הערך העליון בפרויקט", מצהיר דאי. "הנחת המוצא היא שעובדים עבור משתמשי הקצה הללו. למרות שהיא נראית פשוטה, היא טומנת בחובה התנגשויות רבות בין הפונקציות בפרויקט".

למה אתה מתכוון?

"אתן דוגמא פשוטה - באחד מגושי המבנים בפרויקט באשדוד קיים מסדרון עם תנועה דו כיוונית. נדרשנו להרחיב את עובי אחד הקירות ולהצר את המסדרון, כך שנוכל להעביר מערכות ממפלס המרתף לקומת הקרקע. בפרויקט סטנדרטי, כל עוד עומדים בתקנות תו"ב, בנגישות ובתקנים, הכל בסדר. אלא שבפרויקטים שלנו, צמצום המסדרון פירושו להקשות על המשתמשים. אם שניים בעלי כסאות גלגלים עוברים זה מול זה ונאלצים להדחק, זהו כשלון".

ככלל, מסביר דאי, נושא הנגישות מתחלק לשני תחומים עיקריים: נגישות המבנה ונגישות שירות. לדבריו, בתחום נגישות המבנה יש יועץ נגישות שמשית את כללי התקנים כפי שנדרש ע"י הרגולטור ובהתאם לתקנות השונות. כמו כן, מחויבים באגף הלוגיסטיקה לשפר את נוחות המשתמש מעבר לנדרש - מעברים ומסדרונות רחבים, שיפועים מינימליים בשטחי פיתוח, מעליות רחבות, שילוב מערכות שמע לכבדי שמיעה, התאמת שירותים ומקלחות ועוד. "חובה עלינו להבין לעומק את המשתמש הסופי ולהתאים כל מתקן לאותו המשתמש - בין אם זה מתאמן בחדר כושר, שחקן כדורסל או שחיין", מבהיר דאי.

ואיך עושים זאת מעבר לידע שקיים?

"משוחחים עם האנשים. שיחה קצרה באולם הספורט עם שחקן או מאמן, יכולה לתת מידע רב ולסייע לנו להפיק לקחים לפרויקטים הבאים, כמו גם לסייע באפיון ובתכנון מגרשים. המשתמש הוא ה'יועץ' האמיתי. כך, למשל, אם הקמנו מגרש כדורסל ולא דאגנו למחסן לכיסאות גלגלים - הרי שלא ענינו על כל דרישות משתמש הקצה".

מעבר לכך, קיים גם תחום נגישות השירות, שעוסק בעיקרו במכשולים בהצגת הידע. למשל, תלייתם של שלטים בגובה לא נכון מהווה מכשול לאדם שאינו יכול לראותם.

דאי מציין כי החשיבה והביצוע לא מסתכמים רק בתכנון היבש, מכיוון שבבתי לוחם קיימים מתקנים שאינם פשוטים לביצוע כגון בריכות שחייה, מגרשי ספורט, חדרי מכונות ואנרגיה ועוד. לכל אלה יש להוסיף את החשיבה על משתמשי הקצה וכך מקימים מתקנים שדורשים מיכון לא סטנדרטי ובקשות ספציפיות. "דוגמה טובה לכך היא אזור המלתחות בבריכת השחייה", אומר דאי. "בפרויקט סטנדרטי, מלתחות בריכה שחייה אפשר לאפיין לפי הל"ת לגבי כמות התאים וסוגם, לבצע את המינימום שנדרש ולעמוד בסטנדרט ראוי. אלא שבפרויקטים שלנו, למלתחות משמעות גדולה. עלינו לחלק את החלל ולתת שירות גם למשתמש קטוע רגל או יד שנדרש לנקודות אחיזה שונות ומאחזים בגדלים שונים במקומות שונים, לאפשר תנועת כסאות גלגלים, לוודא שתעלות ניקוז אינן מפריעות או מהוות מכשול לבעלי כסאות גלגלים, לדאוג לתאי שירותי נכים וכל זאת בשמירה על סטנדרט בנייה גבוה".

דאי עצמו שינה את תפיסתו על מונח הנגישות. "לפני שנכנסתי לעבוד בארגון, נגישות נתפסה בעיני כדלות של אדם על כיסא גלגלים שנע בין מקום למקום וצריך לדאוג לו לרמפה או לשיפוע תקני", הוא אומר. "היום ברור לי שנגישות היא עולם ומלואו ומתייחסת להתאמת המערכת לבעלי מוגבלות פיזית לרבות נכות פיזית, כבדות שמיעה ועיוורון אך היא מתייחסת גם למוגבלות קוגנטיבית כזו או אחרת או למוגבלויות נפשיות כגון הלם קרב. כדי לשפר את ההבנה על משתמשי הקצה, אני ממליץ לכל בעל מקצוע שנכנס לפרויקטי נגישות פרט ופרויקטי בנייה בכלל, לעשות סיבוב של חצי שעה על כסא גלגלים. זה יסייע לו להבין את הצרכים של המשתמשים ויכול אף לקדם פתרונות יצירתיים".

