היקפי הבנייה למגורים מזנקים - אבל שוכחים את מבני הציבור

מאת אורי חודי

האם שכונות המגורים החדשות והענקיות שמוקמות בארץ מקבלות תמיכה מספקת של מוסדות ציבור? האם בזמן שהתחלות הבנייה למגורים נמצאות ברף גבוה בשנתיים האחרונות, יותר מ-50 אלף יחידות דיור בשנה, התחלות הבנייה למבני הציבור מציגות צמיחה דומה? האם בכל השכונות החדשות, וגם בשכונות הישנות המתחדשות, יהיו מחר או מחרתיים מספיק גנים ובתי ספר, מרפאות, ספריות, בתי כנסת ואולמות תרבות?

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המתמקדים בהתחלות בנייה, בנייה פעילה וגמר פעילה בייעודים הרלוונטיים, התשובה כנראה שלילית. במקום לראות עלייה בהיקפי הבנייה של מוסדות ציבור, נרשמה ב-2016 ירידה ברוב הייעודים.

התחלות הבנייה שאינה למגורים ירדו בסך הכול בלמעלה מ-20% בשנת 2016 לעומת שנת 2015. נתוני גמר הבנייה מעידים אף הם על ירידה של כ-35% בשנה. נתוני הלמ"ס אודות מבני הציבור מעידים כי גם בתחום זה נרשמה ירידה לא מבוטלת בין 2015 ל-2016, למרות הגידול באוכלוסייה ולמרות הקמת שכונות חדשות והיקפי בנייה גבוהים למגורים. נציין כבר כעת כי הירידה משמעותית יותר בכל הקשור לבניית מבני חינוך ומבני ציבור אחרים, ואילו דווקא בתחום מבני הציבור לבריאות נרשמה עלייה.

ברמה הארצית יש מגמת ירידה בארבע השנים האחרונות (2013-2016) בכל הקשור להיקפי הבנייה הפעילה בכלל ייעודי מבני הציבור. בחלוקה למחוזות, בהתחלות בנייה של כלל מבני הציבור נרשמה במחוזות ירושלים וחיפה ירידה גורפת מ-2016 ל-2015. בנתוני גמר הבנייה לכלל מבני הציבור ניכרת תמונה דומה במחוז חיפה וגם במחוז הצפון - ירידה בשיעור המ"ר שבנייתן הסתיימה ב-2016. עם זאת, כשבוחנים את הבנייה הפעילה ברוב המחוזות המגמה מעורבת, למעט מחוז המרכז, שם היקף המ"ר בבנייה עבור מוסדות ציבור רשם ירידה לעומת 2015 גם בבריאות, גם בחינוך וגם בשאר הייעודים. נזכיר שמדובר במחוז בו הבנייה הפעילה למגורים נמצאת ברמה הגבוהה ביותר (כמעט 7 מיליון מ"ר), ולכן ירידה בשיעור הבנייה הפעילה במוסדות הציבור מעוררת תהייה (שלא לומר בהלה).

ברשויות המקומיות אומרים שהירידה בהיקף הבנייה נובעת בראש ובראשונה מבעיה תקציבית: "בניית מבני ציבור שאינם בתי ספר וגני ילדים, כמו היכלי תרבות וכד' - תלויה במקורות התקציביים שיש לרשויות המקומיות וביכולתן לקחת הלוואות מהבנקים לצורך מימון התב"ר (תקציב בלתי רגיל) שמתקצב את המיזמים היקרים הללו", אומר עו"ד איתן אטיה, מנכ"ל פורום 15 הערים הגדולות. לדבריו, "ירידה בהיקף התחלות הבנייה של מבני ציבור מסוג זה יכולה לנבוע אך ורק מהדלדלות של מקורות התקצוב של הרשויות המקומיות, ומיכולתן לשאת בהלוואות העתק מהבנקים כדי לתקצב את התב"רים הללו. אגב, לא אחת משרדי הפנים והאוצר אוסרים על העיריות לקחת הלוואות לצורך מימון תב"ר ובניית מבנה ציבור כזה או אחר, בין היתר בגלל שהם הגיעו למסקנה שנטל ההלוואות ודלדול המקורות של אותה רשות מקומית הגיעו לנקודה שמסכנת את הרשות. ממשלת ישראל עוד מגדילה לעשות ומוסיפה ומחלקת זכויות בנייה במתנה ליזמים ומעניקה להם פטור מתשלום היטל השבחה. לאור כל האמור, אין כל פלא שמקורות התקצוב של השלטון המקומי התדלדלו, כך שאינם מאפשרים בנייה מסיבית של מבני ציבור".

