השפעת משבר הקורונה על ענף הבנייה, התשתיות והנדל"ן - חשיפת נתוני סקר CivilEng

פורסם לראשונה ב15.10.2020

הסקר בוצע על ידי מחלקת הגיוס וההשמה ב CivilEng בהובלתה של תמי ברינר בשיתוף עם חברת ארא יועצים

התפרצות מגפת הקורונה בישראל שהחלה בסוף פברואר 2020, הכניסה את המשק כולו לסחרור ואיתו גם את ענף הבנייה.

אך עד כמה באמת המשבר הנוכחי השפיע על ארגונים וחברות בתחום, ובפרט כשהתחום מוגדר כ"חיוני" והינו אחד מאבני היסוד של המדינה? אנחנו בCivilEng זיהינו את השאלות הרבות שעלו מכלל בעלי העניין בענף ואת הצורך להציג לחברות ועובדים בתחום תמונת מצב עדכנית הנשענת על התייחסויות מהשטח. על כן, החלטנו לצאת עם סקר אשר בחן את השאלות שכולנו עוסקים בהן (גם את אלו שחששנו לשאול).

הסקר הופץ בספטמבר האחרון, ונשלח לחברות קטנות בינוניות וגדולות, ממגוון תחומים (ייזום, ביצוע, ניהול ופיקוח, ומשרדי תכנון) כאשר על הסקר השיבו בעלי חברות, מנכ"לים, מנהלים בכירים ומנהלי משא"ן.

ב-CivilEng ממשיכים לחולל מהפכה בענף הבנייה גם בתחום משאבי האנוש!

הצטרפות לפורום משאבי האנוש של ענף הבנייה >> 

אופטימיות זהירה, הענף נפגע אך מתגבר

באופן כללי נראה שחברות בענף לא חשו בפגיעה משמעותית בעקבות המשבר כאשר 47% השיבו שמשבר הקורונה פגע בהן במידה מעטה עד מעטה מאוד ו- 31% נוספים השיבו שנפגעו במידה בינונית בלבד. מהסקר עולה שחברות אשר עיקר עבודתן בשטח נפגעו פחות מחברות שכוללות עבודת מטה משמעותית יותר.

עוד עולה כי בקרב 70% מהעסקים בענף לא נרשמה פגיעה משמעותית בהיקף העבודה. ירידה משמעותית בהיקפים התקבלה ברובה בחברות קטנות יחסית. ל- 25% מהחברות הוקפאו פרויקטים, מרביתם פרויקטים בתחום הציבורי וחלקם הקטן פרויקטי מגורים. בהתאמה נראה שרק 20% מהחברות הקטינו בצורה משמעותית את היקף גיוס כוח האדם לארגונם, נתון מעודד מאוד לעובדים הנמצאים בחל"ת או למפוטרים בתחום. סמנכ"ל ממשרד תכנון שהשתתף בסקר סיכם זאת כך: "העובדה שיש צרכים רבים בפיתוח הבנייה בארץ, מבנים ותשתיות, הביאה לכך שלא הייתה פגיעה מיוחדת ברצף הפעילות"

מנזקי הקורנה: פיטורין, חל"ת וקיצוץ בשכר

עם זאת, חברות דיווחו על שינויים ארגוניים בהיקפי המועסקים ובסגנון העבודה.

הנתון המעניין ביותר חשף ש 52% מהחברות דיווחו על הוצאת עובדים לחל"ת וכ - 29% מהחברות פיטרו עובדים. נתון זה נמצא כחוצה תחומים ונכון לחברות בכל הגדלים. מדובר על נתון משמעותי שהוציא לשוק העבודה עובדים רבים בכירים וזוטרים ומוביל לניידות משמעותית בין חברות.

בנושא קיצוצי שכר, עניין שנוגע לכיס של כולנו, נמצא שרק 12% מהחברות דיווחו על קיצוץ בשכר ההנהלה ו 11% על קיצוץ שכר העובדים. בבדיקה מעמיקה, נמצא שהחברות שקיצצו בשכר ההנהלה הן אותן חברות שקיצצו בשכר העובדים. נמצא שחברות אלו הן בעיקר חברות מסדר גודל קטן עד בינוני, ובהחלט יתכן שחברות גדולות בענף לא קיצצו בשכר בשל פוליטיקה פנים ארגונית ולחץ של ועדי עובדים למניעת צעד שכזה.

כאשר בחנו כיצד התקופה המאתגרת שינתה את סגנון העבודה גילינו כי 82% מהחברות דיווחו על מעבר לפגישות חיצוניות באמצעות האמצעים מקוונים כדוגמת תוכנת ZOOM. שלא במפתיע, נמצאו כי המעבר לZOOM גבוה משמעותית בתחומים בהם קיימת עבודת מטה/ מחשב רבה, לדוגמא תחומי התכנון והייזום. אמנם השינוי הנ"ל נולד עקב משבר הקורונה אך הוא מאפשר לחברות חיסכון משמעותי בזמן ובמשאבים ולכן צפוי שיישאר איתנו גם בהמשך.  במקביל נמצא ש- 43% מהחברות עברו, לפחות באופן חלקי למתכונת עבודה מרחוק, גם כאן מדובר בעיקר בתחומי התכנון והייזום.