סקירת בית הלוחם באשדוד

אדריכלות: צור אדריכלים ולוין פקר אדריכלים.

קונסטרוקציה: מילר שנבל צחר.

יועצי נגישות: דני פריגת | צביר גור

ניהול פרויקט: א.ד רהט.

קבלן ראשי לעבודות השלד, תברואה ומתזים: תורג'מן חברה לבניין בע"מ.

בית הלוחם באשדוד מתוכנן לשמש כמרכז שיקום, ספורט, תרבות וחברה לנכי צה"ל באזור אשדוד והשפלה. בשטח המבנה הכולל עוד על 6,759 מ"ר שטח בנוי (שטחים עיקריים ושטחי שירות), מבנה עילי ומרתפים, עבודות פיתוח, כבישים, גינון ונוף לרבות שטח חיניה עילית ולרבות תשתיות הכרוכות בכך, ומערכות ומתקנים הנדרשים לתפעול השוטף של הפרויקט.

הפרויקט מחולק לשבעה גושים או מבנים עיקריים:

מבנה A – מבנה משרדים ומסעדה בקומת הקרקע, "גג ירוק " לאירועים חברתיים.
מבנה B – מבנה כיתות לימוד, מחשבים, חדר חוג קרמיקה ואולם רב תכליתי.
מבנה C – בריכת שחייה מקורה ומלתחות.
מבנה D – אולם ספורט.
מעבר ראשי E – מקורה, מחבר בין המבנים העיקריים.
מבנה F- מרכז שיקום וטיפולים הכולל בריכה הידרותרפית לטיפול, מחלקת פיזיותרפיה, חדרי פילאטיס, חדר כושר ומלתחות.
מבנה G – מרכז אנרגיה (צ'ילרים, גנרטור חירום, חדרי מתח גבוה ומתח נמוך וחדרי משאבות)
מבנה H – חדר דחסנית ומרכז מיחזור.

לצד זה, בשטחי המרתף קיימים חדרי מכונות של הבריכות וקיימים שטחי פיתוח כולל חניות, מגרשי ספורט, מדשאות ועוד.

הפרויקט חולק לשני שלבים עיקריים: הראשון כלל את הקמת השלד ואת ביצוע עבודות התברואה, המתזים והבריכות, עבודות שהכרחיות לשלב השלד. השלב השני כולל את עבודות המערכות וגמר המבנה. "אנו בוחנים יציאה להליך קבלת הצעות מחיר עבור סגירת מעטפת המבנה - עבודות אבן וקירות מסך מאלומיניום", מסכם דאי. עלות ביצוע הפרויקט לרבות היטלים ואגרות, לצד הצטיידות המבנה, נאמדת בשלב זה בכ-164 מיליון שקל. ברובו הגדול ממומן הפרויקט מתרומות.

אליאב, מהם האתגרים העיקריים בניהול ובביצוע פרויקט שכזה?

"כאמור, עבודות השלד מבוצעות כשלב הראשון של הפרויקט. בהקשר זה, אחד האתגרים שעימם מתמודד מנהל הפרויקט – כמו גם הקבלן - הוא הבנת המבנה והפונקציות בכל אזור טרום היציקות וטרום התקדמות המבנה, כשאין מסביב קבלני מערכות שעובדים ו'מציפים' את הבעיות באופן יומיומי. לכן הפעלנו יועץ תאום מערכות – סופרפוזיציה באמצעות BIM, שעל סמך התכניות שהוא מוציא, אנו יודעים לפני כל יציקה איפה כל פתח נדרש להיות ואיפה כל תעלה או צינור אמורים לעבור. במקביל, אנו מנסים להיות כמה שיותר מתואמים בשטח בזמן אמת. השאיפה היא לשיתוף פעולה מקצועי בין הקבלן , צוות הניהול והפיקוח ונציגי מזמין העבודה.
"אתגר נוסף הוא ריבוי אלמנטים לא סטנדרטיים בגמר בטון חשוף. בהיבט הביצועי, אחד האתגרים שעומדים בפני הקבלן הינו מס' רב של אלמנטים בגמר בטון אדריכלי חשוף - בגוון לבן . הקבלן, לפני כל יציקה, נדרש לאשר חלוקת הטפסות ואופן העמדתן על מנת לקבל גמר אדריכלי רצוי.
"ברחבי הפרויקט קיימים עמודים עגולים, עמודים בעלי חתך משנה, ווטות. קירות, תקרות וקונזולות שכולם בגמר אדריכלי של בטון חשוף. בזכות צוות ביצוע איכותי, הקבלן מצליח לעמוד באתגרים וביעדים ברמת ביצוע גבוהה, כשאחד הפתרונות הינו הזמנת תבניות פח Taylor made לאותם אלמנטים, בשילוב יציקה מאוד מוקפדת של צוות הביצוע באתר".

