המועצה הישראלית לבנייה ירוקה הגישה מסמך ראשון מסוגו על שכונות בנות קיימא לשר השיכון

שר הבינוי והשיכון, אורי אריאל, בירך על היוזמה ואמר: "אני רואה במשרד השיכון שותף מלא למימוש החזון ולראייה, כבר בעת הנוכחית אנו נערכים לשינויים יסודיים בשיכונים הישנים ברחבי ישראל במסגרת התחדשות עירונית. זאת, כדי לשפר את איכות החיים של התושבים לצד הגדלת היצע הדירות בצורה משמעותית בכל רחבי הארץ". השר הוסיף כי המהלך מותנה בשיתוף פעולה מצד ראשי הערים ועל כן יש לרתום אותם למהלך. 

בפגישה שהתקיימה ביום שני השבוע, בין שר הבינוי והשיכון ואנשי משרדו לחברי המועצה הישראלית לבנייה ירוקה, נציגי המשרד להגנת הסביבה ואנשי מקצוע בתחום, סוכם על הידוק שיתוף הפעולה ורתימת משרד השיכון לתהליך הפיכת השכונות בישראל לשכונות בנות קיימא. זאת, במטרה לסייע ולקדם קבלת ההחלטות אופרטיביות בקרב כל הגורמים הנוגעים בדבר ובכלל זה רשויות, משרדי ממשלה מוסדות תכנון ומתכננים.  המסמך "לקראת שכונות בנות קיימא בישראל" הינו מסמך חזוני, פרי יוזמה של המועצה הישראלית לבנייה ירוקה, בשיתוף ארגוני סביבה וחברה מובילים, כגון: אדם טבע ודין, מרכז השל, מרחב, יחד עם עיריית תל אביב-יפו. 

המסמך עוסק בשאלות הקשורות באורח החיים אותו אנו רוצים לקדם ובסוג הקהילה שאנו רוצים לבנות. המסמך מכיל חמישה תחומי התייחסות מרכזיים המגדירים שכונה מקיימת: משאבים ותשתיות, משילות, כלכלה ומסחר, המרחב הציבורי, תנועה ותחבורה. מסמך זה נועד להוות הצעד הראשון להסדרת התחום בישראל, כדי להבטיח עבור התושבים מגורים בשכונות בריאות, חברתיות ואיכותיות יותר מאלו המתוכננות כיום. 

שר הבינוי והשיכון אורי אריאל: "השיח הרווח נוגע בהיקפי הבנייה ואני מברך על כך שהיוזמה של שכונות בנות קיימא נותנת לנו מבט כיצד לעשות זאת נכון. חשוב שארגונים מדרבנים את הממשלה בנושא הכרחי זה, המעצב את סביבת ואורח חיינו בהווה ובעתיד". 

הילה ביניש, מנכ"לית המועצה הישראלית לבנייה ירוקה: "אנו רואים בנקודת זמן זו, הזדמנות ליצירת השינוי הנדרש בדרך להטמעה של העקרונות המפורטים במסמך. זאת, הן בשל העלייה במודעות לצורך בשמירה על המשאבים אותם אנו צורכים כדי לקיים את אורח החיים אליו הורגלנו, והן בשל התרחבותה של תפיסת הקיימות לאג‘נדה המקודמת על ידי הממשלה ורשויות תכנון מקומיות". 

קרן שוורץ, מנהלת מחקר ופיתוח, המועצה הישראלית לבנייה ירוקה: "לצורך יישום העקרונות לשכונות מקיימות יש לפעול לשינוי תפיסות העולם התכנוניות הרווחות בארבעים השנים האחרונות, אשר מתבססות על דפוסי פיתוח תלויי רכב פרטי, הפרדת שימושים, הומוגניות קהילתית, פרבור ותכנון שכונות סגורות. משימה זו אינה פשוטה, לאור השתרשות תפיסות אלו במערכות התכנון ובקרב אנשי מקצוע. לכן, חשוב כי לצד פיתוח מסמך העקרונות וכלים פרקטיים שייגזרו ממנו, ייעשה מאמץ לחשוף את הקהל המקצועי והקהל הרחב, בשיתוף פעולה עם הרשויות הרלוונטיות, לעקרונות הבנייה הירוקה, כפי שהם מיושמים במסגרת התפיסה ההוליסטית הרחבה של פיתוח מרחבי." 

רקע 

מגמה רווחת בשנים האחרונות בתחום הבנייה הירוקה היא אימוץ תפיסה המבקשת לבחון את המרחב הבנוי באופן הוליסטי ולא כאסופה של פריטים, ובתוך כך לפרוץ את גבולות הבניין הבודד לתכנון מקיים של סביבות, שכונות מגורים וקהילות. כלי מדידה ותקנים עולמיים לשכונות נותנים ביטוי לתפיסה רחבה של קיימות. תפיסה זו כוללת בתוכה, בנוסף לאלמנטים הסביבתיים המתייחסים למידת החסכון במשאבים, גם היבטים העוסקים בצדק חברתי-מרחבי, קהילתיות, מעורבות התושבים בקבלת ההחלטות ובאופן ניהול המרחב. 

תפיסה רחבה זו מתייחסת גם להיבטים כלכליים בתכנון ובניהול השכונה, כגון: יצירת מגוון הזדמנויות ונגישות לתעסוקה, פיתוח צירים מסחריים בשכונה ועידוד עסקים מקומיים. שימת דגש על טווח נושאים אלו מסייעת לשפר משמעותית את איכות המרחב הבנוי ומאפשרת חיי קהילה לאורך זמן, עמידות בפני שינויים ועמידה באתגרים המשמעותיים ביותר של פיתוח בר קיימא.