אז מה בעצם עזר לארגונים לצלוח את המשבר?

71% מהארגונים ענו ש"מהירות תגובה למשבר" היא גורם מרכזי שסייע בהתמודדות. תשובה זו אפיינה מאוד ארגונים קטנים ובינוניים שמטבע הדברים ניחנים בגמישות גדולה יותר, כתוצאה ממבנה ארגוני 'שטוח' יותר. נתון זה אפיין במיוחד משרדי תכנון. התשובה פופולרית נוספת הייתה "איתנות פיננסית" עם 66%, נתון זה חוצה תחומים וסדרי גודל של הארגונים. אחד המנכ"לים שהשתתף בסקר ציין ש "ארגונים חזקים פיננסית יצלחו את המשבר, שנת 2020 נהנית בעיקר מפירות הפרויקטים של שלוש השנים האחרונות".

ללא ספק גם מאפייני תרבות ארגונית קיבלו משקל רב בשאלה זו, כאשר 58% ו - 52% מהחברות דיווחו על "מחויבות מנהלים" ו"מחויבות עובדים" (בהתאמה) כגורמים שתרמו לצליחת המשבר. מחויבות עובדים אפיינה בעיקר חברות קטנות ובינוניות, שם ישנה הכרות אישית וקירבה לדרגות הבכירות, סיבות המובילות למחויבות גדולה יותר לארגון. אצל למעלה ממחצית מהחברות, העובדים והדרג הניהולי הוכיחו את עצמם כנכונים לגמישות ונרתמים לטובת הארגון. עוד גורם שתרם בצורה משמעותית לצליחת המשבר הוא "יכולת עבודה מהבית" עליו דיווחו 52% מהארגונים. יכולת זו אפיינה את כלל התחומים מלבד תחום הביצוע שבאופן טבעי מוטה משמעותית לעבודת שטח.

ומה צופן העתיד?

ומה לגבי העתיד? כאשר משתתפים נשאלו "כיצד ארגונך נערך לחצי השנה הקרובה" 53% מהחברות ציינו כי "מעקב הדוק אחר יצירת תזרים מזומנים חיובי" הוא חלק משמעותי בהיערכותם, הנתון בלט יותר בחברות קטנות ובינוניות. לחברות אלו יש פחות פרויקטים כך שהמשמעות הכלכלית של כל פרויקט היא גדולה והקפאת פרויקט אחד או יותר היא קריטית.  

עוד נראה כי "שיפור יכולת ניהול עובדים מרחוק" מהווה גם כן כחלק משמעותי מההיערכות להמשך כאשר 42% מהמשיבים ציינו את כוונתם לשים דגש בעתיד על מיומנות זו. נראה שנושא העבודה מרחוק מעסיק מאוד את החברות בימים אלו והן עובדות על שיפור מערך זה. הדבר בלט יותר במשרדי תכנון וחברות יזמיות ובעיקר בחברות בינוניות וגדולות. ייתכן שהחברות הקטנות, הגמישות יותר, כבר ביצעו את המעבר בצורה טובה ולפיכך פחות מודאגות מהנושא.

כ20% מהמשיבים הצביעו על "שינוי במבנה וכמות העובדים" כחלק מהיערכותם לבאות, מהעמקה בנתונים נמצא שרוב החברות האלו דיווחו על הוצאת עובדים לחל"ת. יתכן שזו הסיבה לחשיבה על ביצוע שינויים נוספים בניהם פיטורין או ניוד עובדים בתוך החברה. כמו כן 18% מחפשים אפיקים או שירותים נוספים אותם יוכלו להציע, כחלק מההערכות לעתיד.

נתון מפתיע במיוחד חושף שכ 15% מהחברות לא נערכות כלל לעתיד- הנתון אפיין בעיקר חברות קטנות ובינוניות.

לסיכום: נכון, המשבר פגע בענף הבנייה. עם זאת, אפשר בהחלט להתעודד מהתוצאות שמראות פגיעה  מעטה באופן יחסי. עוד נראה שקיים פער בין חברות קטנות ובינוניות שמחד נפגעו יותר אך מאידך גילו גמישות רבה יחסית, לבין חברות גדולות שאמנם נפגעו פחות אך מטבע הדברים הגיבו לאט יחסית תוך התמודדות עם אילוצים רבים יותר. על אף הפיטורין וההוצאה לחל"ת בענף, שגרת הגיוסים בסך הכל  לא השתנתה משמעותית ולכן הצפי שלנו לעתיד הוא שאלו שמצאו עצמם בבית יחזרו במהרה לשוק העבודה.

אילו פעולות ביצע ארגונך בעקבות המשבר [%]

* ניתן לסמן יותר מתשובה אחת

אילו גורמים עזרו לך לצלוח את משבר הקורונה עד כה [%]

* ניתן לסמן יותר מתשובה אחת

באיזו מידה גרם המשבר לירידה בהיקפי הפעילות העסקית שלך [%]

באיזה מידה השפיע המשבר על מספר הגיוסים בארגונך [%]

התפלגות סוגי החברות [%]

התפלגות החברות על פי מספר העובדים [%]