ריבוי אלמנטים לא סטנדרטיים בגמר בטון חשוף

אתגרים נוספים

שילוב היבטי אחזקה ותפעול למניעת בזבוז עתידי: "בהיבט התכנוני, כמנהל פרויקטים ארגוני, אחד האתגרים הוא הטעמת דרישות אחזקה ותפעול של המבנה, שלא בהכרח נלקחות בחשבון ע"י מתכננים. כחלק מאחריותי לשמש כזיכרון הארגוני, אנו מבצעים הליכי הפקות לקחים מפרויקטים קודמים או מהתפעול היומיומי של בתי הלוחם אל מול מנהלי התפעול והאחזקה. יש לקחים רבים שהטמעתם יכולים להוביל לקיצוץ בעלויות אחזקה עתידיות. למשל, רק לאחרונה החלפנו את כל פריסת אריחי החיפוי באזורי המלתחות מאריחים במידות 30X30 ס"מ לאריחים גדולים 100X 300 ס"מ שבוצעו בפרויקט אחר בארגון מהסיבה הפשוטה – הרבה יותר קל לנקות משטח חלק. חסכנו בזמן ניקיון – חסכנו כסף".
קצב גיוס התרומות אל מול קצב התקדמות המבנה: "כפי שציינתי הפרויקט ברובו ממומן בתרומות שטרם גויסו במלואן, כשבנוסף לאתגרי היומיום בשלבי התכנון והביצוע השונים , לארגון אתגר משמעותי לא פחות והוא גיוס כלל הכספים הנדרשים לביצוע הפרויקט , וזו גם אחד הסיבות העיקריות לחלוקת הפרויקט לשלב שלד ושלב מערכות וגמרים".

עבודה בקירבה לים

ייחוד נוסף של הפרויקט הוא קרבתו לים. בנייתו שם הציבה מספר אתגרים. "בכל נושא מי התהום ועולם תת הקרקע לא נתקלנו בבעיות מיוחדות", אומר דאי. "יסודות המבנה בוצעו ע"י כלונסאות בקידוח CFA, ראשי כלונסאות וקורות קשר. לא נתקלנו בעת הביצוע בבעיות בנושא זה. עם זאת, הקרבה לים ולסביבת האווירה הימית, דרשה מצוות המתכננים וממנהל הפרויקט חשיבה מחוץ לקופסא ותכנון מוכוון לסביבת הפרויקט".
מיקום מערכות, יחידות מיזוג וציוד טכני: "כדי לשמר את הציוד ולהימנע מפגיעת מלחים, קורוזיה ותוצרים אחרים של אווירת הסביבה הימית, חברי המכונות, המשאבות, הציוד של יחידת מז"א, מתח גבוה וגנרטור – כולם מוקמו במרתף.
דרגות חשיפה של הבטון: בהתאם להנחיות מתכנן השלד והתקנים, ניתנה התייחסות לסוג הבטון ולדרגת החשיפה הנדרשת בהתאם למיקום ולסוג האלמנט שנוצק. כל אלמנטי הבטון החיצוניים מעל מפלס הקרקע בוצעו בדרגת חשיפה 5".
מניעת פגיעה קורוזיבית באלמנטי מסגרות ופלדה: "חלק מהאלמנטים שתוכננו הינם אלמנטי פלדה. עולם צביעת המתכות רחב ומפורט ולשם כך שכרנו שרותיו של ד"ר עמי מרקפלד, יועץ קורוזיה בכיר, שתפקידו לאפיין את סוג מערכות הצבע הנדרשות לכל אלמנט בהתאם לחתך, לצורתו ולמיקומו בפרויקט – מחלון רפפה לשחרור עשן ועד לאגדי ומסבכי פלדה של גג אולם הספורט. כמו כן, יועץ הקורוזיה דאג להכניס את כל המידע הנחוץ במפרטים הטכניים, בהתאם לפרקי העבודות. במקביל ערכנו ואנו עתידים לערוך סיורים במפעלי צבע ובפרויקטים בסביבה ימית כדי לקבל מושג, רעיונות והפקות לקחים למערכות צבע מומלצות לסביבת אווירה ימית".

