"בשוק המגורים הכל פרוץ; יש חברות רבות שאין להן פיקוח"

בשבוע שעבר צנח מעקה מרפסת עשוי זכוכית אל הרחוב מהקומה ה-18 בפרויקט מגורים של גינדי החזקות בפתח תקווה, אותו הקימה חברת דניה סיבוס. במזל רב, הנזק היחיד נגרם לרכב שחנה מתחת לבניין.

זה כמובן אינו המקרה היחיד. אחת לכמה חודשים מתפרסמות ידיעות על אריחים שנופלים מחיפוי בנייני המגורים, ועל מקרים אחרים שמעוררים שאלות קשות בנוגע לאיכות הבנייה והפיקוח בבנייני מגורים בישראל. איש מאיתנו לא ישכח את התמונות מקריסת הרצפה באולמי ורסאי ב-2001, שגרמה למותם של 23 בני אדם, ולפציעתם של מאות. לפני פחות משנה, בפרויקט של חברת גינדי השקעות ברחוב נחל פרת בחדרה, קרסה מרפסת בפרויקט שבנתה עבור היזם חברת מליבו של אורתם סהר. רק במקרה לא נפגע איש.

"אין כמעט תקלות בשלד"

על רקע מקרים אלו התכנס לאחרונה פאנל מקצועי שעסק בנושא איכות הבנייה בישראל. הפאנל התקיים בכנס מנהלי הפרויקטים של איגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות והנושא העיקרי אליו התייחסו המשתתפים היה כיצד ניתן לשפר את איכות הבנייה בישראל, מה העלות של בקרת האיכות והאם מכוני הבקרה שעתידים לקום במסגרת הרפורמה בתכנון והבנייה אכן יתנו מענה לסוגיה זו.

"ישראל פורצת דרך בהרבה תחומים כמו היי-טק, תעשייה צבאית ועוד. אבל דירות, שהן מוצר צריכה בסיסי, נמסרות לדיירים כמוצר לקוי בגלל רמת פיקוח נמוכה", אמר ד"ר דורון שלו, מנכ"ל חברת דורון שלו מהנדסים. עוד ציין שלו כי כאשר הוא כמתכנן שנקרא לבצע "פיקוח עליון" בנקודות קריטיות בביצוע, כמו יציקות בטון בפרויקטים, הוא לא יכול באמת לדעת האם בעת הביצוע בפועל - אחרי שהוא סיים את הבדיקה - לא הוציאו את כל הברזל מהיציקה והעבירו אותו לפרויקט אחר, "לכן יש צורך בפיקוח מקצועי ורציף באתרי הבנייה", המשיך שלו, "כאשר המפקח מועסק על ידי מזמין העבודה או היזם, ולא על ידי הקבלן המבצע".

לצד איכות הפיקוח יש גם מי שתולה את הסיבות לפגמים בביצוע גם באיכות כוח האדם בשטח. גיא גבע, מנכ"ל חברת ניהול הפרויקטים וקסמן גוברין גבע, ציין כי איכות הבנייה מתחילה בתכנון ולעתים יש כשלים בכל שרשרת הייצור הנוצרים מחוסר בכוח אדם מקצועי גם בחברות הקבלניות, גם בחברות הפיקוח וגם בחברות היזמיות.

"משאבי הניהול באתר אינם מספיקים", אמר גבע, "תצאו ותראו פרויקטים בחו"ל. מספר המנהלים באתר הוא בסדרי גודל שלא קרובים למה שיש בארץ, וזה חלק מרכזי מהבעיה. בפרויקטים הציבוריים שמזמינה הממשלה קיים פיקוח רציף ומקצועי ואנחנו רואים שיש עליית כיתה. הקבלן עושה את בקרת האיכות והמזמין שוכר חברה שתעשה עבורו אבטחת איכות והתוצר יותר טוב. אם היינו מעבירים את השיטה לדירות מגורים, המרפסת לא הייתה נופלת. אבל בשוק המגורים הכול פרוץ יש חברות רבות שאין להן פיקוח תקין".