ובעוד ברשויות המקוריות מדברים על בעיה מימונית, הקבלנים מסבירים את המצב במצוקת כוח-האדם ובהעדפה הברורה של המדינה להשקיע בתחום המגורים. אשר גרין, סגן נשיא התאחדות בוני הארץ ויו"ר אגף בנייה חוזית, אומר: "אני שואל כבר כמה זמן את כל הגורמים עם מי הם רוצים שאעבוד באתרי הבנייה של אותם מבני ציבור. היום אני לא מקבל עובדים זרים ולא מקבל פלסטינים, כי על פי ההקצאות החדשות הם הולכים רק למגורים. אז או שאהיה גנב ואעסיק בצורה לא חוקית, או שאתמודד עם מצב בלתי אפשרי. זה מצב לא נורמלי. התקשרו אליי ממוסד ביטחוני מכובד ושאלו אותי איך אני יכול לעזור להם, כי הם לא מצליחים לקבל הצעות מקבלנים. שאלתי למה? אמרו לי שהקבלנים לא מגישים הצעות כי הם טוענים שאין להם עובדים ושהכל מתמקד במגורים. וזו דוגמא אחת. אפילו הנושא של התיעוש משפיע. נותנים עכשיו הטבות למי שיבנה מתועש. יופי. אבל גם זה רק למגורים, בניית מבני ציבור לא מתועשת ואין הטבות. אז גם הקבלנים מעדיפים שוב ללכת למגורים. רודפים אחרינו להגיש הצעות, ואנחנו לא פעם צריכים להגיד 'לא'. אין הרבה חברות שיכולות לבצע, ובטח לא פרויקטים מסובכים. בתקופה האחרונה קבלני ביצוע רק הולכים ומתמעטים, ואין במקומם חדשים שקמים. הכל משפיע".

בריאות: מחלקה היא 1,600 מ"ר במקום 1,000

בכל הקשור למבני בריאות התמונה שעולה מהנתונים אופטימית יותר, אך התמקדות במספרים אינה מגלה את התמונה כולה. קטגוריית הבריאות כוללת בניית בניינים ותוספות בנייה המיועדים למתן שירותי בריאות: בתי חולים, מרפאות וחדרי חולים ותחנות טיפת חלב.

על פי נתוני הלמ"ס, שיעור התחלות הבנייה זינק ב-75% בין 2015 ל-2016, מרמה של כ-28 אלף מ"ר ב-2015 לרמה של כ-49.2 אלף מ"ר ב-2016. ומנגד, נתוני גמר הבנייה מעידים על ירידה בשיעור 37% באותה התקופה. כך שאמנם התחלות הבנייה זינקו, אבל ייתכן שהן מחפות על המחסור שנוצר בשנה שעברה, אז עמדו התחלות הבנייה על שפל של שנים אחדות.

בחינת היקפי הבנייה הפעילה לאורך השנים האחרונות מעידה על ירידה מתמשכת בהיקפים. כך, ב-2013 עמד נתון זה על כ-303.2 אלף מ"ר ובשנת 2016 על כ-271.1 אלף מ"ר.

נתוני גמר הבנייה, ההיצע שהשתחרר לשוק, מראים ירידה ברוב המחוזות. למעט מחוזות ירושלים והדרום שרשמו עלייה (62% ו-110% בהתאמה) לצד יו"ש עם עלייה בשיעור של למעלה מ-280% (במספרים מדובר בהיקפים זניחים - מרמה של 255 מ"ר לרמה של 980 מ"ר), בשאר המחוזות נרשמה ירידה. כך, הירידה המשמעותית ביותר נרשמה במחוז תל-אביב בו ניכרת ירידה בשיעור כ-99% לרמה של כ-50 מ"ר בלבד ב-2016. ירידה משמעותית נרשמה גם במחוז הצפון (84%) לרמה של 3,696 מ"ר בלבד ב-2016. במחוזות חיפה והמרכז נרשמה ירידה נוספת, בשיעור 64% ו-16% בהתאמה.

"הקפאת התקשרויות"

בחינת נתוני הבנייה הפעילה מעידה אף היא על ירידה בהיקפים בין 2015 ל-2016, בשיעור כ-4.4% במ"ר הבנוי למבני חינוך. כשבוחנים את היקף הבנייה הפעילה במבני חינוך בשנים 2013-2016 ניכרת ירידה בהיקף המ"ר שנמצאים בבנייה מרמה של כ-58.8 אלף מ"ר ב-2013 לכ-51.3 אלף מ"ר בשנת 2016.

"עיקר מבני הציבור שהרשויות המקומיות בונות הם מטבע הדברים בתי ספר וגני ילדים. לגביהם אנו בונים על פי הגידול של העיר, ובונים כל העת, ללא הפסקה, כי כידוע הגידול הטבעי בישראל הוא מהגבוהים בעולם", אומר עו"ד איתן אטיה, מנכ"ל פורום ה-15. תחום מבני החינוך הושפע מכמה החלטות ואירועים בשנים האחרונות. למשל, ההחלטה להחיל את חוק חינוך חינם כבר מגילאי שלוש, הובילו לקפיצה ב-2014 למשל, אבל בשנים שלאחר מכן נרשמה ירידה. במקביל, בחירות 2015 הובילו להקפאת התקשרויות, מה שהוביל גם במקרה הזה לצמצום התחלות בנייה.

ומה כוללת קטגוריית החינוך? לפי הגדרות הלמ"ס, בנייה לחינוך כוללת בניינים ותוספות בנייה המיועדים למתן שירותי חינוך: גני ילדים, בי"ס, מוסדות להשכלה גבוהה, ישיבות ובתי ספר תורניים גבוהים.

לכתבה המלאה, לחץ כאן