שיקולים בבחירת חומרי גמר פנים וחוץ: "בנוסף להנחיות יועץ הקורוזיה, שמוטעמות במפרטים, תמיד עולה החשש שיבוצע אלמנט גמר כזה או אחר (בין אם מדובר באבן חיפוי, בתקרת תותב, במאחז יד ועוד) כשמנהל הפרויקט אף בוחן בפועל את האלמנטים. אם למשל, אדריכלית הפרויקט בחרה תקרות רשת לאזור מסוים, מנהל הפרויקט נדרש, כצעד ראשון, לקחת דוגמת תקרה ולתלות אותה בשטח כדי לבחון עמידותה כבר בזמן עבודות השלד. פעולה כזו יכולה לחסוך הון עתק שכן אם קיים כשל בתקרה נהיה מודעים אליו מיידית ולא כשהמבנה כבר פועל".

"כחלק מהרצון לחיות ולהבין את האזור, שנמצא בסביבת אווירה ימית, יצאנו צוות ניהול הפרויקט לסיור על חופה של אשדוד. מצאנו במרחק 2 ק"מ מהאתר שלנו מלון נטוש ורצועת מבנים נטושים נוספת. הסיור נתן לנו מושג לגבי היקף הנזק שיכול להיגרם למבנה שלא הושלם/לא טופל כראוי".

באיזה שלב נמצא הפרויקט כרגע ומתי הוא צפוי להסתיים?

"עבודות השלד צפיות להסתיים בתחילת 2020, כארבעה חודשים לפני סיום המועד החוזי. לגבי עבודות המעטפת ושלב הגמר, אנו תלויים בקצב גיוס התרומות כך שמוקדם עדיין לומר מתי יסתיים הפרויקט במלואו".

שיטות ביצוע

שיטות הביצוע והחלופות בפרויקט היו בחלקם סטנדרטיים ובחלקם מורכבים. דאי פירט על הביצוע:

בריכת השחייה ובריכה לטיפולים הידרותרפיים: "בוצעה יציקת רצפה, קירות ומרצפים סביב הבריכה ביציקה אחת ללא הפסקות. בריכת השחייה היא אחד ממוקדי עניין מרכזיים בבתי הלוחם. הבריכה בפרויקט תוכננה על גבי עמודים שצומחים ממפלס המרתף, כשחלק מחללי המרתף הסמוכים מיועדים להעמדת מערכות הציוד המכני ופונקציות המשמשות לתפעול הבריכה (מסננים, מכלי איזון, משאבות סחרור, מחליפי חום וכו'). האתגר הביצועי באזור הבריכות הוא העובדה שנדרש הקבלן לבצע יציקה אחת הכוללת את רצפת הבריכה, קירותיה, מרצפי ההליכה סביב שטח הבריכה וכל אזור בריכת הפעוטות. יציקה באופן המוזכר לעיל משפרת את אטימות הבריכה ואת הסיכוי לחדירת מים עוד בטרם בוצעו עבודות האיטום היות ויש צמצום באזורים כגון חיבור רצפת הבריכה וקירות הבריכה".

לקראת סיום עבודות טפסנות קירות בריכה

מהלך היציקה

בריכת השחייה לאחר היציקה

אולם הספורט: "אולם הספורט עתיד לשמש משחקי כדורסל, כדורעף, בדמינגטון ותחומי התעמלות נוספים. הפונקציות העיקריות באולם: קירות בטון היקפיים שגובהם כשמונה מטרים, טריבונה לקהל מבטון, מלתחות גברים ונשים, גג פלדה מורכב מאגדים ומסבכים ומע' קירוי דוגמת 'קל זיפ'. האתגר הביצועי הינו יציקת קירות בטון גבוהים ושילוב אלמנטים בגמר בטון חשוף בחלק מקירות היקפיים של האולם. הקבלן במקרה הזה השתמש בשלושה סוגי טפסנות עיקריים:
לקירות היקפיים: תבניות פלדה משולבות עץ, מודולריות ששימשו גם ליציקות באזורים אחרים ברחבי הפרויקט. טפסנות עץ שהוכנה ע"י הקבלן בשטח: כמענה לחזית הצפונית שבה יש שילוב של ווטות שקועות בתוך קורה, עמודים, כולם בגמר בטון חשוף. טפסנות עץ הוכנה גם עבור הטריבונה. לווטות השענה לגג המבנה, ייצר הקבלן תבנית פח ייעודית ומותאמת לצורה על מנת לקבל גמר בטון אדריכלי חשוף ברמה גבוהה".