נציג חברות הביצוע בפאנל, רונן גינזבורג מנכ"ל חברת דניה סיבוס, ניסה להרגיע את הרוחות ואמר: "גם בפרויקטים ציבוריים יש תקלות למרות הפיקוח". גינזבורג נתן כדוגמא את המחלף בצומת דרור ששקע. לדבריו, תקרית נפילת המרפסת בחדרה היא יוצאת דופן ולא ניתן להסיק ממנה על כלל הענף: "אני חושב שבישראל כמעט ואין תקלות בשלב רמת הביצוע של שלד הבניין והיא טובה ביחס לכמות הבנייה הרבה בישראל".

גם גינזבורג תולה את האשמה בתקלות במחסור בכוח האדם מקצועי באתרי הבנייה ומסביר כי תמיד אפשר לדרוש עוד פיקוח ושיטות מתקדמות יותר, אבל צריך להביא בחשבון שזה גם יוביל להתייקרות מחירי הדירות.

"אם יעתיקו את שיטת בקרת איכות-אבטחת איכות לתחום המגורים, זה ייקר את הפרויקטים בכ-3 עד 4 מיליון שקל ואת העלות הנוספת ישלם הדייר. גם כיום עלויות הבדק מתומחרות בשיעור של כ-2% מעלות הפרויקט אך בפועל זה יכול להגיע ל-3% ו-4% מעלות הפרויקט. השאלה היא האם הפיקוח יחסוך את העלויות האלו בסופו של דבר, והתשובה לכך היא שזה תלוי באנשי המקצוע".

באשר לכוח האדם באתרי הבנייה אמר גינזבורג: "הענף עובד עם פועלי בניין חוליגנים, לא מקצועיים, שפוגעים באיכות הבנייה. תביאו לנו עובדים טובים והמצב יהיה שונה. לפני 10-15 שנה הפרויקטים היו טובים יותר כי היו לנו פועלים מקצועיים. היום אין בתי ספר לבנייה ומי שעושים פה העבודה זה חאפרים". גיזבורג הגיב לטענות על כך שבחו"ל המצב שונה ואמר: "אני ממתין ליום שבו יעבדו כמו בחו"ל ושהיזם יחויב לשכור חברת פיקוח מוסמכת שתישא באחריות, והקבלן המבצע לא ייאלץ לרוץ בין כל הרשויות לצורך קבלת טופס 4".

הפיילוט גילה ליקויים בפרויקטים

נושא נוסף שעלה בדיון היה מכוני הבקרה שעתידים לקום בשנים הקרובות, בהתאם להחלטה על כך ברפורמה בחוק התכנון והבנייה. לדברי המהנדס סטפן אבו חדרה ממשרד הפנים, שהציג את תפקידם של מכוני הבקרה, מכונים אלו יוכלו לתרום להגברת הפיקוח ומניעת כשלים מכיוון שמכון הבקרה יבדוק פרויקטים באופן מדגמי. לדבריו, כבר היום בפיילוט של משרד הפנים, הצליחו מכוני הבקרה לגלות ליקויים בפרויקטים שונים.

עם זאת, משתתפים אחרים בפאנל טענו כי אין זה מהלך מספק והביעו חשש שמכוני הבקרה יוסיפו רק עוד ביורוקרטיה שתעכב את הפרויקט בעוד חודשים ולא בטוח שתשפר את איכות הבנייה.

את הפאנל סיכם דני מריאן, יו"ר איגוד המהדסים לבנייה ותשתיות, שטען כי יש לאכוף בישראל מערכת איכות של שלוש שכבות ביצוע: "בקרת איכות שתיעשה על ידי הקבלן המבצע; פיקוח צמוד שייעשה על ידי גורם אובייקטיבי שימונה על ידי היזם, שזו אבטחת האיכות; ושכבה נוספת של הפיקוח העליון של המתכננים. המתכננים אחראים להנחות את המפקחים לגבי הדברים שהם צריכים לשים אליהם לב ומכון הבקרה רק צריך לוודא שמהערכת מתפקדת כיאות. נכון שזה יעלה כסף, אבל זה גם יחסוך כסף. בסופו של דבר נקבל מוצר יותר נכון".

אודי חודי, גלובס - למאמר המלא